בבוקר יום בהיר וקר יצאנו צפונה.
כבר בדרך, כשנצבעו הנופים בירוק, וכחול הים התיכון הציץ באופק, הרגשתי טוב יותר ומשהו בי נרגע.
יער שוויץ
אחרי כשעה וחצי הגענו ליער שוויץ, אחד היערות היפים בארץ, הממוקם במדרון סמוך לכינרת ולעיר טבריה.
עם כל הירוק והפרות הרועות ברקע היער מזכיר קצת את שוויץ
התחנה הראשונה ביער היא מצפה אורון, על שם אורון שאול שנהרג בקרב בעזה במהלך מבצע צוק איתן. זוהי תצפית יפהפייה על הכנרת הנמצאת בכניסה ליער שוויץ.
משם המשכנו עם הרכב ל"חניון" המרכזי של היער (אפשר גם לצעוד רגלית כחצי שעה הליכה). בחניה נזכרנו שאנחנו בעצם בארץ: החניון המדובר יכול בקושי להכיל ארבע-חמש מכוניות. לא רוצה לחשוב מה קורה שם בסופ"ש.
עין פוריה
משם, תועים בדרך עפר מלאת אבנים (מה נסגר עם השילוט?), המשכנו ל"עין פוריה". מקום עם נוף מהמם אבל מעט מאכזב. בעונה זו כמעט ואין מים במעיין, והוא חום ובוצי.
מי המעיין זורמים דרך תעלות מים צרות לשתי בריכות קטנות עליהן מצלים עצי דקל. מעל אמות המים נבנו גשרוני עץ ציוריים המשלימים את המראה לתמונה פסטורלית.
המעיין משקיף על הכנרת וסמוך אליו שתי נקודות תצפית: אחת מצפון למתחם, הכוללת שולחן פיקניק. ונקודת תצפית נוספת מדרום הקרויה "מצפור נעמי שמר". שם ניצבת אבן בזלת גדולה ועליה חקוק סיפורה של נעמי שמר.
טבריה
המשכנו לטבריה לראות קצת כנרת. שוטטנו בטיילת, שהיתה נטושה למראה, עגומה ומוזנחת. למרות זאת מצאנו במקום פיצה כשרה למהדרין, בה קנינו קפה מצוין וגלידה משובחת.
הטיול באזור טבריה השאיר בי תחושת פספוס. חבל שמשאבי טבע יפים כל כך לא מנוצלים ומטופחים.
קבר הרמב"ם
אם כבר אנחנו בטבריה, החלטנו לנצל את הביקור לתפילה בקבר הרמב"ם.
הגענו למתחם הקבר הגדול יחסית. המקום הפתיע אותנו לטובה, הוא מעניין, מטופח ומתוחזק להפליא. עולים במדרגות לאולם, המעוצב כמן שילוב בין בית כנסת למוזיאון. יש באתר שלטים ובהם תולדות חייו, י"ג עיקרי אמונה, כסאות ישיבה נוחים וכמובן – קבר הרמב"ם ואביו.
במתחם נמצא גם קבר רבי יוחנן בן זכאי וקבר השל"ה הקדוש.
ארבל
לפנות ערב הגענו אל הצימר שלנו, הממוקם ממש למרגלות הארבל. בקתה אלפינית מקסימה עם גינה מטופחת ובה ערסל, נדנדה ופינות ישיבה. למזלנו הרב גם היינו האורחים היחידים במקום.
חזרנו אל הארבל מאוחר יותר בשעות הבוקר, והתפעלנו ממש. הוא פחות ידוע מהתבור או הגלבוע, אבל יפה לא פחות, מתוחזק ומשולט היטב והנוף ממנו וואו.
הארבל הוא מצוק ליד טבריה, מצפון מערב לכנרת. כיום מוגדר הארבל כגן לאומי, הכולל גם את הר ניתאי, נחל ארבל, שרידי בית כנסת עתיק, מצודה עתיקה ובה מערות טבעיות ועוד.
בשטח שמורת הארבל יש 3 תצפיות נוף מסודרות:
- מצפור החרוב הקרוי על שם עץ החרוב בודד הצומח על שפת המצוק.
- אל מול כנרת – משקיף אל נופי דרום הגולן והכנרת.
- מצפור הר ניתאי – נגיש לנכים.
אל התצפיות מוביל שבילי טיול קצר ונוח בשם שביל המצפורים, העובר במסלול מעגלי המותאם לכל המשפחה.
בנוסף, שבילי הליכה מובילים אל חלקו התחתון של המצוק: שחור, כחול ואדום. כאשר השביל האדום הוא הקשה מכולם וכולל ירידה אתגרית אל המצודה בעזרת מדרגות, יתדות וכבלי מתכת.
מול הארבל מתנשא הר ניתאי, על שם התנא ניתאי הארבלי שחי במקום.
יער ברעם
יער ברעם הוא הכי קרוב ליער אירופי שתראו בארץ. עצי אלון צפופים, גזעים עבותים מצופי טחב ירוק, בלוטים והכי כייף – פטריות!
היער ממוקם בגליל העליון, כרבע שעה נסיעה צפונה ממירון. נקודת פתיחה מומלצת לתחילת המסלול ביער ברעם היא חניון לאה ויצחק רבין. מקום מתאים לפיקניק צהרים או ארוחת בוקר לפני היציאה למסלול.
אפשר להחנות את הרכב בחניון ולצעוד, או להמשיך עם הרכב עוד כ- 300 מטרים בשביל העפר, ולעצור במקום בו הדרך מתפצלת ימינה. מחנים את הרכב, עוברים רגלית במעבר בקר ואז יש לפניכם שתי אפשרויות:
- המסלול השחור – פונים ישר והולכים במסלול המסומן שחור. זהו מסלול חצץ קל ונוח, המקיף את היער, אבל פחות מעניין מהמסלול הכחול. בדרך רואים את עצי האלון, מגלים פה ושם פטריות שונות, ואפילו פרות רועות מעבר לגדר. אחרי קילומטר בערך יש משמאל שער מסומן בצבע תכלת, ממנו יורד שביל לקבר מרדכי ואסתר. הירידה בשביל לא קשה, ומומלצת למי שרוצה לראות ולחוות את היער מקרוב (וגם למצוא פטריות).
- המסלול הכחול – פונים שמאלה למסלול המסומן כחול. זהו מסלול מעגלי העובר בחלקו בתוך הערוץ של נחל דישון. הולכים לפי הסימונים – ראשית מסלול כחול, אחר כך אדום, לאחר מכן שחור ואז חוזר לכחול לסיום. החלק שבתוך ערוץ הנחל מעט מאתגר, בפרט לאחר הגשם, שאז האדמה בוצית וחלקלקה.
אנחנו פנינו שמאלה למסלול הכחול, ועד מהרה מצאנו את עצמנו בתוך ערוץ הנחל. זה היה מסע בסגנון חפש את הפטריות. בכל פעם שמצאנו אחת מעניינת קפצנו בשמחה.
ירדנו בערוץ הנחל המעט מאתגר, נחלצנו ממנו בשלום והמשכנו בשביל השחור. בדרך ראינו פרות, שפע של פטריות ובלוטים.
מירון
שמחים וטובי לב ירדנו לכיוון מירון.
בדרך עצרנו בבית קפה מקסים בספסופה בשם שרונה. הבוטיק מעוצב בסגנון נעים ומזמין, אבל עכשיו בתקופת הקורונה אסור לשבת במקום ואפשר רק לקחת טייקאווי.
הפסקת קפה - קפה שרונה
בית קפה קונדיטוריה בוטיק בספסופה, במרחק 5 דקות נסיעה ממירון. מציע קפה, סנדוויצ'ים, ארוחת בוקר זוגית, מבחר עוגות ומאפים.
כתובת: ספיר 1, ספסופה.
טלפון: 050-8427109
שעות פתיחה: א-ו 15:30 – 8:30.
כשרות: מהדרין חלבי. רבנות אזורית מרום הגליל.
משם תפילה אצל רשב"י והביתה.
איזה כייף היה. אגב, שמתי לב שכל האתרים בהם ביקרנו היו ללא תשלום (מלבד שמורת הארבל, שהיא בתשלום סמלי או כניסה חופשית לבעלי כרטיס מטמון). כמו תמיד נוכחת שהדברים הכי טובים בחיים הם בחינם.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בארץ ובחו"ל. הירשמו כאן:
איזה יופי של חופשה! גם אנחנו חזרנו השנה לארבל אחרי שלא טיילנו בו זמן רב. והפטריות ביער ברעם – אירופה!