כיכר הקונקורד - מטיילים בכיפה

סתיו בפריז – חופשה של אמא ובת בעיר האורות

שירה אקשטיין — Mon, 21 Nov 2022 12:09:34 +0000

לקראת סוף הקיץ פנתה אלי אמי וביקשה שננעץ ביומן טיול משותף לשתינו אחרי החגים. קדימה, תמצאי לנו יעד מתאים.

יש לי חלום ישן על פריז.
מעולם לא ביקרתי שם, ותמיד חלמתי לנסוע ולראות את עיר האורות. אמי אמנם היתה בבירה הצרפתית בעבר, אבל רק לזמן קצר – שלושה ימים, בהם לא הספיקה כמובן לחוות את העיר כמו שצריך, ולכן הגענו להחלטה משותפת על חופשת סתיו בפריז.

ימים ספורים לפני הטיול בדקנו את התחזית, ומזג האוויר נראה גבולי, 13 מעלות בממוצע וגשום. התפללנו שהוא יהיה לטובתנו.

יום ראשון: תל אביב - פריז

ביום ראשון אחר הצהרים יצאנו בטיסת אל על לפריז. הטיסה עברה חלק, עם מטוסי הדרימליינר החדשים החוויה נעימה ונוחה גם במחלקת תיירים.

נחתנו בשדה התעופה שארל דה גול בשעה שמונה בערב. תיאמנו מראש עם נהג מהקהילה היהודית שהמתין לנו מחוץ לשדה, והסיע אותנו ישירות למלון.

התארחנו במלון מזון מרה Maison Mère, הממוקם ברובע התשיעי, במרחק של 15 דקות הליכה מהאופרה. מדובר באזור מעולה, בפרט לשומרי כשרות. עם שפע חנויות ומסעדות כשרות בקרבת מקום ומלא אופציות לשופינג שווה.

המלון היה מפנק ביותר. הזמנו סוויטה מרווחת הכוללת חדר מגורים, חדר ארונות, מקלחת עם שני כיורים ואפילו מכונת קפה. השירות של הצוות היה מעולה! כל בקשה נענתה מייד ובחביבות (לא מובן מאליו אצל הצרפתים…)

יום שני - גני לוקסמבורג, כיכר קונקורד ושאנז אליזה

ביום שני קמנו לבוקר יפה ושטוף שמש למרות התחזית.

הלכנו 5 דקות מהמלון והגענו לתחנת המטרו. ערכנו מחקר מקדים על התחבורה הציבורית בפריז עוד בארץ, והגענו למסקנה שהכי משתלם ונוח לנו לקנות כרטיס Navigo Easy, שאיפשר לנו נסיעה חופשית בכל רחבי העיר (אפשר גם מחוץ לעיר לוורסאי/דיסנילנד).

כרטיס Navigo Easy הוא כרטיס נסיעה קשיח ללא תמונה, בעלות חד פעמית של 2 יורו, עליו ניתן לטעון כרטיסי נסיעה בודדים או "קארנה" – חבילה של 10 כרטיסים במחיר מוזל.

נסענו לכיוון הרובע השישי, שם נמצא בית קפה כשר בשם marceau, עליו קיבלנו המלצות חמות.

ואכן לא התאכזבנו. אמנם ממבט ראשון המקום לא מרשים במיוחד, ונראה כמו מעדניה קטנה. אבל התפריט עשיר, והמנות טעימות וטריות באופן יוצא דופן.

הזמנו טוסט אבוקדו שהגיע עם ביצה עלומה מעליו, ומנת מאק אנד צ'יז מדהימה. הכל טעים להפליא.

עדכון לקיץ 2026: מסעדתMarceau Café ברובע השישי נסגרה, יש סניף של בית הקפה ברובע ה-17. פרטים על המסעדה תוכלו למצוא כאן >

סתיו בפריז - גני לוקסמבורג

אחרי ששבענו יצאנו לטייל בגני לוקסמבורג הסמוכים. אלה הגנים הציבוריים השניים בגודלם בפריז (אחרי גני טווילרי), ובשטחם נמצא גם ארמון לוקסמבורג, מקום מושבו של הסנאט.

הגנים יפהפיים, ובעונה זו של סתיו עוטים העצים צבעי שלכת מדהימים. שבילי הגן מקושטים בפסלים ואדניות עם פרחים נפלאים בגווני צהוב וכתום.

צעדנו בשבילי הגן עד שפת הבריכה הגדולה שבמרכז, שם ישבנו על הכסאות הפזורים סביב האגם יחד עם הפריזאים שנהנו מהשמש שיצאה לה.

משם חזרנו למטרו, ונסענו לכיוון הרובע הראשון כדי להסתובב באזור השאנז אליזה על גדות נהר הסיין.

בדרך, באחת התחנות בהן ירדנו כדי להחליף רכבות, נתקלנו בלהקה של נגנים מוכשרים. הם עמדו וניגנו באמצע המבוכים של הרכבת התחתית עם צ'לו, כינור, אקורדיונים וחליל צד. עצרנו לידם דקות ארוכות, הקשבנו למנגינה המרגשת, ונהננו מהמוזיקה היפה.

כיכר הקונקורד Place de la Concorde

יצאנו מהמטרו בכיכר הקונקורד, אחת הכיכרות היפות בעולם.

הכיכר ענקית, מרשימה בגודלה וביופיה עם האובליסק בעל הקצה הזהוב במרכז, שער הניצחון והשאנז אליזה בקצה אחד, וגני טווילרי מהצד השני.

הקפנו את הכיכר והגענו לגדות נהר הסיין החוצה את פריז.

טיילנו על גדות הנהר, הצטלמנו, ואז ישבנו לנוח על אחד הספסלים במקום ואכלנו פירות שקנינו בדוכנים ליד.

יום שלישי - גאלרי לאפייט והאופרה

שחר יום שלישי עלה סגרירי וגשום, אז החלטנו לנצל את היום לביקור במקומות סגורים.

יצאנו לכיוון גאלרי לאפייט Galeries Lafayette, שנמצא במרחק 15 דק הליכה מהמלון שלנו.

גאלרי לאפייט Galeries Lafayette

בית הכלבו המפורסם והותיק גאלרי לאפייט נוסד לפני למעלה ממאה שנים ע"י שני יזמים יהודים שהיו בני דודים. המקום מעוצב בסגנון מפואר ומקורה בכיפת ויטראז' מקושטת להפליא בסגנון אר-נובו.

המקום ענק ויש בו אינספור מחלקות, החל ממותגי אופנה ידועים, קוסמטיקה ותכשיטים ועד לכלי בית, מוצרי מזון ומסעדות. הסתובבנו שם שעות על גבי שעות ולא שבענו מלראות את שפע המוצרים העצום שהחנות מציעה.

בית האופרה גרנייה Opera Garnier

לאחר מכן הלכנו לארמון בו שוכנת האופרה של פריז – אופרה גרנייה. הבניין המרשים נמצא ממש מעבר לכביש מול גאלרי לאפייט.

הזמנו כרטיסים מראש אונליין. כך דילגנו על התור ונכנסנו ישר פנימה.
מבנה ארמון האופרה יפהפה, ומומלץ בחום לכל מי שמגיע לפריז ללכת ולהיכנס לביקור. התקרות הגבוהות והמרשימות עם הציורים ועיטורי הזהב, הנברשות, רצפת השייש, באמת קשה להכיל את כל היופי והפאר בארמון.

כרטיסים לאופרה גרנייה: סיור בהדרכה עצמית, ניתן לרכוש כאן >
אין צורך להדפיס את הכרטיס, מספיק להציג את הכרטיס בסמארטפון.

נשארנו באזור האופרה והמשכנו לשופינג בחנויות מקומיות (ממש ממול יש סניף שווה של זארה עם 6 קומות).
אחרי הקניות, עייפות ומרוצות, חזרנו למלון.

לקראת הערב יצאנו למסעדת Bassar, מסעדה בשרית כשרה ברובע השבעה-עשר. הזמנו מקום טלפונית כבר בשעות הבוקר, ואכן המקום היה מלא, ובצדק – המנות היו מאוד מאוד טעימות.

יום רביעי - המארה

ביום רביעי שוב היה מזג האוויר סגרירי, יצאנו לכיוון רובע המארה.

טיילנו ברחובות היפים ונהנינו מהבוטיקים הצרפתים והחנויות היפות.

הגענו לאזור היהודי במארה, נכנסנו למאפיית korcarz, אבל הפעם התאכזבנו. חלון הראווה נראה מדהים ומגרה, אבל בפועל דווקא המאפים שטעמנו היו יבשים. אולי זה עניין של טיימינג גרוע, ואולי הבחירה שלנו לא היתה מוצלחת במיוחד.

חזרנו מהמארה לאזור האופרה לעוד קצת השלמות של קניות.

בערב הזמנו טייק-אוויי ממסעדה חלבית הקרובה למלון, מסעדת Il Palazzo. הזמנו פסטות, סלט וטוסטים והיה טעים.

יום חמישי - מונמארטר והרובע השביעי

ביום חמישי סופסוף יצאה השמש שוב.

בבוקר יצאנו לכיוון גבעת מונמארטר, שנמצאת לא רחוק מהמלון שלנו ברובע התשיעי.

צעדנו כעשרים דקות ברגל, ואז עלינו על הפוניקולר Funiculaire de Montmartre (שילמנו בכרטיסי ה- Navigo Easy, שמתאימים לכל סוגי התחבורה הציבורית בפריז). הפוניקולר, סוג של רכבל תחתי, העלה אותנו במעלה הגבעה עד לפסגה, למרגלות הסקרה קר.

התצפית למעלה בגבעת מונמארטר מדהימה ביופיה ועוצרת נשימה.

מנעולים בתצפית מפסגת מונמארטר

התצפית מגבעת מונמארטר

המשכנו לטייל ברובע מונמארטר, המכונה רובע האמנים.

סמטאות הרובע יפות וציוריות. הגלריות, האמנים היושבים ומציירים בכל פינה, האבנים המשתלבות של הרחובות העתיקים, הכל מתחבר ויוצר אזור קסום ורומנטי. אפשר להקדיש לרובע בוקר שלם, ויש הרבה מה לראות באזור.

משם נסענו לכיוון הרובע השביעי, כדי לחזות סופסוף מקרוב במגדל אייפל.

קודם כל עצרנו ב- Damyel, רשת חנויות שוקולד מעולה וכשרה, ששמעה ואיכות מוצריה יצא עד לארץ ישראל. הצטיידנו בשוקולדים משובחים לכל הנשארים בארץ, והמוכרת הנחמדה עזרה לנו בעברית עם המלצות.

ואז צעדנו כמה דקות והגענו אל האייפל, הוא ולא אחר.

כמובן שהצטלמנו על רקע המגדל המפורסם מכל הכיוונים, ואז המשכנו להסתובב בגנים היפים שלידו, גני טרוקדרו.

משם המשכנו למעדניית Le XXV המומלצת, שנמצאת במרחק דקות ספורות מהאייפל והגנים. הזמנו כריך ופיצה והיה טעים מאוד.

ניצלנו את הערב האחרון של הטיול והמשכנו להסתובב באזור של האייפל והנהר. לקראת השקיעה הלכנו לגשר אלכסנדר השלישי המרשים והצטלמנו על רקע הנהר עם האייפל ברקע.

לסיכום: פריז יפהפייה, ענקית, יש המון מה לראות ולעשות וזה יעד נוח ומפנק במיוחד לשומרי כשרות.

מלונות מומלצים לשומרי כשרות בפריז

מלון מזון מרה Maison Mère – מלון מעולה ברמת 4 כוכבים ברובע התשיעי, כרבע שעה הליכה מהאופרה ומגאלרי לאפייט.
לשומרי כשרות: בסביבה יש שפע חנויות ומסעדות כשרות, המלון ממוקם במרחק כחמש דקות הליכה מבית הכנסת Buffault.
חדרי המלון כוללים מקרר מיני-בר, קומקום חשמלי ואפילו מכונת קפה.

מלון טורינג Touring hotel – מלון בוטיק כשר נעים ונקי במרכז הרובע ה- 9 בקרבת בתי כנסת, חנויות ומסעדות כשרות. צוות המלון דובר עברית, והוא מתאים גם למשפחות, עם חדרים מרווחים לארבעה אנשים. המלון מציע ארוחת בוקר בכשרות בית דין פריז.
מתאים לשומרי שבת: מפתח מכני ואפשרות לפלטת שבת.

Hotel 34B – Astotel – מלון במיקום מעולה ברובע התשיעי. מעוצב באופן חדשני ונקי מאד. צוות אדיב וידידותי. אינטרנט אלחוטי חינם בכל האזורים. החדרים לא גדולים, אבל נעימים, אטומים לרעש וממוזגים, ויש גם מיני בר עם משקאות קלים בחינם! קרוב מאוד לתחנת מטרו מרחק הליכה מבתי הכלבו והאופרה.

Best Western Premier Opéra Faubourg – מלון בוטיק קטן ומקסים הממוקם ברובע ה-9. במרחק הליכה של 5 דקות מבית הכנסת הגדול ובקרבת חנויות כשרות. צוות נחמד ואדיב.

Hotel Dupond-Smith – מלון מעולה (ציון 9.3 בבוקינג!) במרכז פריז, קרוב לרחוב רוזייר שבו שפע חנויות ומסעדות כשרות. חדרים מעוצבים בסגנון מודרני, מרווחים וממוזגים עם מיניבר ואינטרנט אלחוטי. המלון נגיש לנכים.

Hôtel Duo – מלון מעצבים מטופח ונקי במיקום מעולה ברובע המארה, לא רחוק מרחוב רוזייר. חדריםממוזגים בעיצוב מודרני. במלון מרכז כושר והוא נגיש.

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט סתיו בפריז – חופשה של אמא ובת בעיר האורות הופיע ראשון במטיילים בכיפה

חופשה בפריז – חופשה זוגית מאכזבת בעיר האורות

עדי — Sun, 08 Jan 2017 02:30:11 +0000

פריז נחשבת, ובצדק, לאחת הערים המדהימות בעולם. חוץ מהיופי הלא חוקי שלה, יש לה גם מנות גדושות של סטייל, תרבות, אמנות, אדריכלות והיסטוריה עשירה. ומי מדבר על האוכל הצרפתי האנין? בקיצור, מושלמת באופן מעורר קנאה.

אז איך אפשר להתאכזב מפריז? העיר שבכל הזמנים קשרו לה קשרי תהילה וגעגועים?

מתברר שאפשר. טיול הוא לא רק פונקציה של יעד ומקום. הוא סך כל המרכיבים שלו: טיסה, מלון, מזג אוויר, אנשים, סביבה ועוד. אפילו ברכת בוקר טוב לבבית של השוער במלון, או תגובה לא נעימה של מישהו ברחוב, עשויים להשפיע על האווירה בטיול וההתרשמות מהמקום.

אז הנה סיפור החופשה שלנו לפריז, שהיתה אמורה להיות רומנטית ונהדרת, ויצאה לבסוף די מאכזבת.

גילוי נאות: נסענו לפריז לפני למעלה מתריסר שנים. מן הסתם דברים רבים השתנו מאז.

את החופשה לפריז הזמנו כחבילת נופש הכוללת טיסת שכר (מה שקרוי: צ'רטר) ומלון. טעות של טירונים: הטיסה נדחתה שוב ושוב, בהלוך וגם בחזור, ולא היה למי לבוא בטענות כיוון שזו טיסת שכר ואלו התנאים.

בשעת בין ערביים נחתנו בנמל התעופה שארל דה גול, אחרי שבתוכנית המקורית היינו אמורים לנחות בשעות הצהרים (כאמור, הטיסה נדחתה). בשדה המתין לנו נהג ההסעות שהזמנו מראש. הוא פיזר את הנוסעים בבתי המלון ברחבי העיר, ולבסוף הגענו גם אנחנו אל המלון שלנו.

כבר בכניסה הכתה המציאות באפנו: במלון המיושן שרר ריח לא נעים, המאפיין מקומות ישנים ולא מאווררים (הזכיר לי בית אבות). ניסינו להכנס עם המזוודה למעלית הזעירה, שהכילה בקושי מקום לשני אנשים, ולבסוף הגענו לחדרנו שבקומה האחרונה.

החדר היה קטנטן ומרוהט בפשטות, עם תקרה משופעת (עליית גג) באופן שהקשה עלינו להתרומם מהמיטה. הוא היה חף מאביזרים כמו קומקום, מקרר או אפילו כספת (למרות שצוין בפירוש באתר שיש כזו). הלכנו לישון קצת מבואסים אבל ניחמנו את עצמנו ש"לא נורא, מחר יגיע יום חדש ונלך לאייפל".

היום הראשון - מגדל אייפל והסביבה

בבוקר ירדנו לחדר האוכל, ושם המשיכה האכזבה מאמש: ארוחה דלה, הכוללת כמה פרוסות לחם או לחמניה, חמאה, ריבה, ביצה ותו לא.

הבאנו איתנו במזוודה כמה מצרכי מזון שהצריכו קירור (עוד לא היה אז בלוג עם רשימת חנויות כשרות…), ולכן ביקשנו שיכניסו לנו לחדר מקרר מיניבר בתשלום. המיניבר התגלה כמקולקל והאוכל הלך לפח, אבל רק אחרי משא ומתן מתיש באנגלית מהולה בצרפתית עילגת קיבלנו חזרה את התשלום.

טיפ: אין שום סיבה לבחור מקום לינה דווקא מתוך מבחר מצומצם של מלונות כשרים בפריז, בעלות שלא תמיד מצדיקה את התמורה. בפריז יש מבחר עצום של מסעדות כשרות, כפועל יוצא מכך שהקהילה היהודית בצרפת היא הגדולה ביותר באירופה.
אפשר לשהות במלון רגיל וטוב ולהסתדר מצוין עם מוצרי מזון כשרים שקונים בחנויות הסמוכות, או לחלופין לאכול בחוץ.

שמנו תרמיל על הגב ויצאנו לרחוב. בדרך קנינו לנו באגט צרפתי מעולה, ובחנות כשרה מצאנו גבינות ונקניקים משובחים. המשכנו אל תחנת המטרו הקרובה, ונסענו משם לכיוון מגדל אייפל. כצפוי, היה תור ארוך יחסית, אבל במזג האוויר הנעים זה לא היה נורא.

אחרי המתנה של כשעה עלינו אל האייפל. ניתן לבחור האם לעלות עד הקומה השניה במדרגות או במעלית, ויש גם אפשרות להמשיך עד הקומה השלישית במעלית נוספת. אנחנו בחרנו לעלות עד קצה המגדל במעלית.

עלינו לקומה הראשונה, שם צפינו בנוף נפלא של העיר מגובה של 57 מטר מעל הקרקע. במקום יש תערוכה המציגה את ההיסטוריה ותהליך הבניה של המגדל. ניתן לראות גם קטע מגרם המדרגות ההיסטורי שחיבר בעבר בין הקומה השניה לשלישית, בו השתמש גוסטב אייפל בכבודו ובעצמו כדי להגיע למשרד שבנה למעלה (בשנת 1983 פורקו המדרגות הללו).

משם עלינו לקומה השניה, שם נהנינו מנוף מדהים של פריז מלמעלה, על כל המונומנטים המפורסמים: הלובר, הגרנד פאלה, נוטר דאם ונהר הסיין. בקומה השניה יש מסעדה יוקרתית, מזנון וחנות מזכרות.

אחרי הקומה השניה עלינו במעלית זכוכית לדובדבן שבקצפת – פסגת האייפל. פריז כולה נפרשה למרגלותינו. כיום יש בקומה זו שני מפלסים – אחד פתוח עם סבכות ברזל, והשני סגור ע"י לוחות זכוכית. כשאנחנו ביקרנו במגדל היה בו רק החלל המסורג, אבל עדיין נהנינו מאד מהתצפית.

בקומה השלישית מוצג דגם של חלקו העליון של המגדל משנת 1889, צבוע בצבע המקורי של המגדל, "חום אדום". בנוסף נמצא שם שחזור המשרד של גוסטב אייפל, ובו דמויות שעווה המגלמות את בונה המגדל ובתו קלייר מקבלים את הממציא האמריקאי המפורסם תומס אדיסון.

לסיכום, הנוף מהמגדל מדהים, וזו היתה חוויה בלתי נשכחת. לא לוותר.

טיפ: התורים למגדל ארוכים מאד והעמידה בהם עלולה לארוך שעות ולהיות מתישה ביותר. כדי להמנע או לפחות לחסוך חלק מהתורים יש כמה אפשרויות:
להגיע מוקדם בבוקר (המגדל נפתח ב- 9:30), אז התורים קצרים יחסית.
כאמור, ניתן לעלות ברגל עד לקומה השניה במגדל. התור לעלייה ברגל קצר מאד והמחיר זול מהמעלית. העליה לא קשה במיוחד, והיא אורכת בין 10 ל- 20 דקות.
שיטה נוספת להימנע מהתורים היא לקנות כרטיסים מראש באינטרנט. ברכישה מוקדמת באתר יש לבחור מראש את תאריך ושעת הביקור.

ירדנו מהמגדל והלכנו לאכול ולנוח במדשאות הסמוכות לאייפל. משם המשכנו מזרחה לכיוון פארק שאמפ דה מארס Champ de Mars – פארק מעוצב ויפהפה עם שבילים ועצים, מדשאות רחבות ואזור משחקים לילדים. המשכנו ללכת עד לבנין האקדמיה הצבאית של פריז – מבנה מרשים ביותר.

חזרנו על עקבותינו דרך הפארק והפעם פנינו לכיוון השני של האייפל, חצינו את הסיין והגענו לגני טרוקדרו המרשימים. עלינו במדרגות עד למרפסת ארמון שאיו ומשם נשקף אלינו נוף עוצר נשימה – הזווית היפה ביותר ממנה נראה מגדל האייפל במלוא הדרו: על רקע הגנים, המזרקות ותעלות המים.

ממרפסת הארמון ירדנו לנוח בצל העצים בגנים המטופחים, להביט ולא לשבוע מהיופי הזה.

בסוף היום חזרנו למלון העגמומי, עם תאורת הנכאים בלובי ופקיד הקבלה האנטיפת.

היום השני - ורסאי

ביום זה יצאנו לורסאי, פרבר של פריז ובו הארמון המפורסם עם הגנים הנהדרים.

נסענו ברכבת מיוחדת מחוץ לעיר במשך כחצי שעה עד לורסאי. משם הלכנו לכיוון הארמון, ושוב, כצפוי, נתקלנו בתורי ענק לפני הארמון.

אחרי למעלה משעה של עמידה בתור נכנסנו סוף סוף אל ארמון ורסאי. הארמון מפואר מאד ובנוי בסגנון בארוקי מעוטר בהמון זהב (לא סתם נקרא לואי הארבעה עשר "מלך השמש", על שם השימוש המופרז בזהב). אולם המראות יפה ומרשים. על הקירות תמונות של בני משפחת המלוכה לדורותיהם. נכנסנו לחדר של המלך לואי ושל המלכה, שהיו מפוארים ומקושטים עם מיטות אפיריון מצועצעות.

טיפ: לארמון ורסאי חובה להזמין כרטיסים מראש. האתר מאד פופולרי, כמויות המבקרים שם בלתי נתפסות ולרוב יהיו במקום תורים עצומים.
כרטיסים לארמון ורסאי:
כרטיס כניסה לכל האזורים (ארמון ורסאי, ארמונות הטריאנון, אחוזת מארי אנטואנט והגנים) + מדריך שמע באנגלית ניתן להזמין כאן >
כרטיס כניסה לכל האזורים (ארמון ורסאי, ארמונות הטריאנון, אחוזת מארי אנטואנט והגנים) עם גישה מהירה ודילוג על התור + מדריך שמע באנגלית ניתן להזמין כאן >

מהארמון יצאנו אל פנינת המתחם – גני ורסאי. עשרה קבין של יופי נטלה פריז ואחד מהם ללא ספק נטלו הגנים.

גני ורסאי הם מודל מובהק לגן צרפתי, אמנות הפרספקטיבה. הם עשויים בסימטריה מוקפדת עם חלוקה גיאומטרית של השטח, וצורות גיזום וטיפוח מיוחדות של הצמחייה השומרות עליה ישרה. במרכזם נמצאות בריכות ובהן מזרקות המתיזות מים מתוך פסלים אמנותייים. אחרי שטיילנו ברחבי הגנים והתפעלנו מיופים פנינו אל המדשאות לפיקניק צהרים נחמד.

בגלל גודלו העצום של המתחם החלטנו להמשיך לטייל במקום באמצעות הרכבת הקטנה petit train. הרכבת נוסעת במסלול מעגלי ברחבי הגנים, ויש לה שלוש תחנות: ה"גרנד טריאנון", ה"פטיט טריאנון" ולבסוף התעלה הגדולה, לפני שהיא חוזרת לארמון. ניתן לרדת באחת התחנות, לטייל במקום ולעלות שוב לתחנה הבאה. בזמן הנסיעה נשמעת ברקע מוסיקה בארוקית.

ירדנו ב"פטיט טריאנון" – ביתה של מארי אנטואנט. זוהי טירה קטנה בסגנון ניאו-קלאסי, דוגמה מושלמת ל"אופנה היוונית" שהתפשטה באירופה. הוא נקרא "פטיט טריאנון" כדי להבדיל אותו מהארמון השכן, ה"גרנד טריאנון". לואי ה- 15 בנה את הטירה כדי כסוויטת מגורים בשבילו ולא הספיק להנות ממנה. לאחר מותו הציע לואי ה- 16 את המקום לאשתו הצעירה מארי אנטואנט, שעשתה אותו למקום המגורים האהוב עליה.

הבית הוא יצירת מופת של הרמוניה ואלגנטיות. חדרי הקבלה בקומה הראשונה נפתחים אל הגנים. דירתה של מארי אנטואנט, משקיפה על הגן האנגלי שתוכנן ועוצב לפי בקשתה.

לא הספקנו לבקר ב"גרנד טריאנון" ובאורוות המלכותיות. המקום עצום בגודלו ומצריך יומיים לפחות כדי להספיק לבקר בכל מה שיש לו להציע.

הביקור בורסאי חוויתי ומרשים ביותר, אבל למרבה הצער התורים שם איומים. כדי לחסוך בזמן אפשר לנסות את אחת מהאפשרויות הבאות:
רצוי להגיע מוקדם (הארמון פתוח מדי יום, מלבד ימי שני, משעה 9:00).
ניתן לרכוש כרטיסים באינטרנט, ולחסוך את התורים לקופה. יש תור נוסף לכניסה לארמון. כדי לדלג גם על התור בכניסה לארמון ניתן לקנות כרטיס פרימיום כאן >
אופציה נוספת היא להכנס קודם לגנים, שהכניסה אליהם חופשית (פתוחים מדי יום, החל מהשעה 8:00). ורק לאחר מכן לקנות כרטיסים ולהכנס לארמון. בשעות אחר הצהרים התורים לקופות קטנים באופן משמעותי.

היום השלישי - מכיכר הקונקורד לשער הניצחון

היום יצאנו לרובע השמיני היוקרתי, שבמרכזו שדרת שאנז אליזה, המקשרת בין כיכר הקונקורד לשער הניצחון. האזור הוא גם ביתם של מוזיאונים רבים לאמנות, כולל ה- Grand Palais המפורסם.

ירדנו בתחנת קונקורד וצעדנו לעבר כיכר הקונקורד. קראתי בעבר שהקונקורד נחשבת ע"י רבים ככיכר היפה ביותר בעולם, וככזו היו לי ציפיות גבוהות ממנה. הכיכר, בצורת מתומן, היתה אכן יפה ומעוטרת מזרקות ופסלים, אבל לא התפעלתי ממנה במיוחד.

במרכז הכיכר ניצב אובליסק לוקסור מצרי עתיק, עם הירוגליפים ועלי זהב. האובליסק ניתן במתנה למלך צרפת ע"י מוחמד עלי והובא לכיכר בשנת 1833. קצהו של האובליסק מצופה זהב.

סביב הכיכר מבנים מרשימים כמו מלון קריון העתיק והמפואר וכנסיית המדלן.

מהכיכר פנינו מזרחה לכיוון כיכר מדלן, בה נמצאת "פושון" Fauchon – המעדנייה המפורסמת. החנות, שנחשבת גן עדן לחובבי מזון גורמה צרפתי, מציגה יצירות קולינריות מרהיבות ביופיין ובאיכותן. כשומרי כשרות היצע המאכלים שיכולנו לקנות במקום היה מצומצם ביותר, וכלל בעיקר פירות מובחרים ויפים להפליא, אבל זה לא מנע מאיתנו להתרשם משלל המעדנים (היקרים ביותר) שהוצגו לראווה.

המשכנו לטייל ברובע השמיני האופנתי, שבו חנויות יוקרה וחזיתות משרדים מבריקות. חלפנו על פני חנויות יוקרה כמו קרטיה, טיפאני, שאנל ומותגי על נוספים, וחזרנו חזרה לכיוון הקונקורד.

הפעם יצאנו מהכיכר לכיוון השאנז אליזה Avenue des Champs-Élysées, השדרה המפורסמת בעולם. הלכנו בשדרה היפה והירוקה, שמשני צידיה גנים ירוקים, ארמונות ופסלים.

האתר הראשון שעצרנו בו היה הגראנד פאלה Grand Palais, מבנה מרשים בסגנון אר-נובו עם גג זכוכית מכוסה. התרשמנו מהמבנה היפה והחלטנו להכנס ולראות אותו מבפנים. אני לתומי חשבתי שמדובר בארמון מעניין (פאלה – ארמון), אבל למעשה מדובר במבנה שהוקם בשנת 1900, ומארח תערוכות ואירועי תרבות. את הטעות גילינו רק אחרי שקנינו כרטיסים וסיירנו באולמות השונים: במקום הציגו תערוכת אמנות סופר-מודרנית, שלא דיברה אלינו יותר מדי.

יצאנו משם והמשכנו ללכת בשדרה, שעם ההתקדמות מערבה הפכה ליותר מסחרית ואורבנית – חנויות, מסעדות וברים. הגענו לשער הניצחון Arc de Triomphe המרשים שניצב במרכז כיכר שארל דה גול.

כרטיסים לשער הניצחון + גישה לגג ודילוג על התור ניתן לרכוש כאן >
אין צורך להדפיס את הכרטיס, מספיק להציג את הכרטיס בסמארטפון.
כדי לגשת לשער הניצחון עליכם להשתמש במסלול ההליכה התת-קרקעי משדרת שאנז אליזה ולהכנס ישר למדרגות, הממוקמות בצד ימין של משרד הכרטיסים.

כמובן שעלינו פנימה אל הגג – טיפסנו למעלה דרך רגל אחת של השער, וירדנו דרך הרגל השנייה. מהגג נפרסה לעינינו פריז בכל הדרה, ונדהמנו לראות עד כמה היא מתוכננת: 12 דרכים יוצאות מהכיכר, שדרות מסודרות בקפידה, היוצרות יחד את צורת הכוכב של הכיכר.

היום האחרון - הלובר, שייט על הסיין ועוד

היום האחרון לטיול הפציע מעונן וסגרירי. הטיסה שלנו לארץ נקבעה לשעה עשר בלילה, ומכיוון שהצ'ק-אאוט בשעות הצהרים, ארזנו הכל והשארנו את המזוודות למשמרת בקיטון בלובי המלון (לא היה במלון חדר ייעודי למזוודות).

פתחנו את היום בביקור במוזיאון הלובר. בעלי אינו חובב אמנות, בלשון המעטה, ולכן בטיולים איתו אני לרוב מוותרת (די בצער) על ביקור במוזיאונים. אבל הלובר איננו עוד מוזיאון. הוא המוזיאון המפורסם בעולם, המכיל אוסף ענק של יצירות אמנות מדהימות כולל המונה ליזה של לאונרדו דה-וינצ'י.

הגענו למוזיאון, השוכן בארמון הלובר ההיסטורי, והתרשמנו עמוקות מהגודל העצום של המבנה. בחזית ניצבת פירמידת הזכוכית המשמשת כמבואה למוזיאון, וכשנכנסים אליה יורדים לקומה תת-קרקעית ממנה נפרשות הכניסות לכל חלקי המוזיאון.

כרטיסים למוזיאון הלובר עם גישה מהירה ודילוג על התור לקופות ניתן להזמין כאן >

שוטטנו באגפים השונים בינות לאינספור חדרים, חללים עצומים עם תקרות גבוהות. חזינו בעתיקות מצרים וגם ביצירות אמנות מתקופת הרנסנס, וכמובן, הלכנו לראות את המונה ליזה והופתענו לגלות תמונה קטנה למדי, שמחסום של חבל במרחק שני מטרים מפריד בינה לצופים.

ב"מחלקת עתיקות המזרח" במוזיאון הלובר, המכילה אוסף ענק של ממצאים מאזור אסיה בעיקר, ניתן למצוא בין היתר גם עתיקות יהודיות.

מהלובר יצאנו לכיכר הקרוסל, מולה ניצב שער הניצחון של הקרוסל Arc de Triomphe du Carrousel – דומה למדי לשער הנצחון אם כי קטן ממנו בהרבה.

השער, בצבע ורדרד, נבנה 30 שנה מאוחר יותר מרעהו בכיכר שארל דה-גול. מאחוריו משתרעים גני טיולרי Tuileries Garden הותיקים המעוטרים בפסלים. עשינו שם פיקניק קטן של ארוחת צהרים על אחד הספסלים.

אחרי שסעדנו את ליבנו החלטנו לצאת לשייט על נהר הסיין. בחרנו בספינת תיירים חביבה, סוג של אוטובוס מים, אבל פתוח. השייט נמשך שעה וחלף דרך האתרים המרכזיים של העיר: נוטר דאם, הלובר, מוזיאון ד'אורסי ואפילו העתק קטן של פסל החירות הניצב על אי בנהר.

ירדנו מהסירה וחצינו את גשר אלכסנדר השלישי המפואר, הקרוי על שמו של הצאר הרוסי. הגשר האלגנטי מקושט בפסלים ועיטורי זהב. משני עברי הגשר ארבעה עמודים, אחד בכל צד, ועליהם פסלי אריות מכונפים ומוזהבים.

המשכנו לטייל בנחת, כשלפתע קיבלנו טלפון מחברת התעופה, בו בישרו לנו שהטיסה שלנו, שהיתה אמורה להמריא בעשר בלילה, נדחתה לשעה ארבע אחר חצות! משמעות הדבר היא, שאנחנו אמורים להסתובב לא רק עד שש בערב, אלא למצוא לנו תעסוקה ומקום להעביר את הזמן עד חצות לפחות.

המשכנו ללכת די מדוכדכים, כשלרוע המזל גם התחיל לרדת גשם. בתחושה עלובה של חסרי בית נמלטנו לתחנת המטרו הסמוכה בניסיון נואש למצוא לנו קורת גג זמנית.

נסענו אל הרובע התשיעי ומיהרנו להכנס למקום מקורה: גאלרי לאפייט Galeries Lafayette – חנות הכלבו היוקרתית והמפורסמת. התפעלנו מהמבנה המרשים בן חמשת הקומות שבמרכזו כיפת זכוכית גדולה ומעוטרת.

הסתובבנו בין הקומות בהן ניתן למצוא כל מה שאפשר להעלות על הדעת – בגדים, נעליים, תיקים, כלי בית ועוד. מחלקת המזון הציעה מגוון ענק של מאכלים, כולל יצורים חיים מעוררי פלצות שנחו באקוואריום שקוף או על מצע של קרח. ניסינו למשוך את הזמן ולהסתובב לאט, אבל כמה זמן כבר אפשר "לשרוף" בחנות כלבו, גדולה ככל שתהיה?

מצאנו את עצמנו חוזרים חפויי ראש למלון, יודעים כי נכונו לנו עכשיו למעלה מחמש שעות המתנה בלובי המשמים.

אבל בזאת לא תמו סבלותנו.

אחרי שרבצנו למעלה משעתיים בכורסאות הלובי (המאד לא נוחות, יש לציין), פנה אלינו פקיד הקבלה ושאל עד מתי אנחנו מתכוונים להיות בלובי. כששמע שאנחנו מתכננים לשבת שם עד אחת בלילה, טען שהוא לא מוכן(!) שנישאר לשבת בלובי אחרי חצות. במילים אחרות, זרק אותנו אל הלילה הפריזאי הקר…

ניסינו להסביר לו שהטיסה שלנו התעכבה, ואין לנו לאן ללכת, וסך הכל אנחנו יושבים בשקט בלובי ולא מפריעים לאיש, אבל הוא עמד על כך שנוכל להשאר עד חצות בלבד.

אובדי עצות התקשרנו לנהג ההסעות הישראלי הנחמד, שהיה אמור לאסוף אותנו מהמלון באחת בלילה. הוא לא האמין למשמע אוזניו: זה אמיתי? פקיד קבלה ש"זורק" אורחים באמצע הלילה?

ביקשנו מהנהג שיקדים להגיע, אבל הוא התחייב לאסוף נוסעים נוספים של הטיסה הזו מרחבי העיר בשעה מאוחרת יותר (ואותם לא "גירשו" מהמלון…)

לבסוף, הגיע הנהג בחצות ודיבר בצרפתית על ליבו של הפקיד. הלה עמד בשלו שאנחנו חייבים לעזוב בדיוק בחצות. למזלנו, הנהג לפחות היה אנושי, ולקח אותנו ברכבו עד לבית שלו. שם חיכינו ברכב עד שהגיע הזמן לאסוף את שאר הנוסעים לשדה התעופה.

תוך כדי הנסיעה שוחחנו עם הנוסעים האחרים על העיכוב בטיסה. היו כאלה שהעבירו את הזמן בלובי, חלקם סיפרו שאפילו קיבלו חדר מיוחד במלון להמתין בו בנחת. מה שברור, אף אחד לא זכה ליחס מחפיר כמונו.

לפנות בוקר, עייפים עד כלות, המראנו סוף סוף חזרה הביתה. למרבה הצער, פריז לא בדיוק האירה לנו פנים בביקורנו הראשון אצלה. אבל איך אומרים, תמיד תהיה לנו פריז. להזדמנות שניה…

החוויה שלנו בפריז אמנם לא היתה נעימה במיוחד, אבל יש כאלה (מרבית האנשים…) שדווקא נהנו מאד. הנה כמה פוסטים מעולים על פריז:

מלונות מומלצים לשומרי כשרות בפריז

Hotel 34B – Astotel – מלון במיקום מעולה ברובע התשיעי. מעוצב באופן חדשני ונקי מאד. צוות אדיב וידידותי. אינטרנט אלחוטי חינם בכל האזורים. החדרים לא גדולים, אבל נעימים, אטומים לרעש וממוזגים, ויש גם מיני בר עם משקאות קלים בחינם! קרוב מאוד לתחנת מטרו מרחק הליכה מבתי הכלבו והאופרה.

Best Western Premier Opéra Faubourg – מלון בוטיק קטן ומקסים הממוקם ברובע ה-9. במרחק הליכה של 5 דקות מבית הכנסת הגדול ובקרבת חנויות כשרות. צוות נחמד ואדיב.

Hotel Dupond-Smith – מלון מעולה (ציון 9.3 בבוקינג!) במרכז פריז, קרוב לרחוב רוזייר שבו שפע חנויות ומסעדות כשרות. חדרים מעוצבים בסגנון מודרני, מרווחים וממוזגים עם מיניבר ואינטרנט אלחוטי. המלון נגיש לנכים.

Hôtel Duo – מלון מעצבים מטופח ונקי במיקום מעולה ברובע המארה, לא רחוק מרחוב רוזייר. חדריםממוזגים בעיצוב מודרני. במלון מרכז כושר והוא נגיש.

בית הכנסת דה לה ויקטואר, פאריז

בית הכנסת דה לה ויקטואר, שנקרא גם בית הכנסת הגדול של פריז או בית הכנסת רוטשילד הינו בית הכנסת הגדול ביותר בצרפת. הוא נבנה בשנת 1874 ברובע התשיעי בפריז, ומכיל כ- 2,500 מקומות ישיבה.

בתקופת השואה טענה המשטרה בפני הנאצים שהמבנה המפואר הוא רכוש עיריית פריז ומשמש כמחסן אספקה לצבא, וכך הוא ניצל ונותר שלם ברובו, למעט נזקים קלים מההפצצות. בשנת 1967 שופץ בית הכנסת ונחנך מחדש.

מענין לדעת

שמו של בית הכנסת "לה ויקטואר" (הניצחון), נגזר משם הרחוב בו הוא שוכן. הוא מכונה גם "רוטשילד" בגלל העובדה שמשפחת רוטשילד נהגה להתפלל בו במשך דורות רבים, עד עצם היום הזה.

מייסדי בית הכנסת הגיעו מאלזס, ולכן נערכות התפילות במקום בנוסח אשכנז, אך יש במקום גם אולם קטן לתפילות בנוסח עדות המזרח.

בשבתות (בבוקר) מתפללים בבית הכנסת כ- 100-200 איש, ובימים הנוראים משתתפים בתפילות אלפי אנשים. במהלך ימות השבוע מתקיימים במקום שיעורי תורה, ובנוסף גם יש במתחם אולם לאירועים ושמחות של בני הקהילה, ספריה ועוד.

מידע למבקרים: בית הכנסת פעיל ומשמש לתפילות ושיעורי תורה מדי יום.
ניתן לתאם ביקור של קבוצות לסיור מודרך בבית הכנסת (הביקור בשעות הבוקר, מיום שני עד יום שישי).
כתובת: 44 Rue de la Victoire, 75009 Paris.

בית חב"ד שאנז אליזה

כתובת: 122 Av. des Champs-Élysées, 75008 Paris.

טלפון: +33 1 53 75 36 01

אתר: www.chabadchampselysees.com

שבת: בית חב"ד מציע תפילות וסעודות שבת כשרות למהדרין – לילה ויום בהרשמה מראש באתר. עלות הארוחה החל מ- 30 אירו (ילדים 20 אירו).

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט חופשה בפריז – חופשה זוגית מאכזבת בעיר האורות הופיע ראשון במטיילים בכיפה

כיכר הקונקורד - מטיילים בכיפה

סתיו בפריז – חופשה של אמא ובת בעיר האורות

יום ראשון: תל אביב - פריז

יום שני - גני לוקסמבורג, כיכר קונקורד ושאנז אליזה

סתיו בפריז - גני לוקסמבורג

כיכר הקונקורד Place de la Concorde

יום שלישי - גאלרי לאפייט והאופרה

גאלרי לאפייט Galeries Lafayette

בית האופרה גרנייה Opera Garnier

יום רביעי - המארה

יום חמישי - מונמארטר והרובע השביעי

מלונות מומלצים לשומרי כשרות בפריז

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

חופשה זוגית בפריז - ארבעה ימים

מסעדות כשרות בפריז

צרפת עם ילדים בחורף כולל יורודיסני פריז

מלונות כשרים ומומלצים בפריז

סתיו ביער השחור ובאלזס – חופשה זוגית

חופשת חורף זוגית בריביירה הצרפתית

חופשה בפריז – חופשה זוגית מאכזבת בעיר האורות

היום הראשון - מגדל אייפל והסביבה

היום השני - ורסאי

היום השלישי - מכיכר הקונקורד לשער הניצחון

היום האחרון - הלובר, שייט על הסיין ועוד

מלונות מומלצים לשומרי כשרות בפריז

בית הכנסת דה לה ויקטואר, פאריז

מענין לדעת

בית חב"ד שאנז אליזה

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

מלונות כשרים ומומלצים בפריז

סתיו בפריז – חופשה של אמא ובת

צרפת עם ילדים בחורף כולל יורודיסני פריז

שבת בפריז – כל המידע לשומרי שבת

חופשת חורף זוגית בריביירה הצרפתית

מסעדות כשרות בפריז לפי רובעים