יום שלישי: תל אביב - וינה - ניו יורק
ניו יורק קיבלה את פני קפואה ומושלגת (הגעת לשבוע הכי קר בשנה, נדה לי גיסתי בהשתתפות). כמה שהצטיידתי מראש, ושלפתי את כל התותחים הכבדים – כפפות, מעיל עבה, תרמי וכאלה, לא קלטתי את עוצמת הכפור המצפה לי
בברוקלין חיכתה לי דירה נעימה ומחוממת, מצוידת בכל מה שאעלה בדעתי שאצטרך, החל מפירות, עוגיות ומקרר מצויד בכל טוב אמריקה ועד לטישיו ומגבות.
יום רביעי: מוזיאון הטבע, סנטרל פארק ותצפית אדג' בשקיעה
מוזיאון הטבע הסגור והמחומם היה אופציה נחמדה לבילוי במזג אוויר כזה.
בשיטוט בין שלדי ממותות ודינוזאורים עצומים להיסטוריה של האינדיאנים הזדקפו אוזני פתאום: שמעתי מישהו מספר שהוא דווקא ביקר בישראל, בתל אביב. הסתובבתי וראיתי את האיש משוחח עם אישה שענדה לצווארה שרשרת של החטופים, כנראה עסקה בהסברה. אי אפשר להתנתק.
במוזיאון ההיסטוריה של הטבע מצאתי את הדינוזאורים הגדולים ביותר שנמצאו או שוחזרו. בעלי חיים עצומים לאורך של עשרות מטרים.
סנטרל פארק בשלג
משם יצאתי אל הסנטרל פארק, שעטה כולו לבן מלכותי. האגם קפוא, רחמנות על הברווזים.
אבל בכל זאת מצאנו סנאי מדלג על הקרח.
פה ושם יש אמיצים בודדים שיצאו לרוץ בפארק גם במזג אוויר כזה, ובעלי כלבים מטורזנים עם מעילונים. נזכרתי במה שסיפר לי פעם הבוס שלי טל, שחי שנים בניו יורק, על החוק הבלתי כתוב בעיר הגדולה: כשהמעלות צונחות אל מתחת ל- 0 זה הסימן להלביש את הכלב במעיל.
הפסקת צהרים במסעדת מילק אנד האני מספקת עוד הזדמנות להתחמם, טעינה ועדכונים מהמוכר הישראלי החביב.
לקראת השקיעה הגעתי אל האדג', עוד תצפית מעניינת על העיר עם קו הרקיע המפורסם בתבל.
קנינו כרטיס משולב למוזיאון הטבע ותצפית אדג' במחיר מוזל, וכבונוס גם הזמנו את זמן הכניסה לפני השקיעה ללא תוספת מחיר. לינק לכרטיס משולב למוזיאון הטבע והאדג' ב- 10% הנחה >
הטריק הוא להגיע לפני השקיעה ולהספיק לראות את הנוף באור יום, ואז להשאר ולצפות באורות הכרך גם בלילה.
משולש זכוכית שקוף קבוע ברצפת המרפסת, דרכו אפשר להשקיף על הנוף למטה ולקבל סחרחורת.
טיפ שיחסוך לכם 5.63 $ לכרטיס:
בהזמנת כרטיס לתצפית Edge באתר הרשמי תשלמו $39.20 לכרטיס רגיל, ואילו לכרטיס בשעת השקיעה המבוקשת תשלמו $47.
לעומת זאת, באתר טיקטס מחיר כרטיס כניסה לתצפית הוא אחיד לכל שעות היממה: $41.37 בלבד!
אנחנו הגענו לתצפית כחצי שעה לפני השקיעה ונהנינו מהנוף גם באור יום וגם בלילה.
מוזיאון התחבורה ושופינג בוודבורי קומון אאוטלט
הבוקר יצאנו למוזיאון התחבורה של העיר ניו יורק. הוא ממוקם בתחנת רכבת ישנה בברוקלין, וכולל אוספים נדירים של קרונות רכבת מכל התקופות, קופות, מעברים, שלטים ועוד.
מהמוזיאון אני עולה אל הרחוב ההומה, ונוסעת (הפעם ברכבת אמיתית) לפגוש את אחיינתי, שהציעה ברוחב לב לקחת אותי לאאוטלט מותגים ענק מצפון לניו יורק.
אחרי נסיעה של שעה וחצי בכבישים הנוחים של אמריקה אנחנו מגיעים לוודברי קומון פרימיום אאוטלט, שזו בעצם עיר שלמה של חנויות מותגים.
כבר הבנתי שהאמריקאים אוהבים הכל בגדול והחומרנות חוגגת. אבל כאן זה קופץ לעיניים ובולט במיוחד. אינספור חנויות, הכל בענק, הכל בסייל והנחות מפליגות. ואם לא מספיקות ההנחות המרוחות בענק על שלטי החנויות, בואי תהיי חברה שלנו, תני את המייל שלך ותקבלי עוד 20% הנחה על ההנחה. רק תקני.
לוקח לי חצי שעה רק להבין איך המקום בנוי, מה הכיוון ומי נגד מי. בקושי הספקתי חנות וחצי, אבל היי מצאתי כאן פודטראק כשר!
קשה לי להתרגל אפילו לאוכל. הכל כאן גדול מדי, וטעים מדי ועשיר ושומני מדי. הגבינה היא גבינת שמנת, והטוסטים מכילים תועפות גבינה צהובה, והכל רווי בסוכר ושומן. כואבת לי הבטן באופן סטטי.
אבל סך הכל זה כייף, כל השפע והעושר הזה, בטח לשבוע אחד של אסקפיזם. ואני מרשה לעצמי לטבול בחיק המותרות עד לחזרה אל המציאות הלא פשוטה בארץ.
סופ"ש בלייקווד Lakewood
ביום שישי אני קמה מאוחר, מנצלת את ההזדמנות הנדירה שאין לי שבת להכין.
לשבת אנחנו מוזמנים לגיסתי בלייקוד.
לייקווד נמצאת בניו ג'רזי, במרחק כשעה וחצי נסיעה דרומה מניו יורק. וכשמה כן היא, מוקפת באגמים ויערות. לייקווד ידועה בעיקר בזכות הישיבה המפורסמת השוכנת בה, שהיא מהגדולות בעולם.
בדמיוני תיארתי לעצמי את לייקווד כעיירת אברכים ענייה, עם בתים דלים. עם שפע רוחני, אבל מבחינה חומרית די דלה במשאבים ופשוטה. אבל היא הצלחה להפתיע אותי בענק.
בשעה מוקדמת יחסית יצאנו לדרך.
יום שישי קצר, סערת שלגים מתקרבת ולא רצינו להתקע בדרך.
אט אט התחלף הנוף ממראה אפור ואורבני ליערות עד עבותים, ואז החל השלג לרדת.
השלג הלך והתחזק, ומצאתי את עצמי נוסעת בתוך כדור שלג ציורי. פתיתי שלג מסתחררים באוויר וצונחים ברכות על הארץ. הכבישים נשארו פנויים למרבה הפלא (הבנתי שחום המנוע של המכוניות הנוסעות ממיס את השלג ולא מאפשר לו להצטבר על הכביש).
כשהשלג הלך והצטבר, חששתי שניתקע בדרך. וסיפורי סופות שלגים ואזרחים תמימים שנתקעו בכפור עלו בראשי. אבל ב"ה הגענו אל היעד בשלום. מסתבר שיחסית לא מדובר בסערה רצינית, ואנשי המקום רגילים כבר לשלג באזור.
לייקווד התגלתה כמקום ציורי ויפהפה.
התארחנו בשכונה חדשה יחסית, שהיתה יפהפיה ומטופחת. בתים גדולים ומרווחים, חצרות מטופחות עם מרחקים בין הבתים וכבישים רחבים.
השבת, יפה וצחורה, פרשה את כנפיה. הרגשתי כמו בתוך אגדה של דיסני, צועדת על שלג קטיפתי על רקע עיירה קסומה ושקטה. היערות שהתכסו בשלג תרמו גם הם לאווירה.
כישראלים עירוניים אנחנו לא רגילים לשלג, בטח לא בכמות כזאת. השלג בניו יורק היה כאין וכאפס לעומת השלג בלייקווד שנערם לגובה רב. פעם ראשונה שהרגשתי מהו שלג אמיתי.
אירחו אותנו כבני מלכים, עם שפע של אוכל טעים, אווירה נעימה ואנשים נפלאים. היה קסם!
ראשון - שופינג בג'רזי שור ואירוע בלתי נשכח
התעוררנו ליום צח ובהיר.
אבל כמו שכבר נוכחנו לראות קודם בניו יורק, מדובר באחיזת עיניים. השמש יפה אבל שקרנית, די קפוא בחוץ.
התוכנית המקורית היתה לטייל מעט בפארק היפה של העיר Ocean County Park, שנמצא במקום שבו ניצבה בעבר אחוזתו של איל ההון ג'ון ד. רוקפלר, ואולי גם לקפוץ לראות את הישיבה הגדולה והמפורסמת.
אבל מזג האוויר הקפוא לא התאים לטיול בחוץ, אז ניצלנו את בוקר האירוע לשופינג. גיסתי המליצה לי על אאוטלט מותגים שווה שנמצא לא רחוק, במרחק כ- 20 דקות נסיעה.
הזמנו מונית UBER ויצאנו לקניון ג'רזי שור.
מדובר באאוטלט מאותה רשת של וודברי קומון (פרימיום אאוטלט), אבל במהדורה מצומצמת יותר. גם הוא קניון פתוח עם שלל חנויות של רשתות מפורסמות, אבל כאן אפשר למצוא בעיקר מותגים עממיים יותר (כמו טומי, קלווין קליין, גאפ ואדידס) ופחות מותגי-על כמו בוודברי (פראדה, וורסאצ'ה וכו').
בילינו במקום כמה שעות טובות, במהלכן כיתתנו רגליים בין החנויות בניסיון למלא את בקשות הצאצאים לרכישת פריטים ממותגים ונחשקים. אבל מה לא עושים בשביל הילדים?
בערב התקיים האירוע החגיגי בשבילו היה כל זה, ובעבורו חצינו אוקיינוס.
אירוע יפהפה ובלתי נשכח. היה שווה!
יום שני - מנהטן
בשעת לילה מאוחרת של יום ראשון חזרנו מלייקווד לברוקלין, מותשים אבל שמחים.
היום קמנו בעצלתיים, ועד שהתארגנו ויצאנו היתה השעה כבר קרובה לצהרים.
הבוקר מד המעלות הראה מעלה אחת במנהטן. אחרי מינוס שמונה ומינוס חמש, פתאום מעלה אחת נראית ממש פינוק מחמם…
התחלנו בבראינט פארק, פינה ירוקה בלב העיר לא רחוק מהטיימס סקוור.
מדי חורף מקימים במרכז הפארק משטח החלקה גדול הכולל מגרש החלקה על הקרח (בחינם!), מחליקיים להשכרה, מופעי החלקה ואירועים.
סביב המגרש הקימו באוויר הפתוח דוכנים שונים למכירת מזון מהיר ושתיה. בדיוק כשהגענו צוות המתחם חצה את משטח ההחלקה לשניים, וסגר מתחם מיוחד עם מכוניות מתנגשות על הקרח Bumper Cars on Ice שמתאימות במיוחד למשפחות עם ילדים.
בקצה הפארק נמצאים האיגלואים – אוהלים מעוצבים שקופים בצורת איגלו, מעוטרים בוורדים אדומים, כריות נוי ואפילו תאורה חמימה וורודה. ניתן לשכור את האיגלואים לכמה שעות, לשבת ולשתות שם או אפילו לאכול ארוחה קלה.
המגרש פתוח מדי יום במהלך עונת כפר החורף.
מהפארק עלינו להתחמם קצת בספריה הלאומית, שנמצאת במרכז השדרה החמישית צמוד לבריאנט פארק.
בנין הספריה יפהפה ומרשים, שני פסלי אריות קבועים בחזיתו הכניסה חופשית.
נכנסתי אל אולם אוצרות הספירה הכולל תצוגה של פריטים נדירים כמו למשל התנ"ך המודפס הראשון, הבובות המקוריות שהיוו השראה לסופר א. א. מילן בכתיבת הספר "פו הדב", שולחן הכתיבה של הסופר צ'ארלס דיקנס ועוד.
טיימס סקוור
יצאנו מהספריה וצעדנו לעבר כיכר טיימס המפורסמת. בקור הזה אפילו הכיכר ההומה והצפופה תמיד היתה דלילה יחסית באנשים.
אחרי שהצטלמנו קצת הלכנו לאכול צהרים ב"לה מארה", מסעדה צרפתית כשרה וותיקה סמוך לטיימס סקוור.
אחרי ששבענו הלכנו לעבר תחנת גרנד סנטרל.
בדרך פגשנו את המשאית של "מוישה פלאפל", הפודטראק הכשר היחיד במנהטן. טעמנו כדורי פלאפל טעימים וחמימים והמשכנו.
תחנת גרנד סנטרל עצומה בגודלה, מפוארת ומרשימה מבחוץ ומבפנים.
היא כוללת עשרות קווי רכבת תחתית ועילית, וארך לנו זמן למצוא את תחנת הסאבווי לכיוון ברוקלין.
את היום האחרון ניצלנו לאריזה וקניות קטנות בברוקלין.
בצהרים כבר עזבנו לשדה התעופה, לטיסה לארץ דרך וינה בה ציפה לנו קונקשן של 14 שעות!
ועל היום שעשינו בוינה בפוסט הבא.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
התיאורים שלך מקסימים ועושים חשק….נעזרתי בהם לא פעם.תודה והמשיכי….
שמחה לשמוע!
עדיין ממתינים לפוסט ההמשך על הקונקשן בוינה