אחרי תקופה ארוכה שלא יצאנו לחו"ל, מצאנו פתאום כמה ימים פנויים, והחלטנו שהגיע הזמן לצאת למלא מצברים.
התחלנו לחפש במהירות יעד מתאים לטיול משפחתי ממש מהיום למחר: מקום מעניין, שעדיין לא ביקרנו בו, כרטיסים זמינים וליתר בטחון חברת תעופה כחול לבן. בסוף מצאנו את מונטנגרו.
למחרת בבוקר הגענו לנתב"ג בהרכב מלא עם ארבע ילדות קטנות. קצת חששנו מהדרך, בפרט איך תעבור הטיסה עם הקטנה (בת 4 חודשים בלבד). אך ברגע שעלינו למטוס חששותינו התבדו, הצוות המקסים של אל על (סאן דור) קיבל אותנו בחיוך מרגיע ועם המון רצון לעזור.
הטיסה עברה ביעף, ובשעות הצהרים המוקדמות כבר נחתנו בעיר טיווט.
יום רביעי: תל אביב - טיווט - זבליאק
אחרי עיכוב קטן בקבלת הרכב, יצאנו משדה התעופה בטיווט לכיוון זבליאק, עיירה תיירותית קטנה בצפון מונטנגרו, ליד שמורת דורמיטור.
את הדרך מטיווט צפונה אפשר לעשות בכביש המקיף את מפרץ קוטור, או דרך מעבורת הנוסעת מצד אחד של המפרץ לצידו השני וחוסכת כשעה נסיעה. בחרנו לעלות עם הרכב על המעבורת, ולהרוויח על הדרך חוויה אטרקטיבית לילדות. הנסיעה במעבורת קצרה (אורכת דקות ספורות) והיא עולה 5 יורו לרכב.
מיד כשירדנו מהמעבורת ופתחנו בנסיעה סביב המפרץ, הרגשנו בעולם אחר.
הכביש עובר דרך כפרים ציוריים השוכנים לחוף הים, בתים קטנים וצבעוניים פזורים על שפת הכביש והמפרץ.
התחלנו לעלות להרים. כל הדרך מלאה בתצפיות מדהימות על מפרץ קוטור, ומכל אחת מהן הוא נראה שונה.
הדרך עצמה, כמו בכל האזור ההררי של מונטנגרו, כוללת נתיב אחד לכל כיוון. היא מפותלת מאד ואין בה תאורה בכלל (גם לא במנהרות), כך שיש לנהוג ממש במשנה זהירות.
עצרנו לקנות מים בתחנת התרעננות מול נוף הרים משגע, וגילינו שאנחנו נמצאים באזור שכמעט אף אחד בו לא דובר אנגלית. אפילו כשנכנסתי למסעדה ורציתי לקנות מים, וביקשתי "water", הם רצו לקרוא למלצרית דוברת האנגלית.
המשכנו בנסיעה עם עצירה קטנה בכפר קטן ליד העיר ניקשיץ' לטייל קצת ולחלץ עצמות. ניצלנו את זה גם להצטיידות בקצת מצרכי יסוד – פירות, ירקות, ביצים וכו'.
החושך כבר ירד כשהגענו לקטע כביש תלול ומפותל במיוחד, מה שגרם לנו להצטער שלא הזדרזנו לסיים את הדרך באור יום. לשמחתנו כמה דקות לאחר מכן כבר הגענו לבקתה אלפינית יפהפייה בזבליאק, בה נבלה את הלילה הקרוב.
מתחם DANDELION HOUSE בזבליאק כולל 3 בקתות מקסימות ומאובזרות היטב, ונמצא בבעלותה של אישה נחמדה שבנתה אותן בעשר אצבעותיה. הוא נמצא ממש בתוך שמורת דורמיטור, כ- 7 דקות נסיעה מהאגם השחור.
העיירה זבליאק נמצאת במרכז אזור הרי דורמיטור ובגובה של 1,456 מטר, והיא העיר הגבוהה ביותר באזור הבלקן.
זבליאק נמצאת במרכז תיירות ההרים של מונטנגרו, ולכן מהווה נקודת מוצא מושלמת לטיול כוכב באזור.
כל אזור דורמיטור מוגן כפארק לאומי, ומציע אפשרויות נהדרות לתיירות הרים בחורף ובקיץ. בחורף זהו אתר הסקי הגדול ביותר במונטנגרו, ובקיץ האזור מספק שלל פעילויות כמו רפטינג על נהר טארה, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים, טיפוס הרים, שייט בקייאקים ועוד.
בין האטרקציות התיירותיות העיקריות של דורמיטור נמצאים 18 אגמי קרחון. האגם הגדול והקרוב ביותר לז'בליאק הוא Crno jezero, שמשמעותו "האגם השחור".
יום חמישי: האגם השחור, גשר טארה, פודגוריצה
בבוקר, בזמן שהכנו ארוחת בוקר והילדות יצאו לשחק בחצר, גילינו שהזוג בבקתה לידנו גם הם ישראלים. כמובן שמייד התחברנו וישבנו יחד איתם כדי לבנות את המסלול ליממה הקרובה.
התוכנית המקורית היתה לצאת לכביש P14, הנחשב לכביש היפה במונטנגרו (וגם לאחד המסוכנים שבהם). זוהי דרך נופית של כביש הררי ותלול העובר בין זבליאק לפלוז'ין עם נקודות תצפית מדהימות.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. השכנים שלנו יצאו לדרך קצת לפנינו ועדכנו אותנו שיש ערפל כבד באזור ואי אפשר לראות דבר.
החלטנו לוותר על הכביש ולצאת ישירות לאגם השחור, שנמצא במרחק כעשר דקות נסיעה מזבליאק.
הגענו אל האגם היפה (שנקרא כך בגלל גוון המים הכהה שלו, שלעתים קרובות נראה שחור), והתחלנו ללכת בשביל הקסום שסובב את האגם. אלא שאז לרוע מזלנו התחיל לרדת גשם שוטף.
חזרנו בריצה לרכב ונסענו חזרה לסופרמרקט בזבליאק לקנות מטריות.
היות שעדיין ירד גשם, והראות לא היתה במיטבה, המשכנו ליעד הבא במסלול – גשר ג'ורגוויצ'ה (המכונה גם גשר טארה).
גשר טארה חוצה את קניון טארה, שהוא הקניון העמוק ביותר באירופה והשני בעומקו בעולם (הגרנד קניון אשר באריזונה נמצא במקום הראשון). בתחתית הקניון זורם נהר טארה.
הגשר הוא גשר קשתות בסגנון עתיק, דבר הנותן למקום יופי וחן מיוחדים. לאורך השביל לפני ואחרי הגשר, ניצבים ביתנים קטנים ובהם רוכלים מקומיים המוכרים מזכרות. בהמשך יש נקודת יציאה לרפטינג בנהר ומספר יציאות של אומגה החוצה את הקניון.
במהלך הסיור לאורך הגשר, ראינו אנדרטה בסרבית המסבירה על המקום. כשחיפשנו תרגום, גילינו שגם כאן יש היסטוריה יהודית:
המהנדס שתכנן את הגשר היה יהודי בשם יעקב לזר. כשהגרמנים כבשו את האזור הוא חבר לפרטיזנים המקומיים, והם תיכננו לפוצץ את הגשר שהיה חיוני למעבר הכוחות האיטלקיים. יעקב שהכיר את כל נקודות התורפה של הגשר הכין את התוכנית, אלא שאז הוא נתפס בידי האיטלקים והוצא להורג על הגשר.
משם תכננו להמשיך לביוגרדסקה גורה, שזו שמורת טבע יפה ומיוחדת, אבל הכביש אליה היה חסום עקב עבודות בכביש. לצערנו הסיבוב שהיינו צריכים לעשות כדי להכנס היה באורך של למעלה משעתיים, ועם מזג אוויר ערפילי וגשום זה לא תענוג גדול. לכן החלטנו לדלג על האתר עם הבטחה לחזור ולבקר בטיול הבא.
פודגוריצה
המשכנו לפודגוריצה עיר הבירה של מונטנגרו.
כשהגענו לכתובת של הדירה שהזמנו הופתענו ואפילו קצת חששנו, המקום נראה מוזנח ומעוטר בכתובות גרפיטי.
החלטנו לעלות למעלה בלי המטען והמזוודות, כדי שאם הדירה תראה בהתאם לסביבה החיצונית נוכל להמשיך הלאה בלי להתעכב. להפתעתנו הדירה היתה ממש יפה ומשופצת והחלטנו להישאר במקום.
אחרי שהתמקמנו בדירה ירדנו לטיול רגלי במרכז העיר, שביחס לרחוב בו חנינו הפתיעה לטובה. כאשר הולכים ברחוב הראשי היא נראית עיר אירופאית אפורה עם נהר ואנשים נחמדים. אבל הסמטאות שבין הבנינים נראות כמו במדינת עולם שלישי, מלוכלך ואפילו קצת מפחיד.
ניצלנו את ההזדמנות וערכנו כבר במקום את הקניות לשבת.
יום שישי: פודגוריצה - מפלי הניאגרה - אגם סקאדר - בודווה
הבוקר יצאנו ישר לכיוון LC WAIKIKI, חנות בגדים איכותית וזולה בפודגוריצה של רשת ידועה, בה קנינו בגדים חדשים לשבת.
משם המשכנו לסניף ג'מבו Jumbo Podgorica הסמוך, כי גילינו שגם אם נוסעים לחו"ל עם הילדים, עדיין מתנות זה בגדר חובה… באותה הזדמנות הצטיידנו גם בכלי מטבח חסרים.
המשכנו למפלי הניאגרה של מונטנגרו. מדובר ברצף של מפלים עוצמתיים היוצאים מתוך נהר טורקיז יפהפה.
כשירדנו למפלים, גילינו שהשפה השולטת במקום היא עברית וכמעט כל המבקרים שם הם ישראלים. ממש הרגשנו בבית 🙂. אחרי שטיילנו לאורך הנהר והמפלים, ישבנו לשכשך רגלים ולטבול את הכלים שקנינו.
משם המשכנו לאגם סקאדר. אגם רגוע ומיוחד המלא בצמחים ובאיים קטנים, שלצידו ישנם שרידים של מבצר עתיק המעניקים לו יופי מיוחד. האגם, שחלקו נמצא במונטנגרו וחלקו באלבניה. נחשב לאחד משמורות הטבע מהגדולות באירופה.
משם המשכנו במהירות לבודווה כדי שנספיק להכין שבת. לקחנו דירה במתחם של ריזורט דוקלי בו נמצא גם בית חב"ד בודווה ומיד התחלנו בהתארגנות ובבישולים.
Harmonia Sunny Apartments – דירה לשבת במתחם דוקלי, ממש מעל הבית חב"ד. אפשר לבקש מהם דירה מותאמת לשבת (מפתח וחיישנים).
שבת בבודווה
בליל שבת אכלנו בבית חב"ד, ואת סעודת הבוקר וסעודה שלישית אכלנו בדירה.
כשהיינו מוכנים לשבת, ירדנו לבית חב"ד להדלקת נרות ולקבלת שבת.
זכינו לסעודת שבת נפלאה עם השליחים המיוחדים משפחת ארנפלד. הבנות גילו חברות מהקהילה המקומית ולמדו שבגיל הזה, כשמשחקים ביחד, השפה לא מהווה מחסום.
כשיצאנו מבית חב"ד, הרב ארנפלד דאג לנו לעובד נכרי שיקח עבורנו את העגלה אל הכניסה לבניין, כדי להמנע מטלטול בשבת (למרות שהיינו באותו בנין, הכניסה לבית חב"ד היא מהצד.)
בבוקר השבת, אחרי התפילה התישבנו לסעודת שבת בדירה אל מול נוף מרהיב של הים וההרים. אחרי הסעודה ירדנו לתפילת מנחה וטיול קצר בריזורט היפה (בהרכב חסר, כי לא יכולנו לטלטל את העגלה).
אחרי סעודה שלישית מוקדמת חזרנו לבית חב"ד. ישבנו שם עם האורחים ואנשים מהקהילה, ושוב ראינו את הדאגה והמסירות של משפחת ארנפלד לכל אחד ואחת.
אחרי הבדלה יצאנו לטיול רגלי לאורך הטיילת של בודווה.
יום ראשון: בודווה - קוטור
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו במונית סירה מריזורט דוקלי לעיר העתיקה של בודווה (שירות חינם שיוצא בכל שעה מהריזורט, וכל שעה ורבע חזור מהעיר העתיקה). אחרי שייט קצר, הגענו לעיר עתיקה וקסומה היושבת על הים.
אחרי טיול בסימטאות בודווה ובחוף חזרנו למלון הרמוניה לארוחת צהרים בשרית במסעדת שלום, מסעדה כשרה למהדרין שנמצאת במתחם המלון.
לאחר מכן עזבנו את המלון ויצאנו עם הרכב צפונה לכיוון קוטור.
רכבל קוטור עולה מאזור הסמוך לשדה התעופה בטיווט לשמורת הר לובצ'ן.
הרכבל עשוי מתאים שקופים והוא עולה לגובה של יותר מ- 1300 מטר בצורה מאוד תלולה. לכל אורך הדרך נהנים מנוף משגע של מפרץ קוטור ושל ההרים בפסגה.
טיילנו במסלול קצר בפסגת ההר, ולאחר מכן ירדנו ברכבל חזרה.
קוטור
המשכנו לנסוע אל העיר קוטור, עיר עתיקה השוכנת לחופי מפרץ קוטור.
הגענו לדירה ענקית ומאובזרת עם מרפסת הצופה על ההרים ועל כל מפרץ קוטור. חיסרון קטן הוא המיקום, כ- 10 דקות נסיעה מהמפרץ והאזור המתוייר, המהווה גם יתרון בכך שאין פקקים באזור ויש חניה (באזור של המפרץ מאוד קשה למצוא חניה).
יש גם גרם מדרגות תלול לדירה (כמו כן הגוגל מפות מביא לצד השני של הבניין, וצריך לדבר עם בעלי הבית להכוונה), אבל מי שם לב לקטנות שכאלה עם נוף כזה:
אחרי שהתמקמנו בדירה ירדנו לסיבוב בעיר היפה.
יום שני
בבוקר ירדנו שוב לקוטור העתיקה, ואחרי סיבוב קצר בעיר שנראית כאילו יצאה מהאגדות, המשכנו לקניון הקטן שליד שדה התעופה בטיווט.
אחרי סיבוב בקניון, המשכנו לשדה התעופה.
גם בטיסת חזור, הצוות של אלעל (סאן דור) היה מקסים.
חזרנו עייפים אך מעל ומעבר מרוצים!
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
תודה על המידע המעניין והמקיף.
האם מונטנגרו מתאימה לטיול גם ביולי אוגוסט מבחינת המזג אויר?