מה עושים שבוע אחרי פסח, כשצריך אוויר לנשימה אבל אין באמת זמן לחופשה רצינית? טסים ליומיים בוינה.
הפעם הצטרף אליי הבן שלי, ויחד בילינו זמן איכות נדיר של אמא ובן, כזה שלא קורה הרבה בתוך השגרה.
למרות שזו כבר הפעם החמישית שלי בעיר, עדיין הצלחתי ליהנות, להכיר מקומות חדשים ולגלות זוויות אחרות של וינה שכבר חשבתי שאני מכירה.
יומיים בוינה בלי לחץ להספיק ובלי להתרוצץ בין "אתרי חובה" (טוב, כמעט בלי), אבל עם הרבה כייף ורגעים קטנים ששווה לזכור.
שני בערב: תל אביב - וינה
טסנו עם וויזאייר. הטיסה יצאה כמעט בזמן מטרמינל 1 והייתה קצרה ונוחה.
נחתנו בשדה התעופה בוינה בסביבות 11:15. בגלל השעה המאוחרת, החלטתי לתאם מראש עם נהג יהודי מהקהילה שיאסוף אותנו מהשדה ויקח אותנו למלון.
הגענו בחצות למלון אימלאואר, מלון מעולה ברובע השני (האזור היהודי) בוינה. זו כבר הפעם השניה שאני בוחרת להתארח כאן.
מדובר במלון נקי ומטופח, אשר ממוקם בלב האזור היהודי, קרוב למסעדות וחנויות כשרות. הצוות חביב, החדרים מצוידים בקומקום חשמלי ומקרר קטן והמחיר משתלם מאד ביחס לתמורה.
יום שלישי - אמנות בבוקר, אורות הפראטר בערב
נסענו אל רובע המוזיאונים MuseumsQuartier, אזור מהמם שעמוס במוזיאונים שווים.
ממש ממול נמצאת "כיכר מריה תרזה", וסביבה ארמונות מרשימים אשר משמשים כמוזיאונים.
צעדנו אל המוזיאון לתולדות האמנות Kunsthistorisches Museum Wien, שם מוצגת עכשיו תערוכה נפלאה בשם Nature's Time – זמן הטבע, אשר מציגה יצירות בנושא הטבע מאת ארצ'ימבאלדו (האמן שיצר את הפורטרטים המדהימים העשויים פירות), בסמו וברויגל.
התערוכה היתה מדהימה!
היא הציגה יצירות מופת של פיטר ברויגל, ארצ'ימבאלדו, בסאנו ואמנים בולטים אחרים של המאה ה- 16 בנושא הטבע. כאשר היא מתמקדת ביחסי הגומלין בין בני אדם, טבע וזמן (עונות השנה).
הצלחנו אפילו למצוא נקודה יהודית בתערוכה: כיתוב בעברית בספר אנטומיה עתיק "כלב – כלבא".
גם המוזיאון עצמו (מלבד התערוכה) ענק, מושקע ומרתק. הוא כולל אינספור יצירות אמנות מפורסמות, חפצי ערך ועתיקות.
התמקדנו באוסף חפצי האמנות של בני משפחת הבסבורג, שכלל אוצרות מזהב, כסף, שנהב ואבנים יקרות. ראינו מיניאטורות יפהפיות, שעונים, משחקים יקרים עשויים בעבודה אמנותית כמו שח ושש-בש וגם תיבות נגינה מדהימות.
מהמוזיאון המשכנו למקום קרוב ומגניב, אשר ממקום על גג מוזיאון לאפולד:
מרפסת התצפית ברובע המוזיאונים נפתחה לפני שנים ספורות, והיא מציעה (בחינם!) נוף נהדר ואווירה שקטה ונעימה בשעות היום.
המקום מעוצב עם גופי תאורה מענייינים וכולל בר נחמד על הגג. שומרי כשרות יכולים להזמין קוקה-קולה, אייס תה או משקה אלמדודלר שנמצאים ברשימת הכשרות של אוסטריה.
הכניסה לרופטופ חופשית, והוא פתוח מדי יום בין השעות 10:00-22:00. הגישה למקום היא באמצעות מעלית שנמצאת צמוד למוזיאון לאופולד.
עכשיו כבר היינו רעבים ומעט עייפים, אז חזרנו אל הרובע היהודי. הזמנו פיצה ב"פיצה פרגו" ולקחנו אותה איתנו לאכול בנוחות במלון.
נחנו קצת בחדר (אין על שנ"צ בטיול!) ויצאנו שוב, הפעם לפראטר.
הפראטר Prater
הפראטר, פארק רחב ידיים וגן השעשועים המפורסם של וינה, נמצא לא רחוק מהרובע היהודי: צפונית מזרחית אליו, במרחק הליכה של כרבע שעה-עשרים דקות, או נסיעה קצרה של תחנה אחת ברכבת התחתית.
הדבר הראשון שראינו הוא הגלגל-ענק המפורסם וינר ריזנראד Wiener Riesenrad, שנבנה לפני כ- 120 שנה והפך לאחד מהסמלים המזוהים ביותר של העיר.
הוא עשוי מקרוניות רכבת ישנות וצופן בעברו גם סיפור אפל: עם פרוץ מלחמת העולם השניה, היה הגלגל בבעלות אדוארד שטיינר, איש עסקים יהודי ממוצא צ'כי. כחלק ממדיניות האריזציה הלאימו הנאצים את הגלגל הענק מידיו, ואילו הוא נשלח לאושוויץ ונרצח שם.
הפעם ויתרתי על סיבוב בגלגל הענק, כי כבר הייתי בו בעבר בטיול עם בתי בוינה.
המשכנו אל פארק השעשועים הסמוך שנמצא במרחק כמה דקות הליכה, שם מחכה מגוון עצום של מתקנים, כולל גלגל-ענק נוסף, גדול ומודרני יותר.
לכל מתקן משלמים בנפרד: יש מתקנים בעלות של 10 יורו, ויש גם משחקים פשוטים יותר, כמו משחקי ארקייד של תפיסת בובות במנוף או קליעה למטרה ביורו-שניים.
סיימנו את הערב בארוחה במסעדת "מאה שערים" – מסעדה בשרית אסייתית ברובע היהודי (כרבע שעה הליכה מהפראטר)
היום השני - מהאקווריום לשנברון וגם שניצל וינאי
את הבוקר פתחנו במדרחוב הקניות מריה-הילפר. שם, בין חנויות הבגדים ובתי הקפה, נמצאת הפנייה ליעד הראשון שלנו להיום:
עולם הים - Haus des Meeres
כמו תמיד, הזמנו כרטיסים מראש, מה שחסך לנו זמן בתור.
זהו האקווריום הגדול ביותר באוסטריה, והוא ממוקם במבנה בטון מרשים בן 11 קומות, ששימש בעבר כמתקן הגנה מהפצצות.
בין אינספור היצורים הימיים שפגשנו שם היו עכברי ים (כן, מסתבר שזה באמת דבר), צבי ים, סוסוני ים, חתולי ים וכרישים – כל אחד יותר מסקרן מהשני. היו גם בעלי חיים חיים יבשתיים כמו קופים, תוכים, נחשים ועוד.
אבל גולת הכותרת מבחינתנו הייתה מרפסת התצפית בקומה ה- 11, שממנה נשקף נוף פנורמי מהמם של וינה כולה.
מזג האוויר היה מושלם, אז נשארנו שם לא מעט זמן, רק ליהנות מהרוח, מהנוף ומהשלווה שמעל העיר.
לצד התצפית פועלת גם מסעדה קטנה עם מקומות ישיבה, למי שרוצה לשבת עם קפה או משקה אחר מול הנוף.
עצרנו בסניף מקומי של SPAR כדי לקנות פירות חתוכים, פינוק קטן לשומרי כשרות, כשאי אפשר לקנות כמעט כלום…
אבל אי אפשר להיות במריה הילפר בלי להתפתות לקצת שופינג, בפרט כשבדיוק מולנו הבחנתי בסניף של רשת עודפי המותגים TK MAXX. אז כמובן שנכנסנו אל החנות.
מצאנו שם כמה מציאות מוצלחות: בגדי ספורט, משקפי שמש ועוד פריטים קטנים ומשמחים במחירים משתלמים.
השנברון Schönbrunn
השנברון – אולי האתר הכי מזוהה עם וינה – היה היעד הבא שלנו.
פתחנו את הביקור בקפה של השנברון, פתרון מעולה גם למנוחה וגם להטענת טלפונים (רק צריך להזמין משהו לשתות).
טיפ חשוב:אם אתם מתכנננים לבקר בארמון השנברון תדאגו להזמין כרטיס מראש. יום קודם זה מספיק בד"כ, אבל בעונה רצוי להזמין אפילו כמה ימים מראש.
להזמנת כרטיסים ישירות מאתר השנברון:
- כרטיס לסיור מלא בחדרי הארמון (כ- 40 חדרים) כולל החדרים של מריה תרזה ואורך כשעה עולה 34 € למבוגר. לינק להזמנה >
- כרטיס לחדרי הארמון העיקריים (22 חדרים כולל אולם המראות המפורסם) אורך כ- 40 דקות ועולה 25 €. לינק להזמנה >
בשני סוגי הכרטיסים מקבלים גם מדריך אודיו בשפה האנגלית.
זו הפעם השלישית שלי בשנברון.
כבר ביקרתי בעבר בארמון, בגן החיות (הנפלא) של השנברון ואפילו במוזיאון הכרכרות המעניין. אבל טיול בכרכרה רתומה לסוסים עדיין לא עשיתי, אז עלינו על אחת הכרכרות הניצבת בחזית הארמון,
שילמנו 15 יורו לאדם (במזומן בלבד!) ועשינו סיור נחמד של חצי שעה סביב הארמון והגנים. חוויה נחמדה אבל למי שיש כח ללכת ברגל אפשר לוותר.
מהשנברון חזרנו למרכז העיר – כיכר סטפן פלאץ. הסתובבנו קצת בין הכיכרות והחנויות היוקרתיות, קנינו קצת מזכרות, והמשכנו ברגל אל המסעדה בה תכננו לאכול ארוחת ערב.
בדרך עברנו ליד שעון אנקר המפורסם, שעון מוזיקלי יפהפה אשר ממוקם בין שני בניינים בכיכר הוהר מרקט.
בכל שעה עגולה נעה בו דמות היסטורית אחרת, ואם תגיעו לקראת השעה 12:00 תזכו לראות את כל הדמויות יוצאות בתהלוכה בליווי מנגינה.
מסעדת אלף אלף
הגענו למסעדת אלף אלף, מסעדה בסגנון יהודי-וינאי במרכז וינה, צמודה לבית הכנסת הגדול. זו המסעדה הכשרה היחידה בעיר אשר ממוקמת מחוץ לרובע היהודי, והיא מציעה תפריט בסגנון מזרח-אירופי.
בשעת ערב מוקדמת זו היה המקום כמעט ריק, וזכינו לשירות אישי ואדיב במיוחד. הציעו לנו לטעום את השניצל הווינאי הקלאסי העשוי מעגל, אבל אנחנו העדפנו ללכת על שניצל עוף – גדול, עסיסי ופריך, עם פרוסת לימון בצד.
תעלת הדנובה Donaukanal
ממסעדת אלף אלף צעדנו ברגל חזרה לרובע היהודי. חצינו את הדנובה וירדנו במדרגות אל שפת הדנובה.
בקיץ האזור מתעורר לחיים – תעלת הדנובה (Donaukanal) הופכת לרצף של ברים, דוכנים ומקומות בילוי אופנתיים. זה גם המקום בו נמצא אזור הגרפיטי הגדול ביותר בוינה, עם קירות צבעוניים שמתעדכנים כל הזמן.
וכך הסתיים לו היום השני שלנו בוינה, שילוב מוצלח של אטרקציות, טבע, היסטוריה, קניות ואפילו קצת גרפיטי. הספקנו לא מעט, אבל בלי לחץ ובלי לו"ז צפוף. פשוט הלכנו בקצב שנעים לנו, נהנינו מהעיר, מהזמן יחד ומהגילויים הקטנים שבדרך.
יום חמישי: סוגרים יומיים בוינה
קמנו מוקדם, ובזמן שהבן יצא לתפילת שחרית בבית חב"ד, הספקתי אני לארוז ולהתארגן.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפה מילאנו, שנמצא סמוך למלון.
משם עלינו על חשמלית ונסענו לעוד שיטוט נינוח במרכז העיר, בלי יעד מוגדר – פשוט ליהנות מהאווירה ביום האחרון.
אחרי שחזרנו ברגל למלון, הגיע הזמן לצ'ק-אאוט ומונית לשדה התעופה.
בשדה חיכתה לנו הפתעה מתוקה במיוחד – עמדת גלידה של VEGANISTA, עם גלידה טבעונית כשרה וטעימה להפליא. אפילו טרחו להציג תעודת כשרות עדכנית במקום.
איזה פינוק, אפילו בנתב"ג אין דבר כזה…
להתראות וינה, עד הפעם הבאה!
לסיכום: קצר, קולע ומהנה – יומיים בוינה
גם במסגרת זמן קצרה, אפשר להספיק לא מעט: לראות מקומות יפים, לטעום אוכל טוב, לנוח, לטייל, וגם לבלות זמן איכות אמיתי.
וינה, בפעם החמישית, הראתה לי שוב כמה היא מגוונת, נגישה ומעניינת.
טיפים קטנים שהופכים את הטיול לנעים יותר:
תחבורה ציבורית – כרטיס יומי הוא פתרון משתלם ונוח. קונים מראש, מחתימים פעם אחת ונהנים מהחופש.
כרטיסים לאטרקציות – מומלץ להזמין מראש. במיוחד לאתרים מובילים כמו ארמון שנברון, אל תחכו לרגע האחרון. גם בעונות רגועות יחסית יש ביקוש גדול.
שומרי כשרות? הרובע היהודי בוינה הוא בסיס מצוין לטיול , עם מלונות נוחים לשומרי כשרות, שפע של מסעדות כשרות בוינה, מאפייה, סופר ואפילו גלידרייה.
גלידה כשרה בוינה? אל תפספסו את VEGANISTA, גלידה טבעונית מעולה עם סניפים ברחבי וינה, כולל אחד בשדה התעופה.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
