זלצבורג - מטיילים בכיפה

אוסטריה בתחבורה ציבורית – טיול כוכב מוינה

עדי — Mon, 12 May 2025 15:47:16 +0000

לפעמים כל מה שצריך זה שבוע של אוויר הרים צלול ונופים ירוקים כדי לרענן את הגוף והנפש.

אחרי פסח יצאנו, אבא ובן, לטיול באוסטריה, אבל עם טוויסט קטן: בלי רכב. תחבורה ציבורית בלבד.

למה דווקא אוסטריה?
כי בעונה זו, סוף חודש ניסן, קשה למצוא יעד שמציע מצד אחד נופים ואתרי טבע, ומצד שני ידידותי לשומרי מצוות עם מניינים פעילים ואוכל כשר. וינה נבחרה כנקודת הבסיס גם בגלל הנוחות, וגם כי ממנה אפשר לצאת בקלות לטיולי יום מקסימים בתחבורה ציבורית.

בחרנו לטייל באוסטריה בתחבורה ציבורית כדי להסתובב בנחת, בלי לדאוג לחניה, ניווט וטיפול ברכב, וגם כדי לחסוך משמעותית בעלויות.

אבל כדי שהטיול בתחבורה ציבורית יהיה מוצלח חשוב לעשות שיעורי בית: לתכנן מראש את היעדים, לעשות היכרות עם התחבורה הציבורית האוסטרית ולבדוק אילו כרטיסים משתלמים באיזה אזור.

מידע מפורט על התחבורה הציבורית בוינה והרכבות האזוריות באוסטריה, כולל מחירים, סוגי כרטיסים וטיפים, תוכלו למצוא כאן למטה בסוף הפוסט

מידע שימושי למטיילים בתחבורה ציבורית באוסטריה

בסוף הפוסט תמצאו לינק למדריך מפורט על התחבורה הציבורית בוינה ובכל אוסטריה, כולל מחירים, סוגי כרטיסים וטיפים.
שווה לגלול עד הסוף!

יום ראשון: תל אביב - וינה

נחתנו בוינה ביום ראשון בלילה בטיסת Austrian Airlines, שהתבררה כהפתעה נעימה – לא רק שהיא הייתה האפשרות הזולה ביותר, אפילו לעומת חברות לואו־קוסט, אלא שגם נוחה ונעימה במיוחד.

אפשר להזמין מראש ארוחה כשרה דרך האתר. אנחנו, למשל, קיבלנו בטיסה חזור סנדוויץ' בשרי בכשרות הרב שווארץ. בהלוך, בגלל פסח, הארוחה הסתכמה בתפוז, בננה ומגבון
נחמד לדעת שגם מבחר המשקאות שמחולק בטיסה כולל כמה שמופיעים ברשימת הכשרות של הקהילה בוינה.

במקור תכננו לנסוע משדה התעופה למרכז העיר ברכבת האזורית, שמחירה עומד על כשליש ממחיר הרכבת המיוחדת של נמל התעופה והיא פעילה עד אחת בלילה. אבל כשהגענו, הציעה לנו משפחה נחמדה להצטרף אליהם למונית שהזמינו, וחלקנו איתם את הנסיעה בעלות של 10 € לאדם בלבד.

בסביבות חצות הגענו לדירה שהזמנתי בוינה.

מציאת הדירה היתה סיפור בפני עצמו. בגלל שנחתנו ביום ראשון, מוצאי יום-טוב (של גלויות), היצע הדירות ברובע היהודי בוינה היה מוגבל מאוד והמחירים לא ממש שיתפו פעולה.

חיפשתי דירה קטנה, נחמדה ונגישה לתחבורה ציבורית. פתאום צצה לי אופציה מעניינת: דירת עליית גג ברובע ה־ 20, צמוד לגבול עם הרובע השני. מיקום הדירה, ממש מעל תחנת הטראם של קו 2, היה מצוין: תוך דקות ספורות אפשר להגיע לכל פינה באזור יהודי בוינה בתחבורה ציבורית.

המחיר? נמוך בכ־ 150 € מהדירות הסבירות האחרות שמצאתי. להפתעתי גיליתי שבעלי הדירה הינם יהודים דוברי עברית, והיא מתאימה גם לשומרי שבת מבחינת מפתח וכד'.

אוסטריה בתחבורה ציבורית: וינה

את היום הראשון לטיול החלטנו להקדיש להתארגנות רגועה ולהיכרות עם הסביבה הקרובה.

פתחנו את הבוקר בפראטר, אחד הפארקים הגדולים והמרשימים בעיר, עם שפע של מדשאות, מתקנים (כולל הגלגל הענק המפורסם) ואווירה ירוקה בלב העיר.

משם קפצנו על חשמלית (טראם) ונסענו כמה תחנות לכיוון ארמון בלוודר, שם טיילנו בגנים היפהפיים. מקום אידיאלי לצילומים, נשימה עמוקה והרבה שלווה.

לקראת צהריים חזרנו לאזור היהודי, שם עצרנו לארוחה קלה ומנוחה.

לקראת ערב יצאנו שוב, וצעדנו לעבר הרכבת התחתית (U-Bahn), הכניסות לרכבת התחתית בוינה ברורות מאוד ומסומנות בעמודים עם האות U. נסענו אל אי הדנובה Donauinsel – אי ירוק בלב הנהר, שמשמש בעיקר לפנאי, הליכה ורכיבה על אופניים.

טיילנו לאורך השבילים הסלולים שבין העצים על שפת הדנובה, נהנים מהשקט ומהטבע.

אחרי שהרגשנו שמיצינו חזרנו לרובע היהודי, שם התפללנו ואכלנו ארוחת ערב קלה (מגש פיצה במאפיית פרגו).

חזרנו אל הדירה לשינה טובה לקראת יום המחרת, שמתוכנן להיות גדוש במיוחד.

יום שלישי: האלשטאט - נופים וטבע ברכבת ישירה מוינה

ביום שלישי בבוקר יצאנו להרפתקה הגדולה ביותר של הטיול – נסיעה לעיירה האלשטאט, העיירה המפורסמת (והמצולמת) ביותר באוסטריה.

את הדרך התחלנו בנסיעה בחשמלית, משם ברכבת התחתית עד לתחנת הרכבת המערבית (Westbahnhof), ממנה יוצאת פעם ביום רכבת ישירה להאלשטאט בשעה 8:45.

מאחר שמדובר ברכבת ישירה ללא החלפות, משך הנסיעה הוא כשלוש שעות ורבע בלבד, דומה מאוד לנסיעה ברכב פרטי, אבל הרבה יותר רגוע ונוח.
הכרטיסים נרכשו מראש דרך אפליקציית ÖBB במחיר של 19.90 € בלבד לאדם לכל כיוון, סה"כ 80 € הלוך-חזור עבור שנינו. להזמין ברגע האחרון? זה כבר היה עולה לנו פי שלוש!

הגענו לתחנה כעשר דקות לפני הזמן והרכבת כבר חיכתה. לא חדשה במיוחד, אבל מרווחת, מתוחזקת היטב וכוללת שקעי חשמל בכל מושב.

שמנו לב שמעל לחלק מהמושבים הודבקו פתקים ועליהם שמות של עיירות בדרך. לקח לנו קצת זמן להבין שמדובר בכסאות שנרכשו מראש על ידי נוסעים שיעלו בהמשך הנסיעה, והכיתוב מציין בין אילו תחנות הכסא תפוס.
בכל קרון יש גם כמה תאים סגורים עם ארבעה/שישה מושבים. למזלנו מצאנו אחד כזה פנוי והתמקמנו בו, מה שהפך את חווית הנסיעה לנעימה יותר עם פרטיות.

אחרי כחצי שעה החלה הרכבת לחצות אזורים כפריים, יערות ואגמים, והנוף רק הלך והשתדרג.
הרים מושלגים, נהר טראון וכמובן אגם האלשטאט המרהיב. כל הדרך מרגישה כמו כניסה איטית לתוך גלויה.

האלשטאט - יש סיבה שזה הכפר הכי מפורסם באוסטריה

בשעה 12:00 בצהריים הגענו לתחנת הרכבת של האלשטאט, שנמצאת בצידו השני של האגם. אל העיירה עצמה מגיעים במעבורת קצרה (7 דקות) שמותאמת לזמני הרכבות.
העלות: 8 € לאדם (הלוך-חזור), תשלום במזומן בלבד בעת העלייה לסירה.

אחרי שיט רגוע עם נוף עוצר נשימה נכנסנו אל העיירה האלשטאט.

במקום להתקבע על מסלול מסודר בחרנו פשוט ללכת לאן שהמים זורמים, תרתי משמע:
מפל מים שזורם מלמעלה דרך תעלות בתוך העיירה, הוביל אותנו אל מסלול משולט פחות או יותר שמטפס להר הסמוך.
בדרך יש נוף נפלא, יערות קסומים, נקודות תצפית ומקומות מנוחה.

למי שמעדיף חיים קלים ישנו גם פוניקולר (רכבל הרים) Salzbergbahn שיוביל אתכם לראש ההר בכמה דקות, אבל אנחנו בחרנו לעשות את הדרך ברגל כדי ליהנות מהמסלול וגם לזכות בקצת פעילות גופנית.

בראש ההר יש מרפסת תצפית מרהיבה על כל האגם והסביבה, שזוכה לפופולריות רבה, תור ארוך של תיירים עומד שם רק בשביל תמונה.

אחרי שנהנינו מהנוף למעלה התחלנו בירידה, ובתוך כחצי שעה כבר היינו שוב בעיירה.

במרכז האלשטאט מצאנו סופר אוטומטי לחלוטין: הכניסה מתאפשרת רק באמצעות העברת כרטיס אשראי, ויש במקום קופה בשירות עצמי בלבד.
המקום אמנם קטן, אבל הצלחנו למצוא בו פירות, ירקות, ואפילו את הבייגלך שנמצאים ברשימת הכשרות של הרב שוורץ עם סימון הכשרות (א.י. – אפיית ישראל).

את הזמן הנותר עד לנסיעה חזרה בילינו בשיטוט בין חנויות מזכרות וסדנאות עץ מקומיות, כולל ביקור בצד השקט יותר של העיירה, שם שלטים מבקשים מהמבקרים לשמור על השקט למען התושבים.

ב- 17:30 עלינו על המעבורת חזרה לתחנה ומשם לרכבת לוינה. היה יום ארוך עם טבע נפלא ואוויר הרים צלול.

יום רביעי: טיול אופניים בעמק הווכאו

היום יצאנו לעמק הווכאו. ההשראה לטיול היה הפוסט הזה על אופניים בעמק הווכאו.

הרכבות לאזור יוצאות בתדירות גבוהה, כך שהיה לנו זמן לערוך קצת קניות בחנויות הכשרות בבוקר ולהתארגן בנחת, ויצאנו לדרך מעט יותר מאוחר.

נסענו ברכבת אזורית לכיוון העיירה מלק (Melk), שנמצאת כשעה ורבע נסיעה מווינה, ושוכנת על גדות הדנובה, בפתחו של עמק הוואכאו.

לנסיעה הזו השתמשנו בכרטיס קבוצתי יומי (Day Ticket for Two) שמאפשר נסיעה חופשית ברכבות האזוריות, בעלות של 40 € לשנינו – פתרון משתלם במיוחד.

הקרונות ברכבות האזוריות חדישים ומרווחים, והנסיעה עצמה הפכה לחלק מהחוויה.

בסביבות הצהריים הגענו למלק, עיירה ציורית במיוחד עם רחובות מרוצפים אבנים, בניינים עתיקים, ומנזר מרשים המתנשא על גבעה ומשקיף על העיירה כולה.

עשינו את דרכנו לעמדת השכרת אופניים שבה חיכו לנו שני זוגות אופניים עם מנוע עזר (Pedelec) שהוזמנו מראש.
בניגוד לאופניים החשמליים המוכרים בארץ, כאן המנוע פועל רק כתמיכה לדיווש, כך שמרגישים עזרה, אבל עדיין נדרשת פעילות גופנית מתונה.
התשלום (במזומן בלבד) עמד על 35 € לזוג אופניים, כולל קסדה ואפשרות להחזיר אותם בעיירה אחרת (קרמס).

לאורך הדנובה עובר שביל אופניים סלול ומטופח, אחד היפים באירופה.
בניגוד למסלול שהופיע בפוסט, שיצא מקרמס לכיוון מלק, בחרנו לרכוב בכיוון הפוך: מתחיל במלק ומסתיים בקרמס (Krems). עשינו זאת בגלל העובדה שהעיירה מלק גבוהה יותר מאזור קרמס, ולכן הרכיבה (בירידה) נוחה יותר.

הצד הקרוב למלק צמוד לנהר ומציע נופים של מים זורמים והרבה ירוק, ואילו בצד השני יש מבצרים, כפרים עתיקים, שדות וכרמים.
כדי ליהנות מכל העולמות, עצרנו באמצע הדרך מול העיירה ספיץ (Spitz), חצינו את הנהר במעבורת מקומית, והמשכנו את הרכיבה בצידו השני.

חוויית הרכיבה באזור היתה מדהימה, שקט ואווירה פסטורלית, למרות שפגשנו בדרך רוכבים נוספים. מזג האויר לאורך רוב היום היה מושלם, מלבד טפטוף קל שתפס אותנו לקראת סוף המסלול.

סך הכל ארכה לנו הדרך כארבע שעות כולל עצירות, ובסופה הגענו לתחנת הרכבת בקרמס.
שם קשרנו את האופניים במתקן המיועד לצד התחנה, וחזרנו ברכבת לתחנת פרנץ יוזף בווינה, ממנה המשכנו בתחבורה הציבורית לדירה עייפים ומרוצים.

אוסטריה בתחבורה ציבורית - יום חמישי: ברטיסלבה

ברטיסלבה, הלוא היא פרשבורג ההיסטורית, היא בירת סלובקיה ונמצאת במרחק נסיעה קצר מוינה. ניתן להגיע אליה ברכבת, באוטובוס או בשייט על הדנובה – חוויה בפני עצמה, אך כזו שדורשת תכנון מוקדם: מחיר השייט מתחיל מ- 20 € לכיוון, ויש תקופות בהן מספר ההפלגות מוגבל והספינות מתמלאות במהירות.

אנחנו בחרנו באופציה הפרקטית והישירה, נסיעה באוטובוס לתחנת Most SNP ("הגשר החדש"), הסמוכה לבית העלמין העתיק של פרשבורג, בו קבורים החתם סופר, ר' משולם איגרא ועוד מגדולי הדורות.

ישנן מספר חברות שמפעילות קווים סדירים בין וינה לברטיסלבה. אנחנו נסענו עם FlixBus – חברת האוטובוסים הירוקים, שמפעילה קווים בין מדינות רבות באירופה. מחירי הנסיעה משתנים לפי ביקוש, ויכולים לנוע בין 6.5 ל- 20 € לנוסע לכיוון.

עם הזמנת הכרטיס מקבלים גם מספר מושב קבוע, בדומה לטיסה, וניתן להוסיף חבילות מטען לפי הצורך. חשוב להזמין מראש ולהגיע לתחנה עם הכרטיס מודפס או בקובץ PDF. לעיתים נדירות ובכפוף לזמינות, אפשר לרכוש כרטיס גם במקום.

האוטובוס יוצא מהתחנה המרכזית הבינעירונית של וינה, עוצר בדרך בנמל התעופה של וינה, וממשיך לברטיסלבה.

עם הירידה מהאוטובוס נגלתה למולנו טירת ברטיסלבה המרשימה, אשר שווה ביקור בפני עצמה. אנחנו פנינו צפונה לאורך הטיילת הצמודה לדנובה, וצעדנו כרבע שעה עד לבית העלמין היהודי העתיק. מי שמעוניין לקצר את הדרך יכול לנסוע תחנה אחת בתחבורה הציבורית המקומית עד לתחנת "Chatam Sofer".

בית העלמין נמצא במפלס מתחת לפני הרחוב, והכניסה אליו מתבצעת דרך שער ומדרגות היורדות מתחת למסילת רכבת. המקום מתוחזק היטב, כולל ספסלים לנשים, סידורים, ספרי תהילים ומרחב מכובד ונקי.

לאחר הביקור בציון החתם סופר, המשכנו ימינה אל מרכז חתם סופר, בית הכנסת אורחים קרוב. מצאנו שם חדר אוכל מאובזר עם כיבוד קל ושתיה חמה, שירותים וכמובן בית מדרש. במקום מתוכנן גם מקווה טהרה.

משם המשכנו לצעוד דקות ספורות עד לגרם מדרגות המוביל לבית העלמין החדש של פרשבורג, בו טמונים ה"כתב סופר" וה"חתן סופר". במקום יש שילוט ברור המכוון אל מקום הקברים.

נשאר לנו זמן קצר שאותו ניצלנו כדי להסתובב בעיר העתיקה של ברטיסלבה, אזור יפה ורגוע עם סמטאות אבן ומבנים מרשימים. אבל לא הספקנו הרבה, כי הגיע הזמן לחזור לתחנה ולעלות על האוטובוס חזרה לוינה.

הגענו לוינה בסביבות השעה שש בערב, אחרי יום מיוחד ומלא בתוכן, משמעות ונופים.

יום שישי - שופינג בקטנה

התכנון המקורי ליום שישי כלל עלייה להר קאלנברג שברובע ה- 19 של וינה, ממנו נשקף נוף מרהיב של העיר כולה. אבל מזג האוויר הגשום שינה לנו את התכניות, והוביל אותנו למקום מקורה ודי פופולרי: קניון SCS.

עלינו על הרכבת הכחולה, ה- BB (באדנר באן), שהובילה אותנו הישר לקניון.

מדובר במתחם עצום, עם עשרות כניסות שונות, וכדאי מאוד לשים לב דרך איזו מהן נכנסתם, כדי שלא תמצאו את עצמכם מסתובבים במעגלים בסוף היום…

יכולנו בקלות לבלות שם יום שלם, בין חנויות האופנה, הקוסמטיקה והעיצוב. המחירים לא בהכרח זולים, אבל ישראלים תמיד ימצאו איזה מבצע שווה בפריימרק, C&A או אפילו באיקאה.

לקראת שבת חזרנו לדירה והתארגנו.

לקחנו פלטה לשבת מגמ"ח מקומי בוינה. נדרש פיקדון של 120 € לכל פריט, שמקבלים בעת ההחזרה.

קבוצת וואטסאפ לוינה - כל מה שתצטרכו לטיול הבא!

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של וינה מבית "מטיילים בכיפה" פשוט לחצו כאן >

שבת בוינה

שבת הייתה ההוכחה שהבחירה בוינה הייתה מוצלחת במיוחד. מצאנו קהילה יהודית חמה ותוססת, בתי כנסת פעילים, אוכל כשר בשפע ואפילו עירוב.

בליל שבת התארחנו אצל משפחה מקומית, שקיבלה אותנו באירוח לבבי ומעורר התפעלות.

בשבת בבוקר אכלנו בדירה ארוחה קלילה וטעימה, שהכנו ממצרכים שקנינו בחנות הכשרה ביום שישי.

ביום ראשון בבוקר נפרדנו מווינה וטסנו חזרה לישראל, עמוסים בחוויות ורגעים בלתי נשכחים.

אוסטריה בתחבורה ציבורית - מדריך למטיילים

בלי רכב שכור: כך עשינו את זה עם תחבורה ציבורית בלבד

הצעד הראשון הוא להכיר את מערכת התחבורה הציבורית האוסטרית, שמתחלקת לשני חלקים:

התחבורה הציבורית בוינה וסביבתה
רשת הרכבות האזוריות והבין-עירוניות של אוסטריה

התחבורה הציבורית בוינה

בוינה תמצאו מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת וידידותית – אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית ועוד. התדירות גבוהה מאוד, הכיסוי לכל רחבי העיר מעולה, ובפועל אין שום צורך ברכב פרטי בעיר.

היכן ניתן לרכוש כרטיסים לתחבורה הציבורית בוינה:

במכונות אוטומטיות רב-לשוניות שנמצאות בתחנות הרכבת התחתית
בחנות המקוונת של Wiener Linien
באמצעות הטלפון באפליקציית WienMobil או באפליקציית ÖBB
ברוב חנויות הטבק והעיתונים
כרטיסים לנסיעה בודדת זמינים גם בחשמליות בתוספת מחיר של 2.60 € (ילדים: 1.40 €). הם תקפים לנסיעה אחת כולל העברות.

אפשר לקנות כרטיסים לפי נסיעה בודדת, אבל הרבה יותר משתלם ונוח לרכוש כרטיס חופשי ליום, יומיים או שבוע, ולנסוע חופשי. הכרטיסים תקפים בכל החשמליות, האוטובוסים, רכבות תחתיות ורכבות עיליות (S-Bahn) באזור הליבה של וינה.

סוגי כרטיסים בתחבורה הציבורית בוינה

סוג הכרטיס	למה מתאים	מחיר *	הערות
כרטיס בודד	נסיעה בכיוון אחד, תקף ל- 80 דקות מרגע התיקוף.	2.40 €	מתאים לנסיעה בודדת
כרטיס יומי	תקף ל- 24 שעות	8.00 €	פשוט, חסכוני ונוח
כרטיס ליומיים/שבוע	תקף למשך 48 שעות/72 שעות/שבוע	14.10 € – 22.6 €	פשוט, חסכוני ונוח
Vienna City Card	כולל תחבורה והנחות באתרי תיירות	17 € – 35 €	כולל הנחות באטרקציות

אל תשכחו להחתים את כרטיס הנייר שלכם!

אם אתם נוסעים עם כרטיס נייר (ולא בכרטיס דיגיטלי), עליכם להחתים אותו לפני הנסיעה. ניתן למצוא את המכונות להחתמת הכרטיסים בחשמליות, באוטובוסים ובמחסומים לפני הכניסה לרכבת התחתית.

בכרטיס חופשי יומי, אם הכרטיס עשוי מנייר יש להחתים אותו לפני תחילת הנסיעה הראשונה, ואז הוא תקף בדיוק ל- 24, 48 או 72 שעות מרגע החתמתו.
אם רכשתם את הכרטיס בחנות המקוונת או באפליקציית WienMobil, זמני תוקף הכרטיס כבר מופיעים עליו.

רכבות בין-עירוניות ואזוריות באוסטריה (ÖBB)

כדי לצאת מהעיר ולטייל בטבע, נעזרנו ברשת הרכבות של חברת ÖBB. זו רשת רחבה ונוחה, שמקשרת בין וינה לבין יעדים בכל רחבי אוסטריה, אבל כאן חשוב להכיר את המערכת קצת יותר לעומק.

השלב הראשון הוא להוריד שתי אפליקציות של ÖBB:

תהליך רכישת כרטיס לרכבת כולל בחירת יעד, תאריך ושעה. בחלק מהמקרים הכרטיס תקף אך ורק לרכבת שנבחרה. לאחר בחירת הרכבת, תוצג בפניכם רשימת סוגי כרטיסים אפשריים: רגיל, קבוצתי (החל מ- 2 נוסעים), כרטיס יומי לאזור מסוים, כרטיס חופשי ליום, או כרטיס לכיוון אחד ללא שעת יציאה קבועה.

כדי להוזיל עלויות חשוב לבדוק את כל האופציות שהאפליקציה מציעה ולהתאים את סוג הכרטיס לאופי הנסיעה. הטווח במחירים בין סוגי הכרטיסים עלול להיות משמעותי.

טיפ חשוב: האפליקציה לא מזהה אם כבר רכשתם כרטיס יומי. ולכן היא עלולה להציע שוב כרטיס לנסיעה שכבר כלולה בו. חשוב לעקוב אחרי מה שכבר רכשתם ולהימנע מתשלומים כפולים.

ועוד משהו שחשוב לדעת: אם רכשתם כרטיס חופשי לאזור וינה, זכרו לעדכן זאת בפרופיל המשתמש באפליקציית OBB כדי לקבל את ההנחה המגיעה לכם על נסיעות שמתחילות בעיר. הקוד שצריך להזין בפרטי הנוסע הוא:
Jahreskarte Stadtverkehr Wien

סוגי כרטיסים ברכבות של ÖBB (נסיעות בין-עירוניות)

סוג הכרטיס	למה מתאים	יתרונות	הערות
כרטיס רגיל	רכבת מסוימת, שעה קבועה	קל לרכישה	אין גמישות בזמנים
כרטיס גמיש (Flex)	נסיעה בתאריך כלשהו	גמישות מלאה	יקר יותר
כרטיס קבוצתי	מ־2 נוסעים ומעלה	הנחה משמעותית	צריך לקנות יחד
כרטיס יומי אזורי Einfach-Raus-Ticket	נסיעות חופשיות באזור	חסכוני מאוד	כדאי לבדוק מראש
Österreichcard	חופשי שנתי בכל אוסטריה	נוח למטיילים קבועים	יקר, לא רלוונטי לטיול קצר

איך מגיעים משדה התעופה בוינה לעיר?

לשדה התעופה של וינה יש גישה נוחה בתחבורה ציבורית. הוא נחשב חלק מהמרחב האזורי, ולא מהעיר עצמה, ולכן לא כלול בכרטיס החופשי לוינה. התוספת לנסיעה מהשדה לעיר רגילה נעה סביב 4-5 €, ועדיין זולה משמעותית מהרכבת המהירה (CAT), שמחירה קרוב לפי שלוש.

ניווט בתחבורה הציבורית באוסטריה

אנחנו השתמשנו באפליקציית Google Maps כדי לתכנן מסלולים, והיא עבדה בצורה חלקה ונוחה. קיימת גם אפליקציה של חברת התחבורה של וינה (Wiener Linien), אבל פחות התחברנו אליה.

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:

בלחיצה על הרשמה אתם מסכימים לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של "מטיילים בכיפה". לפרטים נוספים >

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט אוסטריה בתחבורה ציבורית – טיול כוכב מוינה הופיע ראשון במטיילים בכיפה

תחבורה ציבורית באוסטריה – המדריך המלא

עדי — Mon, 18 May 2020 10:24:36 +0000

בלי רכב שכור: כך תטיילו באוסטריה עם תחבורה ציבורית בלבד

באוסטריה יש תחבורה ציבורית מעולה, בפרט בעיר וינה.

הצעד הראשון הוא להכיר את מערכת התחבורה הציבורית האוסטרית, שמתחלקת לשני חלקים:

התחבורה הציבורית בוינה וסביבתה
רשת הרכבות האזוריות והבין-עירוניות של אוסטריה

התחבורה הציבורית בוינה

היכן ניתן לרכוש כרטיסים לתחבורה הציבורית בוינה:

במכונות אוטומטיות שנמצאות בתחנות הרכבת התחתית. המכונות הן רב-לשוניות וניתן לבחור גם בשפה "אנגלית".
בחנות המקוונת של Wiener Linien
באמצעות הטלפון באפליקציית WienMobil או באפליקציית ÖBB
ברוב חנויות הטבק והעיתונים המכונות tobacconists.
כרטיסים לנסיעה בודדת זמינים גם בחשמליות בתוספת מחיר של 2.60 € (ילדים: 1.40 €). הם תקפים לנסיעה אחת כולל העברות.

סוגי כרטיסים בתחבורה הציבורית בוינה

סוג הכרטיס	למה מתאים	מחיר *	הערות
כרטיס בודד	נסיעה בכיוון אחד, תקף ל- 80 דקות מרגע התיקוף.	2.40 €	מתאים לנסיעה בודדת
כרטיס יומי	תקף ל- 24 שעות	8.00 €	פשוט, חסכוני ונוח
כרטיס ליומיים/שבוע	תקף למשך 48 שעות/72 שעות/שבוע	14.10 € – 22.6 €	פשוט, חסכוני ונוח
Vienna City Card	כולל שימוש חופשי בתחבורה והנחה באתרי תיירות	17 € – 35 €	כולל הנחות באטרקציות

אל תשכחו להחתים את כרטיס הנייר שלכם!

נסיעה חינם לילדים והנחות

ילדים עד גיל שש יכולים לנסוע ללא תשלום בתחבורה הציבורית של וינה.

ילדים ובני נוער מתחת לגיל 15 יכולים להשתמש ברשת התחבורה הציבורית של וינה ללא תשלום בימי ראשון, בחגים, במהלך חופשות בית הספר של וינה ובתאריכים ה- 2 וה- 15 בנובמבר.

ישנם כרטיסים מוזלים לכיוון אחד במחיר של 1.50 € לנסיעה לגילאי 65 ומעלה.

ניווט בתחבורה הציבורית בוינה

אפליקציית גוגל מפות Google Maps עובדת מעולה בוינה, בצורה חלקה ונוחה.

תוכלו להשתמש גם באפליקציה של חברת התחבורה של וינה (Wiener Linien), באופן אישי פחות התחברנו אליה.

איך מגיעים משדה התעופה בוינה לעיר?

לשדה התעופה של וינה יש גישה נוחה בתחבורה ציבורית.

הוא נחשב חלק מהמרחב האזורי, ולא מהעיר עצמה, ולכן לא כלול בכרטיס החופשי לוינה.
התוספת לנסיעה מהשדה לעומת נסיעה בתוך העיר נעה סביב 4-5 €, ועדיין היא זולה משמעותית מהרכבת המהירה המיוחדת (CAT), שמחירה קרוב לפי שלוש.

רכבות בין-עירוניות ואזוריות באוסטריה (ÖBB)

השלב הראשון הוא להוריד שתי אפליקציות של ÖBB:

טיפ חשוב: האפליקציה לא מזהה אם כבר רכשתם כרטיס יומי. ולכן היא עלולה להציע שוב כרטיס לנסיעה שכבר כלולה בו. חשוב לעקוב אחרי מה שכבר רכשתם ולהימנע מתשלומים כפולים.

ועוד משהו שחשוב לדעת: אם רכשתם כרטיס חופשי לאזור וינה, זכרו לעדכן זאת בפרופיל המשתמש באפליקציית ÖBB כדי לקבל את ההנחה המגיעה לכם על נסיעות שמתחילות בעיר. הקוד שצריך להזין בפרטי הנוסע הוא:
Jahreskarte Stadtverkehr Wien

סוגי כרטיסים ברכבות של ÖBB (נסיעות בין-עירוניות)

סוג הכרטיס	למה מתאים	יתרונות	הערות
כרטיס רגיל	רכבת מסוימת, שעה קבועה	קל לרכישה	אין גמישות בזמנים
כרטיס גמיש (Flex)	נסיעה בתאריך כלשהו	גמישות מלאה	יקר יותר
כרטיס קבוצתי	מ־2 נוסעים ומעלה	הנחה משמעותית	צריך לקנות יחד
כרטיס יומי אזורי Einfach-Raus-Ticket	נסיעות חופשיות באזור	חסכוני מאוד	כדאי לבדוק מראש
Österreichcard	חופשי שנתי בכל אוסטריה	נוח למטיילים קבועים	יקר, לא רלוונטי לטיול קצר

מוינה להאלשטאט ברכבת

מוינה לעיירה האלשטאט יש רכבת ישירה פעם ביום הלוך ושוב: יציאה בבוקר וחזרה בערב.
הרכבת יוצאת מתחנת הרכבת המערבית (Westbahnhof) בוינה ומגיעה הישר להאלשטאט.

לקו הרכבת הישירה מוינה להאלשטאט קוראים D (D 1018), והוא יוצא מתחנת הרכבת Wien Westbahnhof מדי יום בשעה 8:45, ומגיע לתחנת הרכבת של האלשטאט Hallstatt Bahnhst בשעה 11:54.
בדרך עוצרת הרכבת בתחנות בעיר לינץ', בעיירה גמונדן, באגם טראון, באד אישל ועוד.
הרכבת חזור יוצאת מתחנת הרכבת של האלשטאט בשעה 18:03, ומגיעה לוינה בשעה 21:15.

זמן הנסיעה ברכבת הישירה מוינה עד להאלשטאט אורך כשלוש שעות ורבע.

מחירי הכרטיסים משתנים לפי התאריך הנסיעה וזמן ההזמנה. בחודשי הקיץ (יוני-יולי-אוגוסט) מחירי הכרטיסים עולים כמעט פי שניים.

טיפ: מומלץ להזמין את הכרטיסים לפחות כשבוע מראש, ברגע האחרון התעריף יקר משמעותית.

הודעה חשובה: בין התאריכים ה- 12 במאי עד ה- 5 ביוני 2025 יתבצעו עבודות בניה בקווי הרכבת של המסלול המערבי באוסטריה.
המשמעות היא שבימים אלה יהיו שינויים בקווי הרכבת, ובין היתר גם לא תהיה רכבת ישירה מוינה להאלשטאט, אלא רק עם עצירה והחלפת רכבות.

תחנת הרכבת של האלשטאט ממוקמת בצידו השני של האגם. מהתחנה אל העיירה עצמה מגיעים במעבורת קצרה (נסיעה של 7 דקות) שמותאמת לזמני הרכבות.
עלות השייט במעבורת: 8 € לאדם (הלוך-חזור) במזומן בלבד בעת העלייה לסירה.

אפשר (ומומלץ) גם להשאר ללון באזור האלשטאט:

Dormio Hotel Obertraun הוא כפר נופש נפלא באוברטראון, במיקום מעולה בזלצבורג על שפת אגם הלשטאט (במרחק הליכה של כ- 9 דקות מתחנת רכבת האלשטאט).

הכפר הירוק מוקף בנוף מדהים של ההרים והאגם, וכולל שבילי הליכה ואופניים מטופחים, בריכת שחיה מקורה ומתקני שעשועים. הוא קרוב מאד לתצפית 5 האצבעות (10 דקות נסיעה) ולעיירה הלשטאט. דקות הליכה ספורות מתחנת רכבת ותחנת אוטובוס.

מתאים במיוחד למשפחות: בקתות במגוון גדלים, עם מטבח מאובזר וחצר. חוף רחצה ובריכה.

מומלץ מניסיון אישי!

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט תחבורה ציבורית באוסטריה – המדריך המלא הופיע ראשון במטיילים בכיפה

חוויות מאוסטריה – שבוע בזצלבורג ווינה

מירי — Fri, 28 Sep 2018 14:24:04 +0000

לא אנשי קבוצות מאורגנות אנחנו, לחופשות אנחנו יוצאים בלבד לבד שלנו. מה זה לבד? לבד זה למצוא את עצמנו באיזה בית עץ עם גג אדום ופרחים בחלון על השפיץ של הר ירוק, כמו אלה שאתם רואים לאורך האוטוסטרדה ושואלים את עצמכם איך בכלל מגיעים לשם? יש כביש גישה? או שצריך לטפס עם חבלים?

ובכן, יש. ובמרחק עשרים דקות גם סופר קטן עם 'ליסט' של מוצרים כשרים, מהם נבשל לנו ארוחות שעין לא ראתה וחך לא ליחכה והכל לבד לבד.

לפעמים, מגיע איזה מישהו ללבד לבד שלנו, מצטרף לרגע, אבל רק לרגע. אולי אנחנו קצת אנטיפתים ולכן הם עוזבים בסוף. אמש זה היה בעל הבית שלנו. ראה אותנו בחצר מטפלים במנגלנו הקטנטן ובא להגיד שלום. אוסטרי שמנמן עם שפם וחיוך ידידותי-תשאירו-חוות דעת-חיובית, ושאל אם אפשר להציע לנו בקבוק יין.

אמרנו שלא. הוא צחק: כן, אני יודע, אתם לא שותים אלכוהול. צחקנו גם, אנחנו כן שותים אלכוהול, אנחנו לא מוסלמים.

שוב צחק ואז הניע ראשו בתסכול: מוסלמים מוסלמים. הכל פה מלא מוסלמים.

גם לפה הם הגיעו מסוריה? חשבתי יותר לגרמניה.

בתגובה הוא מתחיל לגנות את אנגלה מרקל, ואת גרמניה באופן כללי, ואת כל האנשים באירופה שהרשו לזה לקרות. ואיך בשביל להצדיק את עצמם הם כל הזמן מזכירים למה גרמה שנאת הזרים לפני 80 שנה, ושצריך ללמוד מאושוויץ. הוא מסמיק קצת כשהוא מזכיר לנו את אושוויץ אבל ממשיך, עם כל הכבוד, אתם יודעים, אושוויץ היתה לפני 80 שנה. די! עבר מספיק זמן, אנחנו לא צריכים לשלם על זה יותר.

אנחנו מחייכים אליו וממשיכים לטפל במנגל הקטן שלנו.

עד עכשיו הם היו הבעיה שלנו, אני אומרת לו בקריצה, עכשיו הם הבעיה של כולם, שוויון בנטל.

הוא לא משועשע.

אני כן.

הוא ממשיך לשבת איתנו. נראה לי שהוא בלבד לבד שלו לא רק בחופשות.

כשהוא סוף סוף פורש, אנחנו מסתכלים זה בזה ומושכים כתפיים.

עוד אנטישמי קטן, אומר בעלי, קלטת שגם בהגירה המוסלמית לאירופה היהודים אשמים?

מאוחר יותר האוסטרי החביב שולח לנו סמס עם רשימת מקומות שכדאי לנו לבקר מחר.

אנחנו אומרים לו דאנקה עם אמוג'י מתאים.

מקסים פה בלבדלבד שלנו. עוד כמה ימים נחזור הביתה ונמשיך בביחד-יחד שלנו לגרום לפליטים סורים להציף את אירופה ולעשות מנגל בשטחים ציבוריים.

נקיק למרקלאם Lammerklamm

יצאנו למגלשות האלפיניות באבטנאו. פתאום באמצע הדרך ראינו מלא מכוניות חונות לצד הכביש.

ברגע של ספונטאניות החלטנו: חונים גם, נלך לבדוק.

זו היתה החלטה מצוינת: אחד המקומות המדהימים שראינו. אתר חובה.

הנקיק חוצה צוקים תלולים ומעליו שביל הליכה, צר מאוד וגבוה מאוד. קשה לתפוס היופי הזה בתמונה אבל הוא פנטסטי:

זרמים רבי עוצמה, צוקים תלולים, קניונים עמוקים ונופים מרשימים. הזדמנות לחוות מקרוב את יחסי הגומלין בין האור למים.

משך הטיול: כ- 60 דקות, אם כי אפשר לעשות את זה בהליכה קלה יותר דרך הערוץ בתוך 30 דקות. יש אפשרות לטייל סמוך למים או מעל שבילי הליכה.

ניתן להנות גם מפעילויות מים בערוץ: סיורים מודרכים על ידי קאנו, רפסודה ואפילו צינורות פנימיים מאפשרים לחוות את המסתוריות של המים מקרוב.

מחיר הכניסה זול מאד, 11.5 יורו לזוג פלוס ילד.

נתקלנו במקום בישראלי המכוער: כאלה שנכנסו מהצד השני בחינם. פגשנו אותם בטרמפולינות של המגלשה האלפינית. גם שם הם השתרבבו בחינם, חבל.

המגלשות האלפיניות באבטנאו

משם המשכנו למגלשות ההרים (האלפיניות) באבטנאו. חוויה מקסימה.

אחרי כל זה כבר היינו רעבים. בשר יש לנו, וגם גריל קטן וגחלים, ותכננו לצאת לטבע ולהנות מארוחת ערב אחרי יום יפה במיוחד. שמנו בגוגל מאפס "Place to grill/bbq in saltzburg" והוא בהחלט הציע כמה מקומות.

נסענו ונסענו בנופים שמשכרים את החושים יותר מבירה, הגענו לכל מיני נקודות קסומות וכרי דשא שבישראל היו הופכים בין רגע למעשנה אחת גדולה, אבל מקום בו מותר לעשות גריל לא מצאנו.

בסוף ניגשתי לאישה נחמדה (כולם פה נחמדים אגב) ושאלתי אותה איפה מותר לעשות גריל.
אווווווווו…ענתה בהתלהבות. אסור באוסטריה לעשות גריל באופן עצמאי. הממשלה מדליקה עבורך אש בזמנים מסוימים, במקומות מסוימים. באופן פרטי אסור.
ואז בא הפאנץ'. באנגלית השבורה שלה היא גם הסבירה לנו למה.
פשוט מאוד יבש פה… יש חשש משריפות.
יבש פה.
פארשסטייט??
יבש.

טיפ: אין אפשרות לעשות "על האש" בשטחים ציבוריים באוסטריה.

מכרות המלח בהאליין Salzwelten Hallein

טיול משפחתי נהדר! מישהו מוכשר מאוד לקח אתר שיצא משימוש והפך אותו לשעה שכולה חוויה וכיף. החומר המילולי מועבר באמצעות סרט נחמד בהמשכים. הירידה לבטן האדמה נעשית במגלשות כבירות שסוחטות שאגות של שמחה מהילד הקטן ביותר עד לסבא הקשיש וחמור הסבר ביותר.

בסוף או בהתחלה יש את הכפר הקלטי הקסום שיושב לו בתוך פינת נוף מושלמת. כאן מקבלים הצצה לאיך חיו פעם-פעם ומי הם אבות אבותיו של העם הזה פה (חיה-רועס השמישמור).

פחות משעה מזלצבורג, מ ו מ ל ץ!

ממש ליד מכרות המלח יש עוד אתר של מגלשות הרים עם רכבל כסאות שמעלה אותך למעלה. אנחנו ויתרנו.

מערת הקרח ליד ווארפן Werfen Eisriesenwelt

פחות משעה מזלצבורג. נמנענו מנסיעות ארוכות משעה כי הקטנטונת לא אוהבת.

ובכן, עלינו עם הרכב בכביש די מפחיד (תלול אימאלה) עד איפה שכבר לא מרשים יותר לטפס. ורעננים ותמימים התחלנו לטפס לעבר הרכבל.

וטיפסנו. וטיפסנו. וטיפסנו.

איזה עשרים דקות תלולות אש. הגענו למבנה בו קנינו כרטיסים. קניתי גם ז'קט כי פה נאמר לי שבמערות אפס מעלות. הסוודרון שהבאתי לא יספיק.

יוצאים מהמבנה ועכשיו מה?!

ממשיכים לטפס לטפס לטפס… כדי להגיע לרכבל!

טיפוס זויתי של איזה 70 מעלות, לא מגזימה.

עוד עשרים דקות של טיפוס.

מגיעים לרכבל שמעלה אותנו ממש לאורך צוק 90 מעלות.

שמחים ומזיעים יוצאים מהרכבל ומה עכשיו???

עוד לטפס!

ולטפס ולטפס ולטפס…

האויר קר. רואים את העיר מתחת כמו מגרש קטן של פונג מרהיב, ואנחנו כולנו מים! הטיפוס ק ש ה!

מרחוק רואים את המערה.

ממשיכים לטפס זה לא נגמר! אני חושבת על המשפחה החמודה שפגשנו בחניון עם שני ילדיה הקטנטנים ומקווה עבורם שידעו לעשות אחורה פנה לפני ששילמו…

מטפסים מטפסים…

מגיעים לקייב – למערה!

המדריך החמוד ומלא חוש הומור מספר לנו שבמערה…

נ ט פ ס!

700 מדרגות הלוך.

700 חזור.

כולם צוחקים בטוב לבב.

הוא לא.

מתכוון לכל מילה

ואכן.

מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגו……

וקרח.

וכפור.

ומזיעים, וקופאים, ונדהמים מהפלא.

ושמחים לצאת מהמערה חזרה לאור יום עם איזה חמש שש קילו פחות בטוח.

והנוף שמחוץ למערה מ ה מ ם.

משהו שרואים פעם בחיים.

קיצר.

טיול לא קל.

אבל שווה!

אחר כך הלכנו לארמון הלברון ולגן החיות על פי התעקשותה של הקטנטונת.

אני פשוט מתתי על ספסל. נרדמתי באפס כוחות.

אפס.

הטיפוס הרג.

בעלי הלך איתה לגן החיות. לא משהו.

שומדבר שאי אפשר לעשות בארץ. מצד שני היינו גמורים אז אולי לא הצלחנו ליהנות כמו שצריך.

ההלברון: הגנים מהממים. והוואסר שפילע…

נחמד.

שבת בוינה

מזלצבורג נסענו לכיוון וינה. העדפנו לשהות בשבת בוינה מכמה סיבות. קודם כל בוינה יש קהילה יהודית גדולה ומפותחת ולכן היא מתאימה מאד לשומרי שבת. יש בוינה כ- 15 בתי כנסת, חנויות ומסעדות כשרות ואפילו עירוב. וינה גם מתאימה מאד לטיול רגלי בשבת.

בדרך הצטיידנו בכמה מצרכי מזון חיוניים מרשימת הכשרות שמצאנו בסופר.

טיפ כללי: כשאתם מחליטים לצרף לחופשה שלכם את הקטנטונת כדאי לקחת בחשבון שצרפתם בוס לטיול. כלומר, אם בלעדיה ההחלטות נחלקות בין שניכם פיפטי פיפטי (מתוך הנחה שככה זה אצלכם) עם ילד ההחלטות יתחלקו פיפטי (לכם) ופיפטי לה וכדאי לכבד!

כך קרה שבמקום לעשות טיול רגלי ברחובות וינה בשבת, עשינו טיוליון רגליון לגינת שעשועים סמוכה ובמקום להביט על יצירות הפאר הארכיטקטוניות של העיר, השגחנו על הילדה שקיפצה באומגה ובנדנדות אבל נתחיל מהתחלה.

מצאנו דירה נעימה במרכז הרובע הראשון, חמש דקות הליכה מבית הכנסת הגדול של וינה. קומה חמישית אמנם אבל מה זה בשביל מי שעשה לפני יומיים את מערת הקרח?!

הזמנו לעצמנו ארוחת שבת במסעדת אלף אלף הצמודה לבית הכנסת. לסעודת היום, כך נאמר לנו, אין צורך להזמין מנות, כי הולך להיות קידוש ענק אחרי התפילה וכולם מוזמנים.

כבר ביום שישי הלכנו לבדוק איפה נמצא בית הכנסת הגדול בוינה. כשראינו טנק משטרה חונה בפתח הרחוב ולידו שניים שלושה חמושים, ידענו שהגענו למקום הנכון.

בערב שבת עברנו בידוק בטחוני לפני שנכנסנו לבית הכנסת:

מאיפה אתם? (מהארץ דה)

מאיפה בארץ? (נתניה דה, אם לא ירושלים, רק שם!)

למה אתם כאן? (כי וינה, דה)

יש עליכם נשק? (סידור, נחשב?)

מה לגבי ספריי פלפל? (…)

מכירים מישהו בקהילה? (בוינה?! מי גר בווינה?!)

מלחיץ, קצת מעציב, אבל גם משרה בטחון תכלס.

בגלל שאנחנו נראים יהודים ברבאכ נתנו לנו להיכנס כמובן.

התפילה מהממת. קטעי חזנות ושירה מרוממי נפש ואנחנו בכלל לא בעניין של חזנות. מייד אחרי התפילה עוברים למסעדה הסמוכה לארוחת שבת נעימה. האוכל הטעים מוגש בשפע ובאלגנטיות.

את הדרך הביתה עשינו בגשם שוטף, חוזרים תוך כדי ריצה שפופה על דבריה של חברתנו מזלצבורג: באוסטריה אסור להדליק אש בשטחים ציבוריים, כי יותר מידי יבש כאן.

התפילה בשבת בבוקר מתחילה בתשע. תפילה נהדרת, טקסים וינאיים חמודים, החזן ומקהלתו, הילד הקטן שהצטרף אליהם וזייף במלוא העוז. שבת חתן (אופ-רופ) שכוללת את הכלה בעזרת הנשים, מי שברך למדינת ישראל, לחיילי צה"ל, אתה בחרתנו מכל העמים.

בית הכנסת הולך ומתמלא. כייף להכיר ככה מקרוב את אנשי הקהילה. אני מגלה שאני חובבת אנתרופולוגיה יהודית ובעיקר את אופנת הכובעים של הנשים המקומיות. האישה לצידי מתקשה לעקוב אחרי מהלך התפילה בסידור, אני מדפדפת עבורה, עכשיו יש לי חברה בוינה ועוד אחת עם כובע מושלם.

הקטנטונת התפללה שחרית כמו בכיתה ואז יצאה לחפש את האיש הכי חשוב בבית הכנסת:

הקנדי-מן.

היא מוצאת אותו ומעכשיו מבקרת אותו באינטרוולים שהולכים ומתקצרים. אצלו היא פוגשת עוד ילדים וכשאני מגלה שכבר שעה היא לא עלתה להראות לי את השלל אני יוצאת לחפש אותה. מוצאת אותה בקומת הכניסה עם חבורה גדולה של וינאיים קטנים ובייביסיטר (מטעם בית הכנסת) שמשחקת איתם משחקי קופסא. אני מתחילה לשקול שיכחה אלגנטית של הקטנטונת כאן עד סוף הקיץ.

הקידוש יפה וגדול. כולם באמת מוזמנים. בארים עמוסים באוכל טוב, החברה נהדרת והלב מתחמם איך שיהודים הם משפחה בחור הכי נידח בעולם.

אחר הצהריים תבואו לגינה ב- Bürse platz אומרת לי אחת הנשים. שם נמצאים היהודים בשבת אחה"צ.

אז ככה זה קרה.

אחרי כמה שעות בגינה, הקטנה עם החבר'ה שלה ועכשיו גם אנחנו עם שלנו, נפרדנו מכולם והלכנו לטייל קצת (אחרי שדחינו בנימוס הזמנה לעלות). אכלנו משהו קל לסעודה שלישית בדירה, הבעל יצא למנחה-מעריב וחזר במוצ"ש בדיוק בזמן להבדלה.

יום ראשון - וינה

כשחזרנו הביתה בסביבות שש וחצי בערב, מצב הרגליים שלנו גרם לנו לבדוק באפליקציה שבסלולרי כמה הלכנו. זה הרגיש כמו… הרבה.

זה באמת היה הרבה. קרוב לעשרה קילומטרים ואפילו לא שמנו לב.

וינה היא עיר יפהפיה. משהו בלתי נגמר ובלתי נתפס. כיכר אחרי כיכר, מזרקות מים, ארמונות, גני חן, חנויות קסומות. משהו חלומי שנשאר איתנו ממאות אחרות, תוך שיפוץ ושדרוג מתמיד. בימי ראשון החנויות סגורות ואטומות, מה שכופה על ההליכה הזו להיות הרבה יותר, נגיד, רוחנית והרבה פחות חומרנית.

קנינו את ה'וינה פס' ולכן הרשינו לעצמינו לקפץ ממוזיאון לארמון לאטרקציה וחוזר חלילה. התמקדנו בעיקר בכאלה שיכולים לעניין ילדונת בת שמונה.

טיפ: מומלץ לקנות את כרטיס ה"וינה פס" המאפשר כניסה חופשית ליותר מ- 60 אתרים ואטרקציות בוינה.
ניתן לבחור בכרטיס ליום אחד, יומיים, שלושה או שישה ימים.
ברכישת הכרטיס תדלגו על התורים בשנברון, גן החיות, הגלגל הענק ועוד. כולל נסיעה ללא הגבלה בנתיבי אוטובוס התיירים.

התחלנו בארמון הופבורג, משכנה של סיסי אשתו הדכאונית של פראנץ יוזף. הבטיחו לנו שהילדה תוכל למדוד בגדי מלוכה, מה שלא קרה (כי טיולי ילדים יש רק על פי הזמנה ובזמנים קצובים ואנחנו לא ידענו). אבל גם בלי זה, אתר מדהים. כלי האוכל, המפות, אוסף כלי הכסף והזהב של החבר'ה האלה מבית הבסבורג! לראות וליהנות וגם ללמוד שיעור ככה מהצד על העושר ועל הקשר הרעוע שלו ל- אושר.

משם המשכנו למסע בזמן של וינה – Time Travel Vienna, המציג בצורה אינטראקטיבית (5D) את ההיסטוריה של וינה לאורך זמן, מיסודה כמחנה רומאי עד לזמן המודרני.
חוויה של שעה מקסימה.

ממש ליד בדקנו את המוזיאון היהודי של וינה, אבל זה רק בגלל שאנחנו 'ג'ודען' בעצמנו ואם אנחנו לא נקפוץ להגיד שם 'היי' מי יקפוץ?

לא התלהבנו, קנינו בקבוק קולה וברחנו מהר.

עכשיו כבר הרגליים התחילו להתלונן. אם לא הקטנטונת היינו מתעלמים מהן כמובן, אבל הקטנטונת גם התעייפה וגם ממש שמה עיניה בעגלות הסוסים ובטקסי-אופניים מסביב.

אחד מהם 'עשה לנו מחיר' ממש ידידותי (10 €) והקפיץ לנו את הדרך לביתו של מוצארט – Mozarthaus Vienna שם פגשנו את מוצארט, שטראוס, היידן בטהובן ועוד כמה חבר'ה שמיררו לי באופן אישי את החיים בין גיל 8 לגיל 15. מקום נחמד לחובבי הז'אנר.

משם לקחנו אוטובוס דו קומתי (כלול בכרטיס ה"וינה פס") הביתה.

אכלנו ארוחה קלה של סנדוויצ'ים, ואחרי מנוחה של שעה שעתיים, יצאנו (באוטו) לגלגל הענק, תענוג שגם כן כלול ב'וינה פס' ושבכל זאת די מומלץ לוותר עליו. עסק איטי, מחניק, עזבו.

יום שני - ארמון שנברון Schönbrunn

האמת היא שהשנברון כמו כל וינה, יפה באופן שקשה לתאר במילים. תוכו וברו כאחד.

אתה עובר חדר אחר חדר. הקירות מצופים משי דמשק, קטיפה ותכלת. חדר הבוקר וחדר הערב. חדר הנשפים של האמפרר, חדר הנשפים של האמפרס. חדר העדכונים המדיניים וחדר העדכונים הקולינריים. החדר הצהוב והחדר השחור. החדר הכחול (אוי הספות שם. אוי אוי אוי, הגנבתי תמונה. הייתי חייבת סורי. יש לי חברה שמעצבת עכשיו בית, הרגשתי שאני חייבת לה את זה) וחדר המליון טה דה דה דם!

בכל החדרים פורטרטים מדהימים של בני המשפחה, שחיה את חייה מתוך אמונה שהם בעלי 'הנשמות הנצחיות', שנבחרו עלי ידי הא-ל בעצמו (מה שנכון, תכלס) לשלוט ולמלוך על העולם. פאר והדר באופנים שקשה לבן תמותה רגיל להכיל. והנה הגענו לחדר ארוחת הערב המשפחתי. השולחן ערוך ומוכן לכל אלף המנות שיוגשו כאן לפרנץ יוזף ולאשתו הדכאונית סיסי, שסבלה כל חייה מחמות איומה ונוראה.

לפראנץ יוזף ולסיסי היו ארבעה ילדים. את אחת הבנות הם שכלו בתינוקותה, והבן לו חיכתה האימפריה כולה עד שהואיל בטובו להגיע אחרי שלוש בנות(!) התאבד.

משפחת האבסבורג לא אהבה מלחמות. הם העדיפו לספח שטחים על ידי קשרי נישואין. כך נוצלו הילדים, הילדות בעיקר, כדי לבוא בקשרי נישואין עם משפחות מלוכה אירופאיות, כשההתאמה בין בני הזוג, הגיל ויתר הפרטים אינם רלבנטיים לאיש, מלבד לכלה האומללה.

סיסי עצמה, שנישאה והיא רק בת 16 (פרנץ יוזף היה בן 26) כתבה בשלב מאוחר יותר בחייה בצער רב על הסכמתה לנישואים אלו.

במילים אחרות, את מטיילת בתוך אגדה. רואה איך בני המלוכה ישנו ואיך התעוררו, מה אכלו ומה שתו, איך טיילו (צי העגלות, אוח, אוח) ואיך התלבשו ונוגעת בפנטזיה אבל גם באירוניה. חיים שאמורים היו להיות מאושרים ושמחים, איכשהו היו בפועל מלאי עצב, כאב ובדידות.

כרטיס לארמון שנברון: דלגו על התור + סיור מודרך ניתן לקנות כאן >
הכרטיס כולל:
כניסה ללא תור לארמון שנברון
סיור בלעדי דרך ארמון השנברון באנגלית עם מדריך מורשה
משלוח כרטיסים מיידי
משך הסיור: שעה וחצי
מדריך פרונטלי באנגלית או בגרמנית
אין צורך להדפיס, ניתן להציג את הכרטיס בסמארטפון

אחרי הסיור בארמון היה כייף להתרענן עם גלידה צוננת. בזכות המדריך לשומרי כשרות באוסטריה גילינו שיש במקום (ממש במתחם עצמו) גלידה שגם שומרי כשרות יכולים לאכול. הגלידה החלבית כשרה לאוכלי חלב נוכרי, והגירסה הפרווה כשרה אפילו למהדרין!

המשכנו לטייל בגנים היפים והמטופחים, ביקרנו גם במבוך העשוי צמחים וגזום בקפידה, מקסים. יש במקום גם פינות עם מתקני שעשועים מיוחדים לילדים.

המשכנו למוזיאונים נוספים שנמצאים במתחם: מוזיאון הכרכרות, מוזיאון הילדים (הילדה נהנתה למדוד שם שמלות שיראין ולשחק במשחקים). המוזיאון לרהיטים אימפריאליים. על המוזיאון למנות אחרונות דילגנו, כי חששתי שהבטן שלי לא תעמוד בזה.

טוב שקנינו את הוינה פס ולכן כל המוזיאונים הללו היו כלולים בכרטיס. אחרת, היינו נאלצים לשלם על כל אחד בנפרד.

בסוף היום עם ההבסבורגים בשונברון עלינו לטיסה שלקחה אותנו הביתה.

טוב מידי פעם לצאת לבדוק עולם, פי אלף טוב יותר לחזור.

בתי נופש ודירות מומלצים בזלצבורג

OFENTÜRL alpine living – מלון דירות מעולה (ציון 9.4 בבוקינג!) חדיש ומטופח בפלכאו. הדירות מתאימות לעד 6 נפשות, וכוללות מטבח מאובזר מאוד בכל מה שצריך לבישול. המקום פונה לנוף נפלא ומציע חצר גדולה עם דשא ומתקני שעשועים וחניה חינם.

Aparthotel Pichler – מלון דירות מקסים במיקום שקט. הדירות ויחידות הסטודיו מרווחות, מעוצבות בסגנון כפרי וכוללות מטבחון, עם נוף להרים ואינטרנט אלחוטי. מרביתן מצוידות במרפסת. מתקני משחק רבים לילדים ושירותי כביסה בתשלום. בחורף אוטובוס סקי חינמי עוצר במרחק של 200 מ' משם.

Enjoy the alps – מלון דירות מעולה הכולל בריכת שחייה (בעונה), מרכז בריאות וספא ומתקני ברביקיו. נמצא במרחק 12 דקות הליכה מהרכבל. מתאים למשפחות! ישנן דירות 3 חדרים מתאימות ל- 9 נפשות.
יחידות האירוח משקיפות לנוף מדהים, וכוללות מטבח מאובזר, ובחלקן יש גם חצר או מרפסת.

Almdorf Almlust – אתר נופש גדול הכולל בקתות, דירות וחדרי אירוח עם נוף מהמם. מתאים למשפחות! ישנן דירות 3 חדרים מתאימות ל- 6 נפשות. במקום יש בית ספר לסקי, מתחם ספא משוכלל הכולל בריכה מקורה, גן גדול עם בריכת שחיה ומתקני ברביקיו.
יחידות האירוח מעוצבות בסגנון אלפיני מסורתי עם רצפות וריהוט עץ. הבקתות והדירות כוללות מטבח מאובזר, ובחלקן יש גם מרפסת.

טיפ: בקיץ, כרטיס ה- Flachau Summer Card כלול במחיר מרבית הדירות והצימרים בפלכאו. כרטיס זה כולל הטבות רבות כגון שימוש חופשי ברכבלים וכניסה חופשית לאתרים ואטרקציות.

Adler Resort – אתר נופש מעולה במרחק 5 דקות הליכה מהמלון הכשר בהינטלגרם. דירות הכוללות מטבחון מאובזר, מרפסת או טרסה ונוף להרים. במלון יש אזור ספא הכולל בריכת שחייה מקורה, בריכה חיצונית, אזור כושר, סאונה ואמבט אדים. לתשומת לב: יש במקום גם חדרי אירוח בודדים שאינם כוללים מטבח, יש לבחור באפשרות הרצויה בעת ההזמנה.

טיפ: בקיץ, כרטיס ה-Joker Card כלול במחיר הדירה. כרטיס זה כולל הטבות רבות כגון שימוש חופשי ברכבלים וכניסה חופשית לאתרים ואטרקציות.

Hotel Alpenblick – מלון נהדר עם נוף נפלא, במרחק 7 דקות הליכה מהמלון הכשר בהינטלגרם. במלון יש גם דירות חדר או שניים (עד ל- 5 נפשות) הכוללות מטבח מצויד במקרר, תנור וכיריים. חניה צמודה חינם ואינטרנט אלחוטי. לשומרי שבת: מודעים לצרכים המיוחדים של שומרי שבת, וניתן לבקש שיכבו את החיישנים במלון בשבת.

טיפ: בקיץ, כרטיס ה-Joker Card כלול במחיר הדירה. כרטיס זה כולל הטבות רבות כגון שימוש חופשי ברכבלים וכניסה חופשית לאתרים ואטרקציות.

Hotel Valerie – מלון נהדר עם נוף מדהים להרים, צמוד למלון הכשר בהינטלגרם – 4 דקות הליכה. מציע חדרים ודירות הכוללות מטבח ומרפסת המתאימות ל- 6 נפשות. במקום מרכז בריאות וספא, אופניים להשכרה וחניה.

Landhaus & Haus Rustika – מתחם דירות מקסים בוואגריין (ציון 9.5 בבוקינג!) מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים. הדירות כוללות מרפסת הצופה לנוף נפלא, אינטרנט אלחוטי וחנייה. במקום גם ספא ובו סאונה, ג'קוזי ועוד.
יש במתחם גם בריכת שחייה חיצונית, חדר משחקים, מתקני שעשועים לילדים, פינת ברביקיו ופינת ליטוף. מתאים לעד 12 נפשות.

Landhotel Hinteraigengut – מלון דירות מעולה בפלכאו עם גינה ובריכת שחיה. דירות מתאימות עד ל- 6 נפשות. נוף מקסים ומיקום מצוין לטיול כוכב.

טיפ: הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לקנות מט"ח (יורו) לטיול היא דרך Fly Money. פשוט מזמינים את הכסף מראש באינטרנט ואוספים אותו לפני הטיסה בדלפק בנק הפועלים בנתב"ג. ניתן לקנות גם בתשלומים. להזמנה לחצו כאן >

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט חוויות מאוסטריה – שבוע בזצלבורג ווינה הופיע ראשון במטיילים בכיפה