הוא כבר שריין יומיים חופש מהעבודה, ואנחנו? זרמנו. זאת אומרת, רק אני ובן הזקונים.
לילה קודם נתקפתי פאניקה קלה.
בגלל ההחלטה החפוזה לנסוע כמעט מהיום למחר לא התארגנתי על ציוד מתאים.
אנחנו, תושבי השפלה, בקושי חורף יש לנו. באקלים הים תיכוני החמים אין לנו ביגוד מתאים לכפור, בטח שלא לסקי.
הגדולה דאגה: איך תסתדרו בלי מגפי שלג ראויים לשמם, הלא כפות רגליכם תקפאנה. ומה יהיה עם הקטן? לבטח יהפוך לנציב קרח 
בשיטוט קל ברשת עליתי על פטנט גאוני: לובשים גרביים, מעליהם שקיות ניילון(!), מעל זוג נוסף של גרביים ואז מגפיים.
בינתיים התגבהה על שולחן הסלון ערימה נאה של פריטי לבוש שהזכירו לי בגעגועים חופשה באירופה: כובעים, צעיפים ושלל אביזרי חורף שאינם בשימוש בארצנו החמה.
ארזתי לנו סנדוויצ'ים ושתיה, בגדים להחלפה ועוד אי אלו פריטים נחוצים ליומיים.
כולם המליצו לצאת לדרך השכם, לפני הפקקים, ולהגיע מוקדם לאתר לפני העומס. כיוונתי אפוא שעון יומרני לחמש בבוקר והלכתי לישון.
יום ראשון - נוסעים לחרמון
מגיעים לרמת הגולן, בקצה האופק כבר מבצבצת מעל ראשי ההרים כיפת החרמון הצחורה. אנחנו מתחילים להתרגש.
בסביבות השעה עשר אנחנו מגיעים לחרמון, יוצאים מהרכב לאוויר הקפוא ומתעטפים בשכבות עד שכולנו נראים בבושקות תפוחות:
שני זוגות גרביים, טייץ, גופיה חמה, מעיל, צעיף, כובע וכפפות.
במבנה המרכזי בכניסה לאתר אנחנו אוספים את הכרטיסים לרכבל ולאטרקציות וקדימה – לעלות.
כייף גדול לבוסס בשלג ולזרוק כדורים באוויר, והנה בקתה קטנה למעלה כמו בציורים.
שוקו! תובע הקטן, שגדל על סיפורי ג'ורג' הסקרן.
לאחר מכן אנחנו שוכרים מזחלת והילד גולש להנאתו במדרון. בהתחלה בהיסוס ובחשש קל, ואז שוב ושוב הוא מטפס חזרה וגולש עם המזחלת.
בנינו גם בובת שלג, כלומר ניסינו לבנות. אפילו הבאנו מהבית גזר, זוג כפתורים וצעיף רזרבי. בסופו של דבר יצאה דמות שעם דמיון מפותח אפשר לראות בה בובה 
אבל למי אכפת.
אחרי שעה מהנה הכפור נתן בנו את אותותיו, והגפיים הקפואות שלי שיוועו להפשיר . מיהרנו להתחמם בביתן המרכזי שם ישבנו לארוחה קלה ליד אחד השולחנות הפזורים במקום.
אחרי שמיצינו את השלג ירדנו חזרה למטה למפלס התחתון, ופנינו לכיוון האטרקציה המרכזית והשווה – מזחלות אקסטרים. אלה בעצם מגלשות הרים כייפיות שנוסעות על מסילה, שהזכירו לנו מאד את המגלשות באוסטריה.
בגלל עומס המבקרים אנשי הצוות מעלים על כל קרונית זוג נוסעים. האיש עלה עם הקטן ויחד הם טסו ונהנו להתגלש באקסטרים.
ברגע שיצאנו מהאתר הגיע הגשם, בטיפות גדולות וכבדות. רצנו אל הרכב ואת הדרך אל הצימר כבר עשינו בגשם שוטף. איך הוא ידע להגיע בדיוק בזמן? אצלנו קוראים לזה השגחה פרטית.
אחרי נסיעה בגשם שוטף הגענו אל הצימר החמים שלנו בכפר הנופש מעיין. 40 דקות נסיעה מהחרמון, במיקום אטרקטיבי ליד הבניאס, תל דן, עמק החולה והגולן.
כפר הנופש מעין כולל מתחם צימרים בחיק הטבע, מוקפים בדשא ונחל טבעי זורם בין הביתנים. בנוסף יש במקום גם מתחם קמפינג.
בכל בקתה יש מטבחון עם מקרר, מיקרוגל וקומקום חשמלי. חלל מרכזי עם ספה ופינת ישיבה וחדר שינה או שניים. הצימרים ממוזגים וכוללים שירותים ומקלחת עם אביזרי רחצה, ערכה להכנת קפה/תה, חצר עם פינת ישיבה ואפילו מתקני ברביקיו.
האיש יצא החוצה ופתח פק"ל קפה, עשה למקום "בוק" על רקע השלכת הפוטוגנית.
בערב קפצנו לקרית שמונה (פחות מעשר דקות נסיעה) וקנינו פיצה כשרה ופינוקים.
מבצע חם מהתנור בכפר הנופש מעיין ברוך
500 ₪ לצימר (עד זוג + 3) ללא ארוחות
המבצע לשבוע זה (המושלג!), 16-22 לינואר 2022, באמצע שבוע
סופ"ש במחיר 700 ₪
יום שני - עין קשתות, עין פיק ומירון
לאן כדאי לצאת היום? הגולן מימינינו, הגליל העליון משמאל, הבניאס במרחק יריקה. יותר מדי אפשרויות ליום אחד…
עשינו סיבוב נעים של כחצי שעה על רקע הנוף היפהפה. בדרך נתקלנו בקשתות, מעיין ובריכות מים וגולת הכותרת – בית הכנסת המפואר.
בסוף המסלול הגענו חזרה לקבלה, שם הצגנו את הפתרון, נפתחה תיבת האוצר וקיבלנו הפתעה!
עין פיק
משם המשכנו לעין פיק. חניה מסודרת ולאחריה שביל ומדרגות לנוף נפלא. אבל איזו אכזבה אחרי כל המדרגות למצוא במקום בריכה קטנטנה ובה מים עכורים.
וזהו, הגיע הזמן לחזור.
בדרך עוד קפצנו לתפילה במירון, אכלנו במסעדה בשרית וחזרנו הביתה מלאי חוויות.
גילוי נאות: האירוח באתר החרמון ובכפר הנופש מעיין הינו במסגרת שת"פ.
עם זאת, כל הכתוב בפוסט הנ"ל משקף את חוות דעתי הכנה. ואני עושה כל מאמץ על מנת לספק לקוראי האתר מידע אמין ואותנטי.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
