יום אחרי שמחת תורה, מיד עם סיום החגים, יצאו מיכאל ובנו נתנאל לטיול של חמישה ימים בצפון איטליה. נקודת המוצא שלהם היתה מילאנו, וממנה יצאו לגלות ערים נוספות: בולוניה, ונציה וטורינו.
את כל הטיול הם עשו בתחבורה ציבורית, בעיקר ברכבות, וחסכו לעצמם את כאב הראש של השכרת רכב, נהיגה בכבישים זרים וחיפושי חניה (שלא לדבר על החיסכון הכלכלי). הם נהנו מאווירה איטלקית מקומית, חוויות משותפות וזמן איכות של אבא ובן. אחד ההיילייטים של הטיול היה גם הגשמת משאלה של נתנאל: לחוות משחק כדורגל באיטליה.
איך מצליחים לשלב ארבע ערים בחמישה ימים? עד כמה נוח להתנייד ברכבות בצפון איטליה? איך מטיילים בתקציב נמוך ומסתדרים עם אוכל כשר לאורך הדרך?
הזמנתי את מיכאל ונתנאל לשתף אותנו בחוויות מהטיול, בבחירות שעשו בדרך ובטיפים שלהם למטיילים, החל מההתניידות בין הערים ועד לחיסכון בהוצאות. הנה סיפור הטיול שלהם.
יום ראשון: תל אביב - מילאנו
נחתנו במילאנו ביום ראשון בצהריים, מלאי מרץ ומוכנים לכבוש את העיר.
משדה התעופה החלטנו לקחת אוטובוס למרכז העיר – תחנת מילאנו צ'נטראלה, דבר שבדיעבד התברר כטעות. שילמנו כ־ 20 אירו לאדם, בעוד שאם היינו בוחרים ברכבת הנסיעה הייתה עולה כ־ 14 אירו לאדם וגם הייתה מהירה יותר.
הגענו לתחנת הרכבת המרכזית Milano Centrale, ומשם המשכנו במטרו לדירה שלנו במילאנו.
הדירה שלנו, ברחוב טולסטוי, נמצאת באזור היהודי של מילאנו. האמת היא שלא חיפשנו דווקא את האזור היהודי, והגענו לשם לגמרי במקרה. רצינו פשוט לחוות את העיר ולשהות בשכונה מקומית, ולאו בהכרח להיות קרובים למוקדי התיירות.
היכרות עם מילאנו
אחרי שהתמקמנו בדירה, השארנו בה את חפצינו ויצאנו לכיוון הדואומו. שתי נסיעות במטרו הביאו אותנו היישר למרכז העיר, ומשם יצאנו להסתובב ולהכיר קצת את מילאנו.
אחד הדברים שאהבנו במיוחד בתחבורה הציבורית בעיר הוא רשת המטרו המפותחת, שמכסה את מילאנו לאורכה ולרוחבה ומאפשרת להגיע בקלות כמעט לכל מקום.
טיפ לתחבורה הציבורית במילאנו:
אין צורך לקנות כרטיס נסיעה מראש. פשוט מעבירים את כרטיס האשראי (או הטלפון) בכל כניסה ויציאה מהתחנה. המערכת מרכזת את כל הנסיעות במהלך היום ומחשבת אוטומטית את התעריף המשתלם והזול ביותר.
סיפור המזוודות בטיסת Wizz Air
טסנו עם Wizz Air, והכרטיסים שלנו כללו מזוודה אחת לבטן המטוס ומזוודה נוספת שאמורה הייתה לעלות איתנו למטוס. כבר בטיסה הלוך טענו שהמזוודה השנייה גדולה מדי. אחרי לא מעט בקשות הצלחנו להעלות אותה בכל זאת, אבל הבנתי שבחזור עלולה להיות בעיה.
לכן הכנסנו מראש שני תיקי גב קטנים לתוך המזוודה. כשהגענו לשדה התעופה בדרך חזרה והתחילו שוב הוויכוחים על הגודל, הוצאנו את התיקים והשארנו את המזוודה בשדה. מכיוון שקנינו בארץ שלוש מזוודות פשוטות בכ־350 שקל, העדפנו לוותר על אחת מהן במקום לשלם 75 אירו נוספים על הכבודה.
הדואומו ומרכז העיר
הלכנו לאזור הדואומו (הקתדרלה המרכזית). לדואומו עצמו לא נכנסנו כי מדובר בכנסייה, אבל הסתובבנו בחוץ והתרשמנו מהמבנים והארכיטקטורה המרשימה שיש שם. המשכנו לסיבוב באזור הקניות שמסביב – יש שם אינספור חנויות ואפשר להעביר שם שעות, רק קחו בחשבון שהחנויות נסגרות יחסית מוקדם.
אחרי שספגנו קצת את האווירה, חזרנו לדירה שלנו.
הדירה שבה התארחנו הייתה בחירה מוצלחת: נקיה ונעימה, וממוקמת בסביבה שקטה ונחמדה. אמנם לא במרכז העיר, אבל עם תחבורה ציבורית נוחה מאד – שתי נסיעות במטרו הביאו אותנו לאזור הדואומו בתוך כעשרים דקות.
עוד יתרון גדול היה הסופרמרקט שהיה ממש צמוד לדירה. הוא נפתח מאד מוקדם, וכבר בשעות הבוקר המוקדמות אפשר היה להכנס, לקנות פירות ומוצרים לדרך ולהצטייד להמשך היום.
הצ'ק-אין היה דיגיטלי לחלוטין, בלי לפגוש בכלל את בעלת הדירה. הכל התבצע דרך הטלפון. בנוסף מציעה בעלת הבית גם אפשרות חלופית לכניסה עם מפתח פיזי.
לשומרי מצוות יש לדירה הזו יתרון בולט: היא סמוכה לבית חב"ד (2 דקות הליכה), ובמרחק הליכה קצר מהחנויות והמסעדות הכשרות במילאנו.
לגבי אוכל – אנחנו לא אכלנים גדולים, והאוכל הוא לא חלק מרכזי בטיול מבחינתנו. טיילנו כמעט כמו נוודים, עם תיקים על הגב ובהם האוכל שלנו. הבאנו מהארץ כמה מצרכים בסיסיים, וקנינו באיטליה ירקות ופירות.
ביום הראשון שלפנו מהתיקים פיתות ונקניקי קבנוס שהבאנו איתנו מהארץ (מאלה שלא צריכים קירור, מוצר סופר שימושי למטיילים). בשאר הימים התבססנו על פירות טריים ומנות חמות שסחבנו על הגב.
לא השקענו הרבה בחיפוש אחר מקומות לאכול, כי זה פשוט לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו. ביום האחרון, בעקבות התעקשות של אשתי, צעדנו למסעדה כשרה במילאנו וקנינו גם כמה כריכים, אבל הם לא מאד הרשימו אותנו. מבחינתנו, האוכל בארץ טעים יותר…
היום השני: מילאנו ברגל, קצת שופינג ומשחק כדורגל בבולוניה
את היום השני פתחנו מוקדם מאוד והחלטנו לחרוש את העיר ברגל. ללא ספק עמדנו במשימה וסיימנו את היום עם קרוב ל- 20 ק"מ של הליכה! לקחנו איתנו תיקים קטנים עם קצת נשנושים, קנינו שתייה לדרך ופשוט התחלנו ללכת. זה היה יום עמוס במיוחד שהתחיל במילאנו והסתיים בלילה בבולוניה.
התחלנו ברובע האופנה היוקרתי של מילאנו. מדובר באזור עם חנויות של מותגי-על יקרים במיוחד כמו שאנל, פראדה, הרמס וכדומה. עשינו בעיקר "ווינדו שופינג" והתרשמנו מחלונות הראווה.
לאחר מכן נכנסנו לחנות של לגו כדי להחתים את ה"דרכון" לילדה שנשארה בארץ.
טיפ לחובבי LEGO:
בכל חנות לגו ברחבי העולם אפשר לבקש בחינם "דרכון LEGO", ולקבל חותמת מקומית של הסניף (טריק שיווקי גאוני).
לכל עיר שיש בה חנות רשמית של המותג לגו יש חותמת ייחודית משלה. הילדים מקבלים חותמת של לגו מילאנו בדרכון, וזה הופך למשחק איסוף מטורף בכל העולם (ראו הוזהרתם: מהרגע שהם מקבלים אותו, הם לא יתנו לכם לפספס אף חנות לגו בחו"ל!)
רובע בררה (Brera) במילאנו
מאזור הדואומו המשכנו ללכת לכיוון קצת פחות תיירותי. במרחק של כרבע שעה הליכה נמצא רובע הבררה, אחד האזורים הבוהמייניים והיוקרתיים במרכז העיר, המכונה לעיתים "המונמארטר של מילאנו".
הרגשנו איך האווירה משתנה: פחות חנויות יוקרה, יותר בתי קפה, גלריות ואווירה מקומית וצעירה, בין היתר בגלל האוניברסיטה (האקדמיה לאמנות של בררה) שנמצאת באזור. זה היה מבחינתנו אחד החלקים היותר מעניינים בעיר.
ממילאנו לבולוניה
אחר הצהרים נסענו לבולוניה, נסיעה של כשעה ברכבת ממילאנו.
לנתנאל היה חלום להיות במשחק כדורגל של נבחרת איטליה, ובדיוק בתאריכים של הטיול התקיים משחק. המשחק התקיים בבולוניה והסתיים בסביבות השעה 23:30 בלילה.
מדריך קצר למערכת הרכבות הבין-עירוניות (מתחנת מילאנו צ'נטראלה)
- איך מסתדרים בתחנה העצומה? תחנת מילאנו צ'נטראלה Milano Centrale היא תחנה ענקית עם מאות רכבות ביום. בכניסה לתחנה תראו לוחות אלקטרוניים ענקיים ובהם זמני הרכבות ומספרי הרציפים. הטיפ החשוב ביותר הוא שמספר הרציף (המסילה) מופיע על המסך רק כ- 10 דקות לפני זמן היציאה המדויק של הרכבת.
- לפעמים הרציף משתנה ממש ברגע האחרון, למרות שהרכבות באיטליה יוצאות בדיוק בזמן (דקה-שתיים גג עיכוב). זה יכול קצת להלחיץ בהתחלה, ולכן מומלץ להגיע שמן מה מראש, ולעקוב אחרי המידע במסכים.
הגענו לבולוניה בסביבות שתיים בצהריים ושמנו פעמינו למלון.
המלון שלנו היה די רחוק מתחנת הרכבת בבולוניה. פתחנו גוגל מאפס וראינו שמדובר בכ־ 45 דקות הליכה, וספונטאנית החלטנו לצעוד ברגל עד המלון. אנחנו הרי אוהבים ללכת, וכך גם הרווחנו את היכרות עם העיר.
המלון עצמו (Fiera Wellness & Spa) היה שדרוג רציני לעומת הדירה הצנועה שלקחנו במילאנו, אבל האמת היא שכמעט לא הספקנו ליהנות ממנו. הגענו לבולוניה בעיקר בשביל המשחק, והעיר עצמה נשארה מבחינתנו כטעימה קטנה.
התמקמנו במלון (שהיה אמנם רחוק מתחנת הרכבת אבל די קרוב למרכז העיר), טיילנו קצת ומשם המשכנו לאצטדיון.
משחק נבחרת איטליה בבולוניה
חשוב לסייג: זו הדרך שבה הצלחנו לקנות את הכרטיסים למשחק הספציפי הזה. לא בטוח שזה יעבוד באותה צורה בכל משחק, במיוחד במשחקים מבוקשים יותר.
המשחק הסתיים בעשר וחצי בלילה, ומשם הלכנו ברגל בחזרה לכיוון המלון. ההליכה ארכה בערך שעה וחצי. למרות השעה המאוחרת הרגשנו בטוחים מאוד. היו הרבה אנשים ברחובות, בעיקר אוהדים שחזרו מהמשחק, והאווירה הייתה טובה.
בפועל, לא באמת הספקנו לטייל בבולוניה. הגענו בשביל המשחק, חזרנו למלון בשעה מאוחרת, ולמחרת כבר קמנו מוקדם והמשכנו ליעד הבא. בולוניה נראתה לנו מהממת, וברור שצריך לחזור אליה שוב כדי לטייל בה כמו שצריך.
יום שלישי: ונציה
את היום הזה הקדשנו לונציה, שנמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מבולוניה.
השכמנו קום וכבר בשש בבוקר היינו בתחנת הרכבת, בדרכנו לוונציה. רצינו להגיע לעיר מוקדם ולנצל את היום עד תום.
האמת? ונציה יפה ומיוחדת, אבל אצלנו היא הייתה דווקא היום הפחות מוצלח בטיול.
חנות הספרים המיוחדת בונציה - Libreria Acqua Alta
🥐 אוכל כשר בוונציה: אם אתם באזור הגטו היהודי, שווה לעצור במאפייה הכשרה (Gam Gam Goodies) ולקנות עוגיות מקומיות או רוגלך. המאפים נחמדים אבל אל תפתחו ציפיות גבוהות מדי.
אגב, את הטיול בוונציה תכננתי במידה רבה בעזרת ה- AI, ושם הבנתי את המגבלות שלו. למרות שמדובר בכלי עזר נהדר שאני נעזר בו לא מעט, אי אפשר לסמוך על בינה מלאכותית בעיניים עצומות כשמתכננים מסלול טיול.
הצ'אט נוטה לתת את התוצאות הכי גנריות, ולשלוח אתכם בדיוק לאותם מקומות שכל התיירים הולכים אליהם. הוא לא תמיד יודע להתריע על דברים קריטיים כמו מוזיאונים שסגורים בימים מסוימים, או מקומות שהפכו למלכודת תיירים צפופה. אין תחליף לבדיקה בבלוגים ואתרי טיולים אמינים (מטיילים בכיפה כמובן 🙂) וקבלת המלצות וחוות דעת של אנשים אמיתיים. הדבר חשוב במיוחד בנושאי כשרות בחו"ל, שבת וכדומה שם החשיבות של מידע מאומת ומוסמך היוא קריטית.
בסוף היום חזרנו די מאוכזבים למילאנו, בנסיעה ארוכה של כשעתיים וחצי ברכבת.
יום רביעי: טורינו - ארכיטקטורה, מומיות ותערוכת רכב
למחרת בבוקר יצאנו לטורינו, נסיעה של כשעה ברכבת ישירה ממילאנו.
טורינו הפתיעה אותנו מאד לטובה. זו לא עיר תיירותית עמוסה כמו מילאנו או ונציה, ויש בה משהו קצת אחר.
היא נחשבת לעיר תעשייתית, אפילו קצת אפורה, אבל אנחנו גילינו עיר יפהפייה ומטופחת, עם מבנים מרשימים ורחובות יפים. חלק מהעיר עבר שיפוץ משמעותי לקראת אולימפיאדת החורף שהתקיימה בה בשנת 2006. בעיניי, היא בהחלט ראויה ליותר תשומת לב מצד המטיילים באיטליה.
אחד המקומות שהכי נהנינו מהם היה המוזיאון המצרי (Museo Egizio), השני בגודלו בעולם אחרי המוזיאון בקהיר. זהו מוזיאון מרשים מאוד, עם אוסף עצום של ממצאים ממצרים העתיקה: מומיות, פסלים, חפצים, ציורים ופריטים בני אלפי שנים.
מי שמתעניין בהיסטוריה ובתרבויות עתיקות יכול לבלות שם שעות. יש משהו מדהים בעמידה מול מוצגים שנוצרו לפני אלפי שנים, ובהבנה עד כמה מפותחת הייתה התרבות המצרית כבר אז.
חלק מהמוצגים, במיוחד המומיות, אפילו קצת מצמררים. לראות מומיה של ילד קטן, למשל, זו חוויה לא פשוטה.
במוזיאונים גדולים מומלץ בדרך כלל לקחת אוזניות עם מדריך קולי, אבל כאן הבן שלי היה מתורגמן מעולה. מכיוון שהאנגלית שלו מצוינת, הוא פשוט הקריא לי את ההסברים באנגלית שהופיעו לצד המוצגים, וזה עזר לנו להבין את הסיפור שמאחורי הדברים.
ביקרנו גם במוזיאון הרכב של טורינו.
כחובבי מוטוריקה שעוקבים באדיקות אחרי פורמולה 1, המקום הזה (שנמצא בקצה השני של העיר, והגענו אליו בקלות באמצעות המטרו והחשמלית) היה מבחינתנו אחד משיאי הטיול.
המוזיאון מציג את התפתחות עולם הרכב לאורך השנים, מראשית ייצור המכוניות ועד לרכבי המרוץ המודרניים. התצוגה בנויה בצורה מעניינת, ומאפשרת לראות כיצד התפתחו המכוניות באירופה ובארצות הברית, עד שמגיעים לקומה המוקדשת למכוניות מרוץ.
גם מי שאינו חובב מכוניות מושבע יכול ליהנות מהמוזיאון, אבל למי שאוהב את התחום מדובר בחוויה של ממש.
אגב, לחובבי רכב מומלץ לבקר במוזיאון הרכב במולוז' שבצרפת, בו ביקרנו בטיול לאלזס, שהוא מוזיאון הרכב הגדול בעולם ובאמת מדהים. אבל גם המוזיאון בטורינו בהחלט נהדר ומספק חוויה מיוחדת.
משחק כדורסל ספונטני בטורטונה
אחרי מוזיאון הרכב התלבטנו מה לעשות בהמשך היום. יכולנו להמשיך להסתובב בטורינו, אבל אז עלה לנו רעיון ספונטני: לנסוע למשחק כדורסל בטורטונה.
גילינו שבאותו ערב מתקיים משחק כדורסל בעיר קטנה בשם טורטונה (Tortona), שנמצאת במרחק נסיעה קצר יחסית מטורינו. לא שמענו על המקום הזה בחיים, וגם לא ידענו עליו כלום, אבל הילד אוהב כדורסל והחלטנו לזרום. קנינו כרטיסי רכבת במחיר מצחיק של כ־ 14 אירו לשנינו, כולל החלפה באמצע, ויצאנו לדרך.
עברנו דרך כפרים מנומנמים ובתים נטושים, ועד מהרה התחיל גם היום להחשיך, מה שהפך את הנסיעה לעוד פחות נעימה. גם החלפת הרכבות בדרך לא הייתה בדיוק חוויה מרגיעה: התחנות היו קטנות ושוממות, ומצאנו את עצמנו עומדים לבד על הרציף ועוקבים בדריכות אחרי השילוט כדי להבין מאיזה כיוון תגיע הרכבת הבאה.
פתחנו גוגל מפות וחשכנו עינינו: גילינו שמתחנת הרכבת לאולם הספורט מחכה לנו שעה וחצי של הליכה ברגל!
האולם נמצא במקום מרוחק, ובשעה זו אין לשם תחבורה זמינה, אין מוניות, אין כלום. חששתי אפילו לפנות לאנשים ברחוב, אבל אז הבן שלי זיהה מישהו וניגש אליו באומץ. המקומי הסתכל עליו, קלט את המצב וצחק: "אה, אתם פה בשביל המשחק? כל העיירה נוסעת לשם עכשיו! מחכה לכם שאטל בחינם עוד שלוש דקות. רק תבואו!".
רגע של אנושיות בתחנה: בזמן שחיכינו לרכבת בלילה, הייתי חייב שירותים דחוף והם היו נעולים. אחד המהגרים המקומיים בתחנה ראה שאני במצוקה. פחדתי בהתחלה שהוא יקלוט שאנחנו ישראלים, אבל כל כך היה אכפת לו לעזור לי, שהוא פשוט ניסה לפרוץ עבורי את הדלת של השירותים מרוב דאגה!
הגענו למילאנו בסביבות חצות, ומשם עוד היינו צריכים להתנייד בשני קווי מטרו כדי להגיע עד לדירה שלנו.
בשעות האלה הרכבת התחתית כבר הייתה כמעט ריקה, ובחלק מהתחנות היו כל מיני טיפוסים שעוררו אצלנו תחושת אי-נוחות. היינו די לבד, והנסיעה הייתה מפחידה למדי. אמנם לא קרה לנו שום דבר, אבל בדיעבד ייתכן שהיה עדיף לקחת מונית מתחנת הרכבת ועד הדירה, ולחסוך את הנסיעה בתחבורה הציבורית בשעות כאלה.
בסך הכול, למרות הדרך המפוקפקת למדי, זו הייתה חוויה יוצאת דופן ובלתי נשכחת.
יום חמישי: שופינג במילאנו
את היום האחרון לטיול החלטנו להקדיש לקניות במילאנו.
מכיוון שהיינו צריכים לפנות את הדירה עד 10:00 בבוקר, היינו צריכים למצוא פתרון למזוודות. יצאנו לכיוון תחנת הרכבת המרכזית Milano Centrale, שם השארנו את המזוודות בשירות שמירת חפצים בתשלום.
טיפ: ליד תחנת מילאנו צ'נטראלה יש המון שירותי לוקרים פרטיים וקיוסקים (כמו Bounce או Radical Storage) בעלות של כ -6-7 יורו למזוודה. אפשר להשאיר שם את המזוודות, ולטייל בקלילות בעיר.
התחלנו באזור הדואומו שופע החנויות, במטרה להשלים את רשימת הקניות שאשתי ציידה אותנו מראש.
אחד המקומות ששווה להכיר הוא בית הכלבו היוקרתי La Rinascente, שנמצא ממש בסמוך לקתדרלה. יש בו מבחר גדול של מותגים בינלאומיים, וגם מוצרי קוסמטיקה וטיפוח.
אנחנו מצאנו שם מחירים משתלמים במיוחד, אפילו בהשוואה ל- Sephora, ועשינו השוואת מחירים לפני שקנינו.
בנוסף, ניגשתי לקופאית ושאלתי אותה איך מקבלים את בחנות החזר מס. היא אמרה לי: "אם אתה לא מגיע לסכום הסף של 70 יורו בקניה, אני מביאה לך מראש ברקוד לסריקה שנותן לך 10% הנחה מיידית בקופה (כדי לפצות על זה שלא תקבל Tax Free). אבל קח את הברקוד הזה בכל מקרה, כי גם אם תעבור את ה- 70 יורו, תרוויח גם את ה- 10% הנחה המיידית הזו, בנוסף להחזר המס הרגיל!".
טיפ להחזר מס (Tax Free) בכלבו Rinascente במילאנו:
באיטליה אפשר לקבל החזר מס על קניות בסכום של 70 יורו ומעלה.
בחנות הכלבו רינאשנטה מציעים פתרון מעניין גם למי שלא הגיע בקניות לסכום המינימום: הנחה מיידית של כ- 10% בקנייה, במקום ההליך הרגיל של החזר המס. אם עוברים את סכום הסף, אפשר לקבל בנוסף גם את ההחזר המגיע דרך שירות ה- Tax Free.
גם התהליך של ה- Tax Free היה נוח במיוחד: קיבלנו את המסמכים והברקוד בחנות, ובהמשך טיפלנו בהחזר בעמדת השירות שבקומה העליונה. בניגוד לחוויות קודמות שלנו בשדות תעופה, שבהן לא תמיד הצלחנו לממש את ההחזר, הפעם התהליך היה פשוט ונוח, וקיבלנו את הכסף בחזרה ישירות.
עשינו שם קנייה רצינית, וקיבלנו החזר מטורף של 500 יורו ישירות (תעשו לבד את החישוב כמה קנינו…)
מילאנו היא כמובן בירת האופנה, אבל כדאי לדעת שלא כל קנייה בה היא משתלמת. אם אתם מחפשים חליפות של מותגי יוקרה ידועים, תצטרכו להשקיע הון קטן. לעומת זאת, בחנויות בוטיק קטנות יותר אפשר למצוא מותגים פחות מוכרים במחירים נוחים יותר.
גם לגבי מוצרי חשמל ואביזרים איטלקיים, לא בהכרח כדאי לקנות רק בגלל שאתם באיטליה. אנחנו למשל התעניינו במקינטה איטלקית, אבל כשחזרנו לארץ גילינו שאפשר למצוא את אותו מוצר במחיר נמוך יותר גם בישראל.
ניסינו לשלב בטיול גם ביקור באחד מהאאוטלטים הגדולים שמחוץ למילאנו. אלא שכאן נתקלנו בבעיה: האוטובוס האחרון שיוצא לשם היה בסביבות השעה 13:00, כך שכבר לא הייתה לנו אפשרות להגיע בתחבורה ציבורית. בדקנו גם אפשרות להזמין Uber, אבל המחיר היה בסביבות 300 אירו! מדובר במרחק לא קטן מהעיר.
בסופו של דבר בחרנו במרכז קניות אחר באזור מילאנו, אבל לא מצאנו שם מציאות מיוחדות. החנויות היו ברובן של רשתות מוכרות, בדומה לאלה שיש בארץ, והמחירים לא היו זולים במיוחד.
חזרנו לחנויות שסימנו קודם וקנינו נעליים, חגורה ועוד כמה פריטים שרצינו. כדאי לדעת שחלק מהחנויות באזור נשארות פתוחות מעט מאוחר יותר, כך שאפשר לשלב קניות גם בשעות אחר הצהריים.
אחר כך הלכנו לקחת חזרה את המזוודות שהפקדנו בבוקר בלוקרים, ונסענו לשדה התעופה.
וזהו, כאן הסתיים הטיול. ביום שישי בבוקר נחתנו בארץ עייפים ומרוצים, מילאנו לגמרי השאירה לנו טעם של עוד.
החזר מס באיטליה: תהליך דיגיטלי פשוט ונוח במיוחד
אחד הדברים שהפתיעו אותנו לטובה בטיול היה תהליך קבלת החזר המס (Tax Free) באיטליה, שהתברר כפשוט ונוח במיוחד.
באמצעות מערכת Global Blue אפשר לפתוח חשבון משתמש ולשייך אליו את פרטי הדרכון. בכל פעם שמבצעים קנייה בחנות המשתתפת בשירות, מבקשים Tax Free ומציגים את הדרכון. החנות מעדכנת את פרטי הקנייה, והחשבונית מתווספת אוטומטית לחשבון האישי ב- Global Blue. אפילו מקבלים אישור במייל לאחר הקנייה.
כך אפשר לרכז את כל הקניות בחשבון אחד, בלי להסתובב עם ערימה של טפסים וניירות.
כשמגיעים לשדה התעופה, ניגשים לעמדות השירות העצמי, מזינים את מספר הדרכון ואת פרטי הטיסה (כרטיס העלייה למטוס), ומקבלים הנחיות להמשך תהליך קבלת ההחזר.
במקרה שלנו התהליך היה מהיר ונוח, וההחזר התקבל בחשבון הבנק בישראל בתוך כשלושה ימים.
חשוב לזכור: גם כשהתהליך דיגיטלי, עדיין צריך להשלים את הליך אימות הקניות בשדה התעופה בהתאם להנחיות, לפני שמוסרים את המזוודות או עולים למטוס. כדאי גם לוודא מראש אם נדרשת בדיקת מכס פיזית.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
בלחיצה על "הרשמה" אתם מסכימים לקבל מ"מטיילים בכיפה" דיוורים ועדכונים. השימוש במידע כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות. לפרטים נוספים >
