בליל ה- 31 לדצמבר, ערב השנה האזרחית החדשה, מצאנו את עצמנו בנמל התעופה של ניס, בירת הריביירה הצרפתית. לא בחרנו בכוונה ביום הזה לטיול לריביירה הצרפתית, ולמען האמת, היינו מעדיפים לנחות ביום רגיל שאינו שבתון. אבל זו היתה הטיסה האחרונה לניס בעונת החורף, טיסת אל על (דרך חברת הבת סאנדור) במחיר מציאה, אז תפסנו אותה וקיווינו לטוב.
נחתנו בעשר בלילה, וכשהגענו לאולם היוצאים והמתנו למזוודות שאחרו להגיע התברר שכמו שחשבנו, לרגל הסילבסטר אין תחבורה ציבורית מהשדה בשעה הזו. לקחנו מונית (45 יורו) ישירות למלון BEST WESTERN NICE COSY HOTEL. מלון במרכז ניס, דקות ספורות מתחנת הרכבת והחניון הגדול הצמוד אליה, ובקרבת חנויות ומסעדות כשרות (הדבר שפחות אהבנו באזור המלון הוא האוכלוסיה בסביבה, בערב לא הכי נעים להסתובב שם).
פקיד הקבלה קידם את פנינו בחביבות. הוא טרח ועלה איתנו עד לחדרנו שבקומה האחרונה, שם גילינו שהכינו לנו הפתעה: בחדר (הזמנו מיני-סוויטה) היתה שמפניה בדלי קרח, שוקולדים וכרטיס ברכה לשנה החדשה. חבל שמטעמי כשרות לא יכולנו להנות מהכיבוד…
אחרי שהתאוששנו מהדרך יצאנו למרפסת לסקור את הסביבה. הספקנו לראות קצת זיקוקים (בעיקר לשמוע) לפני שקרסנו לישון.
טיול לריביירה הצרפתית - היום הראשון - ניס
את היום הראשון הקדשנו לעיר ניס בירת הריביירה. יצאנו לרחוב מצויידים במפה והסברים מפקיד הקבלה וחיפשנו את תחנת החשמלית הקרובה, שנמצאת במרחק שתי דקות בדיוק מהמלון. ירדנו בתחנת האופרה, סמוך לכיכר מסינה ומשם צעדנו לכיוון גבעת הטירה דרך העיר העתיקה.
שוטטנו בסמטאות הציוריות של העיר העתיקה. ברחובות הצרים ראינו חנויות מקושטות להפליא, חלונות ראווה מושקעים של פטיסרי (מאפיה) ושוקולטרי (חנות שוקולד) עם יצירות מרהיבות ומעלות ריר. בין הסמטאות הללו שכן בעבר גם הגטו היהודי. רחוב בנוואה בוניקו (Rue Benoit Bunico) היה מרכז הגטו החל משנת 1430.
אחרי שקצת "הלכנו לאיבוד" במבוך הסמטאות יצאנו בסופו של דבר לכיוון הים ומצאנו את עצמנו בשוק עתיקות ענק השוכן על קו המים. מתברר שמדובר בשוק הפרחים Cours Saleya, שבימי שני הופך לשוק עתיקות. בשאר ימות השבוע זהו שוק פרובנסיאלי טיפוסי עם פרחים, פירות, סבונים ושאר ירקות.
הדוכנים הציגו למכירה יצירות אמנות, כלים יפהפיים, תקליטים ישנים, צעיפים, בשמים ואביזרים מקסימים לבית, שאלמלא מחירם הגבוה והחשש שיישברו בדרך הייתי קונה מהם לא מעט.
אחרי שיטוט מהנה בין הדוכנים בשוק יצאנו לטיילת שלאורך החוף. בעיצומו של החורף היה החוף בניס מזמין ושטוף שמש. המון אנשים גדשו את הטיילת ורחובות העיר, אחרי הכל מדובר בסילבסטר ורבים ניצלו את יום החופש לטיול. סביבנו שמענו המון צרפתית, וגם איטלקית ואפילו סינית אבל אף לא מילה אחת בעברית.
המשכנו לטייל והגענו לשלט שלא נעדר מאף עיר המכבדת את עצמה "I LOVE NICE" והצטלמנו לידו, כמו כולם.
והנה מצאנו את עצמנו למרגלות גבעת הטירה Colline du Château. חשבנו לעלות במעלית, אבל היא היתה סגורה לרגל החג, אז פנינו למדרגות המובילות אל הגבעה.
בסופו של דבר שמחתי שעלינו ברגל, שכן, תוך כדי הטיפוס במדרגות (לא נורא בכלל) עצרנו לתצפית מהממת על העיר וגילינו בדרך פינות חמד קסומות כמו כיכרות קטנות, ספסלים מגולפים ומרפסות למול הנוף שאם היינו עולים במעלית היינו מפספסים.
העלייה לגבעה נעשית באופן מעגלי ובגרמי מדרגות בכמה כיוונים – חלקם מובילים לנקודות שונות בגבעה. פעמים שהתלבטנו לאיזה כיוון לפנות – למפל או לתצפית? אבל בסופו של דבר ביקרנו ברוב האתרים על הגבעה, בהלוך או בחזור.
טיפ: מומלץ בחום לעלות ברגל לגבעה. העליה אינה קשה (אלא אם כן אתם מוגבלים בהליכה), ויש לא מעט תחנות עצירה למנוחה בדרך. בצורה כזאת נהנים מכל פינות החמד שיש בגבעה העצומה הזאת.
עלינו במדרגות יחד עם המון אנשים שטיילו במקום, אבל זה לא הפריע, הגבעה עצומה ויש מקום לכולם. מדי פעם עצרנו למנוחה בספסל מול הנוף או במרפסת תצפית יפה.
בסופו של טיפוס הגענו לראש הגבעה. שם יש פארק יפה ובו גינות שעשועים נחמדות לילדים. רכבת תיירים מצועצעת חלפה על פנינו – Un petit train à Nice, פתרון נחמד למי שרוצה לדלג על המדרגות.
מלמעלה נשקף נוף עוצר נשימה של העיר ניס ומעבר לה החופים והמרינות של הריביירה. הבטנו ולא שבענו מלהכיל את היופי הזה.
אחרי שנהנינו מהנוף המהמם המשכנו לנקודה הבאה – לכיוון המפל. מפל מלאכותי מרשים שזורם מלמעלה דרך כמה מפלסים.
מהמפל המשכנו לרדת במורד הגבעה, ידעתי שיש במקום בית קברות יהודי ורציתי לבקר בו. פנינו בכיוון השילוט לבית הקברות וכבר בפניה הראשונה נתקלנו באנדרטה להנצחת חסידי אומות העולם. ממש בסמוך מצאנו את בית הקברות היהודי שזיהינו מייד ע"י סימני המגן-דוד והכיתובים בעברית.
לצערנו שער בית הקברות היה נעול. מסתבר שיש שעות פתיחה רשמיות בבית הקברות. הצצנו דרך הגדר ומצאנו מצבת זכרון לחללי מלחמת העולם השניה. גם שאר המצבות היו מהודרות ומושקעות, חלקן בצורת לוחות הברית.
ירדנו מגבעת הטירה והמשכנו ללכת דרך החוף והשוק לכיכר מסינה היפה. זו כיכר עגולה בסגנון אירופי קלאסי עם מבנים אדומים התוחמים אותה ובמרכזה מזרקה יפה ובה פסל עצום ממדים.
סמוך לכיכר הבחנו בגלגל הענק שראינו מהתצפית למעלה קודם. מתברר שהגלגל הוא חלק מלונה פארק זמני שנמצא במקום לכבוד החגים. (מאוחר יותר נראה פארקי שעשועים של כריסמס בכל עיר בריביירה).
פארק השעשועים היה מקושט באופן יוצא דופן ומרהיב ביופיו. ספונטנית החלטנו לעלות לגלגל ענק. אחרי תור ארוך אבל מהיר נכנסנו לקרונית וטסנו למעלה. הנוף הנשקף ממרומי הגלגל – עוצר נשימה!
מהגלגל המשכנו לסתובב קצת באזור האלגנטי, ומצאנו שם סניף של חנות "גלרי לאפייט" הידועה מפריז. כשכמעט החשיך חזרנו בחשמלית למלון. היינו רעבים וחיפשנו מסעדה כשרה (איזה כייף שיש פוסט עם כל הפרטים של המסעדות הכשרות בניס…)
בחרנו במסעדת "LE LEVIATHAN" שנמצאת במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. כשהגענו מצאנו אותה ריקה יחסית, אבל עד מהרה החל המקום להתמלא. המלצר שאל אם הזמנו מקום, ולמרות שענינו בשלילה מצא לנו מקום. (טיפ: תזמינו מקום מראש)
הזמנו את המנות וחיכינו. ביניים קיבלנו פפופקורן(!) וצלוחית סלט גזר זעירה וסקרנו את המקום הנאה. חיכינו וחיכינו, וחיכינו. אחרי 20 דקות של המתנה שאלנו את היושבים לצידנו אם תמיד זה כך, הם השיבו שכנראה בגלל שמדובר ב"מוצאי" סילבסטר זמן ההמתנה ארוך מהרגיל.
לבסוף הגיע האוכל. בעלי הזמין סלמון שהיה נחמד, אני קיבלתי פסטה בפיטריות ושמנת שהיתה מעט מלוחה. המחירים סבירים לגמרי, אפילו זולים מעט מהמחירים בארץ וטיפ אינו חובה בצרפת.
היום השני - וילה אפרוסי, EZE ומונקו
אחרי שביום הראשון הסתדרנו מעולה בתחבורה הציבורית בתוך העיר, בימים הבאים רצינו להגיע לעיירות סביב, ואת זה נוח יותר לעשות ברכב. בעשר בבוקר הגענו לסוכנות "יורופקאר" שבתחנת הרכבת, ולקחנו את הרכב ששכרנו מראש – פורד ידני קומפקטי. כמו תמיד הזמנו את הרכב באתר ECONOMY CAR RENTAL במחיר מצוין, אבל היחס בסוכנות הרכב הפתיע אותנו, ולא לטובה.
אחרי שהמתנו לא מעט והצגנו בפני הפקידה את חוזה ההשכרה היא טענה שצריך להוסיף מס עירוני. הצבענו על הסעיף בחוזה המורה שהכל, כולל מיסים, כלול במחיר. היא עיכבה אותנו וחזרה שוב ושוב על הטענה שאינה מבינה. בסוף קיבלנו את הרכב במחיר המסוכם אבל אחרי שביזבזנו זמן ובתחושה לא נעימה. בקיצור, התרחקו מיורופקאר.
היעד הראשון המתוכנן ליום הזה הוא וילה אפרוסי. נכנסנו לאוטו ונסענו לקאפ-פרה. בדרך, המתפתלת לאורך גבעות ירוקות וחופים כחולים, עצרנו באחת מנקודות התצפית שעל הכביש. הבטנו מוקסמים בתצפית הפנורמית על נופי הריביירה. שוב נותרנו ללא מילים מול נוף כחול עוצר נשימה.
וילה אפרוסי
אחרי נסיעה קצרה הגענו אל הוילה. חנינו בשביל הכניסה (החניה במקום חינם) ונכנסנו.
טיפ: ניתן לקנות כרטיס משולב לוילה אפרוסי ולגנים האקזוטיים בעיירה אזה. אם אתם מתכננים לבקר בשני המקומות תוכלו לחסוך כך במחיר הכניסה.
הוילה הורודה והיפה היא אחת משכיות החמדה הנפלאות של הריביירה. הברונית ביאטריס אפרוסי לבית רוטשילד (שתי המשפחות, אפרוסי ורוטשילד – יהודיות), התאהבה ביופיו של המקום וקנתה את הקרקע כדי לבנות עליה את בית חלומותיה.
הקמת הגנים ארכה שבע שנים(!) לעומת בניית הוילה שנמשכה חמש שנים, ובמהלכן נשכרו טובי האדריכלים שנבחרו בקפדנות כדי לענות על כל גחמותיה של ביאטריס. בשנת 1912 היתה הוילה מוכנה ומאז התמקמה בה הברונית בחודשי החורף בקביעות (את שאר זמנה חלקה בין פריז, מונקו ודוביל).
הוילה עוצבה בסגנון רנסאנסי ויש בה רהיטים שהיו שייכים למלכה מארי אנטואנט, ורהיטים מסוגננים נוספים בסגנון רוקוקו. בקומה הראשונה יש טרקלינים מהודרים מקושטים בשטיחים, ביצירות אמנות ובחרסינת מייסן גרמנית. החדרים מציגים גם את אורח החיים העשיר של הברונית כולל אוסף השמלות ואביזרים נוספים שלה.
מחוץ לוילה נמצאים הגנים הנהדרים: הגן הראשי – גן צרפתי שביאטריס עיצבה בהשראת גני ורסאי, מעוטר בפסלים, מפלים ובריכות. ניתן לראות את הים מכל צד של הגן, וכדי להוסיף לקסם, משחקי מים מוזיקליים נובעים מן הבריכה הגדולה ויוצרים מחזה של באלט מים ייחודי ומקורי.
בנוסף ישנו הגן הספרדי, בצורה של פטיו מקורה, גן הפרחים, הגן היפני, הגן האקזוטי, גן הורדים וגן פרובנסיאלי עם עצי זית, אורנים ולבנדר.
במותה בשנת 1934 הורישה הברונית, שמתה ערירית ללא ילדים, את הווילה שלה על כל אוספי האמנות והגנים לאקדמיה לאמנויות הבמה וזו הפכה לאתר תיירות.
העיירה Èze
מוילה אפרוסי נסענו לעיירה אזה Èze, הנמצאת בראש הר תלול וצופה אל הריביירה. אזה היא אחת מה"ערים תלויות" – עיירות בריביירה שכמו תלויות על צלע ההר.
חנינו במגרש בחניה בכניסה לעיירה (אין כניסת רכבים לתוך העיירה). ומשם טיפסנו בסימטאות הקסומות והתלולות לעבר הגן האקזוטי.
בגן האקזוטי שלל קקטוסים במגוון צורות וצבעים, אבל השחקן העיקרי בגן הוא הנוף המדהים הנשקף מכל פינה. עלינו במעלה שבילי הגן עד שהגענו לפיסגה ממנה שוב הנוף המכושף הזה:
מונקו
כשיצאנו מאזה כבר היתה שעת אחר צהרים מאוחרת ותכננו להגיע למונקו בערב, לחוות את האווירה שלה בלילה.
בקטע הזה של הדרך התנתקנו מחיבור האינטרנט, כיוון שמונקו משמשת כטריטוריה נפרדת וחוזה התקשורת לא כולל את מונקו, ונסענו עם ניווט אופליין של גוגל מפות.
כשהגענו למונקו כבר נטה הערב, והספקנו לראות פארק שעשועים נוצץ עם גלגל-ענק על שפת המים. המשכנו לנסוע לכיוון מונטה קרלו ומצאנו חניון ממש בלב הרובע.
הלכנו ברחובות היפים לכיוון הקזינו. הרחובות מטופחים כיאה למקום, והמבנים סביב אלגנטיים ומרשימים. בדרך חלפנו על פני הוטל דה פאריז HOTEL DE PARIS הותיק והמפואר. אווירת החגים הדומיננטית בריביירה באה לידי ביטוי גם כאן: הרחובות מקושטים ומוארים, ובכל מקום ביתנים מיוחדים המשמשים כחנויות זמניות למוצרי כריסטמס.
בשביל המוביל לקזינו מונטה קרלו שטיח אדום עליו תדפיס של קלפי משחק. המבנה נצץ וקושט לרגל החג. ברחבת הכניסה חנו מכוניות פאר המשדרות עושר בלתי נתפס.
כמובן שהצטלמנו בחזית הבנין המפורסם, ואחרי בידוק בטחוני נכנסנו פנימה אל הלובי המפואר. הכניסה אל הלובי חופשית לכולם, כולל לילדים. המקום היה מקושט בצורה פנטסטית לרגל החג, כולו עטוי משבצות באדום ולבן. הרמנו מבט אל התקרה המפוארת המקושטת בעיטורי זהב, בציורי אמנות ובנברשות בדולח.
החלטנו שאם אנחנו כבר שם חייבים להכנס פנימה. תמורת 12 יורו קנינו כרטיס כניסה. בכניסה יש שלט המורה איך אפשר להכנס: קוד לבוש עם איסורים כמו נעלי ספורט ושרוול קצר, וכמובן איסור הכנסת מצלמות.
בפנים יש אולמות מפוארים מרוהטים בספות וכורסאות קטיפה, שטיחים רכים ונברשות מפוארות. בצד האולם בר משקאות עם ספות הסבה. במרכז האולם ראינו שולחנות משחק וסביבם כמה משחקים. היו שם גם כמובן מכונות משחק ליחידים. סה"כ מעניין אבל לא התפתינו להמר…
בסוף היום העמוס חזרנו לניס, החנינו את הרכב בחניון סמוך לרכבת וצעדנו לכיוון מסעדת LE KETER.
נחתנו במסעדה תשושים ומורעבים. בעלת המקום קיבלה אותנו בחום, הגישה לנו קפה טוב, ואחרי שהתאוששנו קצת הגיע האוכל – מגש סושי, פיצה וקערת נודלס. אוכל פשוט וטעים. ישבנו במקום שעה ארוכה, תוך כדי שוחחנו עם בעלי המקום על החיים היהודיים במקום. החשבון יצא זול להפליא: 42 יורו לשתי כוסות קפה הפוך, בירה, פלטת סושי, פיצה גדולה ונודלס. שווה ביותר ומומלץ בחום.
היום השלישי - קאן-סור-מר
יום רביעי היה היום האחרון שלנו בניס (את הלילה האחרון תכננו לעשות באנטיב), ולכן הלכנו לחנות הכשרה להצטייד בלחם ומוצרי מזון. החנות די גדולה ויש בה כמעט הכל – מוצרים יבשים כמו פסטות ועוגיות, לחם, מוצרי חלב, נקניקים, סלטים ועוד.
משם נסענו למרכז הקניות פוליגון ריביירה Polygone Riviera שנמצא בקאן-סור-מר. היה יום שטוף רוחות חזקות שלא התאימו לטיול ולכן בילינו שם את שארית היום. בעלי מצא לו בית קפה נחמד עם WIFI ושקע לנייד, ואני פניתי לעשות קצת שופינג בחנויות. (מה לעשות, הבטחתי להביא משהו לילדים שנשארו בבית)
המרכז הנוצץ עצום בגודלו ומכיל כל סניף של רשת אפשרית: החל מליוויס, קלווין קליין ולקוסט דרך זארה, H&M, מנגו וכדומה, וכלה בחנויות מיוחדות כמו TIGER וכמובן סניף גדול של פריימרק. בילינו במקום עד הערב, אז התגברו הרוחות והמשכנו לאנטיב.
נסענו לאנטיב, הישר למלון ROYAL ANTIBES שעל החוף. גם כאן קיבלו אותנו באדיבות יוצאת דופן. צוות המלון הודיע לנו שהחניה מלאה, אבל אל דאגה, ניתן להם את המפתח והם כבר ידאגו לחניה ויעלו עבורנו את המטען לחדר.
גם כאן ליוותה אותנו נציגה חביבה עד לחדר, והסבירה כל מה שצריך. החדר היה נחמד, אם כי קצת קטן. במלון יש ספא מפואר ומצוייד אבל הוא נסגר בשבע בערב ולא הספקנו לבקר בו.
היום האחרון - אנטיב
קמנו מאוחר יחסית, ויצאנו לטיול רגלי בסביבת המלון הנעימה. המלון נמצא בקו החוף, ויש לו חוף רחצה פרטי שהיה סגור בעונה זו של השנה. טיילנו לאורך רצועת החוף והרחובות הסמוכים.
כשחזרנו למלון הציעה לנו פקידת הקבלה להשאיר את הרכב בחניית המלון ולהמשיך למרכז העיר ברגל, מרחק 10 דקות הליכה. כמובן שקפצנו על ההצעה ויצאנו לכיוון העיר העתיקה.
אנטיב היתה מושבה כבר בימי היוונים שקראו לה "אנטיפוליס". מאוחר יותר שלטו בה הרומאים במשך 500 שנה והעיר גדלה והפכה לשער הימי הראשי באזור. עד היום ניתן ניתן היום לראות באזור שרידים מהתקופה הרומית ובהם אמות מים וכתלים מבוצרים. החל מאמצע המאה ה- 19, הפך שוב אזור אנטיב לפופולרי. עשירים מרחבי אירופה גילו את יופיו הטבעי של המקום ובנו בו את בתיהם היוקרתיים.
הלכנו לאורך החוף העתיק, מרחוק ראינו את הפסל הענק LE NOMADE, פסל מתכת מרשים בדמות ראש אדם הצופה אל הים ומורכב כולו מאותיות לטיניות החוברות זו לזו. חלפנו על פני מוזיאון פיקאסו ששהה בעיר במשך חצי שנה, והגענו לשוק.
בשוק, כיאה לשוק בעיר חוף, היה שפע של דגים מכל הסוגים. בנוסף הציעו הדוכנים גבינות, ירקות, סבונים ופרחים. נהנינו להסתובב בין הדוכנים אבל לא קנינו דבר מטעמי כשרות.
מהשוק פנינו לרחובות העתיקים והיפים של אנטיב. גם כאן מצאנו פארק שעשועים של כריסטמס, חלונות ראווה מקושטים להפליא ושפע של חנויות מעניינות.
חזרנו למלון, נכנסנו לרכב ונסענו לכיוון סן פול דה ואנס.
סן-פול-דה-ואנס
אחד המקומות שידענו שלא נוותר עליהם היה כפר האמנים הידוע סן פול דה ואנס Saint-Paul-de-Vence. טיפסנו עם הרכב לכיוון פרובאנס. והגענו בעקבות השילוט לחניון התת-קרקעי בכניסה לכפר.
כבר ממבט ראשון התאהבנו במקום. בית אבנים ציורי שימש כחנות מסעדה מקסימה בפתח הכפר.
הסתובבנו בשבילי הכפר העתיקים והציוריים כמו בתוך חלום, בתוך קסם. אווירת ימי ביניים בין הסמטאות. גם כאן האסתטיקה חזקה כל כך שאפילו כל דלת, כל מקוש מעוצב ומושקע. הרחובות הצרים מטופחים ונקיים להפליא, ואפילו השלטים עם שמות הרחובות חקוקים באבן באופן אמנותי אותנטי.
הכפר מלא בגלריות לאמנות והפך במאה ה-20 למקום עלייה לרגל של אמנים ושוחרי האומנות. לא פלא שהצייר מארק שאגאל בחר לחיות במקום וסיים כאן את חייו. הצייר קבור בבית הקברות המקומי.
עם שקיעת החמה נפרדנו מהכפר בדרך לשדה התעופה הביתה. אקורד סיום מושלם לטיול לריביירה הצרפתית.
בתי מלון מומלצים בניס
מלון אפולינר Hôtel Apollinaire Nice – מלון 4 כוכבים מעולה במרכז העיר ניס. מיקום מושלם: מצד אחד סמוך לרחוב הראשי וכיכר מסינה, מצד שני רחוב צדדי ושקט בשכונה יפה ומטופחת.
חדרים ממוזגים עם קומקום חשמלי, מיני-בר ומכונת קפה.
טיפ: החדר הבסיסי קטן יחסית. מומלץ לשדרג בעלות סמלית לחדר סופריור גדול ומרווח.
מומלץ מניסיון אישי!
- Goldstar Resort & Suites – מלון סוויטות ברמת 4 כוכבים במיקום מעולה בלב ניס. במרחק 4 דקות הליכה מבית חב"ד. במלון בריכת שחיה וחניה צמודה. הסוויטות ממוזגות וכוללות מטבחון עם מיניבר, קומקום חשמלי ומקרוגל.
- La Malmaison – מלון בוטיק צמוד לבית חב"ד – 3 דקות הליכה. החדרים ממוזגים עם בידוד אקוסטי וכוללים ערכה להכנת קפה/תה.
- Le Riviera Collection – מלון טוב מאד במרחק 2 דקות מבית חב"ד ניס ו- 10 דקות הליכה מטיילת האנגלים. תחנת הרכבת המרכזית נמצאת במרחק 550 מטרים.
קרוב לבית כנסת, מסעדות וחנויות כשרות.
- Hyatt Regency Nice Palais de la Méditerranée – מלון נהדר במיקום מעולה על טיילת האנגלים, במרחק 10 דקות הליכה מבית חב"ד. המלון כולל בריכת שחיה מקורה ובריכה חיצונית, חדר כושר, חמאם וסאונה. המלון ממוקם על החוף וצופה לחוף הים ומפרץ המלאכים. החדרים מרווחים וממוזגים וכוללים מיניבר וערכה להכנת קפה/תה, רובם עם מרפסת המשקיפה לנוף. חניה פרטית בתשלום.
- Rossini – דירה נהדרת במרכז ניס, במרחק פחות מ- 5 דקות הליכה מבית חב"ד וקרובה לחוף הים. הדירה ממוזגת וכוללת מטבח מאובזר, מכונת כביסה, אינטרנט אלחוטי ונוף לגן.
- Grimaldi – דירה מקסימה במיקום מעולה במרכז ניס, 8 דקות הליכה מבית חב"ד. קרוב מאד (200 מטרים) לגני אלברט ולכיכר מסינה.
לשומרי כשרות: כולל מטבח מאובזר ומצוייד בקומקום, כיריים, תנור ואפילו מכונת כביסה.
- Le Meridien – מלון מעולה הממוקם ישירות על הטיילת, בו שהתה חברתי כשביקרה בניס ונהנתה מאד. במרחק של דקה מהחוף ו- 12 דקות הליכה מבית חב"ד. חדרים עם נוף לים, בריכת שחייה ופינוקים נוספים.
Hotel Negresco – המלון המפורסם ביותר בניס, ותיק, אלגנטי ומפואר. משקיף על החוף ועל טיילת האנגלים. כל החדרים והסוויטות מעוצבים באופן אישי, עם רהיטים עתיקים, וכוללים מיזוג אוויר ומיטת אפריון.
- Radisson Blu – מלון מעולה ומפנק על הטיילת בקצה העיר, במרחק פחות מ- 7 דקות נסיעה משדה התעופה. בגלל מיקומו מתאים למי שמגיע עם רכב לעיר. למלון יש חוף פרטי, בריכת שחייה על הגג עם נוף פנורמי לים ואינטרנט אלחוטי בכל רחבי המלון, כולל בחוף. חנייה צמודה בתשלום. החדרים האלגנטיים מרווחים וממוזגים, וחלקם כוללים מרפסת גדולה הפונה לים.
בית חב"ד קאן
כתובת: 22 Rue du Commandant Vidal, 06400 Cannes, France.
טלפון: +33 4 92 98 67 51
אתר: habadcannes.com
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
תיאור יוצא מהכלל.ברור ומדוייק.תודה.
תודה. שמחה לשמוע!
הריביירה באמת ציורית וחלומית. איזה שמש חורפית זוהרת היתה לכם. הייתי באביב כשהכל מסביב היה פורח אבל קישוטי החג והשמים הכחולים בתמונות שלכם – נהדרים.
נשמע חלומי. התיאור בהיר ומלא חיים. עושה חשק לנסוע
אני גם אכלתי ארוחת צהריים במסעדה החלבית "Le keter" מומלץ בחום
איפה יש מקומות אטרקטיביים לשופינג במונקו ?
כמו שכתבתי, מרכז הקניות העצום פוליגון ריביירה מאד אטרקטיבי, ויש בו סניפים של כל רשת שניתן להעלות על הדעת כולל פריימארק.
במונקו דווקא מצאנו מציאות בחנות ענקית של זארה שהציעה סחורה בהנחות גדולות.
תודה רבה על הסיקור המעניין.
וואי תודה על השיתוף. החשק לנסוע עלה עוד יותר ..
מעוניינת במידע על
ה
provence
מדהים.
כרגיל, כיף לקרוא את המאמרים שלך.
רק רציתי לציין שבניס יש גם את הפיצרייה "לשם שמיים" של חב"ד. רשמת שיש בית חב"ד, אבל מדובר במסעדה.
בנוסף, הייתם מעט זמן באנטיב וקניתם מצרכים בניס, אז כנראה שלא נדרשתם לזה באנטיב, אבל חשוב לציין שבז'אן לה פין (jaun les pins) שבאנטיב יש לא מעט מסעדות כשרות (לדעתי משהו כמו עשר) וחוף שנחשב לאזור המועדף על יהודים, ויש גם חנות כשרה וכו'.
תודה רבה!
עדכנתי את המסעדה והפיצה של חב"ד, ואת המסעדות הכשרות באנטיב אוסיף בעז"ה בקרוב.
שלום
רק להוסיף שהמסעדה le léviathan לא קיים היום, הוא סגר לפני הרבה שנים כבר… שלא יהו טעויות.
לא ידוע לי שנסגרה, אנחנו ביקרנו שם בינואר 2018. המסעדה עדיין פעילה ואפשר לראות ביקורות בגוגל מהימים האחרונים.
תיאור יפה ומעניין, אני מעוניין רק בטיול מאורגן
יש שם אנטישמיות??
אשמח לקבל תשובה.תודה
כשאנחנו היינו (לפני שנתיים) לא הרגשנו אנטישמיות, וגם התושבים המקומיים סיפרו שהם מרגישים בטוחים.
אבל בעקרון, יש אזורים עם מהגרים מוסלמים בניס, והעיר מרסיי מלאה במהגרים.
אזור הטיילת בניס נחשב בטוח ומלא בתיירים, והעיר עצמה מאד מאובטחת.
ממש ברור ומושקע תודה רבה על הטירחה
אם אפשר פירוט על מחירי החניות באזור.תודה רבה
האם יש סוכה במסעדות הללו. כי אנו מעוניינים לטייל באיזור בסוכות הקרוב?