ביום שישי שמנו פנינו לאמסטרדם. מלבד המטרה העיקרית לטייל בבירה ההולנדית, היה בכוונתנו גם להצטייד שם באוכל לשבת.

יצאנו לדרך עליזים וטובי לבב, כשלפתע שמנו לב שטור המכוניות לפנינו מצטמצם ופונה ימינה. הווייז התריע קודם לכן על עבודות בדרך, אבל לא חשבתי שיש באפשרותנו לעשות משהו (חוץ מלצפות לפקקים). בעודנו תוהים על פניית המכוניות זיהינו שוטרים באופק, ניסינו לחתוך במהירות ימינה אבל זה היה כבר מאוחר מדי: "אתם, עצרו בצד" – נבח עלינו אחד השוטרים באנגלית (זיהה כמובן שמדובר בתיירים) "התעלמתם מסימון ולכן תקבלו "טיקט" – המשיך לנבוח, בעודו מסמן לחברו לרשום את פרטי הרכב.

מבואסים המשכנו בנסיעה לאמסטרדם, במצב רוח שירד לקנטים. נסענו לאזור היהודי שכבר הכרנו מהיום הראשון לטיול, ושם הצטיידנו בכל מה שצריך לשבת. החל מאוכל מוכן, חטיפים ומיץ ענבים לקידוש במכולת של DAVID'S CORNER, לחמניות ומאפים במאפיית "לארום", ועד לפירות וירקות, סלטים, וחלב ישראל בסופרמרקט הקרוב JUMBO.

שמענו שלא מומלץ להכנס למרכז העיר ברכב פרטי בשל מצוקת חניה ועומס תנועה. לכן החלטנו להשאיר את הרכב בחניה בשכונה, ולנסוע בחשמלית למרכז העיר. ברגע האחרון הארכנו את החניה עד שש בערב, מה שהתגלה כצעד חכם, שכן הדרך למרכז אמסטרדם וחזרה ארכה המווון זמן.

בחשמלית פגשנו יהודיה מקומית חביבה שפתחה איתנו בשיחה והמליצה לנו לרדת ולטייל רגלית באזור המוזיאונים. בהחלטה של רגע ביטלנו את התוכנית המקורית לנסוע ישירות לכיכר דאם, וירדנו בכיכר המוזיאונים.

טיילנו קצת ברחבה המטופחת שבחזית המוזיאונים, שם היו שרועים מאות מקומיים על הדשא בנינוחות אופיינית של סוף שבוע, הצטלמנו ליד האותיות המפורסמות I AMSTERDAM וצפינו בהופעות רחוב, ואחרי כשעה חזרנו לתחנה במטרה להמשיך את הנסיעה לדאם.

לאחר המתנה ארוכה ומייגעת הגיעה סוף סוף החשמלית, אבל לנו היה כנראה מזל מיוחד ואחרי שתי תחנות היא נעצרה בגלל תקלה וכל הנוסעים התבקשו לרדת. אחרי שתיחקרנו עוברים ושבים על המרחק לככר דאם והתרשמנו שמדובר בלא יותר מרבע שעה-עשרים דקות הליכה החלטנו להמשיך לטייל ברגל.

טיילנו לאיטנו בעיר התעלות, בדרך חלפנו על פני אתרים מפורסמים כמו שוק הפרחים הצף והליידספליין.

אלא שקסום ככל שיהיה, טיול רגלי עם ארבעה ילדים בעיר זרה, סואנת וצפופה להחריד אינו פיקניק. מצאנו את עצמנו נגררים לאיטנו עם הקטן שפקעה סבלנותו ללכת ומשגיחים בארבע עיניים על ארבעה ילדים שנטו להתפזר לכיוונים שונים ולגלות מציאות בכל רגע.

לבסוף הגענו לכיכר דאם, ומה קיבל את פנינו במרכז הכיכר המפורסמת? הפגנה פרו-פלסטינית נגד ישראל! פעילים עמדו שם ליד דוכן מלא במפות הארץ המוכרת כל כך מסומנת באזורים אדומים וירוקים ומניפים דגלי פלסטין. התחושה הכללית היתה כמובן לא נעימה בלשון המעטה. אני הזדרזתי לצוות על כולם להמעיט בדיבור, לשמור על טונים נמוכים ובאופן כללי להצניע את נוכחותנו. עשינו סיור שטחי בכיכר ומיהרנו לעזוב תוך כדי עקיפת ההפגנה..

השעה היתה כבר מאוחרת, ולכן החלטנו לוותר על ביקור בארמון המלכותי או באטרקציות אחרות באזור ולהסתפק בשייט בתעלות.

בארמון המלכותי ניתן לראות את האולמות בהם מתקיימות סעודות המדינה ואירועים מלכותיים, ציורים ופסלים, ריהוט קיסרי, נברשות ושעונים מתקופת לואי נפוליאון, המלך הראשון של הולנד.

כרטיסים לארמון המלכותי באמסטרדם: מסלול מהיר + מדריך אודיו ניתן להזמין מראש כאן >

צעדנו לכיוון תחנת הרכבת שם עמדו תחנות ההפלגה. בתחנה הראשונה הציעו מחיר זול יחסית אבל אני התעקשתי על אוזניות עם תרגום לעברית. אחרי הכל, אם כבר הגענו עד לכאן למה להתפשר על שייט עם קריינות בשפה לא מובנת לילדים? בתחנת ההשכרה הבאה ה- GREY LINE דרשו מחיר כפול אבל אופציית התרגום לעברית הכריעה את הכף..

מאוחר יותר חיפשתי ומצאתי באינטרנט שייט בתעלות אמסטרדם, כולל מדריך אודיו בעברית, במחיר סביר וזול בהרבה – 15 € למבוגר (במקום €18.00) ו- 8 € לילד. לפרטים והזמנות כאן >