לפעמים כל מה שצריך זה שבוע של אוויר הרים צלול ונופים ירוקים כדי לרענן את הגוף והנפש.
אחרי פסח יצאנו, אבא ובן, לטיול באוסטריה, אבל עם טוויסט קטן: בלי רכב. תחבורה ציבורית בלבד.
למה דווקא אוסטריה?
כי בעונה זו, סוף חודש ניסן, קשה למצוא יעד שמציע מצד אחד נופים ואתרי טבע, ומצד שני ידידותי לשומרי מצוות עם מניינים פעילים ואוכל כשר. וינה נבחרה כנקודת הבסיס גם בגלל הנוחות, וגם כי ממנה אפשר לצאת בקלות לטיולי יום מקסימים בתחבורה ציבורית.
בחרנו לטייל באוסטריה בתחבורה ציבורית כדי להסתובב בנחת, בלי לדאוג לחניה, ניווט וטיפול ברכב, וגם כדי לחסוך משמעותית בעלויות.
אבל כדי שהטיול בתחבורה ציבורית יהיה מוצלח חשוב לעשות שיעורי בית: לתכנן מראש את היעדים, לעשות היכרות עם התחבורה הציבורית האוסטרית ולבדוק אילו כרטיסים משתלמים באיזה אזור.
מידע מפורט על התחבורה הציבורית בוינה והרכבות האזוריות באוסטריה, כולל מחירים, סוגי כרטיסים וטיפים, תוכלו למצוא כאן למטה בסוף הפוסט 👇
מידע שימושי למטיילים בתחבורה ציבורית באוסטריה
בסוף הפוסט תמצאו לינק למדריך מפורט על התחבורה הציבורית בוינה ובכל אוסטריה, כולל מחירים, סוגי כרטיסים וטיפים.
שווה לגלול עד הסוף!
יום ראשון: תל אביב - וינה
נחתנו בוינה ביום ראשון בלילה בטיסת Austrian Airlines, שהתבררה כהפתעה נעימה – לא רק שהיא הייתה האפשרות הזולה ביותר, אפילו לעומת חברות לואו־קוסט, אלא שגם נוחה ונעימה במיוחד.
אפשר להזמין מראש ארוחה כשרה דרך האתר. אנחנו, למשל, קיבלנו בטיסה חזור סנדוויץ' בשרי בכשרות הרב שווארץ. בהלוך, בגלל פסח, הארוחה הסתכמה בתפוז, בננה ומגבון 😄
נחמד לדעת שגם מבחר המשקאות שמחולק בטיסה כולל כמה שמופיעים ברשימת הכשרות של הקהילה בוינה.
במקור תכננו לנסוע משדה התעופה למרכז העיר ברכבת האזורית, שמחירה עומד על כשליש ממחיר הרכבת המיוחדת של נמל התעופה והיא פעילה עד אחת בלילה. אבל כשהגענו, הציעה לנו משפחה נחמדה להצטרף אליהם למונית שהזמינו, וחלקנו איתם את הנסיעה בעלות של 10 € לאדם בלבד.
בסביבות חצות הגענו לדירה שהזמנתי בוינה.
מציאת הדירה היתה סיפור בפני עצמו. בגלל שנחתנו ביום ראשון, מוצאי יום-טוב (של גלויות), היצע הדירות ברובע היהודי בוינה היה מוגבל מאוד והמחירים לא ממש שיתפו פעולה.
חיפשתי דירה קטנה, נחמדה ונגישה לתחבורה ציבורית. פתאום צצה לי אופציה מעניינת: דירת עליית גג ברובע ה־ 20, צמוד לגבול עם הרובע השני. מיקום הדירה, ממש מעל תחנת הטראם של קו 2, היה מצוין: תוך דקות ספורות אפשר להגיע לכל פינה באזור יהודי בוינה בתחבורה ציבורית.
המחיר? נמוך בכ־ 150 € מהדירות הסבירות האחרות שמצאתי. להפתעתי גיליתי שבעלי הדירה הינם יהודים דוברי עברית, והיא מתאימה גם לשומרי שבת מבחינת מפתח וכד'.
אוסטריה בתחבורה ציבורית: וינה
את היום הראשון לטיול החלטנו להקדיש להתארגנות רגועה ולהיכרות עם הסביבה הקרובה.
פתחנו את הבוקר בפראטר, אחד הפארקים הגדולים והמרשימים בעיר, עם שפע של מדשאות, מתקנים (כולל הגלגל הענק המפורסם) ואווירה ירוקה בלב העיר.
משם קפצנו על חשמלית (טראם) ונסענו כמה תחנות לכיוון ארמון בלוודר, שם טיילנו בגנים היפהפיים. מקום אידיאלי לצילומים, נשימה עמוקה והרבה שלווה.
לקראת צהריים חזרנו לאזור היהודי, שם עצרנו לארוחה קלה ומנוחה.
לקראת ערב יצאנו שוב, וצעדנו לעבר הרכבת התחתית (U-Bahn), הכניסות לרכבת התחתית בוינה ברורות מאוד ומסומנות בעמודים עם האות U. נסענו אל אי הדנובה Donauinsel – אי ירוק בלב הנהר, שמשמש בעיקר לפנאי, הליכה ורכיבה על אופניים.
טיילנו לאורך השבילים הסלולים שבין העצים על שפת הדנובה, נהנים מהשקט ומהטבע.
אחרי שהרגשנו שמיצינו חזרנו לרובע היהודי, שם התפללנו ואכלנו ארוחת ערב קלה (מגש פיצה במאפיית פרגו).
חזרנו אל הדירה לשינה טובה לקראת יום המחרת, שמתוכנן להיות גדוש במיוחד.
יום שלישי: האלשטאט - נופים וטבע ברכבת ישירה מוינה
ביום שלישי בבוקר יצאנו להרפתקה הגדולה ביותר של הטיול – נסיעה לעיירה האלשטאט, העיירה המפורסמת (והמצולמת) ביותר באוסטריה.
את הדרך התחלנו בנסיעה בחשמלית, משם ברכבת התחתית עד לתחנת הרכבת המערבית (Westbahnhof), ממנה יוצאת פעם ביום רכבת ישירה להאלשטאט בשעה 8:45.
מאחר שמדובר ברכבת ישירה ללא החלפות, משך הנסיעה הוא כשלוש שעות ורבע בלבד, דומה מאוד לנסיעה ברכב פרטי, אבל הרבה יותר רגוע ונוח.
הכרטיסים נרכשו מראש דרך אפליקציית ÖBB במחיר של 19.90 € בלבד לאדם לכל כיוון, סה"כ 80 € הלוך-חזור עבור שנינו. להזמין ברגע האחרון? זה כבר היה עולה לנו פי שלוש!
הגענו לתחנה כעשר דקות לפני הזמן והרכבת כבר חיכתה. לא חדשה במיוחד, אבל מרווחת, מתוחזקת היטב וכוללת שקעי חשמל בכל מושב.
שמנו לב שמעל לחלק מהמושבים הודבקו פתקים ועליהם שמות של עיירות בדרך. לקח לנו קצת זמן להבין שמדובר בכסאות שנרכשו מראש על ידי נוסעים שיעלו בהמשך הנסיעה, והכיתוב מציין בין אילו תחנות הכסא תפוס.
בכל קרון יש גם כמה תאים סגורים עם ארבעה/שישה מושבים. למזלנו מצאנו אחד כזה פנוי והתמקמנו בו, מה שהפך את חווית הנסיעה לנעימה יותר עם פרטיות.
אחרי כחצי שעה החלה הרכבת לחצות אזורים כפריים, יערות ואגמים, והנוף רק הלך והשתדרג.
הרים מושלגים, נהר טראון וכמובן אגם האלשטאט המרהיב. כל הדרך מרגישה כמו כניסה איטית לתוך גלויה.
האלשטאט - יש סיבה שזה הכפר הכי מפורסם באוסטריה
בשעה 12:00 בצהריים הגענו לתחנת הרכבת של האלשטאט, שנמצאת בצידו השני של האגם. אל העיירה עצמה מגיעים במעבורת קצרה (7 דקות) שמותאמת לזמני הרכבות.
העלות: 8 € לאדם (הלוך-חזור), תשלום במזומן בלבד בעת העלייה לסירה.
אחרי שיט רגוע עם נוף עוצר נשימה נכנסנו אל העיירה האלשטאט.
במקום להתקבע על מסלול מסודר בחרנו פשוט ללכת לאן שהמים זורמים, תרתי משמע:
מפל מים שזורם מלמעלה דרך תעלות בתוך העיירה, הוביל אותנו אל מסלול משולט פחות או יותר שמטפס להר הסמוך.
בדרך יש נוף נפלא, יערות קסומים, נקודות תצפית ומקומות מנוחה.
למי שמעדיף חיים קלים ישנו גם פוניקולר (רכבל הרים) Salzbergbahn שיוביל אתכם לראש ההר בכמה דקות, אבל אנחנו בחרנו לעשות את הדרך ברגל כדי ליהנות מהמסלול וגם לזכות בקצת פעילות גופנית.
בראש ההר יש מרפסת תצפית מרהיבה על כל האגם והסביבה, שזוכה לפופולריות רבה, תור ארוך של תיירים עומד שם רק בשביל תמונה.
אחרי שנהנינו מהנוף למעלה התחלנו בירידה, ובתוך כחצי שעה כבר היינו שוב בעיירה.
במרכז האלשטאט מצאנו סופר אוטומטי לחלוטין: הכניסה מתאפשרת רק באמצעות העברת כרטיס אשראי, ויש במקום קופה בשירות עצמי בלבד.
המקום אמנם קטן, אבל הצלחנו למצוא בו פירות, ירקות, ואפילו את הבייגלך שנמצאים ברשימת הכשרות של הרב שוורץ עם סימון הכשרות (א.י. – אפיית ישראל).
את הזמן הנותר עד לנסיעה חזרה בילינו בשיטוט בין חנויות מזכרות וסדנאות עץ מקומיות, כולל ביקור בצד השקט יותר של העיירה, שם שלטים מבקשים מהמבקרים לשמור על השקט למען התושבים.
ב- 17:30 עלינו על המעבורת חזרה לתחנה ומשם לרכבת לוינה. היה יום ארוך עם טבע נפלא ואוויר הרים צלול.
יום רביעי: טיול אופניים בעמק הווכאו
היום יצאנו לעמק הווכאו. ההשראה לטיול היה הפוסט הזה על אופניים בעמק הווכאו.
הרכבות לאזור יוצאות בתדירות גבוהה, כך שהיה לנו זמן לערוך קצת קניות בחנויות הכשרות בבוקר ולהתארגן בנחת, ויצאנו לדרך מעט יותר מאוחר.
נסענו ברכבת אזורית לכיוון העיירה מלק (Melk), שנמצאת כשעה ורבע נסיעה מווינה, ושוכנת על גדות הדנובה, בפתחו של עמק הוואכאו.
לנסיעה הזו השתמשנו בכרטיס קבוצתי יומי (Day Ticket for Two) שמאפשר נסיעה חופשית ברכבות האזוריות, בעלות של 40 € לשנינו – פתרון משתלם במיוחד.
הקרונות ברכבות האזוריות חדישים ומרווחים, והנסיעה עצמה הפכה לחלק מהחוויה.
בסביבות הצהריים הגענו למלק, עיירה ציורית במיוחד עם רחובות מרוצפים אבנים, בניינים עתיקים, ומנזר מרשים המתנשא על גבעה ומשקיף על העיירה כולה.
עשינו את דרכנו לעמדת השכרת אופניים שבה חיכו לנו שני זוגות אופניים עם מנוע עזר (Pedelec) שהוזמנו מראש.
בניגוד לאופניים החשמליים המוכרים בארץ, כאן המנוע פועל רק כתמיכה לדיווש, כך שמרגישים עזרה, אבל עדיין נדרשת פעילות גופנית מתונה.
התשלום (במזומן בלבד) עמד על 35 € לזוג אופניים, כולל קסדה ואפשרות להחזיר אותם בעיירה אחרת (קרמס).
לאורך הדנובה עובר שביל אופניים סלול ומטופח, אחד היפים באירופה.
בניגוד למסלול שהופיע בפוסט, שיצא מקרמס לכיוון מלק, בחרנו לרכוב בכיוון הפוך: מתחיל במלק ומסתיים בקרמס (Krems). עשינו זאת בגלל העובדה שהעיירה מלק גבוהה יותר מאזור קרמס, ולכן הרכיבה (בירידה) נוחה יותר.
הצד הקרוב למלק צמוד לנהר ומציע נופים של מים זורמים והרבה ירוק, ואילו בצד השני יש מבצרים, כפרים עתיקים, שדות וכרמים.
כדי ליהנות מכל העולמות, עצרנו באמצע הדרך מול העיירה ספיץ (Spitz), חצינו את הנהר במעבורת מקומית, והמשכנו את הרכיבה בצידו השני.
חוויית הרכיבה באזור היתה מדהימה, שקט ואווירה פסטורלית, למרות שפגשנו בדרך רוכבים נוספים. מזג האויר לאורך רוב היום היה מושלם, מלבד טפטוף קל שתפס אותנו לקראת סוף המסלול.
סך הכל ארכה לנו הדרך כארבע שעות כולל עצירות, ובסופה הגענו לתחנת הרכבת בקרמס.
שם קשרנו את האופניים במתקן המיועד לצד התחנה, וחזרנו ברכבת לתחנת פרנץ יוזף בווינה, ממנה המשכנו בתחבורה הציבורית לדירה עייפים ומרוצים.
אוסטריה בתחבורה ציבורית - יום חמישי: ברטיסלבה
ברטיסלבה, הלוא היא פרשבורג ההיסטורית, היא בירת סלובקיה ונמצאת במרחק נסיעה קצר מוינה. ניתן להגיע אליה ברכבת, באוטובוס או בשייט על הדנובה – חוויה בפני עצמה, אך כזו שדורשת תכנון מוקדם: מחיר השייט מתחיל מ- 20 € לכיוון, ויש תקופות בהן מספר ההפלגות מוגבל והספינות מתמלאות במהירות.
אנחנו בחרנו באופציה הפרקטית והישירה, נסיעה באוטובוס לתחנת Most SNP ("הגשר החדש"), הסמוכה לבית העלמין העתיק של פרשבורג, בו קבורים החתם סופר, ר' משולם איגרא ועוד מגדולי הדורות.
ישנן מספר חברות שמפעילות קווים סדירים בין וינה לברטיסלבה. אנחנו נסענו עם FlixBus – חברת האוטובוסים הירוקים, שמפעילה קווים בין מדינות רבות באירופה. מחירי הנסיעה משתנים לפי ביקוש, ויכולים לנוע בין 6.5 ל- 20 € לנוסע לכיוון.
עם הזמנת הכרטיס מקבלים גם מספר מושב קבוע, בדומה לטיסה, וניתן להוסיף חבילות מטען לפי הצורך. חשוב להזמין מראש ולהגיע לתחנה עם הכרטיס מודפס או בקובץ PDF. לעיתים נדירות ובכפוף לזמינות, אפשר לרכוש כרטיס גם במקום.
האוטובוס יוצא מהתחנה המרכזית הבינעירונית של וינה, עוצר בדרך בנמל התעופה של וינה, וממשיך לברטיסלבה.
עם הירידה מהאוטובוס נגלתה למולנו טירת ברטיסלבה המרשימה, אשר שווה ביקור בפני עצמה. אנחנו פנינו צפונה לאורך הטיילת הצמודה לדנובה, וצעדנו כרבע שעה עד לבית העלמין היהודי העתיק. מי שמעוניין לקצר את הדרך יכול לנסוע תחנה אחת בתחבורה הציבורית המקומית עד לתחנת "Chatam Sofer".
בית העלמין נמצא במפלס מתחת לפני הרחוב, והכניסה אליו מתבצעת דרך שער ומדרגות היורדות מתחת למסילת רכבת. המקום מתוחזק היטב, כולל ספסלים לנשים, סידורים, ספרי תהילים ומרחב מכובד ונקי.
לאחר הביקור בציון החתם סופר, המשכנו ימינה אל מרכז חתם סופר, בית הכנסת אורחים קרוב. מצאנו שם חדר אוכל מאובזר עם כיבוד קל ושתיה חמה, שירותים וכמובן בית מדרש. במקום מתוכנן גם מקווה טהרה.
משם המשכנו לצעוד דקות ספורות עד לגרם מדרגות המוביל לבית העלמין החדש של פרשבורג, בו טמונים ה"כתב סופר" וה"חתן סופר". במקום יש שילוט ברור המכוון אל מקום הקברים.
נשאר לנו זמן קצר שאותו ניצלנו כדי להסתובב בעיר העתיקה של ברטיסלבה, אזור יפה ורגוע עם סמטאות אבן ומבנים מרשימים. אבל לא הספקנו הרבה, כי הגיע הזמן לחזור לתחנה ולעלות על האוטובוס חזרה לוינה.
הגענו לוינה בסביבות השעה שש בערב, אחרי יום מיוחד ומלא בתוכן, משמעות ונופים.
יום שישי - שופינג בקטנה
התכנון המקורי ליום שישי כלל עלייה להר קאלנברג שברובע ה- 19 של וינה, ממנו נשקף נוף מרהיב של העיר כולה. אבל מזג האוויר הגשום שינה לנו את התכניות, והוביל אותנו למקום מקורה ודי פופולרי: קניון SCS.
עלינו על הרכבת הכחולה, ה- BB (באדנר באן), שהובילה אותנו הישר לקניון.
מדובר במתחם עצום, עם עשרות כניסות שונות, וכדאי מאוד לשים לב דרך איזו מהן נכנסתם, כדי שלא תמצאו את עצמכם מסתובבים במעגלים בסוף היום…
יכולנו בקלות לבלות שם יום שלם, בין חנויות האופנה, הקוסמטיקה והעיצוב. המחירים לא בהכרח זולים, אבל ישראלים תמיד ימצאו איזה מבצע שווה בפריימרק, C&A או אפילו באיקאה.
לקראת שבת חזרנו לדירה והתארגנו.
לקחנו פלטה לשבת מגמ"ח מקומי בוינה. נדרש פיקדון של 120 € לכל פריט, שמקבלים בעת ההחזרה.
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של וינה מבית "מטיילים בכיפה" פשוט לחצו כאן >
שבת בוינה
שבת הייתה ההוכחה שהבחירה בוינה הייתה מוצלחת במיוחד. מצאנו קהילה יהודית חמה ותוססת, בתי כנסת פעילים, אוכל כשר בשפע ואפילו עירוב.
בליל שבת התארחנו אצל משפחה מקומית, שקיבלה אותנו באירוח לבבי ומעורר התפעלות.
בשבת בבוקר אכלנו בדירה ארוחה קלילה וטעימה, שהכנו ממצרכים שקנינו בחנות הכשרה ביום שישי.
ביום ראשון בבוקר נפרדנו מווינה וטסנו חזרה לישראל, עמוסים בחוויות ורגעים בלתי נשכחים.
אוסטריה בתחבורה ציבורית - מדריך למטיילים
בלי רכב שכור: כך עשינו את זה עם תחבורה ציבורית בלבד
הצעד הראשון הוא להכיר את מערכת התחבורה הציבורית האוסטרית, שמתחלקת לשני חלקים:
התחבורה הציבורית בוינה וסביבתה
רשת הרכבות האזוריות והבין-עירוניות של אוסטריה
התחבורה הציבורית בוינה
בוינה תמצאו מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת וידידותית – אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית ועוד. התדירות גבוהה מאוד, הכיסוי לכל רחבי העיר מעולה, ובפועל אין שום צורך ברכב פרטי בעיר.
היכן ניתן לרכוש כרטיסים לתחבורה הציבורית בוינה:
- במכונות אוטומטיות רב-לשוניות שנמצאות בתחנות הרכבת התחתית
- בחנות המקוונת של Wiener Linien
- באמצעות הטלפון באפליקציית WienMobil או באפליקציית ÖBB
- ברוב חנויות הטבק והעיתונים
- כרטיסים לנסיעה בודדת זמינים גם בחשמליות בתוספת מחיר של 2.60 € (ילדים: 1.40 €). הם תקפים לנסיעה אחת כולל העברות.
אפשר לקנות כרטיסים לפי נסיעה בודדת, אבל הרבה יותר משתלם ונוח לרכוש כרטיס חופשי ליום, יומיים או שבוע, ולנסוע חופשי. הכרטיסים תקפים בכל החשמליות, האוטובוסים, רכבות תחתיות ורכבות עיליות (S-Bahn) באזור הליבה של וינה.
🚌 סוגי כרטיסים בתחבורה הציבורית בוינה
| סוג הכרטיס | למה מתאים | מחיר * | הערות |
|---|---|---|---|
| כרטיס בודד | נסיעה בכיוון אחד, תקף ל- 80 דקות מרגע התיקוף. | 2.40 € | מתאים לנסיעה בודדת |
| כרטיס יומי | תקף ל- 24 שעות | 8.00 € | פשוט, חסכוני ונוח |
| כרטיס ליומיים/שבוע | תקף למשך 48 שעות/72 שעות/שבוע | 14.10 € – 22.6 € | פשוט, חסכוני ונוח |
| Vienna City Card | כולל תחבורה והנחות באתרי תיירות | 17 € – 35 € | כולל הנחות באטרקציות |
אל תשכחו להחתים את כרטיס הנייר שלכם!
אם אתם נוסעים עם כרטיס נייר (ולא בכרטיס דיגיטלי), עליכם להחתים אותו לפני הנסיעה. ניתן למצוא את המכונות להחתמת הכרטיסים בחשמליות, באוטובוסים ובמחסומים לפני הכניסה לרכבת התחתית.
בכרטיס חופשי יומי, אם הכרטיס עשוי מנייר יש להחתים אותו לפני תחילת הנסיעה הראשונה, ואז הוא תקף בדיוק ל- 24, 48 או 72 שעות מרגע החתמתו.
אם רכשתם את הכרטיס בחנות המקוונת או באפליקציית WienMobil, זמני תוקף הכרטיס כבר מופיעים עליו.
רכבות בין-עירוניות ואזוריות באוסטריה (ÖBB)
כדי לצאת מהעיר ולטייל בטבע, נעזרנו ברשת הרכבות של חברת ÖBB. זו רשת רחבה ונוחה, שמקשרת בין וינה לבין יעדים בכל רחבי אוסטריה, אבל כאן חשוב להכיר את המערכת קצת יותר לעומק.
השלב הראשון הוא להוריד שתי אפליקציות של ÖBB:
תהליך רכישת כרטיס לרכבת כולל בחירת יעד, תאריך ושעה. בחלק מהמקרים הכרטיס תקף אך ורק לרכבת שנבחרה. לאחר בחירת הרכבת, תוצג בפניכם רשימת סוגי כרטיסים אפשריים: רגיל, קבוצתי (החל מ- 2 נוסעים), כרטיס יומי לאזור מסוים, כרטיס חופשי ליום, או כרטיס לכיוון אחד ללא שעת יציאה קבועה.
כדי להוזיל עלויות חשוב לבדוק את כל האופציות שהאפליקציה מציעה ולהתאים את סוג הכרטיס לאופי הנסיעה. הטווח במחירים בין סוגי הכרטיסים עלול להיות משמעותי.
טיפ חשוב: האפליקציה לא מזהה אם כבר רכשתם כרטיס יומי. ולכן היא עלולה להציע שוב כרטיס לנסיעה שכבר כלולה בו. חשוב לעקוב אחרי מה שכבר רכשתם ולהימנע מתשלומים כפולים.
💡 ועוד משהו שחשוב לדעת: אם רכשתם כרטיס חופשי לאזור וינה, זכרו לעדכן זאת בפרופיל המשתמש באפליקציית OBB כדי לקבל את ההנחה המגיעה לכם על נסיעות שמתחילות בעיר. הקוד שצריך להזין בפרטי הנוסע הוא:Jahreskarte Stadtverkehr Wien
🚆 סוגי כרטיסים ברכבות של ÖBB (נסיעות בין-עירוניות)
| סוג הכרטיס | למה מתאים | יתרונות | הערות |
|---|---|---|---|
| כרטיס רגיל | רכבת מסוימת, שעה קבועה | קל לרכישה | אין גמישות בזמנים |
| כרטיס גמיש (Flex) | נסיעה בתאריך כלשהו | גמישות מלאה | יקר יותר |
| כרטיס קבוצתי | מ־2 נוסעים ומעלה | הנחה משמעותית | צריך לקנות יחד |
| כרטיס יומי אזורי Einfach-Raus-Ticket | נסיעות חופשיות באזור | חסכוני מאוד | כדאי לבדוק מראש |
| Österreichcard | חופשי שנתי בכל אוסטריה | נוח למטיילים קבועים | יקר, לא רלוונטי לטיול קצר |
איך מגיעים משדה התעופה בוינה לעיר?
לשדה התעופה של וינה יש גישה נוחה בתחבורה ציבורית. הוא נחשב חלק מהמרחב האזורי, ולא מהעיר עצמה, ולכן לא כלול בכרטיס החופשי לוינה. התוספת לנסיעה מהשדה לעיר רגילה נעה סביב 4-5 €, ועדיין זולה משמעותית מהרכבת המהירה (CAT), שמחירה קרוב לפי שלוש.
ניווט בתחבורה הציבורית באוסטריה
אנחנו השתמשנו באפליקציית Google Maps כדי לתכנן מסלולים, והיא עבדה בצורה חלקה ונוחה. קיימת גם אפליקציה של חברת התחבורה של וינה (Wiener Linien), אבל פחות התחברנו אליה.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
