יש חלומות שמחכים בסבלנות, כמו זה של אמא שלי, לבקר בוינה. כחובבת טיולים ותיקה, שכבר צברה רזומה עשיר של מסעות ברחבי העולם, פלא שעדיין לא הספיקה לבקר בבירה האוסטרית.
והנה הגיע הזמן להגשים את החלום: לקראת יום הולדתה החלטתי לארגן עבורה טיול מלכותי של 4 ימים בוינה. כבוגרת אינספור ביקורים וחובבת מושבעת של העיר, ידעתי בדיוק לאן לקחת אותה ואיך לגרום לה להתאהב בוינה.
למותר לציין את שמחתה של אמי לשמע התוכנית. חיש קל הזמנו כרטיסים ב"אוסטריאן" ושריינו ביומן ארבעה ימים מלאים, מראשון בבוקר עד רביעי בלילה.
אמא שלי חובבת מוזיקה, תרבות ונופים, ולכן תכננתי את המסלול בקפידה, כזה שמשלב בין יופי ועניין. אבל בקצב רגוע ונינוח, אשר מתאים לשתי נשים, אחת מהן כבר נושקת לגיל הזהב.
האטרקציה הראשונה שהזמנתי, עוד לפני שהגענו, הייתה קונצרט קלאסי של שטראוס.
קונצרט בוינה הוא חוויה ייחודית: העיר מלאה בסימני דרך מוזיקליים ושופעת אירועים וקונצרטים, כראוי לענקי המוזיקה שחיו ופעלו בה. חיפשתי קונצרט שאינו מתקיים בכנסייה, לא כבד או ארוך מדי, ומאידך משהו איכותי, עם מספר מכובד של נגנים. חוויה מוזיקלית שתישאר בזיכרון ולא תרגיש חובבנית. לבסוף הזמנתי כרטיס לקונצרט של שטראוס המתקיים בביתו המפואר של שטראוס שהפך למוזיאון.
יום ראשון: תל אביב-וינה, הספריה המלכותית וקונצרט לקינוח
במוצאי שבת ארוך של המעבר לשעון חורף הגענו לנתב"ג. הטיסה שלנו המריאה לפנות בוקר, ונחתה בוינה בסביבות שמונה בבוקר – טיימינג מעולה להתחיל את הטיול.
חיש קל עברנו את הבידוק ואספנו את המזוודות. כיוון שמדובר ביום ראשון, בו סגורות רוב החנויות בעיר, החלטנו לעצור כבר בשדה התעופה בסניף של רשת הסופרמרקטים BILLA, ולהצטייד במוצרים בסיסיים כמו חלב צמחי של ALPRO ופירות טריים.
טיפ: אם אתם נוחתים בוינה ביום ראשון, שימו לב: ביום זה כל החנויות בעיר סגורות.
לכן כדאי לגשת לסניף של סופרמרקט בשדה התעופה שפתוח גם ביום ראשון, ולהצטייד במה שתצטרכו לתחילת הטיול.
עם השלל בידינו הזמנתי לנו מונית UBER. העלות: 31 יורו בלבד – חצי מחיר מהמוניות הרשמיות בשדה התעופה. כדי להגיע אל המונית צריך לעלות קומה אחת למעלה בטרמינל, שם מחכים גם נהגי UBER וגם BOLT. זהו פתרון זול ונוח למי שמעדיף מונית שאפשר להזמין ברגע האחרון.
הגענו למלון IMLAUER ברובע היהודי. זו הפעם השלישית שלי שם, ואני מרוצה בכל פעם מחדש: מיקום מושלם בלב הרובע היהודי, צוות אדיב להפליא, חדרים גדולים עם מקרר קטן ואפילו פינת קפה/תה אישית.
לאחר שהפקדנו את המטען בחדר המזוודות של המלון (הצ'ק-אין לחדר מתבצע רק מהשעה שלוש), יצאנו לרחוב טאבור, הלב השוקק של האזור היהודי בוינה. ישבנו לארוחת בוקר במסעדת "ואהבת", הצמודה לבית חב"ד – שלוש דקות הליכה בלבד מהמלון. הזמנו ארוחת בוקר ישראלית: פשוטה, טעימה ומשתלמת.
משם צעדנו לתחנת הרכבת התחתית המסומנת באות U, וקנינו כרטיסי נסיעה במכונה. כרטיס ל- 48 שעות משתלם מאוד, אבל מאוחר יותר גילינו שלטובת אמי (מעל גיל 65) עדיף לקנות כרטיסים בודדים במקום כרטיס יומי – חיסכון של כמעט 50% ממחיר הנסיעה.
טיפ תחבורה ציבורית לגיל הזהב בוינה:
נוסעים בגיל 65 ומעלה? לפעמים משתלם יותר לקנות כרטיס נסיעה בודד במקום כרטיס יומי, שכן על כרטיס בודד יש הנחה של עד 50%. כדאי לבדוק לפני שקונים, כדי לחסוך בעלויות התחבורה הציבורית בעיר.כרטיס בודד (נסיעה בכיוון אחד, תקף ל- 80 דקות מרגע התיקוף) עולה 2.40 €. ישנם כרטיסים מוזלים במחיר של 1.50 € לגילאי 65 ומעלה.
נסיעה קצרה ברכבת התחתית והגענו לסטפן פלאץ, מרכז העניינים של וינה.
למזלנו, ה- 26 באוקטובר, יום ראשון, הוא החג הלאומי האוסטרי (National Day), היום שבו קיבלה אוסטריה ריבונות מלאה לאחר מלחמת העולם השנייה. בכל מקום ראינו מצעדים ותהלוכות צבאיות, תצוגת כלי רכב צבאיים והמונים ששטפו את הרחובות.
סיירנו במדרחוב Graben האלגנטי, התפעלנו מהחנויות המקסימות ומהמונומנטים, כמו למשל עמוד המגיפה המרשים ומזרקת לאופולד. נכנסנו להתרשם מחנויות השוקולד היוקרתיות Lindt ו-Läderach – הכל לראותם בלבד, אבל חוויה שווה לכל חובב שוקולד ואסתטיקה.
צעדנו לכיוון ההופבורג, כשפתאום הבחנו בתור ארוך לפני הספריה הלאומית האוסטרית. מסתבר שלכבוד יום החג הלאומי הכניסה חופשית. למרות התור הארוך, הזרימה הייתה מהירה.
הספריה הראשית מדהימה ביופיה: מעוצבת בסגנון בארוקי מפואר, עם פסלים מרשימים, ספריות עצומות, ציורי תקרה ועיטורים מוזהבים. בין היתר מוצגים במקום גלובוסים ופריטי ארכיון מעניינים שמוסיפים לחוויה. ביקור של כחצי שעה מקסימום מספיק להתרשמות מלאה מהיופי וההדר של המקום.
לקראת אחר הצהרים חזרנו אל המלון למנוחה קצרה אחרי לילה ללא שינה. התארגנו ונחנו קצת, כדי להיות רעננות ומוכנות לקונצרט הקלאסי המיוחל בערב.
לקראת הערב התארגנו ויצאנו לבית שטראוס, לאטרקציה משולבת של ביקור במוזיאון עם קוקטייל וקונצרט. כאמור, חיפשתי קונצרט יפה שאינו מתקיים בכנסייה, והקונצרט בבית שטראוס ענה על כל הציפיות.
הביקור התחיל בבית שטראוס עצמו, שהפך למוזיאון אינטראקטיבי מרתק. לאחר מכן היתה חצי שעה של קוקטייל עם שמפניה באולם התחתון (אנחנו, כמובן, שתינו מים בלבד מטעמי כשרות). הקונצרט מתקיים באולם הקונצרטים המקורי של שטראוס משנת 1837 – האולם האחרון שנותר בו ניצח יוהאן שטראוס עצמו.
בשעה שמונה וחצי בדיוק התחיל הקונצרט: שעה קסומה עם 12 נגנים מקצועיים, שניגנו לכבודנו את מיטב יצירות שטראוס באולם היפהפה, כשברקע מיצגים דיגיטליים מרהיבים וקטעי קריינות קצרים באנגלית. בשתי יצירות הצטרפה להופעה גם זמרת סופרן.
הקונצרט היה הפינאלה המושלם ליום הראשון של הטיול שלנו, חוויה שהשאירה אותנו מלאות התפעלות.
לסיום, המלצה אישית על עופר הנהג המקסים, שהסיע אותנו הלוך וחזור מהמלון לקונצרט. הרגשנו הכי בטוח בעולם כשהוא הסיע אותנו והמתין לנו גם בלילה בחזור (עלות הנסיעה בתוך העיר: 25 יורו בלבד לכיוון).
יום שני: שנברון
הבוקר קמנו בנחת, פרקנו את מה שנשאר מהמזוודות וצעדנו לכיוון מאפיית אהל משה לארוחת בוקר טעימה. העוגות בויטרינה משכו את תשומת ליבי – הייתי שמחה לחזור לשם לקפה ועוגה, אם לא השעות הפתיחה המוגבלות (עד השעה 14:00 בלבד).
למודת ניסיון, הזמנתי מראש את הכרטיסים לארמון שנברון. זהו האתר המפורסם ביותר בוינה, ולכן גם לא בשיא העונה, לא תמיד יש כרטיסים זמינים. ובכלל, למה לעמוד בתור כשאפשר לחסוך את ההמתנה מראש?
טיפ חשוב: הסיור הקצר בארמון שנברון (State Apartments במחיר 25 €) כולל חדרים בודדים בלבד ולא באמת משקף את הארמון. מומלץ להשקיע עוד 15 יורו ולרכוש את הסיור המלא (Palace Ticket במחיר 40 €), הכולל את הדירות הפרטיות של הקיסר פרנץ יוזף ואליזבת ואת חדרי מריה תרזה.
נכנסנו לארמון המפואר, קיבלנו מכשיר אודיו (באנגלית) ושוטטנו בין החדרים. הכל זוהר ומפואר עד לרמת הקיטש, עם שפע זהב, קטיפה ומראות, אבל אין ספק שמדובר במקום מרשים בהחלט שמשקף את העושר של שושלת הבסבורג.
מחוץ לארמון כבר עובדים במרץ על יריד הכריסטמס של השנברון, שצפוי להיפתח בקרוב. מזג האוויר הגשום והקר מנע מאיתנו סיור בגנים, ולכן נאלצתי לוותר על הפיקניק המתוכנן על ספסלי הגן.
משם המשכנו למקום מרתק: מוזיאון הכרכרות המלכותיות.
כבר ביקרתי במקום בעבר, אבל ידעתי שאמי תהנה ממנו מאוד, ולא טעיתי. המוזיאון מציג את אוסף הכרכרות המלכותי של שושלת הבסבורג לדורותיה: כרכרת ההכתרה המוזהבת, כרכרות של נסיכים, ואפילו מזחלות שלג מפוארות ומוזהבות. בנוסף, מוצגות במקום שמלותיה של הנסיכה סיסי, אוכף הסוס שלה, וגם כמה מכוניות ששימשו את הקיסר.
אחרי כל זה כבר היינו מותשות למדי, ופנינו לחזור לרובע היהודי.
נסענו הישר ל"שפע מרקט", התיישבנו לקפה ועוגה, והצטיידנו גם בלחם ומצרכים לקראת יום הטיול שלמחרת.
אחרי מנוחה קלה במלון, יצאנו לארוחת ערב במסעדת "רוסטיקו" החלבית, שנמצאת ממש ממול המלון שלנו.
זו הפעם הראשונה שלי במסעדה והיא הצליחה להפתיע אותי לטובה בכל המובנים: מקום נעים, מעט אלגנטי, שירות מושלם של מלצרים מיומנים, והעיקר – מנות טריות וטעימות להפליא.
יום שלישי: טיול לאלפים הוינאים
היום יצאנו לטיול מאורגן מחוץ לוינה. נהגים יהודיים מקומיים מציעים מגוון מסלולי טיול יומיים, וכבר השתתפתי בעבר בטיול לעמק הווכאו שהיה מוצלח מאד.
הפעם בחרנו בטיול לאלפים הוינאים. אורך סביר, חזרה בסביבות השעה שש בערב, ויעדים קרובים יחסית לוינה. העדפנו טיול לא רחוק מדי, במיוחד כשמדובר בימי סתיו קצרים עם שעון חורף, כשמחשיך מוקדם. את הטיול הזמנו אצל יעקב, ואחיו יוסי היה הנהג וגם המדריך שלנו לאורך היום ועשה את זה מושלם. מומלץ בחום!
התחלנו בלאקסנברג פארק, שנמצא במרחק כ- 45 דקות נסיעה מוינה. בעבר שייך המקום לבית הבסבורג והשתמשו בו כשטח לצייד.
במרכז הפארק ניצבת הטירה העתיקה, נושקת לאגם מלאכותי יפהפה, שמוסיף אווירה קסומה לכל סיור. הכניסה לפארק עולה 4 יורו בלבד, ונכנסנו לעשות מסלול מעגלי בטבע. מכל עבר הקיפה אותנו שלכת סתווית יפהפייה, שהוסיפה עוד קסם ליום השלישי של הטיול שלנו.
הבחנתי כבר בהכנות לפסטיבל האורות Illumina בשטח הפארק, שאמור להפתח בקרוב. למי שמבקר לוינה בחודשים נובמבר-דצמבר, זו חוויה שלא כדאי לפספס!
התחנה הבאה בטיול היתה העיירה זמרינג, עיירת קייט מקסימה באוסטריה התחתית, הידועה במסלולי הסקי הסמוכים אליה.
עלינו על הרכבל לפסגת Hirschenkogel, שם ניצב מגדל תצפית גדול מעץ. הקור למעלה היה כל כך חד שהחלטנו לוותר על הטיפוס, ולהסתובב פשוט כדי ליהנות מהנוף. בסמוך יש גם פארק חבלים אתגרי ומסעדה, שהייתה סגורה, ואופציה נוספת היא לרדת את ההר באופני באגי להשכרה – חוויה שמומלץ לקחת בחשבון למי שמגיע עם ילדים או חובבי הרפתקאות.
לצערי, הרכבל בזמרינג עצמו היה מאכזב: יקר למדי (29 יורו לכרטיס הלוך-ושוב) עם קרוניות ישנות, זגוגיות שרוטות ודהויות, כך שקשה ליהנות מהנוף בדרך. לכן שווה לעלות למעלה רק ביום יפה או כשיש שלג. בחודשי הסתיו הקרים זה פחות אטרקטיבי.
המשכנו בנסיעה על רקע נופי שלכת מדהימים, עם עצים בוערים בגווני אדום וזהב – מחזה פשוט מהמם.
במהלך הדרך עצרנו לחנות המפעל של Lindt Factory Outlet, מעוצבת להפליא כמו כל חנויות הרשת. אבל לשומרי כשרות אין הרבה מה למצוא שם, פרט לכמה שוקולדים בודדים המאושרים ברשימת הכשרות של אוסטריה.
העיירה פוכברג שוכנת למרגלות הר שניברג Schneeberg (שמשמעותו "הר השלג"), ההר הגבוה ביותר באזור אוסטריה התחתית.
במקום פועלת רכבת היסטורית שמובילה לפסגת ההר. כבר בשנת 1897 טיפסה רכבת גלגלי השיניים על ההר, וכיום מחליפה אותה רכבת קיטור מודרנית המכונה "סלמנדרה", שמעוצבת בסגנון מסורתי ומוסיפה חוויה אותנטית לטיול.
יופיה של העיירה פוכברג הכה אותנו בתדהמה. הביטוי "יפה כמו גלויה" לגמרי לא קלישאה כאן.
הקפנו את האגם הקטן, ונכנסנו להתחמם בבית קפה נחמד ולשתות משהו חם (בכוס קרטון/זכוכית, ועם חלב צמחי כמובן)
נפרדנו מהעיירה המקסימה והמשכנו לטפס עם הרכב כלפי מעלה. בדרך הבחנו בפרות רועות בשלווה ובערימות גזעי עצים שמספקות נוף ציורי שכמו יצא מסרט.
לבסוף עצרנו סמוך לשתי בקתות ציוריות, ומשם טיפסנו כעשר דקות בשביל קצר לעבר מפל סבסטיאן Sebastian-Wasserfall.
סיום נפלא ליום טיול בטבע, מושלם לחובבי נופים ושלכת סתווית.
יום רביעי: עוד קצת שטראוס והמרכז ההיסטורי של וינה
בלי ששמנו לב חלף הזמן והנה הגיע היום האחרון לטיול בוינה.
אחרי אריזה, קצת קניות אחרונות של ממתקים ונקניקים בחנות המפורסמת של איינהורן, עשינו צ'ק-אאוט במלון והשארנו את המזוודות למשמרת.
יצאנו שוב אל העיר כדי להספיק עוד כמה נקודות לפני שניפרד מווינה.
נסענו אל תחנת Karlsplatz, ומשם צעדנו ברגל לעבר מוזיאון יוהאן שטראוס – מקום קטן ומיוחד שמוקדש ל”מלך הוולס”.
יוהן שטראוס הבן, מגדולי המלחינים האוסטרים, המכונה גם "מלך הוואלס", נולד לפני כמעט 200 שנה ובשנה זו (2025) מציינת וינה את יום הולדתו בחגיגה מוזיקלית של ממש.
לרגל האירוע, יצר מוזיאון שטראוס (לא להתבלבל עם "בית שטראוס" בצפון העיר שביקרנו בו ביום הראשון של הטיול), תערוכה קבועה חדשה ומדהימה:
סיפור חייו של שטראוס מוצג באופן חווייתי במיוחד: שילוב מרתק של מוזיקה, מולטימדיה ואינטרקציה שמכניס את המבקרים ממש לתוך הצלילים.
על שטח של כ־ 800 מ"ר נפרסו חללים מרהיבים, כל אחד מוקדש לשלב אחר בחייו ובקריירה של שטראוס. במקום לשוטט בין תצוגות קלאסיות, כאן “נכנסים” לעולם של שטראוס עם אוזניות חכמות שמגיבות לתנועה, הקרנת קטעי וידאו, ואפילו עמדות שבהן אפשר להלחין, לנגן או לרקוד ואלס בעצמכם.
מדובר בחוויה מקסימה, שמצליחה להפוך את ההיסטוריה של אחד המלחינים הגדולים באוסטריה למופע חי ונושם.
רופטופ MQ LIBELLE
ממוזיאון שטראוס צעדנו לעבר רובע המוזיאונים (MQ) הסמוך. עלינו במעלית אל גג מוזיאון לאופולד, שם שוכנת אחת מנקודות התצפית היפות והנעימות ביותר בעיר – MQ Libelle.
זו כבר הפעם השלישית שלי כאן, ואני תמיד מוצאת את המקום הזה מושלם לעצירה קלה בעיצומו של יום טיול. מהגג נשקף נוף נהדר של וינה, ויש גם בית קפה קטן עם משקאות קלים וחמים. מקום רגוע, מעוצב, ובעיקר כזה שמצליח להעניק רגע נשימה שקט בלב העיר הסואנת.
ירדנו מהתצפית וצעדנו הישר לכיכר מריה תרזה, שנמצאת בטבורה של כיכר המוזיאונים המרשימה, ופסלה של המלכה מתנשא מעל הגנים והמזרקות היפות.
כמו תמיד הרשימה אותי הסגידה לסימטריה המתבטאת באדריכלות התקופה: מימין ניצב המוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum), ומשמאלו העתק כמעט מושלם – מוזיאון הטבע (Naturhistorisches Museum).
מימין כיכר עם מזרקה, ומשמאל כיכר זהה בתכלית. הכל מאוזן וסימטרי להפליא!
חצינו את השער החיצוני של ארמון הופבורג, מקום משכנם של מלכי שושלת הבסבורג, והגענו הישר לכיכר הלדנפלאץ.
מולנו התנוססה המרפסת הידועה, ממנה הכריז היטלר בשנת 1938 על סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית.
עמדנו שם רגע בדממה. קשה שלא להצטמרר מהמעמד. במקום בו נשמעו בעבר דברי שנאה ואנטישמיות, יהודים פוסעים כאן חופשיים, גאים ובטוחים. למרות הכל עם ישראל חי!
חזרנו לכיוון מדרחוב מריה הילפר, אחד ממרכזי הקניות הפופולריים של וינה. ניצלנו את הזמן האחרון שנותר לנו לשיטוט נינוח בין החנויות ולכמה קניות אחרונות לפני החזרה הביתה.
משם עלינו על הרכבת התחתית וחזרנו אל הרובע היהודי, הישר אל מסעדת "בחור טוב". שם, בארוחה חמה וטעימה במיוחד, סיכמנו בלב שמח ארבעה ימים מלאים בחוויות, תרבות, נופים וטעמים. ובעיקר, זמן איכות משותף של אם ובת בוינה היפה.
ארבעה הימים בוינה חלפו מהר, כמו מנגינת ואלס מתוקה שנגמרת מוקדם מדי.
היה טיול של חיבור, כייף והנאה, ובעיקר מתנה של זמן איכות, אם ובת, בעיר שמצליחה בכל פעם לגעת בלב מחדש.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
בלחיצה על הרשמה אתם מסכימים לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של "מטיילים בכיפה". לפרטים נוספים >
הטיול לזמרינג?
אפשר פרטים? מה הטלפון של יעקב? מה המחיר ליום כזה?
תודה רבה.
מספר הטלפון/וואצאפ של יעקב:
T +43 6602039392
מחיר הטיול לאלפים הוינאים עלה 95 יורו לאדם (לא כולל מחיר כניסה לאתרים ואטרקציות כמו הרכבל)