עד הרגע האחרון לא ידעתי אם נצא לחופשה משפחתית בירושלים.
לפני חודש, כשהבנתי שהשמים לא הולכים להפתח בקרוב, הזמנתי לנו 2 לילות בדירת נופש בירושלים. שיהיה.
שבוע לפני התאריך המיועד קיבלתי מבעלי הדירה הודעה לקונית שההזמנה מבוטלת. למה? קוביד 19. נשמע כמו תירוץ אבל אין מה לעשות (באותה מידה יכולתי גם אני לבטל את ההזמנה).
יום או יומיים קודם לכן חיפשתי נואשות דירה מתאימה לתאריכים הספציפיים. האיש כבר שריין חופש מהעבודה, ואלה הימים הבודדים שיש לנו יחד לחופשה משפחתית.
עוד הזמנה ברשימת המתנה שבוטלה, ועוד אחת, עד שמצאנו מישהו שאישר מיידית את ההזמנה והסכים לארח אותנו מהיום למחר.
היום הראשון - עין חמד וסיור במרכז ירושלים
האריזה היתה קלה יחסית. אחרי הכל מדובר בשלושה ימים בלבד, ואנחנו אמורים לשהות במרכז העיר, כך שמקסימום אם משהו יחסר נוכל לעשות השלמות במקום.
בסביבות אחת עשרה יצאנו לכיוון ירושלים. בדרך עצרנו בגן לאומי עין חמד שנמצא ממש על הדרך – כעשרים דקות מירושלים.
הערה חשובה: בימים אלה, עקב משבר הקורונה, לפני כל ביקור באחד מאתרי רשות הטבע והגנים, חובה להרשם מראש באתר הרט"ג. הכניסה תתאפשר אך ורק בהצגת אישור "תיאום מועד הביקור", ורק בשעות הנקובות בו.
הרישום לביקור הינו ללא עלות, וניתן לבטל אותו בקלות ובכל עת.
עין חמד היא שמורה יפה ונעימה שיש בה כל מה שצריך לפיקניק ביום קיץ חם:
צל ואוויר נעים, פינות ישיבה מסודרות עם שולחנות וספסלים ומים שאפשר לשכשך בהם. הצמחיה במקום מגוונת ויש אפילו נחל פוטגני להפליא שזורם בעצלתיים לאורך המסלול ומקושט בגשרונים ציוריים ומפלי מים.
הבעיה שלנו היתה שלא תכננו לעשות במקום פיקניק, אלא רק לטייל וליהנות מהטבע. מה שאתגר אותנו מול המתבגרים שחיפשו בעיקר אקשן ועניין. מבחינתם היה המקום משעמם ולא אטרקטיבי.
התעלמנו באלגנטיות מתלונות הצאצאים וטיילנו בנחת לאורך הנחל, חצינו את הגשרים והתעלות ונהנינו מהטבע. אחרי כעשרים דקות של הליכה מתונה הגענו לחווה הצלבנית. שם בדקנו מקרוב את שרידי הכלים החקלאיים – הגתות והסימנים שנותרו בכתלים.
שורה תחתונה: מקום מתאים מאין כמוהו לפיקניק צהרים, כשהקטנים צועדים לאורך הנחל ומשכשכים רגליים במים הקרירים. צלמים יאהבו את יפי המקום וימצאו בו המון נקודות פוטוגניות.
מעין חמד נסענו ישירות לדירת הנופש שהזמנו במרכז ירושלים. הגענו למקום בלי הרבה ציפיות, וקיבלנו את הפתעת חיינו:
כבר כשהגענו אל החניה חיכתה לנו המארחת עם מפתחות וחיוך (מבעד למסיכה). דבר לא טריוויאלי כשמדובר בדירות נופש בהן נהוג לשלוח את ההוראות במייל ותהליך הצ'ק אין מתבצע באופן עצמאי. היא קיבלה אותנו במאור פנים והסבירה לנו אישית הכל לגבי החניה, קוד הכניסה, שימוש במתקני הדירה ועוד.
כשנכנסו פנימה אל הדירה במרומי הקומה ה- 13 של מגדל המגורים היוקרתי כמעט נפלנו מתדהמה.
דירה חיכתה לנו חדשה, נוצצת ומאובזרת עד לפרטים הקטנים ביותר: ממכונת קפה, שוקולדים ופינוקים במטבח, ועד לבקבוק יין, פירות, משחקי קופסא ואפילו חבילת מסיכות ואלכוג'ל.
אבל השוס היתה המרפסת – צופה על ירושלים מלמעלה עם נוף של 360 מעלות, זווית מהממת להביט על העיר כמו שמעולם לא ראינו.
ואותו חסד שנטה עלינו מההתחלה המשיך לאורך כל החופשה הקצרה והנהדרת. בשיא המגיפה, עם כל הריחוק וההגבלות הצלחנו להנות מהעיר היפה.
ט"ו באב בירושלים
בטיימינג מושלם הגענו לירושלים בערב ט"ו באב.
לפנות ערב יצאנו לטייל, וכבר ביציאה, עם משב הרוח הקלילה, היכתה בנו העובדה שמזג האוויר כאן לגמרי נעים. לא יאמן, חשבתי לעצמי, שלהי אוגוסט וכאן בירושלים קריר.
ראשית פנינו שמאלה אל השוק, שנמצא במרחק 2 דקות מהדירה. השוק היה הומה יחסית, בטח ביחס לתקופת קורונה. מיהרנו לצאת כי חששנו מהצפיפות במקום. ביציאה מהשוק נתקלנו במופע רחוב צבעוני ועליז עם בובות ענק, אחד מיני רבים אחרים שעוד נראה בערב זה.
מהשוק צעדנו במורד רחוב יפו דרומה לכיוון ממילא והעיר העתיקה. בדרך עברנו בכיכר ציון, שהיתה חגיגית וסואנת וגם בה כמובן היתה הופעה חיה. לאורך הרחוב היו פזורים נגני רחוב ואמנים. לפתע נתקלנו באחים גת, יושבים מנגנים ושרים נפלא, כהרגלם.
המשכנו עד ממילא, חצינו את השדרה המוארת וחזרנו על עקבותינו לדירה, נושאים איתנו מגש פיצה לארוחת הערב.
היום השני - עיר דוד ומשכנות שאננים
ביום השני יצאנו לעיר דוד. נסענו עד לחניון ממילא, שם החנינו את הרכב. משם צעדנו כעשרים דקות עד הכותל המערבי, שם ממול נמצאת עיר דוד.
עיר דוד היא המקום בו הכל התחיל, ושם נוסדה ירושלים.
לצערנו נרשמנו לאתר מאוחר מדי כך שלא היו מקומות פנויים בסיור מודרך, אז הסתפקנו בסיור עצמאי. כבר ביקרנו במקום בעבר, וכעת הבחנו שהמקום שופץ ושודרג משמעותית באמצעות שבילי הליכה, תאורה וסרטוני המחשה.
הליכה עם פנסים לאורך נקבת חזקיהו כשמי הגיחון מגיעים עד לברכיים היתה חוויה מדהימה. המים קרים מאד, אבל אחרי חצי דקה מתרגלים ונהנים מהקרירות. הנקבה נמתחת לאורך כחצי קילומטר, כאשר בחלקה היא צרה מאד ובחלק ממנה גם צריך להתכופף.
ביציאה חיכתה לנו בריכת השילוח, מקום מקסים להשתכשך בו, ואכן הקטן ניצל את ההזדמנות ונכנס פנימה בעוד אנחנו מתאוששים ונחים על ספסל האבן הסמוך.
כשעלינו מהנקבה חלפנו על פני עמדה ובה נציג שהציע לנו שאטל חזרה בתשלום סמלי. האיש סיפר לנו שבמקום לחזור רגלית בדרך הקונבנציונלית, הכוללת הליכה בחום תחת כיפת השמים, ניתן ללכת דרך תת-קרקעית העוברת בתעלת הניקוז הגדולה, מתחת לדרך עולי הרגל.
החלטנו ללכת על זה: צעדנו בתעלה המסומנת ירוק עד ליציאה, לאורך כ- 650 מטרים. הדרך לא סלולה למשעי ובחלקה נאלצנו לדלג מעל אבנים ומשוכות. היינו לבד בתעלה, ולמרות שהיתה מוארת ומסומנת קצת חששנו כי לא ידענו לאן המוצא שלה ומתי היא מסתיימת. בסופו של דבר יצאנו הישר לאתר חפירות גבעתי שמול הכותל.
כמובן שניצלנו את ההזדמנות לתפילה בכותל המערבי. לאחריה חזרנו מותשים ומטונפים הביתה.
טחנת הרוח ומשכנות שאננים
לקראת השקיעה יצאנו לשכונת משכנות שאננים הקסומה. הגענו לתחנת הרוח בשעת בין ערביים, ומצאנו את עצמנו בחתונה. בגלל הקורונה נערכות במקום הפתוח חתונות. האמת לא רע, מדובר בבחירה מוצלחת במיוחד להינשא באחד המקומות היפים בארץ. בתחנה יש כיום מרכז מבקרים של יינות בוטיק ירושלמיים בו ניתן לטעום מהיינות ולקבל הסברים.
מהטחנה המשכנו לטייל בגנים היפים בימין משה, נהנינו לשבת מול הנוף הנפלא עם הבריזה הנעימה.
משם המשכנו לבאולינג בתלפיות. קבענו עם בני הדודים משחק משפחתי, בו ניצח הקטן האלוף ברוב מוחץ.
היום השלישי - מוזיאון אסירי המחתרות
למחרת בבוקר יצאתי למרפסת ומלמעלה ספגתי לתוכי את הנוף, עם הצלילים והאווירה המיוחדת שהזכירו לי את חו"ל.
ארזנו ויצאנו לביקור קצר במוזיאון אסירי המחתרות. המוזיאון ממוקם במבנה מהתקופה העותמאנית ששימש כבית סוהר מרכזי בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל.
בתחילת הביקור צפינו בסרט המתאר את הווי החיים בבית הכלא מנקודת מבטו של אסיר יהודי.
לאחר מכן סיירנו בתאי הכלא ששוחזרו, ובהם שחזור של תא אסירים, המאפייה, נגריית הכלא, חדר הבריחה ממנו הצליחו להמלט בשנת 1948 12 אסירים. חדר הגרדום – מצמרר, אם כי בסופו של דבר לא מילא את ייעודו מעולם. מעניין במיוחד היה חדר בית הכנסת – החדר בו התפלל בצוותא עם העצירים רבי אריה לוין שהגיע במסירות מדי שבת וחג במשך למעלה מ- 25 שנה לבקר את האסירים.
וזהו, באו לקיצם שלושה ימים בסך הכל שבהם ראינו בטוב ירושלים.
תכל'ס: איפה, למה וכמה
עיר דוד
כתובת: מעלות עיר דוד, מול הכותל המערבי.
טלפון: 6033*
שעות פתיחה: א-ה 17:00 – 8:00, חודש אוגוסט 10:00 – 19:00, שישי 8:00 – 14:00. (בחגים ובעונת הקיץ שעות הביקור עשויות להשתנות). הכניסה האחרונה לנקבת חיזקיהו מתאפשרת עד שעה וחצי טרם סגירת האתר.
דמי כניסה: סיור עצמאי כולל הליכה בנקבת המים של חזקיהו מבוגר 28 ₪, ילד/גמלאי/חייל 14 ₪.
סיור מודרך כרוך בתשלום נוסף, הנחות לבעלי כרטיס מטמון ולמחזיקי שובר מבית מלון.
* ניתן לרכוש פנסים באתר במחיר 5 ₪ לפנס (אפשר כמובן להשתמש בפנס של הטלפון הנייד)
* חובה להזמין מקומות מראש טלפונית או באתר.
מוזיאון אסירי המחתרות
כתובת: מגרש הרוסים, סמוך לקריית העירייה.
טלפון: 02-6233166
שעות פתיחה: א-ה 17:00 – 9:00.
דמי כניסה: מבוגר 15 ₪, ילד/גמלאי/סטודנט 10 ₪, חיילים/שוטרים/אנשי כוחות הביטחון – הכניסה חינם.
* רצוי להזמין מקומות מראש.
לינה
דירה מדהימה במרומי הקומה ה- 13 של מגדל המגורים היוקרתי. חדשה, נוצצת ומאובזרת עד לפרטים הקטנים. מתאימה לעד 8 נפשות.
מטבח מצויד בכל מה שצריך (כולל פלטה ומיחם), מכונת כביסה ומייבש, מגהץ וקרש גיהוץ. מעלית שבת וחניה ללא תשלום.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בארץ ובחו"ל. הירשמו כאן:
