הנסיעה הזו היתה יחסית ספונטנית. 5 ימים בבודפשט, שהוזמנו ותוכננו ברגע האחרון.
כבר מזמן הבטחתי לבני הגדול טיול משותף לחו"ל. גם נסיעה לקרעסטיר היתה משאלה משותפת שלו ושל בן הזקונים.
אז לקראת סוף החופש החלטתי להגשים להם חלום. ביום קיץ חם, על רקע מלחמת חרבות ברזל וביטולי הטיסות, מצאתי כרטיסי טיסה זולים (פחות מאלף ש"ח לכרטיס!) לבודפשט. המחיר האטרקטיבי נבע מהתזמון – יציאה לקראת סוף אוגוסט וחזרה בתחילת ספטמבר, אחרי הביקושים הגבוהים של החופש הגדול.
ברגע האחרון החליט גם האיש להצטרף לטיול, ולכן הוספנו מזוודה גדולה לכולנו (הכרטיס הבסיסי כלל תרמיל גב בלבד).
גם הפעם, כמו ביתר הטיסות מאז תחילת המלחמה, לא הייתי בטוחה שהטיול אכן יצא לפועל עד הרגע האחרון.
אז תכננתי את הטיול "בקטנה" ובקווים כלליים. הזמנתי מלון עם אפשרות ביטול, ואמרתי לעצמי שמקסימום, במקרה שהטיסה תתבטל, חברת התעופה תחזיר לנו את הכסף ולא נצא.
בסופו של דבר, חברת וויז-אייר הפתיעה בענק. למרות ביטולים רבים של חברות גדולות ומבוססות, דווקא הטיסות שלנו יצאו בזמן בהלוך וגם בחזור.
יום חמישי: תל אביב - בודפשט
בבוקר יום חמישי יצאנו מטרמינל 1 בנתב"ג, וקצת לפני שתיים בצהרים נחתנו בשדה התעופה בבודפשט.
את פנינו קידם תור ענק לבידוק, שמקורו בכמה טיסות שהגיעו בו זמנית. חוסר היעילות ההונגרי לא ממש תרם להתקדמות התור, וכך מצאנו את עצמנו למעלה משעה ארוכה בתור.
גם לאחר מכן, כשכבר יצאנו עם המזוודות החוצה, עברנו בדיקת אבטחה נוספת שהאטה את היציאה, כלב גישוש ריחרח את הנוסעים והמטען שאיתם.
סוף סוף יצאנו מהטרמינל והזמנו מונית באפליקציית BOLT, הישר למלון Silver Crown, מלון דירות מעולה באזור היהודי בבודפשט.
את המלון הזמנו דרך אבי קליין, יזם ואיש בודפשט וקרעסטיר, אשר השיג לנו מחיר משתלם במיוחד.
מספר הטלפון/וואצאפ של אבי קליין:
T 052-7200300
כשנכנסנו פנימה הבנו שמדובר בסיפור הצלחה:
מצד אחד קיבלנו דירה יפה, מרווחת וממוזגת, אשר מאובזרת עד לפרט האחרון, כולל מטבח מצויד. מאידך – הדירה נמצאת במלון גדול עם צוות אדיב, דלפק קבלה 24/7, עם שירותי ניקיון וכל הפסיליטיס.
גם המיקום של המלון מעולה, קרוב לאזור היהודי בבודפשט ובמרחק הליכה קצר מבית הכנסת, החנויות והמסעדות הכשרות. מה עוד יכולנו לבקש?
אחרי שהתאוששנו מעט מהטיסה, יצאנו לאכול ולהצטייד בקצת מוצרים כשרים.
חצינו את הכביש אל הרובע היהודי, ודבר ראשון מצאנו את חנות המסעדה "כושר לנד", שם מיהרו הילדים להזמין פיצה טעימה.
אחרי שאכלנו ושבענו, המשכנו אל החנות הכשרה בבודפשט. לאכזבתנו לא מצאנו במקום מוצרי חלב, אבל שמחתי למצוא במקפיא בשר אסאדו לחמין. קניתי גם שמן לבישול, גבינת "גאודה" טבעונית ומעט שימורים וחטיפים.
צמוד למלון שלנו יש סניף של רשת הסופרים הפופולרית SPAR, שם הצטיידנו בשתיה, חלב צמחי של ALPRO, פירות וירקות.
עם הכבודה חזרנו אל המלון, שם הייתי חייבת לנוח מעט (בכל זאת, לא ישנתי כמעט בלילה הקודם). כשקמתי כבר היה מאוחר יחסית, אבל החלטנו בכל זאת לצאת אל המזרקות המוזיקליות באי מרגיט. כפי שביררתי המופע האחרון (והמרכזי) של המזרקה מתקיים בתשע בערב ואורך כשעה, כך שאנחנו אמורים להספיק להנות לפחות מחלק מהמופע.
המזרקות המוזיקליות באי מרגיט
הזמנתי מונית באפליקציית Bolt אל Musical Fountain, ואחרי כעשרים דקות של נסיעה הגענו לאזור חשוך ושומם באי מרגיט. הנהג הכריז שהגענו, אבל לא ראינו כל זכר למזרקות או אורות כלשהם. מאוכזבים ביקשנו מהנהג לעשות אחורה פנה ולחזור אל המלון.
רק כמה ימים מאוחר יותר, כשכבר היינו בארץ, הבנתי את הטעות שלי.
מסתבר שיש באי מרגיט שתי מזרקות מוזיקליות!
מזרקה אחת עתיקה, שנמצאת בצפון האי ופחות ידועה מהשניה, נקראת Musical Fountain.
המזרקה הזו היא העתק של מזרקה מוזיקלית על בסיס הידראולי שבנה המהנדס ההונגרי פיטר בודור Peter Bodor בעיירה ברומניה בתחילת המאה ה- 19. גם כיום משמיעה המזרקה מוזיקה בסגנון ימי הביניים במשך כדקה אחת בכל שעה. בלילה כמובן אין מה לראות ליד המזרקה הזו, והאזור חשוך ושומם.
לעומת זאת, יש את המזרקה המוזיקלית המפורסמת שנמצאת בדרום האי ונקראת "Margitsziget Musical Fountain", תוספת של מילה אחת עושה את ההבדל מהמזרקה השניה. המרחק בין שתי המזרקות כחצי שעה הליכה.
טיפ: כשאתם מזמינים מונית אל המזרקות המוזיקליות באי מרגיט, או אפילו מנווטים לשם עם גוגל מאפס, חשוב לדייק ולכתוב "Margitsziget Musical Fountain" ולא רק "Musical Fountain", ולוודא שמדובר במזרקה המוזיקלית בדרום האי, קרוב לגשר מרגיט. אחרת תגיעו בטעות אל המזרקה העתיקה אשר בצפון האי, במקום אל המזרקה המפורסמת שבה מתקיים מופע של מוזיקה, מים ואור.
כיוון שהיו איתי 3 גברים רעבים, פנינו למסעדת חנה המחודשת, שם מציעים בליל שישי (חמישי בלילה) תפריט "טועמיה" מיוחד הכולל מנות ממיטב מאכלי השבת: צ'ולנט, קוגל ועוד.
הבנים נהנו מהצ'ולנט והקוגל, שהיו מעולים לדבריהם, ואילו אני בחרתי בכרוב ממולא, מנת דגל הונגרית, שהיתה פחות מוצלחת לטעמי.
יום שישי - טיול ריידרים בבודפשט
הבוקר קמנו רעננים בשעה מוקדמת יחסית. הבנים צעדו לתפילה בבית הכנסת קזינצי, ואני פניתי לעשות קניות לשבת.
ראשית מהרתי אל המאפיה הכשרה (חששתי שתגמר הסחורה), שם בחרתי חלה גדולה ויפה, כמה לחמניות פשוטות ולחמניית בריוש חגיגית מעוטרת בגרגרי סוכר.
משם המשכתי לחנות הכשרה לכמה השלמות הכרחיות, שאף יום שישי אינו שלם בלעדיהן (מסתבר שגם בחו"ל).
ברבע לעשר צעדנו אל השוק המקורה, המכונה "השוק הגדול", שם נפגשנו עם אמיר, המדריך שלנו לסיור הריידרים.
אמיר הוביל אותנו לחנייה סמוכה, שם פגשנו את הכלים החשמליים והתאמנו קסדות לראשינו. אחר כך קיבלנו הדרכה מפורטת ותרגלנו נסיעת מבחן על הרכבים סביב המוסך.
סיור מודרך של איזיריידר EZRaider בבודפשט
מה זה סיור איזיריידר?
זהו טיול מודרך ברכב חשמלי ממונע ברחבי העיר.
איזיריידר הוא רכב חשמלי בעל 4 גלגלים אשר מתאים לנסיעה בעמידה או בישיבה. הוא יציב וקל לתמרון ושליטה יותר מאשר סגווי. הרכב נגיש ומתאים לגילאים וגדלים שונים של קבוצות (יש מושב מיוחד לילדים) והמהירות המרבית שלו היא עד 25 קמ"ש.
כל הסיורים מתקיימים בליווי של רוכב מקצועי.
יצאנו אל הדרך בטור, כאשר אמיר מוביל בראש ומפנה לנו את הדרך כמו עמוד הענן, ואחריו כולנו אחריו אחד אחרי השני.
נסענו לאורך גשר החירות שעל הדנובה, ומשם המשכנו לכיוון הארמון המלכותי וכיכר אדם קלארק, כשמדי פעם עצרנו להסברים ותמונות.
בדרך חלפנו על פני הנופים הקסומים של בודפשט, חוויה מיוחדת ובלתי נשכחת!
גולת הכותרת היתה התחנה הראשית – באסטיון הדייגים, נקודת התצפית היפה ביותר שנמצאת מעבר לנהר בבודה. באסטיון, או מצודת הדייגים ממוקם במרומי גבעת הטירה בבודה, וממנו נשקף נוף פנורמי יפהפה של הדנובה וכל אזור הפרלמנט.
בכיכר הסמוכה השארנו את הכלים תחת השגחתו של אמיר ויצאנו לשוטט במקום ולהנות מהנוף הנפלא וכמובן להצטלם.
הנסיעה חזרה למטה היתה קצת מאתגרת, וכללה ירידה די תלולה מהגבעה, אבל צלחנו אותה בזהירות. ומשם המשכנו באותה הדרך חזור עד למוסך.
סך הכל ארך הסיור כשעתיים וחצי.
חזרנו למלון והתחלנו להתארגן לשבת. חיש קל העמדתי סיר צ'ונט (חמין) מושקע בעזרת הירקות והבשר שקנינו (ועוד כמה פרודקטים יבשים שסחבתי מהארץ, כמו תבלינים וקטניות). אפילו פלטה חשמלית קטנה זכרנו להביא והרגשנו שלגמרי שיחקנו אותה.
תוך כדי הבישול הגיעו צוות של חדרנית ומנקה והשתלטו על הסדר והניקיון, עד שכולנו היינו מוכנים לקראת שבת.
ליל שבת בבית חב"ד בודפשט
בערב שבת צעדנו לבית חב"ד, שם הזמנו מראש סעודת שבת.
למרות שבמלון השאירו לנו נרות להדלקה בלובי, העדפתי להדליק בבית חב"ד, שם אנחנו אוכלים (הלובי המשותף לארבעת הבניינים אינו המקום בו אנחנו אוכלים או ישנים בפועל)
גם בבית חב"ד קרן אור, שנמצא במרחק כעשר דקות הליכה מהמלון שלנו, הכינו נרות שבת להדלקה.
לאחר מכן התפללנו קבלת שבת וערבית ואז עלינו לאולם למעלה בו התקיימה הסעודה.
המוני תיירים גדשו את האולם, רובם ישראלים אבל גם ממקומות נוספים. הרב רסקין ניצח על הכל במאור פנים ובחן. ושזר דברי תורה יחד עם קבלת פנים לבבית לאורחים מהתפוצות. האוכל שהוגש היה טעים ובשפע. אבל בעיקר תרמה האווירה הנעימה והמאוחדת.
חזרנו אל המלון שהותאם באופן מלא לשומרי שבת: דלת חיצונית עם פתיחה ידנית, דלת הבנין גם היא נשארה פתוחה ואפילו השאירו אור בחדר המדרגות במשך כל השבת. לפני שבת הפקדנו פקדון בקבלה וקיבלנו תמורתו מפתח רגיל לדירה. הם הגדילו לעשות ואפילו הציבו בקבלה נרות שבת ומיחם עם אמצעים להכנת קפה!
שבת בבודפשט
בשבת בבוקר יצאו האיש והבנים לתפילה בבית הכנסת קזינצי. אני העדפתי להשאר בדירה ולקיים בהידור שינה בשבת תענוג.
מאוחר יותר ישבנו לסעודת שבת (יצא מעולה הצ'ונט 😋), ואז מנוחה צהרים שלאחריה יצאנו קצת לטייל.
אחרי שיטוט קצר ונחמד בחוצות העיר הוליכו אותנו רגלינו, איך לא, לבית חב"ד בודפשט, שם נערכת סעודה שלישית ולאחריה תפילת ערבית והבדלה.
שבת יוצאת בבודפשט בתקופה זו בשעה סבירה, אז אפשר להספיק לצאת שוב גם בערב. והפעם אל הגלגל הענק בבודפשט, חוויה נחמדה ולא יקרה בעיקר בלילה עם האורות סביב.
משם אנחנו צועדים לעבר הדנובה וגשר השלשלאות. בודפשט יפה וקסומה בלילה. כשהגענו אל הגשר הופתענו מהאווירה התוססת, למרות השעה המאוחרת.
המוני תיירים גדשו את הגשר, על רקע מוזיקה קולנית. אבל בשעה אחת עשרה כבו אורות הארמון ממול במפתיע. זה היה נראה לי מוזר, מדובר באחד האתרים המרכזיים שיש לעיר הזו להציע, ומוקד התיירות השוקקת. מדוע מחשיכים אותו, ועוד בשעה מוקדמת יחסית?
מאוחר יותר יסביר לי דוד הנהג שהסיע אותנו לקרעסטיר, שמדובר במאבקי אגו פוליטיים בין הגופים הממשלתיים, על רקע כסף ותקציבים.
יום ראשון - רכבל, מזרקות האי מרגיט ועוד
היום השכים האיש קום, ויצא בגפו למוזיאון התעופה ה- Aeropark, הממוקם ליד שדה התעופה בבודפשט.
כבר בדרך מהשדה צדה עינו של האיש מטוסים ישנים חונים, והוא מהר לצלם חלק מהם ולברר במה מדובר. כאשר שמע שמדובר במוזיאון תקופתי, החליט שהוא חייב לבקר במקום.
אנחנו כמובן לא היינו שותפים להתלהבותו מהמקום, בפרט שמדובר באתר שנמצא במרחק חצי שעה נסיעה לכיוון. אבל הזמנתי עבורו כרטיס כניסה, והוא יצא לדרכו במונית בעוד אנחנו מתעוררים ומתארגנים בקצב נינוח משלנו.
המוזיאון מציג מטוסים מתקופות שונות, בדגש על העידן הסובייטי. יש בו גם סימולטור ועוד.
לקראת צהרים יצאנו בהרכב מלא לעבר תחנת המטרו ASTORIA, שם קנינו שם כרטיס חופשי קבוצתי לתחבורה ציבורית למשך 24 שעות במחיר 50 פורינט (כ- 50 שקלים).
כאן המקום לציין שהתחבורה הציבורית בבודפשט נוחה, יעילה וזולה להפליא.
נסענו עד לתחנת סל קלמן, ומשם המשכנו באוטובוס עד לפרברי העיר. ירדנו במקום ירוק ושקט וצעדנו עוד כרבע שעה עד לתחנת הרכבל של בודפשט.
רכבל הכסאות הוא אחת האטרקציות הכייפיות בבודפשט. הוא עולה לגבעת יאנוש, שם נמצאת אחת מנקודות התצפית היפות של העיר. כאשר ביקרתי במקום עם הבנות שילבתי את הרכבל עם רכבת הילדים. הפעם נסענו במיוחד אל הרכבל.
הנסיעה בכסאות הפתוחים באוויר הפתוח למול הנוף הירוק היא חוויה מיוחדת, רגועה ומהנה.
קנינו כרטיסים וטפסנו למעלה עם הרכבל. למעלה יש פינת שעשועים וקיוסק, ונקודת יציאה למגוון מסלולי הליכה.
בחרנו בשביל העולה אל מצודת אליזבת, עליה חלקה אבל תלולה ומאומצת של כעשר דקות. מגדל אליזבת נמצא בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, ומספק תצפית פונרמית של 360 מעלות על נופי בופדשט.
בקומה הראשונה של המצודה יש בית קפה קריפי למדי, ובו בעלי חיים מפוחלצים. האיש הזמין לעצמו כוס בירה והתישבנו על הספסלים בחוץ.
אחרי שנחנו קמעא נכנסנו אל המצודה וטיפסנו במדרגות המגדל, מכל כיוון נבטו אלינו חלונות תצפית ומרפסות אל הנוף. הטיפוס עד למעלה לגמרי משתלם, כי הנוף הנשקף משם באמת מרהיב עין.
צהרים בברוקלין בייגל
ירדנו חזרה ברכבל, ומשם נסענו חזרה הישר אל גשר מרגיט שעל הדנובה.
ירדנו בתחנה הסמוכה אל הגשר וצעדנו כמה דקות עד ל"ברוקלין בייגל", בית קפה כשר על שפת הדנובה (המקום הכשר היחיד שנמצא מחוץ לרובע היהודי בבודפשט).
עייפים ומותשים מהחום הכבד נכנסנו אל המסעדה והזמנו דבר ראשון קפה. מאוחר יותר, אחרי המתנה ממושכת, הגיעו גם המנות.
המזרקות המוזיקליות באי מרגיט
אחרי כשעה הלכנו לעבר האי מרגיט, שאינו אלא חצי אי המחובר אל העיר באמצעות גשרים.
הפעם הצלחנו להגיע אל המזרקה המוזיקלית הנכונה. נכון שהמופע העיקרי מתקיים בערב אז האורות מרשימים יותר, אבל בשעות היום זו אטרקציה חביבה ומרעננת. בטח לבנים ששמחו לשבת על שפת המזרקה ולשכשך רגליים.
לבקשת הילדים שכרנו גם רכב מצחיק עם פדלים, ודיוושנו סביב האי, פעולה די מתישה אחרי יום כזה.
יצאנו מהאי לקראת שקיעת השמש. מיהרנו לתפילת מנחה, אז הזמנו שוב מונית הישר אל המלון.
אחרי מנוחה קלה בחדר המלון, יצאנו לארוחת ערב במסעדת כרמל (הגדול עבר במקום בדרך חזרה מהתפילה והזמין שולחן במסעדה)
ארוחת ערב במסעדת כרמל
ירדנו למסעדת כרמל המיתולוגית. המיקום התת-קרקעי, בתוספת נברשות בסגנון אר-נובו שיוו לארוחה נופך מעניין ונוסטלגי. תרמה לכך גם תזמורת הכלייזמרים שניגנה ברקע רפרטואר משירי המחזמר "כנר על הגג".
הזמנו סטייק, וכמובן את פלטת הבשרים המפורסמת של המסעדה. היה וואו.
יום שני - מוזיאון מכוניות, מדאם טוסו ונסיעה לקרעסטיר
הבוקר הזה התפצלנו.
האיש יצא עם הבנים למוזיאון למכוניות עתיקות ואילו אני שמתי פעמי למוזיאון מאדאם טוסו.
במקום מוצגת תצוגה תערוכת עשירה של כלי רכב רכבי אספנות מיוחדים והיסטוריים. לאיש, המתעניין ברכבי אספנות, זאת חנות ממתקים.
יש גם מכונית ניסאן פיגארו חמודה, בה ניתן לשבת ולהצטלם.
שעות פתיחה: ראשון-שבת 10:00-19:00
כתובת: Budapest, Szépvölgyi út 11
טלפון: T +36 30 6487714
אני ביליתי בינתיים במוזיאון השעווה של מאדאם טוסו בבודפשט, שנמצא במיקום די מרכזי, סמוך לגלגל הענק.
הכרטיסים יקרים יחסית, אבל החוויה מעולה ויש תמורה לאגרה.
מדובר במוזיאון לא גדול, בטח ביחס לאחיו בלונדון ואפילו בוינה) אבל יפה ומושקע.
במקום מוצגות מגוון דמויות מעולם הפוליטיקה, התרבות, הבידור, ספורט ועוד. מרביתן דמויות מוכרות ובינלאומיות, ורק כמה בודדות ששייכות למורשת ההונגרית – הקוסם הודיני, בנוזיקאי פרנץ ליסט, ומלכים מהשושלת ההונגרית כמו המלך אישטבאן, וכמובן הנסיכה סיסי, שאוסטריה והונגריה שתיהן מנכסות אותה לעצמן.
פריימרק בודפשט
מהמוזיאון המשכתי במונית לקניון ארנה, שם נמצאת החנות הפופולרית וחביבת הישראלים, פריימרק.
האמת, מקום מאכזב. מצאתי בחנות מגוון מצומצם של בגדים, רובם לא מלהיבים בלשון המעטה. הסניף קטן יחסית למקומות אחרים ולטעמי לא שווה הגעה במיוחד.
חזרנו למלון, נחנו מעט ואכלנו צהרים שהביא הבן ממסעדת מיטאפ והתארגנו ליציאה לקרעסטיר.
מבודפשט לקרעסטיר
את מחציתו השניה של היום האחרון לטיול בהונגריה בחרנו להקדיש לקרעסטיר.
הבנים חלמו זה זמן רב על הגעה לציון של רבי ישעילה, וזו היתה הזדמנות פז להגשים להם חלום.
סיכמנו עם נהג על נסיעה פרטית לארבעתנו. המחיר גבוה יחסית, אבל בתמורה קיבלנו נהג פרטי צמוד ורכב גדול מרווח ונוח.
הדרך מבודפשט לקרעסטיר אורכת כשעתיים וחצי.
כאשר מתקרבים לאזור טוקאי הנופים ירוקים ומנוקדים בכרמי ענבים.
פתאום הגענו לקטע כביש המהווה אטרקציה: כביש מנגן.
כאשר יש חריצים בכביש, תנועת הצמיגים המהירה על גביהם יוצרת צלילים. כאשר החריצים בצפיפויות משתנות מי שנוסע על הכביש זוכה לשמוע מנגינה.
לרוב משמש האפקט הזה כדי "לעורר" נהגים שסטו בטעות לשוליים, אבל ליד קרעסטיר מסומן קטע הכביש בשלט שעליו תווי נגינה.
עוד עצרנו בהמשך הדרך בעיירה מאד, שם מקים היזם אבי קליין מלון בוטיק עם יקב צמוד, בו יהיה בית כנסת ואפילו מקווה טהרה.
בינתיים עד שיסתיימו השיפוצים במקום, נהנינו ממראה מעצי הפרי, וקטפנו תפוחים, אגסים ויש כמובן גם ענבים מהכרם.
לבסוף מעט לפני השקיעה הגענו לעיירה קרעסטיר.
התחנה הראשונה היתה כמובן ביתו של רבי ישעילה, אשר משמש כיום כבית הכנסת אורחים ומקום ותורה ותפילה.
כפי שמצופה מביתו של הרבי, במקום יש כיבוד לאורך כל שעות היממה, שתיה חמה, מאפה ואפילו תבשיל לכל המעוניין.
הצצנו נכנסנו לחדר של הרבי, שם ניתן להדליק נרות ולהטמין פתקאות "קוויטלך".
המשכנו למעלה לבית העלמין לציון קברו של רבי ישעיהלה מקרעסטיר.
הגענו לשם ממש עם דמדומי חמה. במקום יש אוהל, אפשרות להדלקת נר וכמובן, תיבה לפתקאות ובהן בקשות לישועה ותפילה. הספקנו להתפלל במקום מנחה ולאחר מכן גם ערבית. שכינו להיות במקום בערב ראש חודש אלול, שהוא זמן מעורר.
לאחר מכן חזרנו, הגענו למלון בסביבות עשר בלילה.
את שארית הערב ביליתי באריזות, ולקראת בוקר נסענו לשדה התעופה לטיסת בוקר של וויז שיצאה בזמן.
לסיכום, 5 ימים בבודפשט היו מעט המכיל את המרובה והשאירו טעם של עוד. בטח נחזור!
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
