חופשת חורף - מטיילים בכיפה

חופשת חורף משולבת בשני יעדים – פאפוס ולונדון

עדי — Tue, 28 Feb 2023 12:37:09 +0000

חופשת חורף

ההרפתקה הזאת התחילה בקטנה, כאפיזודה תמימה ופשוטה, והתפתחה למסע מאתגר עם השלכות לא פשוטות.

מה לא ציפיתי? למה לא התכוננתי?

חששתי מהשביתה הגדולה של 100 אלף עובדי הרשויות באנגליה שנקבעה בדיוק ביום הטיסה ללונדון (כולל עובדי נמלי התעופה), ומשביתה נוספת של עובדי הרכבות יומיים לאחר מכן. פחדתי מכייסים – אז קניתי תיק-פאוץ' מיוחד, ורצועה לנייד, וליתר ביטחון הוספתי גם ביטוח מורחב למזוודות ולטלפון היקר. התכוננתי למזג אוויר קפוא, ודאגתי להצטייד בביגוד תרמי ואביזרים שלא מביישים חופשת סקי ממוצעת.

אבל האדם מתכנן ואלוקים צוחק.

כל חששותי התבדו. למרות השביתה, ההגעה ללונדון היתה חלקה ונוחה ללא עיכובים. המזוודה הגיעה בשלום ובמהירות. הרכבות אולי שבתו, אבל הרכבת התחתית (ה"טיוב") והאוטובוסים לא, כך שלא הרגשנו כל בעיה בתחבורה הציבורית. וב"ה לא נשדדנו ולא נתקלנו בכייסים. מזג האוויר בלונדון היה נאה, וכמעט שלא השתמשנו באביזרי החורף שסחבנו.
לעומת זאת, היתה לנו חוויה מעוררת פלצות שהצליחה להרוס את רוב הטיול ולהשאיר טעם רע.

אבל למה להקדים את המאוחר? נתחיל מהתחלה:

בראשית החורף הציע האיש לצאת לגיחה קצרה לחו"ל, משהו קל ולא מחייב. קפריסין ענתה בול על הצורך – קרובה, נוחה וזולה, מה רע?

בתנו חובבת הטיולים התלהבה והתחילה לתכנן במרץ – ביררה על מועדי טיסות, בדקה מחירים ומקומות לינה מומלצים ולבסוף סגרנו על שלושה ימים בקפריסין הסמוכה.

ואז הסתבר, שבחורף אין לקפריסין הרבה מה להציע למי שמחפשת אטרקציות ואדרנלין, בפרט אם לא מתכוונים לשכור רכב (ולנהוג בצד שמאל!). מפה לשם, גילתה הבחורה שיש כרטיסי טיסה זולים במיוחד מפאפוס ללונדון. אחרי סבב שכנועים, נעתרתי לטיסה נוספת מקפריסין ללונדון, וכך להאריך את החופשה לשבוע שלם. איך נפלו גיבורים…

כך יצא שהיו לפנינו שלוש טיסות – תל אביב-פאפוס בחברת ראינאייר, טיסה נוספת מפאפוס ללונדון גם היא של ראינאייר, וטיסה אחרונה מלונדון לתל אביב של וויזאייר. החלטנו לטוס באופן מינימליסטי, עם תיק גב בלבד לכל נוסע, ובנוסף הזמנו מזוודה אחת גדולה לכולנו.

הטיול בבסיסו היה אמור להיות בהרכב משפחתי מלא. אבל בשל אילוצים שונים יצאנו לבסוף בפורמט מצומצם – זוג הורים ושני ילדים: בחורה נחמדת ובן הזקונים בן ה- 12.

המשימה הראשונה היתה לסגור מקום לינה בלונדון. בתי מצאה מקום נחמד במחיר אטרקטיבי. לי הוא נראה קטן וצפוף למדי לארבע נפשות, אבל במחשבה שרוב היום ממילא נטייל בחוץ בחרנו בו לבסוף.

לאחר מכן מצאה הנערה דירת נופש מקסימה בפאפוס, ממש מול חוף הים ובמרחק דקות ספורות מבית חב"ד.

את שאר דברים – אתרים ואטרקציות, תכננו בקווים כללים, והתכוננו לזרום עם המציאות ומזג האוויר.

יום שני: תל אביב - פאפוס

ביום שני בערב יצאנו לטרמינל 1, משם אמורה להמריא הטיסה לפאפוס.

הבידוק והצ'ק-אין הלכו חלק ומהר, וחיש קל מצאנו את עצמנו על המטוס, שנחת תוך שעה קלה בפאפוס.

בשל שעת הנחיתה המאוחרת (אחרי חצות), הזמנתי מראש נהג מקומי שיקח אותנו מהשדה, בעלות של 35 יורו לכולנו. נסיעה של כעשרים דקות הובילה אותנו למתחם הדירות, שנמצא ממש מול מלון אלכסנדר הגדול בפאפוס.

דא עקא, שבשעת לילה מאוחרת לא הצלחנו למצוא את הדירה. אמנם היתה במקום מפה, אבל כמו להכעיס דווקא הדירה הספציפית שלנו לא הופיעה בה. שוטטנו ברחבי המתחם הלוך ושוב ובדקנו שוב ושוב את מספרי הבתים. החושך לא הקל עלינו, ואחרי חצי שעה של התברברות גם התחיל לרדת גשם מעצבן.

בסופו של דבר החלטנו להתפצל – האיש נשאר עם הקטן לשבת ולשמור על המזוודות והתיקים, ושתינו יצאנו לנסות שוב לסרוק את השטח, ולחפש לבד את הדירה. תוך פחות מעשר דקות נמצאה האבדה, ומסתבר שהאוצר היה מתחת לגשר – הדירה שלנו נמצאת ממש ממול המלון.

סוף טוב הכל טוב, נכנסנו לדירה ומצאנו אותה מקסימה, נקיה ומרווחת. לילה טוב פאפוס.

יום שלישי: פסיפסים ושופינג בפאפוס

הבוקר קמנו לאיטנו במוד נינוח של חופשה, לא מממהרים לשום מקום. זה היתרון של חופשת חורף בקפריסין, אין לחץ להספיק שום דבר.

מזג האוויר היה מעונן ונאה יחסית, אבל נשבו רוחות עזות.

הילדים יצאו למסעדת Anoch החלבית הסמוכה, והתפנקו בפיצה ושייקים. האיש יצא לתפילה בבית חב"ד הסמוך ואני נשארתי בבית עם ספר טוב.

בסביבות השעה אחת עשרה יצאנו בנחת העירה, צעדנו ברגל לאורך החוף. ואחרי הליכה מתונה של כעשרים דקות הגענו לנמל פאפוס.

הבחורה בנתה על שייט או פעילות ימית אחרת, אבל הרוחות העזות ומזג האוויר הסוער גנזו כל אופציה של יציאה לים. כפי שאמר לנו הקברניט של ספינת הפיראטים – תסתכלו על הים, ותבינו בעצמכם שממש מסוכן לצאת אל הים עכשיו.

לשמחתי הבלתי מוסתרת (לא מחבבת שייט מכל סוג) פנינו לעבר האתר הארכיאולוגי של פאפוס.

האתר הארכיאולוגי המרכזי של פאפוס Nea Pafos

פאפוס החדשה – Nea Pafos הוא מתחם ענק ופתוח, הכולל עתיקות כמו קברים, וילות, מבצר, ובעיקר – המון פסיפסים רומיים יפהפיים. גם המגדלור הלבן נמצא בשטח המתחם.

שילמנו סכום פעוט כדמי כניסה (4.5 יורו למבוגר, ילדים חינם), והמליצו לנו להוריד את האפליקציה של המקום כדי לקבל הדרכה קולית.

ראשית צעדנו אל המגדלור הלבן, ממנו נשקף נוף מקסים של הים.

המשכנו לשוטט במתחם, נכנסנו למבנים בהם ראינו מגוון עצום של פסיפסים אמנותיים מהתקופה הרומית.

כל הבילוי במקום ארך לנו כשעתיים.

משם חזרנו לאיטנו לכיוון הדירה שלנו.

בדרך עברנו בטיילת הנחמדה. עינה החדה של הנערה הבחינה בחנות מותגים שווה ונכנסנו שתינו פנימה לבזוז אותה, בזמן שהאיש לקח את הילד לטברנה סמוכה לשתות משהו מול הים. אחרי חצי שעה יצאנו מהחנות עמוסות בשלל פריטים ששרדו את מבצעי סייל החורף. היה שווה והעיקר שכולנו יצאנו מרוצים.

צהרים במסעדת ירושלים - חב"ד פאפוס

עכשיו כבר היינו רעבים כהוגן, והחלטנו לצאת לאכול במסעדה הבשרית הכשרה של בית חב"ד – מסעדת ירושלים.

בית חב"ד בפאפוס מרווח ונעים. במקום יש גם בית כנסת פעיל, אליו נכנס האיש לתפילת מנחה. בעוד אנחנו התיישבנו באולם המסעדה הגדול והמרווח שהיה ריק וכולו לרשותנו בשעת צהרים מאוחרת זו.

אכלנו פסטה בולונז, סטייק, והילדים בחרו כמובן בשניצל וצ'יפס. היה טעים, טרי ולא יקר.

קניון המלכים בפאפוס Kings Avenue Mall

מבית חב"ד לקחנו מונית באפליקציית BOLT (אפליקציית נסיעות מקומית מעולה וזולה) הישר לקניון המלכים.

החנות הראשונה אליה נכנסנו בקניון היא, איך לא, הג'מבו Jumbo המפורסם.
מדובר בחנות כלבו עצומה בת 3 קומות בה אפשר למצוא הכל לבית – כלים, אביזרי מטבח, צעצועים, מכשירי כתיבה ועוד. אפילו מחלקת תחפושות מרשימה היתה שם. הכל במחירים אטרקטיביים להפליא.

יתר החנויות בקניון הן של מותגים ידועים ומוכרים, ומזכירות מאד את הקניונים בכל רחבי העולם כולל כאן בארץ.

חזרנו לדירה עם מונית מקומית שחנתה בסמוך, והלכנו לישון.

יום רביעי: פאפוס - לונדון

היום הזה "התבזבז" כמעט כולו על נסיעות. זה המינוס בשילוב של שני יעדים, המון זמן הולך על נסיעות ולוגיסטיקה של שדות תעופה.

הטיסה שלנו בסביבות השעה 2 בצהרים, מה שאומר שאנחנו אמורים להיות בשדה התעופה באחת עשרה וחצי.

הזמנו מונית דרך שירות ההסעות של בוקינג. מדובר באופציה מעולה – בוחרים באתר בעברית שעה ומיקום, מקבלים מראש את המחיר (בשקלים!) והתשלום יורד אוטומטית באשראי רק לאחר הנסיעה. הפעם מחיר הנסיעה עמד על 25 יורו בלבד (בניגוד ל- 35 יורו בהלוך), לרכב מסחרי גדול ונוח.

שדה התעופה בפאפוס קטן ונחמד. למעט תור מעצבן בצ'ק-אין הכל הלך מהר יחסית, ותוך שעה קלה מצאנו את עצמנו בדיוטי פרי הצנוע.

על טיסת ראינאייר מפאפוס ללונדון יש לי רק שבחים. הכל התנהל בסדר מופתי, הטיסה יצאה בזמן "על הדקה". אנשי הצוות היו יעילים ונעימים, וסיפקו תמורה מעולה למחיר.

קצת אחרי חמש בערב נחתנו בשדה התעופה סטנסטד בלונדון.

למרות חששותי המוקדמים מעיכובים בשל השביתה, התבדיתי קל מהרה. הכל זרם חלק ב"ה. תוך עשר דקות היינו בחוץ, ודקות לאחר מכן כבר הגיעה המזוודה.

הזמנו מונית UBER, שהגיעה מהר ובעלות של 78.95 פאונד בלבד לנסיעה של שעה. לשם השוואה, נהג מקומי הציע לי הסעה ב- 132 פאונד. (הפעם לא הזמנתי את שירות ההסעות של בוקינג, כי לא ידעתי האם יהיו עיכובים משמעותיים בגלל השביתה, ולמזלי כי המחיר היה יוצא גבוה בהרבה מאובר)

הגענו אל הדירה, שנראתה ממבט ראשון נחמדה אם כי קטנה וצפופה. היינו עייפים ומותשים אחרי הטיסה הארוכה, אז ויתרנו על התוכנית לטייל, והחלטנו רק לצאת לארוחת ערב וללכת לישון מוקדם.

ברחוב הראשי של גולדרס גרין מצאנו שפע של מסעדות כשרות. בחרנו לבסוף במסעדת נובלינו החלבית ולא הצטערנו. היה נעים, טעים והשירות נפלא.

יום חמישי: לונדון!

היום הסתערנו על בירת הממלכה הבריטית. בכל זאת, לכולם כאן מלבדי זה ביקור ראשון בלונדון, והזמן שלנו כאן קצוב.

בכל משך הביקור בלונדון התניידנו באמצעות הרכבת התחתית (ה"טיוב") בלבד. מדהים כמה שהיא נוחה, זמינה, מדוייקת ומרושתת על פני כל העיר.

בחנות עיתונים הסמוכה לתחנה קנינו כרטיסי אויסטר לכולנו, בעלות חד-פעמית של 7 פאונד לכרטיס (לא מקבלים את הכסף חזרה, אבל אפשר להשתמש בכרטיס בביקור הבא בלונדון). ניתן לשלם על הנסיעה גם באמצעות כרטיס אשראי, או בארנק דיגיטלי כמו גוגל פיי או אפל פיי. בגלל ההנחה בתשלום הנסיעות על הילד בן ה- 12 (50% הנחה), ובגלל שצריך כרטיס אשראי נפרד לכל נוסע, העדפנו את האופציה של כרטיס האויסטר.

את כרטיס האויסטר צריך להטעין בכסף. בכל תחנת רכבת יש מכשיר להטענה בתשלום (אשראי או מזומן). בכל מעבר בתחנת הרכבת – בכניסה או ביציאה צריך לתקף את הכרטיס. ואז רואים גם על הצג כמה כסף נשאר בכרטיס. הוא מחשב את התשלום לפי מרחק וזמן, וסך הכל יצא לנו לא יותר מ- 8 פאונד ליום לאדם.

גשר המצודה Tower Bridge

היעד הראשון אליו שמנו פנינו הוא גשר המצודה הנפתח, אחד הסמלים המפורסמים ביותר של העיר לונדון.

כבר כשיצאנו מתחנת הרכבת וראינו מולנו את התמזה, ומעליה נמתח הגשר האייקוני, נעתקה נשימתנו.

כולם מכירים את הגשר, שהוא כאמור אחד הסמלים המזוהים ביותר עם לונדון. מה שלא כולם מכירים, זו את האפשרות לבקר בגשר המצודה מבפנים.

בתוך המגדל מוצגת תערוכה המספרת על ההיסטוריה מאחורי הקמת הגשר. ניתן לבקר גם באולם המכונות בו ניתן לראות את המנועים הוויקטוריאניים המקוריים שסוגרים ופותחים הגשר.

אבל ללא ספק ה"היילייט" של המקום הוא הקטע של הרצפה השקופה במעבר בין המגדלים, שם רואים מלמעלה את הגשר הסואן על כל המכוניות והולכי הרגל שעליו.

מצודת לונדון

מהגשר יצאנו לכיוון מצודת לונדון, שנמצאת ממש ממול.

מצודת לונדון השוכנת על גדת נהר התמזה נבנתה לפני כאלף שנים ע"י ויליאם הכובש.

בחרנו שלא לבקר בתוך המצודה. אני הייתי שם בעבר, ומלבד תערוכת תכשיטי הכתר, התצוגות מתמקדות בעיקר בשריונים, מגינים ואביזרי לחימה מתקופות שונות.

מבחינתי רק לראות את המקום מבחוץ, ששרד אלף שנים (במצב טוב!) על קירותיו העבים להפליא, זה דבר מדהים.

למי שמעוניין לבקר במצודת לונדון מומלץ להזמין כרטיסים מראש, על מנת לחסוך את התור הארוך בכניסה. כדאי גם להיכנס דבר ראשון לתצוגת תכשיטי הכתר המבוקשת, אליה יש תור נפרד.
להזמנת כרטיס הכולל כניסה למצודה ותערוכת תכשיטי הכתר במחיר האתר הרשמי לחצו כאן >

סקיי גארדן SKY GARDEN

צעדנו אל מגדל ה"ווקי טוקי", מגדל לונדוני בעל צורה מקורית המזכירה את מכשיר הקשר הנוסטלגי.

במרומי המגדל נמצאת תצפית הסקיי גארדן, שכשמה כן היא – גן בוטני בשחקים. במקום יש תצפית יפהפיה המשקיפה על העיר, בית קפה ומסעדה על רקע גנים מטופחים.

הכניסה לאתר חופשית, אבל חובה להזמין מקום מראש באתר האינטרנט. שעות פתיחה: שני-שישי 10:00 – 18:00, סופ"ש 11:00 – 21:00.

אנחנו בחרנו לאכול במקום ארוחת צהרים קלילה, והאיש כיבד את עצמו גם בפיינט (כחצי ליטר) בירה מקומית.

טיפ: מומלץ לשריין מקום לסקיי גארדן כמה שיותר מוקדם. ההזמנה באתר נפתחת כשלושה שבועות מראש, והמקומות נתפסים חיש מהר, בפרט בתקופות עמוסות.
טיפ 2: מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות ואז לצפות בשקיעה…

תצפית סקיי גארדן

הנוף מתצפית סקיי גארדן

ונציה הקטנה Little Venice

שעת צהרים מוקדמת יחסית, ואנחנו כבר עם רזומה ארוך של חוויות. אבל ממשיכים קדימה ליעד הבא – בכל זאת, לא בכל יום נמצאים בלונדון.

נסענו ב"סירקל ליין" (הקו הצהוב) עד לתחנת פדינגטון, שם צעדנו כעשר דקות הישר לתחנת הסירות בתעלת ריג'נט אשר בונציה הקטנה.

"ונציה הקטנה" היא כינוי לאזור ההצטלבות של תעלות ריג'נט וגרנד יוניון. שמו של האזור הקסום והיפהפה ניתן לו בהשראת עיר התעלות האיטלקית.

אפשר לעשות הליכה לאורך תעלת ריג'נט עד לקמדן מרקט. זה מסלול שקט ויפה עם נופים של גשרים קטנים וסירות שבהן מתגוררים אנשים.

אנחנו העדפנו לעשות שייט מונציה הקטנה לקמדן מרקט. תפסנו את השייט האחרון ליום זה, שיצא ברבע לשלוש. עד שהסירה יצאה לדרך היו לנו כעשרים דקות להשתעשע עם הברווזים באגם הקטן. הילד נהנה לזרוק לעברם חתיכות קרקרים עבשות ולצפות בהם נאבקים על כל פירור.

לינק לחברת השייט >

השייט נמשך כ- 45 דקות, במהלכן סיפרה לנו המדריכה (באנגלית) על ההיסטוריה של האזור, התעלות, בתי הסירה שעל גדותיהן ועוד. היתה חוויה נחמדה סך הכל, אבל לטעמי מעט איטית ובשלב מסויים כבר איבדנו עניין בדברי המדריכה.

הסירה עצרה בקמדן מרקט, ומונציה השקטה והפסטורלית נחתנו הישר לטירוף של קמדן.

קמדן מרקט

קמדן מרקט הוא מתחם של מספר שווקים, שהמרכזי שבהם הוא שוק קמדן לוק. זה אזור מיוחד עם אווירה תוססת, פריקית וקצת משוגעת.

השוק עצמו ססגוני ומיוחד, וחזיתות הבתים והחנויות מיוחדות ומושקעות, אבל באופן אישי לא אהבתי את המקום. הוא שרץ טיפוסים מפוקפקים למדי, והאווירה הרועשת (עם ריח העישון הכבד!), הדמויות התמהוניות, חלקן אפילו מפחידות, הרתיעה אותי.

זה האזור היחיד בלונדון שהרגשתי קצת פחות בטוחה, ורציתי לברוח משם כמה שיותר מהר. אז חיפשנו תחנת רכבת תחתית ונסענו משם הישר לרחוב אוקספורד.

רחוב אוקספורד

אוקספורד הוא רחוב הקניות התוסס והמפורסם של לונדון. יש בו מבחר גדול של בתי כלבו ומותגים בריטיים כמו מרקס אנד ספנסר, טופשופ ופרימארק, לצד סניפים של הרשתות הגדולות כמו גאפ, זארה, אמריקן אפרל ועוד.

ביציאה מתחנת טוטנהאם קורט רוד נתקלנו במבנה פתוח גדול, הקרינו מיצגי מולטימדיה עכשוויים ומדהימים.

מסתבר שאלה המיצגים של The Now Building, וזה פתוח לקהל הרחב עד סוף החודש פברואר.

מולנו הזדקר סניף ענק של PRIMARK – רשת החנויות הזולה והאהובה על אחינו הישראלים.

היינו כבר על 0% סוללה בנייד, אז דבר ראשון חיפשנו בחנות הענקית מוקד הטענה. קנינו מטען בשניים וחצי פאונד, וליד אזור המסעדה מצאנו עמדת טעינה (בדיעבד התברר שיש במקום גם טעינה אלחוטית, מה שאולי ייתר את רכישת המטען).

האיש התיישב ליד המטען עם הקטן, ואני והבת חיפשנו מציאות שוות בחנות. יצאנו עם כמה פריטים נחמדים במחיר שווה לכל כיס, והמשכנו משם לסניף של GEOX ברחוב אוקספורד, מרחק כעשר דקות הליכה.

אחרי הקניות החלטנו ללכת לעבר לסטר סקוור, שם נמצאות כמה חנויות מותגים גדולות ומפורסמות.

חנות לגו בלונדון Lego

טוב, לא מדובר בחנות רגילה, אלא במקדש לאוהדי לגו. החנות הענקית והמדהימה בכיכר לייסטר, ששופצה לא מזמן, היתה מרהיבה: עולם שלם ומדהים סביב מותג אחד.

לאורך שתי הקומות ניצבו מיצגי ענק הבנויים מלגו כמו הביג בן, אוטובוס קומותיים אדום ועוד. בקומה העליונה יש תערוכה מעניינת לתולדות הלגו, עם תחנות המציגות איך התפתח המשחק לאורך השנים. יש גם אפשרות נחמדה ליצור בובת לגו בהתאמה אישית ולרכוש אותה.

כשיצאנו היינו כבר שפוכים לגמרי. נסענו לשכונת גולדרס גרין, שם הצטיידנו באוכל מוכן לשבת במעדניית רייך, מוסד ותיק וידוע בלב גולדרס גרין בכשרות "כדתיא".

משם, עם השקיות בידיים, המשכנו למסעדת נובלינו ביסטרו הבשרית לארוחת ערב עשירה.

וזהו, עייפים ומרוצים צנחנו לשנת לילה.

קבוצת וואטסאפ ללונדון - כל מה שתצטרכו לטיול הבא!

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של לונדון מבית "מטיילים בכיפה" פשוט לחצו כאן >

יום שישי - תפנית דרמטית בעלילה, וטקס חילופי המשמר

ביום שישי בבוקר התעוררתי בשעה מוקדמת ושמתי לב לנקודה חומה בגודל אפון על הסדין. תחילה חשבתי שמדובר בלכלוך, אבל כשבאתי לנער אותו הבחנתי לחרדתי שהוא זז, ואז שמתי לב ליצור נוסף ממש בסמוך. הבאתי טישיו כדי להסיר את המפגע וכשמעכתי אותו נספג הנייר בשפע של דם.

הדם האדום הדליק במוחי נורה מהבהבת.

לקחתי את הטלפון, צילמתי את החרק מקרוב ועשיתי חיפוש פשוט בגוגל לפי תמונה. תוך שניות קפצו לי עשרות תוצאות מול העיניים והבנתי שמדובר בפשפש המיטה – BED BUGS!

למרבה הזוועה מרבית התוצאות הגיעו מאתר טריפ-אדוויזר והצביעו על מלונות ומוטלים ברחבי העולם. תמונות הפשפשים היו של אורחים שנתקלו ביצורים הדוחים האלה במהלך חופשתם.

הסתכלתי סביב ומצאתי עוד פשפש על הקיר, ואז לזוועתי ראיתי אחד כזה מטייל לי על הפיג'מה!!!

מיהרתי לשלוח למנהל המקום את הצילומים, וסיפרתי לו על מה שגיליתי. הוא נבעת, וטען שבחיים לא נתקל בזה.

גם אני לא ראיתי דבר כזה עד היום, אמרתי. אבל מה נעשה עכשיו?

יום שישי, האוכל שקנינו לשבת כבר במקרר, ויש לנו תוכנית לנצל את היום ולצאת לטייל. אין זמן לחפש מקום אחר, ואני גם חוששת שאולי החפצים שלנו כבר נגועים, ולא רוצה להביא איתי את הפשפשים ולהזיק למישהו. (אני עדיין לא קולטת את חומרת המצב. בדיעבד הייתי צריכה לדרוש מקום לינה חילופי מייד ולעבור באותו יום)

המנהל אמר שיראה מה יוכל לעשות והבטיח לטפל בעניין, ואנחנו יצאנו לטייל.

טקס חילופי המשמרות בארמון בקינגהאם

לא הכי מקורי, אבל אין כמו טקס חילופי המשמרות כדי לספוג את החוויה המרשימה של הממלכתיות הבריטית במלוא תפארתה. ובגלל שכאמור זו פעם ראשונה בלונדון של כולם מלבדי, אי אפשר לפספס את האירוע.

טקס חילופי המשמרות מתקיים מחוץ לארמון בקינגהאם מהשעה 11:00 ונמשך בסביבות 45 דקות. הטקס מתרחש מדי יום מאפריל עד יולי, ובחודשים אוגוסט עד מרץ כל יומיים (כל עוד מזג האוויר מאפשר). הטקס לא מתקיים בימים שבהם יש אירועים גדולים במרכז העיר ולכן כדאי לבדוק קודם באתר הארמון.

טקס חילופי המשמרות הוא אירוע חינמי וסופר פופולרי, ולכן חשוב מאד להגיע מוקדם כדי להבטיח מקום עם תצפית טובה.

הגענו בסביבות 10:40 בבוקר וכל האזור כבר היה מפוצץ. סביב הגדרות והמחסומים התגודדו המוני אנשים. מצאנו לנו מקום מאחורי אחד המחסומים סמוך לארמון והמתנו בסבלונות.

ברבע לאחת עשרה עבר חיל פרשים מלכותי בכיכר, על סוסים ובמדים מצועצעים כולל מצנפות בזהב ואדום. מעין פרומו לטקס.

בשעה עשרה לאחת עשרה החלו להופיע החיילים הראשונים, ולצערי גילינו שעמדנו במקום לא ממש טוב לתצפית. ראינו את החיילים מתקרבים מרחוק מכיוון פארק סט ג'יימס לעבר הארמון. הם נכנסו בשער הארמון והמשיכו בהופעה די ארוכה בחצר הארמון.

סך הכל הטקס כולל הגעת המשמר החדש, החלפת המשמרות בחצר הארמון ויציאת המשמר הקודם ארך כשעה.

טיפ: מומלץ לעמוד כמה שיותר קרוב לשער הארמון, מול פסל ויקטוריה. כך רואים גם את התהלוכה וגם את הטקס ליד הארמון.

הטקס מרשים להפליא, מלווה בתזמורת יפה, תלבושות ופרשים. ובסך הכל מדובר בחוויה מקסימה ומרתקת.

משם המשכנו דרך פארק סט. ג'יימס לכיוון הביג-בן, כעשרים דקות הליכה נעימות סמוך למדשאות ובהן סנאים חמודים.

מגדל הביג-בן, שעבר שיפוץ בעלות של כמיליון ליש"ט רק לאחרונה, נצץ במלוא זוהרו מעל בנייני הפרלמנט. בסמוך ניצבו תאי טלפון אדומים, ברקע נראה הלונדון איי והתמונה נראתה לונדון במיטבה.

משם פנינו לחזור למקום הלינה שלנו, להתארגן לשבת.

חצי שעה לפני שבת הגיע המנהל, והביא לנו מצעים להחלפה וספריי נגד חרקים.

המנהל ריסס מעט סביב המיטות, והחלפנו מצעים בתקווה שיותר לא נתקל בפשפשים (שטות גמורה, ברגע שראיתי בעיניים כמה כאלה אין סיכוי. להחליף מצעים לא עוזר כי הם מסתתרים בתוך המיטה והמזרן).

מוצ"ש - ליל בלהות

שבת עברה עלינו בנעימים. נחנו, התפללנו, אכלנו יחד סעודות שבת והיה שקט ורגוע אחרי שבוע עמוס. בחסדי השם לא ראינו אף יצור לא רצוי (חדר השינה היה חשוך, והשתדלנו לא לחשוב על זה בשבת).

במוצ"ש הזדרזנו ויצאנו לקניון "ברנט קרוס". קניון חביב סמוך לשכונה היהודית שיש בו אפילו מסעדה כשרה – מסעדת קנטין.

לא נשאר לנו זמן רב – הקניון נסגר בשעה שמונה בערב. שוטטנו בין חנויות המותגים. לא מצאנו מציאות גדולות, הרוב היה יקר ועונת ה"סיילים" כבר חלפה. גם המסעדה הכשרה היתה סגורה למרבה הצער. חזרנו בידיים ריקות יחסית, והלכנו לקנות אוכל מוכן ב"פיצאצה" בגולדרס גרין.

לקראת חצות נרדמו הילדים, וגם האיש פרש לו לישון. אני לעומת זאת התקשיתי להירדם אחרי השינה המרובה בשבת.

קצת אחרי חצות נחרדתי לגלות פשפש על הקיר מעל המיטה.

התקרבתי בבעתה אל המיטה וצילמתי את הפולש הלא רצוי. המשכתי לסרוק את שדה הקרב, וגיליתי על גב המיטה המרופד פשפש חי גדול ודוחה. באחת הפינות גיליתי ממש "בית קברות" – ערימת פגרי פשפשים מתים. בכמות כזו סביר להניח שהמקום נגוע מאד, ומושבת הפשפשים נוסדה כאן לא מאתמול.

ואז, זה השיא – הבחנתי בפשפש מטייל לו להנאתו על השמיכה של האיש שישן בשלווה. אשכרה הוא חולק את מיטתו עם חבורה של טפילים מוצצי דם! כנראה שצעקתי, כי האיש התעורר וקם, מזועזע גם הוא למראה "גן החיות" בחדר. תוך כדי כך התעוררו גם הילדים.

נואשת שלחתי מהר הודעות מבוהלות, תמונות וסירטונים למנהל, שכמובן לא הגיב, כי הלו, השעה כבר אחת אחרי חצות.

התלבטנו מה לעשות. לישון על המיטה הנגועה כל כך לא בא בחשבון. בסופו של דבר הציעו הילדים שנישן בחדרם (אצלנו אין פשפשים! הבטיחה הנערה בהן צדקה) והם עברו לישון בספה קטנה נפתחת בחדרון פינתי.

בלילה ההוא נדדה שנתי. לא הצלחתי לישון ובמקום זה עשיתי "דוקטורט" על פשפשי מיטה. הבנתי שיש סיכוי גבוה שהבגדים והחפצים שלנו כבר עם פשפשים, ונמלאתי חרדה שאני הולכת לייבא אותם הביתה לישראל.

איזה סיוט! לחשוב שאצטרך לכבס ולהרתיח הכל הכל מייד כשאחזור הביתה. הבגדים, המעילים, התיקים, המזוודה. ומה עם הבגדים היקרים והחדשים, והמעילים שיהרסו בכביסה חזקה.

אחרי שעתיים של שינה טרופה התעורר האיש. למרבה הזוועה הוא גילה עוד פשפש קטן גם במיטה הזאת, של הילדים. אין לתאר את הגועל, החרדה והמצוקה.

יום ראשון - חדרי המלחמה של צ'רצ'יל, רחוב אוקספורד ועוד

בבוקר יצא איתנו מנהל המקום קשר והתנצל על המצב. הוא הציע לנו מקום לינה חלופי ללילה הקרוב, ושאל במה עוד יוכל לעזור.

היה לי הרבה זמן לחשוב בלילה, לתכנן את ניהול המשבר ואיך מתקדמים מכאן במינימום נזקים.

ביקשתי שיקנה לנו מזוודה חדשה, בה אארוז בנפרד את הבגדים והחפצים החדשים שקנינו בלונדון. בנוסף ביקשתי גם טבליות כביסה, שקיות אשפה גדולות וספריי ריסוס ייעודי נגד פשפשים. כמובן שדרשתי גם זיכוי על השהות.

את שעות הלילה ניצלתי לכביסות, ותכננתי להמשיך ולכבס בערב את כל מה שאפשר.

הייתי עייפה, מותשת ומבואסת, אבל למרות המצב, הציע האיש להתעודד ולצאת. הרי את מה שניתן לעשות כבר עשינו, אז למה לבכות ולבזבז את היום האחרון של הטיול? החלטנו לצאת ולהנות ממה שנשאר.

נסענו לאזור וסטמינסטר המלכותי, וירדנו בתחנת צ'רינג קרוס Charing Cross ליד כיכר טרפלגר.

כיכר טרפלגר Trafalgar Square

כשהגענו היה שמח בכיכר: מרתון של רצים בדיוק סיים את המסלול במקום, והיא היתה הומה, עליזה ותוססת.

במרכז הכיכר המפורסמת עם היונים נמצא עמוד נלסון, וארבעה פסלי אריות עצומים מקיפים אותו.

הילד כמובן בחר לטפס על האריות, מה שגרם לו לאושר רב. אני התבוננתי מסביב, החל מהמזרקות, הגלריה הלאומית בצד הכיכר, הביג בן ברקע ועד לקשת האדמירלית. הכל מרשים כל כך, לונדון באמת יפהפייה!

חדרי המלחמה של צ'רציל CHURCHILL WAR ROOMS

משם צעדנו לאתר הראשון ליום זה – מוזיאון חדרי המלחמה של צ'רצ'יל שנמצא במרחק דקות ספורות מכיכר טרפלגר.

זהו אתר מיוחד המציג את חדרי המלחמה התת-קרקעיים מהם ניהלו צ'רצ'יל וממשלתו את מהלך מלחמת העולם השנייה.

במקום אפשר לראות את חדרי הבונקר המקוריים שנשארו כפי שהיו בזמן המלחמה, כולל חדרו של צ'רצ'יל, שהיה הדוניסט לא קטן, חדרה של רעייתו, המטבח, חדר הישיבות ועוד.

מהחדרים ממשיכים למוזיאון צ'רצ'יל האינטראקטיבי – אגף שלם וטכנולוגי המציג את חייו של האיש, חפציו האישיים, תולדותיו והתנהלותו בתקופת מלחמת העולם השניה וגם לאחריה. חדר מיוחד מוקדש ליחסו של צ'רצ'יל למה שהם מכנים "סוגיית המזרח התיכון", ובו צפינו במיצג מעניין אבל די מקומם על התנהלות הבריטים מול היישוב היהודי בארץ ישראל, כולל ביקורו של צ'רצ'יל בארץ, המעפילים ועוד.

במוזיאון חדרי המלחמה של צ'רצ'יל יש מדריך שמע גם בשפה העברית! מדריך השמע כלול במחיר הכרטיס.

כרטיס כניסה משולב לחדרי המלחמה של צ'רצ'יל + סיור מודרך בווסטמינסטר ניתן להזמין כאן >

מאד נהנינו במוזיאון. הוא מקום מרתק, ועשוי מעולה וכמו שהבריטים יודעים לבצע כל כך טוב.

יצאנו מהמוזיאון התת קרקעי הישר לפארק סט. ג'יימס הסמוך, שם ישבנו ואכלנו ארוחת צהרים כשסביבנו סנאים ובעלי כנף למכביר. היום היה קר אז לא נשארנו זמן רב בפארק והחלטנו לנסוע שוב לרחוב אוקספורד.

בדרך לתחנת הרכבת חלפנו על פני מוזיאון פרשי הבית The Household Cavalry Museum, מדים ותערוכות המתארות היסטוריה של 350 שנה, עם נוף לאורוות של משמר המלכה. ראינו את הזקיפים על הסוסים בתלבושתם המסורתית והמרשימה.

המשכנו לעבר דאונינג 10, מקום משכן ראש הממשלה הבריטי. הפגנות שהתקיימו במקום (בשקט ובנימוס מופלג) חסמו את הגישה לבית.

ירדנו ברחוב אוקספורד התוסס וביקרנו בחנויות היפהפיות שהוא מציע.
נכנסנו לחנות סברובסקי המעוצבת באופן מדהים בגווני ירוק. בחנות דיסני המרשימה, שהכילה 3 קומות של שלל דמויות המותגים מבית דיסני. החנות מציעה מגוון ענק של צעצועים בדמויות המוכרות של דיסני, אביזרים ממותגים כמו ספלים, חולצות, מכשירי כתיבה, תיקים, תחפושות ועוד.

משם צעדנו עד לחנות הכלבו המפורסמת "סלפרידג'ס" Selfridges – בית כלבו ענק וותיק ברחוב אוקספורד. פה מצאנו מבחר אדיר של קוסמטיקה, בגדי מותגים ותיקים (יקרים להפליא), לצד עיצובים מעניינים ומקוריים. חיפשנו את הפינה הכשרה במתחם המזון FOODHALL. לאכזבתנו מצאנו שם רק חלות ארוזות, ובמקרר הקטן היו מעט סנדוויצ'ים ומנה ארוזה בודדת שלא עוררה תיאבון במיוחד.

יצאנו מהחנות, ואז פתאום, ללא כל אזהרה, קרסתי. העייפות, הלילה המסויט נטול השינה והחרדות עשו את שלהן ופשוט נפלתי מלוא קומתי על המדרכה הקשה של רחוב אוקספורד.

עוברי אורח מיהרו לעברי, וכמובן גם בני משפחתי האהובה, שדאגו לתמוך בי ולהושיב אותי על ספסל סמוך.

האיש לקח את הילד שמצב רוחו הורע לסיבוב קצר באזור, ובתי ישבה לידי עד שאתאושש.

ישבתי כאובה ודומעת על הספסל, נחתי מעט עד שחזרתי לאיתני וקמתי לבסוף.

צעדנו לרחוב ריג'נט האלגנטי להפליא, על שלל חנויות היוקרה שבו, ולפתע נתקלנו בקבוצת רקדנים עליזה בפתח של "המליס" Hamleys – חנות הצעצועים המפורסמת בעולם. סוג של אתר חובה בטיול עם ילדים ללונדון, אם לא בשביל לקנות אז סתם כדי להשתעשע. לחנות שבע קומות עמוסות כל טוב. הילד נהנה להתנסות בצעצועים שונים והביקור במקום בהחלט רומם את מצב הרוח הכללי.

לאחר מכן כבר היינו סחוטים, אז נסענו חזרה למקום הלינה שלנו. ארוחת ערב, אריזה, עוד כמה כביסות, ריסוס יסודי של המזוודה והתיקים ופרישה לרחצה ושנת לילה במקום סמוך (ונקי!) לשנת לילה נטולת פשפשים…

הקפדנו לקחת איתנו למקום הלינה החדש רק בגדי שינה נקיים ומכובסים, ואת הבגדים שפשטנו להכניס לשקית אשפה גדולה וסגורה. את כל יתר מטלטלינו השארנו מאחרינו.

למחרת בבוקר חזרנו לארץ בטיסת וויזאייר שהיתה נוחה ויצאה משדה התעופה גטוויק בדיוק בזמן.

נחתנו ללילה גשום וסוער במיוחד (המטוס התבקש לעשות סיבוב של כעשרים דקות בשמים לפני הנחיתה בשל הסערה) אבל תאמינו לי אין, באמת אין, אין כמו בבית בארץ ישראל.

אחרית דבר

עברנו חוויה טראומטית שהרסה לפחות מחצית מהטיול, ובעיקר השפיעה על הימים שאחרי והותירה (לפחות אצלי) צלקת כואבת.

וזה מבאס במיוחד כי הטיול יכל להיות מושלם לכאורה, מזג האוויר היה נעים ולונדון נפלאה. הכנתי את עצמי לכל כך הרבה תרחישים – שביתות גדולות, עיכובים, כיוסים וכפור. ובסוף הכל זרם חלק ומושלם לכאורה. אבל הכל משמים ואנחנו מאמינים שזה מה שנגזר מלמעלה, ואחרי הכל עצים ואבנים וב"ה לא היתה פגיעה בגוף ובנפש.

מייד כשנחתנו נכנסתי למרתון הגנה וחיטוי אובססיבי: אחד אחרי השני הישר למקלחת, המזוודה בחוץ וכל הבגדים והחפצים הוכנסו לאשפתונים אטומים עד לכביסה או למייבש.

שלושה ימים(!) רק כיבסתי, שאבתי וחיטאתי הכללל כולל הכל – בגדים, תיקים, מעילים. אפילו הנעליים זכו לשאיבה יסודית ומקלחת של "פן" חם. דברים שאי אפשר לכבס, כמו נרתיק המצלמה, הוכנסו למייבש. ספרים נסגרו בשקיות ניילון אטומות לחימום בשמש.

ואחר כך לקח האיש את הרכב לניקוי יסודי בקיטור, ואני הקפדתי על בדיקה יומיומית של המזרנים.

שבוע לאחר מכן קמתי עם עקיצות בכל הגוף. נתקפתי חיל ורעדה ומול עיני עברו תסריטי בלהה. באינטרנט ובקבוצות של מטיילים קראתי סיפורי אימה על אנשים שזרקו את כל המזרנים, עזבו את הבית לכמה ימים, וביצעו הדברה מסובכת ויקרה.

יצרתי קשר עם מדביר מקצועי (ארז ואורן המקסימים מ"זיסמן הדברות"). הוא טען שקשה להאמין שאחרי כל מה שעשיתי שרד איזשהו פשפש. הוא הרגיע והנחה אותי להיות במעקב יומיומי ולדווח לו. הוא סירב להגיע סתם ולקבל תשלום לחינם, ואמר שלא צריך להכנס לפאניקה ולא לזרוק שום דבר.

כשעברו הימים ולא מצאתי שום סימן (בדקתי יום יום את המזרנים, פזרתי סודה לשתיה ושאבתי) הסביר המדביר שאם היו פשפשים בבית כבר הייתי רואה עקבות או סימני צואה שלהם על המזרנים, וב"ה בינתיים אין מה לדאוג.

מסקנות ולקחים

התארחתי בימי חיי בעשרות מלונות ודירות נופש ברחבי העולם. רובם טובים ונעימים, מיעוטם ישנים ודוחים (כמו למשל המלון המזעזע בפריז) וגם במלונות יוקרה מפוארים. אבל מעולם, באף מקום, לא נתקלתי בפשפשים.

במקרה הזה אמנם הבית היה ישן וצפוף, אבל המצעים היו נקיים והריהוט חדש. זה פשוט יכל להגיע מאורחים קודמים ועד שעולים על זה הם מתרבים במהירות.

בהתחלה בדרך כלל לא רואים את הפשפשים, אלא רק כשהם מתרבים ואז המצב חמור. הם יוצאים בעיקר בלילה, מרגישים את חום הגוף ועוקצים, וביום יודעים להסתתר טוב מאד.
גם לא תמיד מגלים מייד את העקיצות, ולא כולם נעקצים (הבת שלנו למשל לא נעקצה בכלל, ואילו אנחנו נעקצנו קשות). הם זעירים מאד ועמידים וזאת הבעיה הגדולה.

לפני שמזמינים מקום לינה

קודם כל, לפני שמזמינים מקום לינה, חשוב להכנס ולבדוק את ההמלצות, ולקרוא בעיון את חוות הדעת בפרט אלה מהשנה האחרונה. אני יכולה להעיד שאת מקומות הלינה בלונדון שאני ממליצה עליהם באתר, בדקתי היטב.

אפשר לחפש בחוות הדעת בבוקינג (או בגוגל עם שם המקום) את המילים "פשפש" BED BUGS / BEDBUGS (ככה עליתי על כמה מקומות לינה שהיו נגועים לאחרונה, ומיהרתי להסיר אותם מהאתר).
חשוב לשים לב לתגובת הבעלים ולהתייחסותו, אם הוא מתנצל ומבטיח לטפל בבעיה, או מתכחש לענין. יש מלונות שמטפלים ומדבירים ומתנצלים, ויש שמכחישים את התופעה ומתעלמים. מניסיון אישי, אף אדם שעבר חוויה נוראית כזאת לא ימציא אותה.

המנעות

כשמגיעים למלון או לדירה לעולם לא להניח את המזוודה על המיטה, וגם לא על הרצפה (בפרט אם היא מכוסה בשטיח). הטוב ביותר הוא להניח את המזוודה על כסא מזוודות מיוחד שיש בחדרי מלון, או משטח מוגבה אחר.

כדאי (אני, בכל אופן, מתכוונת לנהוג כך בעתיד) לבדוק את המזרנים: להרים את הסדין ולבדוק בארבע פינות המזרן אם אין פשפשים, פירורים כהים או כתמי דם.

במידה ומגלים פשפשים במקום שהגעתם, חשוב לדווח על כך מייד להנהלה ולעזוב כמה שיותר מהר את המקום. על הטיפול במזוודה, בבגדים ובחפצים תוכלו לקרוא לעיל.

והכי חשוב, לא להכנס לפאניקה. ב"ה ברוב מקומות הלינה בעולם אין פשפשים, וזו עדיין תופעה נדירה מאד.

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט חופשת חורף משולבת בשני יעדים – פאפוס ולונדון הופיע ראשון במטיילים בכיפה

סקי בזאקופנה, פולין

עדי — Mon, 25 Dec 2017 10:07:25 +0000

עודכן לאחרונה: מרץ 2025

זאקופנה היא עיירת נופש וסקי השוכנת למרגלות הרי הטטרה בדרום פולין, קרוב לגבול סלובקיה. מיקומה הגבוה בין ההרים מעניק לה אוויר צח ונוף פסטורלי, מה שהפך אותה לאתר נופש פופולרי בקרב מקומיים ותיירים.

כבר בסוף המאה ה- 18 החלו לפקוד את זאקופנה נופשים בעונת הקיץ, ובשלהי המאה ה- 19 היא קיבלה מעמד של אתר בריאות שמשך חולים הסובלים משחפת. בשנת 1898 הושלמה בניית המסילה, והרכבת הראשונה מקרקוב הגיעה לעיירה. דבר זה הביא לעלייה מהירה במספר התיירים, וכיום מבקרים בזאקופנה מעל 3 מיליון תיירים בשנה.

מתי לנסוע

לזאקופנה מומלץ לנסוע במשך כל ימות השנה, בחורף אפשר להנות מאתרי הסקי ומפעילויות חורף, ובקיץ מהאוויר הצלול וממסלולי הליכה בטבע.

איך מגיעים לזקופנה?

זאקופנה נמצאת בדרום פולין, במרחק שעתיים נסיעה מהעיר קרקוב. יש כמה אפשרויות נוחות להגיע לזאקופנה:

טיסות ישירות לקרקוב בחברת אל על או בחברת וויזאייר – זאקופנה נמצאת במרחק שעתיים נסיעה מקרקוב, ממנה ניתן לשכור רכב או לנסוע בתחבורה ציבורית. יש אוטובוס מקרקוב לזקופנה שנוסע במשך שעתיים ועשר דקות.
מומלץ לשלב גם ביקור בקרקוב היפה, שבה עבר יהודי עשיר ואתרים מרתקים עם חופשה בזאקופנה.

טיסת Wizzair לקטוביץ – טיסות ישירות זולות מאד. קטוביץ נמצאת במרחק כשלוש שעות נסיעה מזאקופנה, ויש ממנה תחבורה ציבורית נוחה לזאקופנה ולקרקוב.

טיסה בחברת Lot לז'שוב – בעונת הקיץ יש טיסות ישירות מתל אביב לז'שוב. זשוב נמצאת במרחק כשלוש וחצי שעות נסיעה מזאקופנה.

מזאקופנה יוצאים מדי יום אוטובוסים לקרקוב, לובלין, וורשה ועוד.
מתחנת הרכבת בעיר יוצאות רכבות לקרקוב, לובלין, לודז', פוזנאן וורשה ועוד.

טיפ: המטבע בפולין הוא זלוטי (PLN). הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לקנות זלוטי פולני לטיול היא דרך Fly Money. פשוט מזמינים את הכסף מראש באינטרנט ואוספים אותו לפני הטיסה בדלפק בנק הפועלים בנתב"ג. ניתן לקנות גם בתשלומים. להזמנה לחצו כאן >

אתרים ואטרקציות בזאקופנה

העיירה זאקופנה פעילה גם בקיץ מבחינה תיירותית. היא נמצאת בין הרי הטטרה לבין הר גובאובקה, ועל מדרונות ההרים פעילים בחורף אתרי סקי. בקיץ אפשר לטייל בשפע מסלולי הליכה באזור.
זקופנה עם ילדים – זקופנה מתאימה מאד גם לחופשה משפחתית, ותוכלו למצוא בה שפע של אטרקציות לילדים.

רחוב Krupówki – הרחוב הראשי של זקופנה, מלא חנויות ומסעדות. בעונה המקום עמוס והומה אדם, וקשה להאמין שבתחילת המאה ה- 19 הרחוב הזה היה לא יותר מאשר רק נתיב צר שהצטרף לחלקים מרכזיים של הכפר עם עבודות הברזל ב- Kuźnice (מקום הרכבל הוא כיום).

בעונת הקיץ מופיעים במקום אמני רחוב ומוזיקאים. במרכז הרחוב ישנה פנייה לסמטת עץ יפהפה המשמשת כשדירת קניות בשם Pasaz handlowy. ברחוב נמצא מוזיאון הטטרה (Muzeum Tatrzaskie) – מוזיאון עתיק המציג תערוכות העוסקות בהיבטים ההיסטוריים, האתנוגראפיים והגיאוגרפיים של תושבי אזור ההרים הפולניים.

השוק המקומי – השוק הגדול שוכן בין הר גובאובקה ורחוב קרופובקי. ניתן למצוא שם מזכרות מקומיות (עבודות עץ, עור, צמר וכו') עם מעילי עור, מעילי פרווה, בגדים, נעליים, פירות, ירקות ועוד. יש גם סמטה שלמה של דוכני גבינה מקומית בצורות וגדלים שונים.

רחוב Piłsudkiego – הרחוב המוביל למקפצת הסקי הוא אחד ממסלולי ההליכה הפופולריים ביותר בזאקופנה. הוא משקיף על נוף יפה של הרי הטטרה, במיוחד של פסגת הר Giewont.

רכבל זקופנה

הרכבל לפסגת הר Kasprowy – הרכבל העולה אל הר קספרוי (גובה 1987 מ') הוא אתר חובה למבקרים בזקופנה. הן בקיץ והן בחורף זוהי אחת האטרקציות הפופולריות ביותר, למבוגרים ובפרט לילדים. בעונת החורף יש שני רכבלי כיסאות הפעילים בהר, ושני נתיבי סקי לגולשים מתקדמים ולסנובורד.

הפוניקולר לפסגת הר גובלובקה Gubałówka – הפוניקולר (רכבל תחתי) הפופולרי לפסגת הר גובאובקה יוצא ממש ממרכז העיר (גובה 1100 מ'), והוא מציע נופים מרהיבים על העיר והרי הטטרה שמסביב.

אגם מורסקי (מורסקייה אוקו) - Morskie Oko

Morskie Oko – שמורת טבע יפהפיה בקצה הדרומי של פולין, במרחק נסיעה של כחצי שעה מזאקופנה. ובה אגם קסום מוקף הרים מיוערים ומאופיין בנופים מרהיבים. זהו האגם הגדול ביותר בהרי הטטרה והרביעי בעומקו. האתר פתוח גם בחורף.

הדרך לאגם אורכת כשעתיים במסלול הליכה לא קל, ויש גם אפשרות לנסוע בעגלה הרתומה לסוס (בחורף במזחלת) כמעט עד האגם במשך שעה, ואז ללכת ברגל עוד כעשרים דקות.

פארק חבלים בזאקופנה

פארק החבלים "זלוטה גראן" Park Linowy Złota Grań

פארק חבלים בזאקופנה, אשר פעיל במשך כל ימות השנה.

האתר ממוקם בפסגת הר גובלובקה, במרחק כמה עשרות מטרים מהתחנה העליונה של הפוניקולר.
במקום יש 7 מסלולים ברמות קושי שונות, אומגה באורך 700 מטר וקיר טיפוס. יש גם מסלול מיוחד לילדים קטנים. עוד תמצאו כאן גם מתחם פיינטבול ומטווח ירי.

כתובת: Address: Gubałówka 231b, 34-500 Zakopane

טלפון: T +48 602 191305

שעות פתיחה: ראשון-שבת 9:00-18:00

אטרקציות חורף בזקופנה

בזאקופנה יש לא מעט אטרקציות ופעילויות מתאימות במיוחד לחורף:
סקי ואפרה-סקי, טרקטורוני שלג, מזחלות וכו'.

מקפצת הסקי Wielka Krokiew – זוהי מקפצת הסקי הגדולה ביותר בפולין. האצטדיון שבו המקפצה הגדולה נמצא בתוך יער מוגן, ומכיל עד 40,000 צופים, בחורף מתקיימות במקום תחרויות קפיצות.

לינק לאתר זאקופנה>

אתרי סקי מומלצים בזקופנה

Nosal ski centre – מדרונות הסקי הטובים ביותר למתחילים

Szymoszkowa ski centre – אתר מומלץ לגולשים בינוניים.

Harenda ski centre – אתר מומלץ לגולשים בינוניים ומתקדמים.

Kasprowy Wierch – אתר עם מסלולים מעולים לגולשי סקי וסנובורד מתקדמים.

מידע נוסף על סקי בזאקופנה ניתן למצוא כאן >

טיפים לציוד סקי

ציוד סקי ניתן לשכור במקום, אין צורך בהזמנה מראש. פריטים ששווה לשכור בחופשת סקי ראשונה: נעלי גלישה, גלשנים וקסדה.

כפפות – חובה! אחד מפריטי הלבוש החשובים ביותר בסקי. ושיהיו טובות. עשויות מעור או ז'מש מבודד.

משקפיים – גוגלס – אסור לגלוש בלעדיהן, וגם כמעט בלתי אפשרי. הלובן של הסקי מסנוור. ניתן לשכור או לשאול משקפיים, אבל מומלץ בחום לקנות משקפיים מותאמות לפנים שמשדרגות את חווית הגלישה.

ביגוד תרמי – חולצה תרמית ומכנסיים/טייץ. נעמה קנתה בנקסט, ניתן לקנות גם בדקטלון או ביוניקלו. בסוף החורף לפעמים גם גופיות חמות יספיקו.

גרביים תרמיות עבות. חובה. נעלי הסקי עשויות ממעטפת חיצונית פלסטית ומנעל פנימית ספוגית נוקשה ולא נעימה. לחלופין אפשר להשתמש בשני זוגות גרביים עבות.

מלונות וצימרים מומלצים בזאקופנה

Villa Adamo&SPA – מקום אירוח מצוין בזאקופנה מול נוף נפלא.
חדרים מרווחים ודירות עם מרפסת, מצוידים במקרר, קומקום חשמלי ואמצעים להכנת קפה/תה.

Malućko Chata – מקום אירוח מצוין במרכז זאקופנה, מציע חדרים רגילים ומשפחתיים. יש גינה, טרקלין משותף ומגרש משחקים לילדים.
החדרים כוללים קומקום חשמלי ומרפסת עם נוף נפלא.

Apartament na brzyzku – דירת נופש מעולה בזאקופנה.

Aries Hotel & SPA – מלון מעולה ומפנק במרכז זאקופנה, במרחק 5 דקות הליכה מהרחוב הראשי קרופובקי. במלון יש בריכת שחייה מקורה, חדר כושר, ספא משוכלל ומגרש משחקים לילדים. פארק המים של זאקופנה נמצא במרחק 6 דקות מהמלון, ומעלית הסקי Szymoszkowa במרחק 8 דקות נסיעה ברכב.

Residence Bambi Boutique – מלון מעולה ומסוגנן מעץ, עם חדרים מרווחים וגדולים בעיצוב אופייני למקום, ולרובם מרפסת הצופה לנוף של הרי הטטרה. צוות נחמד ואדיב.

VIP Apartamenty Stara Polana – מלון דירות מעולה במרכז העיירה. הדירות מטופחות ומאובזרות וכוללות מטבח מצוייד במקרר, תנור (כיריים אינדוקציה!) וכל מה שצריך, מרפסת ואפילו סאונה. זהו מתחם הכולל כמה בניינים ובאמצע מבנה ובו נמצאת הקבלה, בריכת שחייה וג'ימבורי לילדים.

Apartments Zakopane Center – מלון דירות מצוין באזור שקט, ליד מקפצת הסקי ובמרחק של 10 דקות הליכה מהרחוב הראשי קרופובקי.
מתאים לשומרי כשרות: כל הדירות כוללות מטבח מאובזר, מכונת כביסה ואינטרנט אלחוטי. חלקן כוללות גם אח.

Sielanka Apartamenty SPA

Apartament Magnezja Zakopane

Gąsienica Apartamenty Queen

Góralskie Bacówki z widokiem na Giewont

Apartament Folk&Dream Harenda Zakopane

Tatra Wood House Boutique

Hotel Bania Thermal & Ski – מלון מעולה ומפנק הממוקם במרחק כארבעים דקות מזאקופנה. סמוך לפארק המים הגדול והמפורסם Terma Bania, ולאתר הסקי הפופולרי והמפותח Kotelnica Białczańska. המלון מציע גם מתקני שעשועים וחדר משחקים לילדים.

צימרים ודירות מומלצים בקושצ'ליסקו

העיירה קושצ'ליסקוKościelisko צמודה לזקופנה, מצד שמאל.

בשנים האחרונות מתרכזים היהודים שמגיעים לאזור זקופנה בעונת הקיץ בקושצ'ליסקו, ומארגנים שם מניינים.

Osada nad potokiem – מתחם מהמם על הגבול בין זאקופנה לקושצ'ליסקו, עם יחידות אירוח מפנקות וגדולות, מתאימות למשפחות גדולות (עד 13 נפשות).
כל הצימרים מצוידים במטבח מאובזר, ונפתחים למרפסת עם נוף. במקום יש גם סאונה וג'קוזי וחצר עם מתקני שעשועים לילדים.

צימר בזאקופנה Osada nad potokiem

Willa Aspen – וילה נהדרת בקושצ'ליסקו, עם דירות שמתאימות לעד 5 נפשות ביחידה.
הדירות נהנות מנוף נפלא, מטבח מאובזר, מרפסת וחניה צמודה.
לשומרי שבת: מתחשבים בכל הצרכים של אורחים שומרי מצוות – מפתח מכני רגיל, ניטרול חיישני תאורה לפי בקשה ועוד.

Domek u Justyny – וילה יפהפיה וגדולה בקושצ'ליסקו, מתאימה לעד 13 נפשות. עם 4 חדרי שינה וסלון, מטבח מאובזר, חצר עם מתקני שעשועים לילדים ונוף נהדר.

Apartamenty Convallis – מלון דירות יוצא מן הכלל, ובו דירות במגוון גדלים, חצר עם מתקני שעשועים וחניה.

Landscape Zakopane – LoftAffair – אתר נופש מעולה בקושצ'ליקו, ובו וילות ודירות יפהפיות ומטופחות עם מטבחון מאובזר (חלקן ממוזגות!), מכונת כביסה ומרפסת עם נוף להרים. יש גם ג'קוזי מפנק.

Tatry Residence SPA – מלון דירות חדיש ומטפח בקושצ'ליסקו, עם נוף מהמם. דירות וסוויטות במגוון גדלים (עד 6 נפשות בדירה) עם מטבח ומרפסת.
במקום יש ספא עם ג'קוזי, סאונה ועוד.

Mountain Base – Apartamenty Widokowe Jacuzzi – דירת פאר עם 3 חדרי שינה וסלון, מתאימה לעד 8 נפשות. מרפסת עם נוף מהמם וגם ג'קוזי.

Skyview Apartment – דירה מעולה בת שני חדרי שינה וסלון בקושצ'ליסקו, מתאימה לעד 6 נפשות.

מלונות מומלצים לשומרי כשרות בקרקוב

Hotel Eden – מלון מעולה במרכז הרובע היהודי, דקה מאייזיק שול, שתי דקות מבית כנסת הרמ"א וקרוב למרבית האתרים היהודיים והמסעדות הכשרות. המלון ממקום באזור שקט ונעים, ומציע שירות הסעות מ/אל נמל התעופה. שירות מצוין.
לשומרי כשרות: המלון מספק לפי דרישה ארוחת בוקר כשרה, פירות וירקות שלמים, מוצרים כשרים, פת וחלב ישראל. ללא תוספת תשלום.

Holiday Inn Krakow City Centre – מלון מעולה במיקום מצוין, במרחק 5 דקות הליכה מכיכר השוק, ו- 10 דקות הליכה מהרובע היהודי קז'ימיז'. חדרים מרווחים וממוזגים, עם מיניבר, ערכה להכנת קפה ותה ואינטרנט אלחוטי. ניתן להזמין ארוחות כשרות (בשרי בלבד) בהשגחת הרב אליעזר גור אריה, חב"ד קרקוב. ניתן לאכול במקום, או לקחת ארוז, לקבוצות יש לתאם מראש בטלפון.

PURO Kraków Kazimierz – מלון 4 כוכבים מעולה ומודרני ברובע היהודי, במרחק דקות הליכה ספורות מהמוזיאון היהודי, בית הכנסת העתיק ואתרים מעניינים נוספים. המלון קרוב למסעדות הכשרות, כולל ספא מפנק וחדר כושר ומציע אפילו אופניים חינם לרשות האורחים.
החדרים מעוצבים בטוב טעם ומאובזרים בכל החידושים הטכנולוגיים. המלון נגיש לנכים.

Hotel Perfect – מלון מעולה ולא יקר ברמת 4 כוכבים במרכז הרובע היהודי, סמוך לבית כנסת הרמ"א. החדרים ממוזגים וכוללים מיניבר, כספת וקומקום חשמלי. המלון נגיש לנכים.

מלון רובינשטיין – מלון 4 כוכבים ברובע קז'ימייז' בקרקוב, דקת הליכה מבית כנסת הרמ"א. מיקום מעולה ומרכזי בעיר העתיקה.
חדרי המלון ממוזגים וכוללים מיניבר, קומקום חשמלי ומכונת קפה.

מלון אסתר – מלון 4 כוכבים מצוין במרכז הרובע היהודי, דקה מבית הכנסת העתיק ובית כנסת הרמ"א.
החדרים ממוזגים וכוללים שולחן עבודה, מקרר קטן, קומקום חשמלי וכספת. אמצעים להכנת שתיה חמה זמינים בכל חדר.

מוזמנים לקרוא ולקבל מידע והשראה לחופשת סקי בזאקופנה גם כאן:

זקופנה, פולין: חופשת סקי משפחתית – מהבלוג המעולה "אפקים מטיילים".

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט סקי בזאקופנה, פולין הופיע ראשון במטיילים בכיפה

טיול לריביירה הצרפתית – חופשת חורף זוגית בריביירה

עדי — Fri, 06 Jan 2017 15:55:46 +0000

בליל ה- 31 לדצמבר, ערב השנה האזרחית החדשה, מצאנו את עצמנו בנמל התעופה של ניס, בירת הריביירה הצרפתית. לא בחרנו בכוונה ביום הזה לטיול לריביירה הצרפתית, ולמען האמת, היינו מעדיפים לנחות ביום רגיל שאינו שבתון. אבל זו היתה הטיסה האחרונה לניס בעונת החורף, טיסת אל על (דרך חברת הבת סאנדור) במחיר מציאה, אז תפסנו אותה וקיווינו לטוב.

נחתנו בעשר בלילה, וכשהגענו לאולם היוצאים והמתנו למזוודות שאחרו להגיע התברר שכמו שחשבנו, לרגל הסילבסטר אין תחבורה ציבורית מהשדה בשעה הזו. לקחנו מונית (45 יורו) ישירות למלון BEST WESTERN NICE COSY HOTEL. מלון במרכז ניס, דקות ספורות מתחנת הרכבת והחניון הגדול הצמוד אליה, ובקרבת חנויות ומסעדות כשרות (הדבר שפחות אהבנו באזור המלון הוא האוכלוסיה בסביבה, בערב לא הכי נעים להסתובב שם).

פקיד הקבלה קידם את פנינו בחביבות. הוא טרח ועלה איתנו עד לחדרנו שבקומה האחרונה, שם גילינו שהכינו לנו הפתעה: בחדר (הזמנו מיני-סוויטה) היתה שמפניה בדלי קרח, שוקולדים וכרטיס ברכה לשנה החדשה. חבל שמטעמי כשרות לא יכולנו להנות מהכיבוד…

אחרי שהתאוששנו מהדרך יצאנו למרפסת לסקור את הסביבה. הספקנו לראות קצת זיקוקים (בעיקר לשמוע) לפני שקרסנו לישון.

טיול לריביירה הצרפתית - היום הראשון - ניס

את היום הראשון הקדשנו לעיר ניס בירת הריביירה. יצאנו לרחוב מצויידים במפה והסברים מפקיד הקבלה וחיפשנו את תחנת החשמלית הקרובה, שנמצאת במרחק שתי דקות בדיוק מהמלון. ירדנו בתחנת האופרה, סמוך לכיכר מסינה ומשם צעדנו לכיוון גבעת הטירה דרך העיר העתיקה.

שוטטנו בסמטאות הציוריות של העיר העתיקה. ברחובות הצרים ראינו חנויות מקושטות להפליא, חלונות ראווה מושקעים של פטיסרי (מאפיה) ושוקולטרי (חנות שוקולד) עם יצירות מרהיבות ומעלות ריר. בין הסמטאות הללו שכן בעבר גם הגטו היהודי. רחוב בנוואה בוניקו (Rue Benoit Bunico) היה מרכז הגטו החל משנת 1430.

אחרי שקצת "הלכנו לאיבוד" במבוך הסמטאות יצאנו בסופו של דבר לכיוון הים ומצאנו את עצמנו בשוק עתיקות ענק השוכן על קו המים. מתברר שמדובר בשוק הפרחים Cours Saleya, שבימי שני הופך לשוק עתיקות. בשאר ימות השבוע זהו שוק פרובנסיאלי טיפוסי עם פרחים, פירות, סבונים ושאר ירקות.

הדוכנים הציגו למכירה יצירות אמנות, כלים יפהפיים, תקליטים ישנים, צעיפים, בשמים ואביזרים מקסימים לבית, שאלמלא מחירם הגבוה והחשש שיישברו בדרך הייתי קונה מהם לא מעט.

אחרי שיטוט מהנה בין הדוכנים בשוק יצאנו לטיילת שלאורך החוף. בעיצומו של החורף היה החוף בניס מזמין ושטוף שמש. המון אנשים גדשו את הטיילת ורחובות העיר, אחרי הכל מדובר בסילבסטר ורבים ניצלו את יום החופש לטיול. סביבנו שמענו המון צרפתית, וגם איטלקית ואפילו סינית אבל אף לא מילה אחת בעברית.

המשכנו לטייל והגענו לשלט שלא נעדר מאף עיר המכבדת את עצמה "I LOVE NICE" והצטלמנו לידו, כמו כולם.

והנה מצאנו את עצמנו למרגלות גבעת הטירה Colline du Château. חשבנו לעלות במעלית, אבל היא היתה סגורה לרגל החג, אז פנינו למדרגות המובילות אל הגבעה.

בסופו של דבר שמחתי שעלינו ברגל, שכן, תוך כדי הטיפוס במדרגות (לא נורא בכלל) עצרנו לתצפית מהממת על העיר וגילינו בדרך פינות חמד קסומות כמו כיכרות קטנות, ספסלים מגולפים ומרפסות למול הנוף שאם היינו עולים במעלית היינו מפספסים.

העלייה לגבעה נעשית באופן מעגלי ובגרמי מדרגות בכמה כיוונים – חלקם מובילים לנקודות שונות בגבעה. פעמים שהתלבטנו לאיזה כיוון לפנות – למפל או לתצפית? אבל בסופו של דבר ביקרנו ברוב האתרים על הגבעה, בהלוך או בחזור.

טיפ: מומלץ בחום לעלות ברגל לגבעה. העליה אינה קשה (אלא אם כן אתם מוגבלים בהליכה), ויש לא מעט תחנות עצירה למנוחה בדרך. בצורה כזאת נהנים מכל פינות החמד שיש בגבעה העצומה הזאת.

עלינו במדרגות יחד עם המון אנשים שטיילו במקום, אבל זה לא הפריע, הגבעה עצומה ויש מקום לכולם. מדי פעם עצרנו למנוחה בספסל מול הנוף או במרפסת תצפית יפה.

בסופו של טיפוס הגענו לראש הגבעה. שם יש פארק יפה ובו גינות שעשועים נחמדות לילדים. רכבת תיירים מצועצעת חלפה על פנינו – Un petit train à Nice, פתרון נחמד למי שרוצה לדלג על המדרגות.

מלמעלה נשקף נוף עוצר נשימה של העיר ניס ומעבר לה החופים והמרינות של הריביירה. הבטנו ולא שבענו מלהכיל את היופי הזה.

אחרי שנהנינו מהנוף המהמם המשכנו לנקודה הבאה – לכיוון המפל. מפל מלאכותי מרשים שזורם מלמעלה דרך כמה מפלסים.

מהמפל המשכנו לרדת במורד הגבעה, ידעתי שיש במקום בית קברות יהודי ורציתי לבקר בו. פנינו בכיוון השילוט לבית הקברות וכבר בפניה הראשונה נתקלנו באנדרטה להנצחת חסידי אומות העולם. ממש בסמוך מצאנו את בית הקברות היהודי שזיהינו מייד ע"י סימני המגן-דוד והכיתובים בעברית.

לצערנו שער בית הקברות היה נעול. מסתבר שיש שעות פתיחה רשמיות בבית הקברות. הצצנו דרך הגדר ומצאנו מצבת זכרון לחללי מלחמת העולם השניה. גם שאר המצבות היו מהודרות ומושקעות, חלקן בצורת לוחות הברית.

ירדנו מגבעת הטירה והמשכנו ללכת דרך החוף והשוק לכיכר מסינה היפה. זו כיכר עגולה בסגנון אירופי קלאסי עם מבנים אדומים התוחמים אותה ובמרכזה מזרקה יפה ובה פסל עצום ממדים.

סמוך לכיכר הבחנו בגלגל הענק שראינו מהתצפית למעלה קודם. מתברר שהגלגל הוא חלק מלונה פארק זמני שנמצא במקום לכבוד החגים. (מאוחר יותר נראה פארקי שעשועים של כריסמס בכל עיר בריביירה).

פארק השעשועים היה מקושט באופן יוצא דופן ומרהיב ביופיו. ספונטנית החלטנו לעלות לגלגל ענק. אחרי תור ארוך אבל מהיר נכנסנו לקרונית וטסנו למעלה. הנוף הנשקף ממרומי הגלגל – עוצר נשימה!

מהגלגל המשכנו לסתובב קצת באזור האלגנטי, ומצאנו שם סניף של חנות "גלרי לאפייט" הידועה מפריז. כשכמעט החשיך חזרנו בחשמלית למלון. היינו רעבים וחיפשנו מסעדה כשרה (איזה כייף שיש פוסט עם כל הפרטים של המסעדות הכשרות בניס…)

בחרנו במסעדת "LE LEVIATHAN" שנמצאת במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. כשהגענו מצאנו אותה ריקה יחסית, אבל עד מהרה החל המקום להתמלא. המלצר שאל אם הזמנו מקום, ולמרות שענינו בשלילה מצא לנו מקום. (טיפ: תזמינו מקום מראש)

הזמנו את המנות וחיכינו. ביניים קיבלנו פפופקורן(!) וצלוחית סלט גזר זעירה וסקרנו את המקום הנאה. חיכינו וחיכינו, וחיכינו. אחרי 20 דקות של המתנה שאלנו את היושבים לצידנו אם תמיד זה כך, הם השיבו שכנראה בגלל שמדובר ב"מוצאי" סילבסטר זמן ההמתנה ארוך מהרגיל.

לבסוף הגיע האוכל. בעלי הזמין סלמון שהיה נחמד, אני קיבלתי פסטה בפיטריות ושמנת שהיתה מעט מלוחה. המחירים סבירים לגמרי, אפילו זולים מעט מהמחירים בארץ וטיפ אינו חובה בצרפת.

היום השני - וילה אפרוסי, EZE ומונקו

אחרי שביום הראשון הסתדרנו מעולה בתחבורה הציבורית בתוך העיר, בימים הבאים רצינו להגיע לעיירות סביב, ואת זה נוח יותר לעשות ברכב. בעשר בבוקר הגענו לסוכנות "יורופקאר" שבתחנת הרכבת, ולקחנו את הרכב ששכרנו מראש – פורד ידני קומפקטי. כמו תמיד הזמנו את הרכב באתר ECONOMY CAR RENTAL במחיר מצוין, אבל היחס בסוכנות הרכב הפתיע אותנו, ולא לטובה.

אחרי שהמתנו לא מעט והצגנו בפני הפקידה את חוזה ההשכרה היא טענה שצריך להוסיף מס עירוני. הצבענו על הסעיף בחוזה המורה שהכל, כולל מיסים, כלול במחיר. היא עיכבה אותנו וחזרה שוב ושוב על הטענה שאינה מבינה. בסוף קיבלנו את הרכב במחיר המסוכם אבל אחרי שביזבזנו זמן ובתחושה לא נעימה. בקיצור, התרחקו מיורופקאר.

היעד הראשון המתוכנן ליום הזה הוא וילה אפרוסי. נכנסנו לאוטו ונסענו לקאפ-פרה. בדרך, המתפתלת לאורך גבעות ירוקות וחופים כחולים, עצרנו באחת מנקודות התצפית שעל הכביש. הבטנו מוקסמים בתצפית הפנורמית על נופי הריביירה. שוב נותרנו ללא מילים מול נוף כחול עוצר נשימה.

וילה אפרוסי

אחרי נסיעה קצרה הגענו אל הוילה. חנינו בשביל הכניסה (החניה במקום חינם) ונכנסנו.

טיפ: ניתן לקנות כרטיס משולב לוילה אפרוסי ולגנים האקזוטיים בעיירה אזה. אם אתם מתכננים לבקר בשני המקומות תוכלו לחסוך כך במחיר הכניסה.

הוילה הורודה והיפה היא אחת משכיות החמדה הנפלאות של הריביירה. הברונית ביאטריס אפרוסי לבית רוטשילד (שתי המשפחות, אפרוסי ורוטשילד – יהודיות), התאהבה ביופיו של המקום וקנתה את הקרקע כדי לבנות עליה את בית חלומותיה.

הקמת הגנים ארכה שבע שנים(!) לעומת בניית הוילה שנמשכה חמש שנים, ובמהלכן נשכרו טובי האדריכלים שנבחרו בקפדנות כדי לענות על כל גחמותיה של ביאטריס. בשנת 1912 היתה הוילה מוכנה ומאז התמקמה בה הברונית בחודשי החורף בקביעות (את שאר זמנה חלקה בין פריז, מונקו ודוביל).

הוילה עוצבה בסגנון רנסאנסי ויש בה רהיטים שהיו שייכים למלכה מארי אנטואנט, ורהיטים מסוגננים נוספים בסגנון רוקוקו. בקומה הראשונה יש טרקלינים מהודרים מקושטים בשטיחים, ביצירות אמנות ובחרסינת מייסן גרמנית. החדרים מציגים גם את אורח החיים העשיר של הברונית כולל אוסף השמלות ואביזרים נוספים שלה.

מחוץ לוילה נמצאים הגנים הנהדרים: הגן הראשי – גן צרפתי שביאטריס עיצבה בהשראת גני ורסאי, מעוטר בפסלים, מפלים ובריכות. ניתן לראות את הים מכל צד של הגן, וכדי להוסיף לקסם, משחקי מים מוזיקליים נובעים מן הבריכה הגדולה ויוצרים מחזה של באלט מים ייחודי ומקורי.

בנוסף ישנו הגן הספרדי, בצורה של פטיו מקורה, גן הפרחים, הגן היפני, הגן האקזוטי, גן הורדים וגן פרובנסיאלי עם עצי זית, אורנים ולבנדר.

במותה בשנת 1934 הורישה הברונית, שמתה ערירית ללא ילדים, את הווילה שלה על כל אוספי האמנות והגנים לאקדמיה לאמנויות הבמה וזו הפכה לאתר תיירות.

העיירה Èze

מוילה אפרוסי נסענו לעיירה אזה Èze, הנמצאת בראש הר תלול וצופה אל הריביירה. אזה היא אחת מה"ערים תלויות" – עיירות בריביירה שכמו תלויות על צלע ההר.

חנינו במגרש בחניה בכניסה לעיירה (אין כניסת רכבים לתוך העיירה). ומשם טיפסנו בסימטאות הקסומות והתלולות לעבר הגן האקזוטי.

בגן האקזוטי שלל קקטוסים במגוון צורות וצבעים, אבל השחקן העיקרי בגן הוא הנוף המדהים הנשקף מכל פינה. עלינו במעלה שבילי הגן עד שהגענו לפיסגה ממנה שוב הנוף המכושף הזה:

מונקו

כשיצאנו מאזה כבר היתה שעת אחר צהרים מאוחרת ותכננו להגיע למונקו בערב, לחוות את האווירה שלה בלילה.

בקטע הזה של הדרך התנתקנו מחיבור האינטרנט, כיוון שמונקו משמשת כטריטוריה נפרדת וחוזה התקשורת לא כולל את מונקו, ונסענו עם ניווט אופליין של גוגל מפות.

כשהגענו למונקו כבר נטה הערב, והספקנו לראות פארק שעשועים נוצץ עם גלגל-ענק על שפת המים. המשכנו לנסוע לכיוון מונטה קרלו ומצאנו חניון ממש בלב הרובע.

הלכנו ברחובות היפים לכיוון הקזינו. הרחובות מטופחים כיאה למקום, והמבנים סביב אלגנטיים ומרשימים. בדרך חלפנו על פני הוטל דה פאריז HOTEL DE PARIS הותיק והמפואר. אווירת החגים הדומיננטית בריביירה באה לידי ביטוי גם כאן: הרחובות מקושטים ומוארים, ובכל מקום ביתנים מיוחדים המשמשים כחנויות זמניות למוצרי כריסטמס.

בשביל המוביל לקזינו מונטה קרלו שטיח אדום עליו תדפיס של קלפי משחק. המבנה נצץ וקושט לרגל החג. ברחבת הכניסה חנו מכוניות פאר המשדרות עושר בלתי נתפס.

כמובן שהצטלמנו בחזית הבנין המפורסם, ואחרי בידוק בטחוני נכנסנו פנימה אל הלובי המפואר. הכניסה אל הלובי חופשית לכולם, כולל לילדים. המקום היה מקושט בצורה פנטסטית לרגל החג, כולו עטוי משבצות באדום ולבן. הרמנו מבט אל התקרה המפוארת המקושטת בעיטורי זהב, בציורי אמנות ובנברשות בדולח.

החלטנו שאם אנחנו כבר שם חייבים להכנס פנימה. תמורת 12 יורו קנינו כרטיס כניסה. בכניסה יש שלט המורה איך אפשר להכנס: קוד לבוש עם איסורים כמו נעלי ספורט ושרוול קצר, וכמובן איסור הכנסת מצלמות.

בפנים יש אולמות מפוארים מרוהטים בספות וכורסאות קטיפה, שטיחים רכים ונברשות מפוארות. בצד האולם בר משקאות עם ספות הסבה. במרכז האולם ראינו שולחנות משחק וסביבם כמה משחקים. היו שם גם כמובן מכונות משחק ליחידים. סה"כ מעניין אבל לא התפתינו להמר…

בסוף היום העמוס חזרנו לניס, החנינו את הרכב בחניון סמוך לרכבת וצעדנו לכיוון מסעדת LE KETER.

נחתנו במסעדה תשושים ומורעבים. בעלת המקום קיבלה אותנו בחום, הגישה לנו קפה טוב, ואחרי שהתאוששנו קצת הגיע האוכל – מגש סושי, פיצה וקערת נודלס. אוכל פשוט וטעים. ישבנו במקום שעה ארוכה, תוך כדי שוחחנו עם בעלי המקום על החיים היהודיים במקום. החשבון יצא זול להפליא: 42 יורו לשתי כוסות קפה הפוך, בירה, פלטת סושי, פיצה גדולה ונודלס. שווה ביותר ומומלץ בחום.

היום השלישי - קאן-סור-מר

יום רביעי היה היום האחרון שלנו בניס (את הלילה האחרון תכננו לעשות באנטיב), ולכן הלכנו לחנות הכשרה להצטייד בלחם ומוצרי מזון. החנות די גדולה ויש בה כמעט הכל – מוצרים יבשים כמו פסטות ועוגיות, לחם, מוצרי חלב, נקניקים, סלטים ועוד.

משם נסענו למרכז הקניות פוליגון ריביירה Polygone Riviera שנמצא בקאן-סור-מר. היה יום שטוף רוחות חזקות שלא התאימו לטיול ולכן בילינו שם את שארית היום. בעלי מצא לו בית קפה נחמד עם WIFI ושקע לנייד, ואני פניתי לעשות קצת שופינג בחנויות. (מה לעשות, הבטחתי להביא משהו לילדים שנשארו בבית)

המרכז הנוצץ עצום בגודלו ומכיל כל סניף של רשת אפשרית: החל מליוויס, קלווין קליין ולקוסט דרך זארה, H&M, מנגו וכדומה, וכלה בחנויות מיוחדות כמו TIGER וכמובן סניף גדול של פריימרק. בילינו במקום עד הערב, אז התגברו הרוחות והמשכנו לאנטיב.

נסענו לאנטיב, הישר למלון ROYAL ANTIBES שעל החוף. גם כאן קיבלו אותנו באדיבות יוצאת דופן. צוות המלון הודיע לנו שהחניה מלאה, אבל אל דאגה, ניתן להם את המפתח והם כבר ידאגו לחניה ויעלו עבורנו את המטען לחדר.

גם כאן ליוותה אותנו נציגה חביבה עד לחדר, והסבירה כל מה שצריך. החדר היה נחמד, אם כי קצת קטן. במלון יש ספא מפואר ומצוייד אבל הוא נסגר בשבע בערב ולא הספקנו לבקר בו.

היום האחרון - אנטיב

קמנו מאוחר יחסית, ויצאנו לטיול רגלי בסביבת המלון הנעימה. המלון נמצא בקו החוף, ויש לו חוף רחצה פרטי שהיה סגור בעונה זו של השנה. טיילנו לאורך רצועת החוף והרחובות הסמוכים.

כשחזרנו למלון הציעה לנו פקידת הקבלה להשאיר את הרכב בחניית המלון ולהמשיך למרכז העיר ברגל, מרחק 10 דקות הליכה. כמובן שקפצנו על ההצעה ויצאנו לכיוון העיר העתיקה.

אנטיב היתה מושבה כבר בימי היוונים שקראו לה "אנטיפוליס". מאוחר יותר שלטו בה הרומאים במשך 500 שנה והעיר גדלה והפכה לשער הימי הראשי באזור. עד היום ניתן ניתן היום לראות באזור שרידים מהתקופה הרומית ובהם אמות מים וכתלים מבוצרים. החל מאמצע המאה ה- 19, הפך שוב אזור אנטיב לפופולרי. עשירים מרחבי אירופה גילו את יופיו הטבעי של המקום ובנו בו את בתיהם היוקרתיים.

הלכנו לאורך החוף העתיק, מרחוק ראינו את הפסל הענק LE NOMADE, פסל מתכת מרשים בדמות ראש אדם הצופה אל הים ומורכב כולו מאותיות לטיניות החוברות זו לזו. חלפנו על פני מוזיאון פיקאסו ששהה בעיר במשך חצי שנה, והגענו לשוק.

בשוק, כיאה לשוק בעיר חוף, היה שפע של דגים מכל הסוגים. בנוסף הציעו הדוכנים גבינות, ירקות, סבונים ופרחים. נהנינו להסתובב בין הדוכנים אבל לא קנינו דבר מטעמי כשרות.

מהשוק פנינו לרחובות העתיקים והיפים של אנטיב. גם כאן מצאנו פארק שעשועים של כריסטמס, חלונות ראווה מקושטים להפליא ושפע של חנויות מעניינות.

חזרנו למלון, נכנסנו לרכב ונסענו לכיוון סן פול דה ואנס.

סן-פול-דה-ואנס

אחד המקומות שידענו שלא נוותר עליהם היה כפר האמנים הידוע סן פול דה ואנס Saint-Paul-de-Vence. טיפסנו עם הרכב לכיוון פרובאנס. והגענו בעקבות השילוט לחניון התת-קרקעי בכניסה לכפר.

כבר ממבט ראשון התאהבנו במקום. בית אבנים ציורי שימש כחנות מסעדה מקסימה בפתח הכפר.

הסתובבנו בשבילי הכפר העתיקים והציוריים כמו בתוך חלום, בתוך קסם. אווירת ימי ביניים בין הסמטאות. גם כאן האסתטיקה חזקה כל כך שאפילו כל דלת, כל מקוש מעוצב ומושקע. הרחובות הצרים מטופחים ונקיים להפליא, ואפילו השלטים עם שמות הרחובות חקוקים באבן באופן אמנותי אותנטי.

הכפר מלא בגלריות לאמנות והפך במאה ה-20 למקום עלייה לרגל של אמנים ושוחרי האומנות. לא פלא שהצייר מארק שאגאל בחר לחיות במקום וסיים כאן את חייו. הצייר קבור בבית הקברות המקומי.

עם שקיעת החמה נפרדנו מהכפר בדרך לשדה התעופה הביתה. אקורד סיום מושלם לטיול לריביירה הצרפתית.

בתי מלון מומלצים בניס

מלון אפולינר Hôtel Apollinaire Nice – מלון 4 כוכבים מעולה במרכז העיר ניס. מיקום מושלם: מצד אחד סמוך לרחוב הראשי וכיכר מסינה, מצד שני רחוב צדדי ושקט בשכונה יפה ומטופחת.
חדרים ממוזגים עם קומקום חשמלי, מיני-בר ומכונת קפה.
טיפ: החדר הבסיסי קטן יחסית. מומלץ לשדרג בעלות סמלית לחדר סופריור גדול ומרווח.
מומלץ מניסיון אישי!

Goldstar Resort & Suites – מלון סוויטות ברמת 4 כוכבים במיקום מעולה בלב ניס. במרחק 4 דקות הליכה מבית חב"ד. במלון בריכת שחיה וחניה צמודה. הסוויטות ממוזגות וכוללות מטבחון עם מיניבר, קומקום חשמלי ומקרוגל.

La Malmaison – מלון בוטיק צמוד לבית חב"ד – 3 דקות הליכה. החדרים ממוזגים עם בידוד אקוסטי וכוללים ערכה להכנת קפה/תה.

Le Riviera Collection – מלון טוב מאד במרחק 2 דקות מבית חב"ד ניס ו- 10 דקות הליכה מטיילת האנגלים. תחנת הרכבת המרכזית נמצאת במרחק 550 מטרים.
קרוב לבית כנסת, מסעדות וחנויות כשרות.

Hyatt Regency Nice Palais de la Méditerranée – מלון נהדר במיקום מעולה על טיילת האנגלים, במרחק 10 דקות הליכה מבית חב"ד. המלון כולל בריכת שחיה מקורה ובריכה חיצונית, חדר כושר, חמאם וסאונה. המלון ממוקם על החוף וצופה לחוף הים ומפרץ המלאכים. החדרים מרווחים וממוזגים וכוללים מיניבר וערכה להכנת קפה/תה, רובם עם מרפסת המשקיפה לנוף. חניה פרטית בתשלום.

Rossini – דירה נהדרת במרכז ניס, במרחק פחות מ- 5 דקות הליכה מבית חב"ד וקרובה לחוף הים. הדירה ממוזגת וכוללת מטבח מאובזר, מכונת כביסה, אינטרנט אלחוטי ונוף לגן.

Grimaldi – דירה מקסימה במיקום מעולה במרכז ניס, 8 דקות הליכה מבית חב"ד. קרוב מאד (200 מטרים) לגני אלברט ולכיכר מסינה.

לשומרי כשרות: כולל מטבח מאובזר ומצוייד בקומקום, כיריים, תנור ואפילו מכונת כביסה.

Le Meridien – מלון מעולה הממוקם ישירות על הטיילת, בו שהתה חברתי כשביקרה בניס ונהנתה מאד. במרחק של דקה מהחוף ו- 12 דקות הליכה מבית חב"ד. חדרים עם נוף לים, בריכת שחייה ופינוקים נוספים.

Hotel Negresco – המלון המפורסם ביותר בניס, ותיק, אלגנטי ומפואר. משקיף על החוף ועל טיילת האנגלים. כל החדרים והסוויטות מעוצבים באופן אישי, עם רהיטים עתיקים, וכוללים מיזוג אוויר ומיטת אפריון.
Radisson Blu – מלון מעולה ומפנק על הטיילת בקצה העיר, במרחק פחות מ- 7 דקות נסיעה משדה התעופה. בגלל מיקומו מתאים למי שמגיע עם רכב לעיר. למלון יש חוף פרטי, בריכת שחייה על הגג עם נוף פנורמי לים ואינטרנט אלחוטי בכל רחבי המלון, כולל בחוף. חנייה צמודה בתשלום. החדרים האלגנטיים מרווחים וממוזגים, וחלקם כוללים מרפסת גדולה הפונה לים.

בית חב"ד ניס

כתובת: 22 Rue Rossini, Nice.

טלפון: T +33 4 93 82 4686

אתר: www.chabadnice.com

בית חב"ד קאן

כתובת: 22 Rue du Commandant Vidal, 06400 Cannes, France.

טלפון: +33 4 92 98 67 51

אתר: habadcannes.com

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט טיול לריביירה הצרפתית – חופשת חורף זוגית בריביירה הופיע ראשון במטיילים בכיפה