אלף אלף - מטיילים בכיפה

יומיים בוינה – טיול אביבי קצר אחרי פסח

עדי — Tue, 06 May 2025 11:01:29 +0000

מה עושים שבוע אחרי פסח, כשצריך אוויר לנשימה אבל אין באמת זמן לחופשה רצינית? טסים ליומיים בוינה.
הפעם הצטרף אליי הבן שלי, ויחד בילינו זמן איכות נדיר של אמא ובן, כזה שלא קורה הרבה בתוך השגרה.

למרות שזו כבר הפעם החמישית שלי בעיר, עדיין הצלחתי ליהנות, להכיר מקומות חדשים ולגלות זוויות אחרות של וינה שכבר חשבתי שאני מכירה.

יומיים בוינה בלי לחץ להספיק ובלי להתרוצץ בין "אתרי חובה" (טוב, כמעט בלי), אבל עם הרבה כייף ורגעים קטנים ששווה לזכור.

שני בערב: תל אביב - וינה

טסנו עם וויזאייר. הטיסה יצאה כמעט בזמן מטרמינל 1 והייתה קצרה ונוחה.
נחתנו בשדה התעופה בוינה בסביבות 11:15. בגלל השעה המאוחרת, החלטתי לתאם מראש עם נהג יהודי מהקהילה שיאסוף אותנו מהשדה ויקח אותנו למלון.

הגענו בחצות למלון אימלאואר, מלון מעולה ברובע השני (האזור היהודי) בוינה. זו כבר הפעם השניה שאני בוחרת להתארח כאן.

מדובר במלון נקי ומטופח, אשר ממוקם בלב האזור היהודי, קרוב למסעדות וחנויות כשרות. הצוות חביב, החדרים מצוידים בקומקום חשמלי ומקרר קטן והמחיר משתלם מאד ביחס לתמורה.

יום שלישי - אמנות בבוקר, אורות הפראטר בערב

קמנו לבוקר אביבי ושטוף שמש, למזלנו זכינו ב"ה למזג אוויר מפנק לאורך כל השהות בוינה (לא טריוויאלי בכלל בעונה הזו ובכלל).

לפני שיצאנו לטיול, עצרנו ב"ואהבת" לקפה ומאפה, והצטיידנו גם בפירות וחטיפים בסופר הכשר.

צעדנו אל תחנת הרכבת התחתית (U-Bahn) ברחוב טאבורשטראסה, שם קנינו במכונה אוטומטית כרטיס נסיעה חופשי ל- 48 שעות. הכרטיס מתאים לכל התחבורה הציבורית בוינה – רכבת תחתית, חשמליות, אוטובוסים ורכבות, והוא משתלם ומאד נוח לשימוש:

מחתימים את הכרטיס פעם אחת בהתחלה במכונה שבפתח התחנה ומאז אפשר לנסוע חופשי.

המוזיאון לתולדות האמנות - Kunsthistorisches Museum

נסענו אל רובע המוזיאונים MuseumsQuartier, אזור מהמם שעמוס במוזיאונים שווים.

ממש ממול נמצאת "כיכר מריה תרזה", וסביבה ארמונות מרשימים אשר משמשים כמוזיאונים.

צעדנו אל המוזיאון לתולדות האמנות Kunsthistorisches Museum Wien, שם מוצגת עכשיו תערוכה נפלאה בשם Nature's Time – זמן הטבע, אשר מציגה יצירות בנושא הטבע מאת ארצ'ימבאלדו (האמן שיצר את הפורטרטים המדהימים העשויים פירות), בסמו וברויגל.

התערוכה היתה מדהימה!
היא הציגה יצירות מופת של פיטר ברויגל, ארצ'ימבאלדו, בסאנו ואמנים בולטים אחרים של המאה ה- 16 בנושא הטבע. כאשר היא מתמקדת ביחסי הגומלין בין בני אדם, טבע וזמן (עונות השנה).
הצלחנו אפילו למצוא נקודה יהודית בתערוכה: כיתוב בעברית בספר אנטומיה עתיק "כלב – כלבא".

גם המוזיאון עצמו (מלבד התערוכה) ענק, מושקע ומרתק. הוא כולל אינספור יצירות אמנות מפורסמות, חפצי ערך ועתיקות.

התמקדנו באוסף חפצי האמנות של בני משפחת הבסבורג, שכלל אוצרות מזהב, כסף, שנהב ואבנים יקרות. ראינו מיניאטורות יפהפיות, שעונים, משחקים יקרים עשויים בעבודה אמנותית כמו שח ושש-בש וגם תיבות נגינה מדהימות.

כרטיס לתערוכה שכולל גם כניסה ליתר חלקי המוזיאון >

אפשר גם להזמין כרטיס למוזיאון (ללא התערוכה) במחיר מוזל כאן >

מהמוזיאון המשכנו למקום קרוב ומגניב, אשר ממקום על גג מוזיאון לאפולד:

רופטופ MQ libelle

מרפסת התצפית ברובע המוזיאונים נפתחה לפני שנים ספורות, והיא מציעה (בחינם!) נוף נהדר ואווירה שקטה ונעימה בשעות היום.

המקום מעוצב עם גופי תאורה מענייינים וכולל בר נחמד על הגג. שומרי כשרות יכולים להזמין קוקה-קולה, אייס תה או משקה אלמדודלר שנמצאים ברשימת הכשרות של אוסטריה.

הכניסה לרופטופ חופשית, והוא פתוח מדי יום בין השעות 10:00-22:00. הגישה למקום היא באמצעות מעלית שנמצאת צמוד למוזיאון לאופולד.

עכשיו כבר היינו רעבים ומעט עייפים, אז חזרנו אל הרובע היהודי. הזמנו פיצה ב"פיצה פרגו" ולקחנו אותה איתנו לאכול בנוחות במלון.

נחנו קצת בחדר (אין על שנ"צ בטיול!) ויצאנו שוב, הפעם לפראטר.

הפראטר Prater

הפראטר, פארק רחב ידיים וגן השעשועים המפורסם של וינה, נמצא לא רחוק מהרובע היהודי: צפונית מזרחית אליו, במרחק הליכה של כרבע שעה-עשרים דקות, או נסיעה קצרה של תחנה אחת ברכבת התחתית.

הדבר הראשון שראינו הוא הגלגל-ענק המפורסם וינר ריזנראד Wiener Riesenrad, שנבנה לפני כ- 120 שנה והפך לאחד מהסמלים המזוהים ביותר של העיר.

הוא עשוי מקרוניות רכבת ישנות וצופן בעברו גם סיפור אפל: עם פרוץ מלחמת העולם השניה, היה הגלגל בבעלות אדוארד שטיינר, איש עסקים יהודי ממוצא צ'כי. כחלק ממדיניות האריזציה הלאימו הנאצים את הגלגל הענק מידיו, ואילו הוא נשלח לאושוויץ ונרצח שם.

הפעם ויתרתי על סיבוב בגלגל הענק, כי כבר הייתי בו בעבר בטיול עם בתי בוינה.

המשכנו אל פארק השעשועים הסמוך שנמצא במרחק כמה דקות הליכה, שם מחכה מגוון עצום של מתקנים, כולל גלגל-ענק נוסף, גדול ומודרני יותר.
לכל מתקן משלמים בנפרד: יש מתקנים בעלות של 10 יורו, ויש גם משחקים פשוטים יותר, כמו משחקי ארקייד של תפיסת בובות במנוף או קליעה למטרה ביורו-שניים.

סיימנו את הערב בארוחה במסעדת "מאה שערים" – מסעדה בשרית אסייתית ברובע היהודי (כרבע שעה הליכה מהפראטר)

היום השני - מהאקווריום לשנברון וגם שניצל וינאי

את הבוקר פתחנו במדרחוב הקניות מריה-הילפר. שם, בין חנויות הבגדים ובתי הקפה, נמצאת הפנייה ליעד הראשון שלנו להיום:

עולם הים - Haus des Meeres

כמו תמיד, הזמנו כרטיסים מראש, מה שחסך לנו זמן בתור.

זהו האקווריום הגדול ביותר באוסטריה, והוא ממוקם במבנה בטון מרשים בן 11 קומות, ששימש בעבר כמתקן הגנה מהפצצות.
בין אינספור היצורים הימיים שפגשנו שם היו עכברי ים (כן, מסתבר שזה באמת דבר), צבי ים, סוסוני ים, חתולי ים וכרישים – כל אחד יותר מסקרן מהשני. היו גם בעלי חיים חיים יבשתיים כמו קופים, תוכים, נחשים ועוד.

אבל גולת הכותרת מבחינתנו הייתה מרפסת התצפית בקומה ה- 11, שממנה נשקף נוף פנורמי מהמם של וינה כולה.

מזג האוויר היה מושלם, אז נשארנו שם לא מעט זמן, רק ליהנות מהרוח, מהנוף ומהשלווה שמעל העיר.

לצד התצפית פועלת גם מסעדה קטנה עם מקומות ישיבה, למי שרוצה לשבת עם קפה או משקה אחר מול הנוף.

משם חזרנו למדרחוב מריה הילפר.
עצרנו בסניף מקומי של SPAR כדי לקנות פירות חתוכים, פינוק קטן לשומרי כשרות, כשאי אפשר לקנות כמעט כלום…

אבל אי אפשר להיות במריה הילפר בלי להתפתות לקצת שופינג, בפרט כשבדיוק מולנו הבחנתי בסניף של רשת עודפי המותגים TK MAXX. אז כמובן שנכנסנו אל החנות.
מצאנו שם כמה מציאות מוצלחות: בגדי ספורט, משקפי שמש ועוד פריטים קטנים ומשמחים במחירים משתלמים.

השנברון Schönbrunn

השנברון – אולי האתר הכי מזוהה עם וינה – היה היעד הבא שלנו.
פתחנו את הביקור בקפה של השנברון, פתרון מעולה גם למנוחה וגם להטענת טלפונים (רק צריך להזמין משהו לשתות).

אחר כך יצאנו לטיול בגנים היפהפיים שמסביב לארמון – מקום מושלם לעצור בו לארוחת צהריים באוויר הפתוח. מפה לשם, החלטנו ספונטנית להכנס אל הארמון, מה שלא תכננתי מראש כי כבר ביקרתי בארמון בטיול עם בתי לפני כמה שנים.

כשפנינו אל הכניסה לארמון וביקשנו לרכוש כרטיסים, חיכתה לנו הפתעה פחות נעימה: הכרטיסים להיום אזלו לגמרי. אפילו כרטיס בודד לא נשאר, ואנחנו עדיין לא בעונת התיירות!

טיפ חשוב:
אם אתם מתכנננים לבקר בארמון השנברון תדאגו להזמין כרטיס מראש. יום קודם זה מספיק בד"כ, אבל בעונה רצוי להזמין אפילו כמה ימים מראש.

להזמנת כרטיסים ישירות מאתר השנברון:
כרטיס לסיור מלא בחדרי הארמון (כ- 40 חדרים) כולל החדרים של מריה תרזה ואורך כשעה עולה 34 € למבוגר. לינק להזמנה >
כרטיס לחדרי הארמון העיקריים (22 חדרים כולל אולם המראות המפורסם) אורך כ- 40 דקות ועולה 25 €. לינק להזמנה >
בשני סוגי הכרטיסים מקבלים גם מדריך אודיו בשפה האנגלית.

זו הפעם השלישית שלי בשנברון.
כבר ביקרתי בעבר בארמון, בגן החיות (הנפלא) של השנברון ואפילו במוזיאון הכרכרות המעניין. אבל טיול בכרכרה רתומה לסוסים עדיין לא עשיתי, אז עלינו על אחת הכרכרות הניצבת בחזית הארמון,
שילמנו 15 יורו לאדם (במזומן בלבד!) ועשינו סיור נחמד של חצי שעה סביב הארמון והגנים. חוויה נחמדה אבל למי שיש כח ללכת ברגל אפשר לוותר.

מהשנברון חזרנו למרכז העיר – כיכר סטפן פלאץ. הסתובבנו קצת בין הכיכרות והחנויות היוקרתיות, קנינו קצת מזכרות, והמשכנו ברגל אל המסעדה בה תכננו לאכול ארוחת ערב.

בדרך עברנו ליד שעון אנקר המפורסם, שעון מוזיקלי יפהפה אשר ממוקם בין שני בניינים בכיכר הוהר מרקט.
בכל שעה עגולה נעה בו דמות היסטורית אחרת, ואם תגיעו לקראת השעה 12:00 תזכו לראות את כל הדמויות יוצאות בתהלוכה בליווי מנגינה.

מסעדת אלף אלף

הגענו למסעדת אלף אלף, מסעדה בסגנון יהודי-וינאי במרכז וינה, צמודה לבית הכנסת הגדול. זו המסעדה הכשרה היחידה בעיר אשר ממוקמת מחוץ לרובע היהודי, והיא מציעה תפריט בסגנון מזרח-אירופי.

בשעת ערב מוקדמת זו היה המקום כמעט ריק, וזכינו לשירות אישי ואדיב במיוחד. הציעו לנו לטעום את השניצל הווינאי הקלאסי העשוי מעגל, אבל אנחנו העדפנו ללכת על שניצל עוף – גדול, עסיסי ופריך, עם פרוסת לימון בצד.

תעלת הדנובה Donaukanal

ממסעדת אלף אלף צעדנו ברגל חזרה לרובע היהודי. חצינו את הדנובה וירדנו במדרגות אל שפת הדנובה.

בקיץ האזור מתעורר לחיים – תעלת הדנובה (Donaukanal) הופכת לרצף של ברים, דוכנים ומקומות בילוי אופנתיים. זה גם המקום בו נמצא אזור הגרפיטי הגדול ביותר בוינה, עם קירות צבעוניים שמתעדכנים כל הזמן.

וכך הסתיים לו היום השני שלנו בוינה, שילוב מוצלח של אטרקציות, טבע, היסטוריה, קניות ואפילו קצת גרפיטי. הספקנו לא מעט, אבל בלי לחץ ובלי לו"ז צפוף. פשוט הלכנו בקצב שנעים לנו, נהנינו מהעיר, מהזמן יחד ומהגילויים הקטנים שבדרך.

יום חמישי: סוגרים יומיים בוינה

קמנו מוקדם, ובזמן שהבן יצא לתפילת שחרית בבית חב"ד, הספקתי אני לארוז ולהתארגן.

פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפה מילאנו, שנמצא סמוך למלון.
משם עלינו על חשמלית ונסענו לעוד שיטוט נינוח במרכז העיר, בלי יעד מוגדר – פשוט ליהנות מהאווירה ביום האחרון.
אחרי שחזרנו ברגל למלון, הגיע הזמן לצ'ק-אאוט ומונית לשדה התעופה.

בשדה חיכתה לנו הפתעה מתוקה במיוחד – עמדת גלידה של VEGANISTA, עם גלידה טבעונית כשרה וטעימה להפליא. אפילו טרחו להציג תעודת כשרות עדכנית במקום.
איזה פינוק, אפילו בנתב"ג אין דבר כזה…

להתראות וינה, עד הפעם הבאה!

לסיכום: קצר, קולע ומהנה – יומיים בוינה

גם במסגרת זמן קצרה, אפשר להספיק לא מעט: לראות מקומות יפים, לטעום אוכל טוב, לנוח, לטייל, וגם לבלות זמן איכות אמיתי.
וינה, בפעם החמישית, הראתה לי שוב כמה היא מגוונת, נגישה ומעניינת.

טיפים קטנים שהופכים את הטיול לנעים יותר:

תחבורה ציבורית – כרטיס יומי הוא פתרון משתלם ונוח. קונים מראש, מחתימים פעם אחת ונהנים מהחופש.
כרטיסים לאטרקציות – מומלץ להזמין מראש. במיוחד לאתרים מובילים כמו ארמון שנברון, אל תחכו לרגע האחרון. גם בעונות רגועות יחסית יש ביקוש גדול.
שומרי כשרות? הרובע היהודי בוינה הוא בסיס מצוין לטיול , עם מלונות נוחים לשומרי כשרות, שפע של מסעדות כשרות בוינה, מאפייה, סופר ואפילו גלידרייה.
גלידה כשרה בוינה? אל תפספסו את VEGANISTA, גלידה טבעונית מעולה עם סניפים ברחבי וינה, כולל אחד בשדה התעופה.

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:

בלחיצה על הרשמה אתם מסכימים לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של "מטיילים בכיפה". לפרטים נוספים >

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט יומיים בוינה – טיול אביבי קצר אחרי פסח הופיע ראשון במטיילים בכיפה

טיול זוגי באוסטריה – חלק ב': סוף שבוע בוינה

עדי — Thu, 22 Jul 2021 09:43:56 +0000

אחרי החלק הראשון, הנה החלק השני של הטיול באוסטריה:

ביום שישי השכמנו קום בצימר החמוד שלנו בפלכאו, עמוסי תכניות לקראת סוף שבוע בוינה.

התארגנות זריזה, קפה ותפילה שהכל ילך כשורה. בשש בבוקר יוצאים לדרך הארוכה. הנסיעה מזלצבורג לוינה אורכת כארבע שעות.

לפנינו מגוון משימות להיום, כל אחת מהן עלולה להשתבש:

קודם כל להחזיר את הרכב בשלום לסוכנות ההשכרה במרכז וינה עד 10 בבוקר.
אח"כ לאסוף בדיקת קורונה חינמית מסניף של BIPA, למצוא מקום מתאים לבדיקת קורונה עצמית ולבצע אותה (הצ'ק-אין למלון בוינה רק ב- 3 בצהרים), ואז להחזיר את הבדיקה לסניף של BIPA.
עוד תכננתי לעבור עם הרכב דרך המלון כדי להניח את המזוודות, לאכול משהו, להספיק קצת שופינג ולהתארגן לשבת.
ואל תשכחו שיום שישי היום, ערב תשעת הימים.

שיהיה לנו בהצלחה

מזלצבורג לוינה

הנסיעה בשעת בוקר מוקדמת עוברת חלק וללא תקלות. הכבישים פנויים, וחלק ניכר מהמסלול עובר דרך מנהרות.

עוצרים לתדלוק ושתיה, מחייכים למראה החטיפים הכשרים אפילו בתחנת דלק נידחת, וממשיכים.

בסביבות עשר מתקרבים לוינה ואז העניינים מתחילים קצת לחרוק. מחפשים תחנת דלק כדי להחזיר את הרכב עם מיכל מלא. אפס, אין אף תחנת דלק לאורך המסלול.

בנוסף לכל הצרות, לקראת סוף הנסיעה מחליט ה- GPS להתמרד. הוא מסובב אותנו במעגלים ומתכנן בכל רגע מסלול מחדש.
אני מנסה להיעזר בגוגל מפות המציע מסלול שונה לחלוטין מה- GPS. לא יודעים למי להאמין, הולכים על גוגל מפות.
אחרי התברברות של דקות יקרות אנחנו מוצאים לפחות תחנת דלק. כשיוצאים מהתחנה אני מגלה שהשעה כבר עשר ועשרים. ניאלץ לוותר על השארת המזוודות הכבדות במלון, וניסע ישר לתחנת השכרת הרכב.

ה- GPS וגוגל מפות סופסוף מגיעים להסכמה ביניהם, ומציעים חזית אחידה בנוגע למסלול. אבל אז, במרכז העיר, אנחנו מוצאים את עצמנו נוהגים בכביש משותף לחשמליות, אוטובוסים ומכוניות. ואם זה לא מספיק אז גם כרכרה רתומה לסוסים(!) נוסעת בנחת לפנינו שאלוקים יעזור לנו.

ברבע לאחת עשרה אנחנו מגיעים לסניף אוויס ב- VOTIPARK. ממהרים לפנות את הציוד מהרכב, וניגשים לפקידה תוך התנצלויות מגומגמות. היא רק מבקשת להחזיר את המפתחות ופוטרת אותנו לשלום.

סוף שבוע בוינה - יום שישי

יוצאים מהחניון עם המזוודות והתיקים הישר למרכז העיר הסואנת.

מולנו מתנוססת תחנת רכבת תחתית (מסומנת באות U), חוצים את הכביש ונכנסים.
למזלי יש לנו כרטיסי נסיעה דיגיטליים מודפסים. האנשים במקום שמחים לעזור, ומכוונים אותנו לרציף המתאים. אנחנו מעזים לעלות על הרכבת עם כל המזוודות, ונוסעים תחנה אחת הישר לטאבור שטראסה.

Taborstraße הוא הרחוב הראשי של הרובע היהודי בוינה, עורק החיים התוסס. ביציאה מהתחנה ניגשת אלינו מיוזמתה אישה בחזות חרדית, מברכת לשלום ומציעה עזרה (האנשים כאן נחמדים שאין לתאר). מלון Sky Apartments נמצא במרחק 2 דקות הליכה.

כאן אנחנו נתקלים בהשגחה אלוקית. ממש מול המלון מה יש? נכון, סניף של BIPA (רשת בתי מרקחת מקומית).

כמובן שאני ממהרת ישירות לחנות, בעוד האיש ממתין בחוץ עם המזוודות. מציגה לקופאית את הקוד שקיבלתי באתר, ומקבלת לא פחות מ- 8 ערכות לבדיקת קורונה. חינם!

נכנסים למלון Sky והמזל ממשיך להאיר לנו פנים. בקושי 12 בצהרים, אבל הפקידה מבשרת שהחדר שלנו מוכן, ואפשר להכנס אליו כבר מעכשיו. איזה כייף!

פקידת הקבלה גם מבררת אם אנחנו זקוקים לפלטת שבת או למיחם, ומעדכנת שיש בחדר נרות. מושלם.

עולים לסוויטה שלנו, בקומה החמישית (המלון מתפרס על שתי הקומות העליונות של הבניין, קומה 5 ו- 6). יש מעלית, אבל בשבת נשתמש במדרגות.

זהו מלון דירות בבעלות יהודית, והסוויטה שקיבלנו נקיה ומקסימה. היא כוללת מטבח מאובזר, פינת אוכל, חדר שינה גדול עם פינת עבודה וחדר רחצה. יש גם מרפסת חמודה המשקיפה אל גגות העיר וינה ואפילו לפראטר.

בדיקת קורונה בוינה

אבל אין זמן לנוח או לשתות קפה, לפני הכל בדיקת קורונה. אין לאכול ולשתות לפחות חצי שעה לפני הבדיקה.

מוצאים את הלפטופ, מתיישבים עם הערכות ומבצעים כל אחד 3(!) בדיקות קורונה מול המסך.
למה שלוש? ליתר ביטחון, שיהיה.
נכנסים לאתר, מזינים פרטים, סורקים את הדרכון, ומגרגרים את התמיסה במשך דקה וחצי מול המסך. אח"כ סורקים גם את ברקוד המבחנה, מכניסים אותה חזרה לשקית וסוגרים. לא שוכחים לשמור את דפי הבדיקות עם המספר הסידורי של כל בדיקה.

לינק לסרטון הדגמה לבדיקת קורנה עצמית של Alles gurgelt בוינה >

עכשיו אפשר לנשום קצת.

יורדים לרחוב, מכניסים את ערכות הבדיקה לתיבה בסניף BIPA, וקדימה – וינה לפנינו.

שופינג בקניון SCS בוינה

קודם כל הולכים לאכול. צועדים ל"שפע מרקט". שם אנחנו מזמינים קפה וארוחה קלה.

לאחר מכן עורכים במקום קניה קטנה של מצרכים לשבת. את סעודות השבת נאכל בחוץ, אבל כדאי שיהיה לנו בחדר מיץ ענבים לקידוש/הבדלה, פיתות וסלטים וגם קצת פינוקים.

כבר אחרי שתיים ואנחנו מותשים. אני נוטה לחזור למלון ולנוח, אבל האיש מאיץ בי להמשיך לקניית מתנות לילדים שבבית. ביום ראשון אנחנו חוזרים לארץ, ואין לדעת מה יקרה ואם נספיק.

מחליטים לנסוע ישירות לקניון SCS, החלטה שמתבררת מאוחר יותר כנכונה. ביום ראשון כל החנויות בוינה סגורות, כולל הקניונים. לחזור לילדים בידיים ריקות זאת לא אופציה.

בגלל השעה המאוחרת אנחנו מזמינים מונית ב- UBER, במקום להשתמש בתחבורה ציבורית. הדרך לקניון הממוקם בפאתי העיר אורכת כשעה נסיעה ברכבות.

תוך כעשרים וחמש דקות אנחנו בקניון הענק והממוזג. אחרי שיטוט קצר בחנויות היפות הולכים, איך לא, לפריימרק. ממלאים את הסל בשפע פריטי טקסטיל במחירי מציאה.

גם בחזור אנחנו מתפנקים במונית מ- UBER. קל, פשוט ונוח. מחיר הנסיעה סביר, כ- 25 יורו לכיוון.

במלון אנחנו מתארגנים בזריזות לשבת.
שבת נכנסת בשעה מאוחרת בוינה, לקראת תשע בערב. אבל התפילה בבית הכנסת הגדול מתחילה בשעה שבע (מקבלים שבת מוקדם).

ליל שבת - בית הכנסת הגדול ומסעדת אלף אלף

אנחנו פוסעים ברחובות וינה היפה בבגדי שיראין של שבת. בוינה יש עירוב מהודר המקיף את הרובע היהודי וחלק ניכר ממרכז העיר, כך שאפשר לשאת איתנו מפתח ואפילו סידור.

במרכז העיר, חבוי בין בניינים, נמצא ה- STADTTEMPEL, בית הכנסת הגדול. המבנה המפואר, שנוסד בתחילת המאה ה- 19, הוא היחיד ששרד את מוראות ליל הבדולח והשואה מתוך עשרות בתי כנסת שהיו בוינה לפני המלחמה.

מבית הכנסת פונים הישר למסעדת אלף אלף הצמודה לארוחת שבת.

במסעדה היפה והאלגנטית ממתין לנו שולחן זוגי ערוך לתפארת. עם יין לקידוש, חלות ומגוון סלטים.
את המנות מגישים מלצרים "מעונבים" שאפילו דוברים כמה מילים בעברית. האוכל טעים ומוגש בשפע, כולל השניצל הוינאי המפורסם, והאווירה נעימה ומכובדת.

בשבת הנוכחית מתקיימת במקום שמחת "שבע ברכות" למי מבני הקהילה, ואנחנו זוכים ליהנות מהשירים והנאומים ולבחון בסקרנות של זרים את הסגנון היהודי-וינאי.

מסעדת אלף אלף
שעות פתיחה: ראשון-שישי 17:00 – 22:00.
כתובת: Seitenstettengasse 2, 1010 Wien, Austria.
טלפון: T +43 676 844258888 | +43 1 535 25 30
כשרות: מהדרין בהשגחת הרב אברהם יונה שוורץ.

שבת בוינה

בשבת בבוקר אנחנו קמים מאוחר יחסית. יוצאים לטאבור שטראסה וצועדים לבית חב"ד.

בית חב"ד וינה הוא אחד מבתי חב"ד היפים שראיתי, גדול ומרווח, מרוהט בסגנון מודרני עם נברשות מרשימות.

השליחים מאירים פנים ומציעים קפה. התפילה מתחילה לקראת עשר, ונמשכת עד חצות היום.

לאחר מכן עולים למעלה לסעודת שבת עם חלות, סלטים, קוגל וצ'ולנט. סביב השולחן פוגשים את כל בני ישראל השוהים בעיר ומחליפים חוויות.

בשעת צהרים מאוחרת אנחנו חוזרים למלון לשנ"צ.
קמים בנחת, ועד שיוצאים לרחוב החום הכבד כבר פינה את מקומו לאווירת בין ערביים.

שוב צועדים למרכז העיר, רגלינו נושאות אותנו לבית הכנסת, שם מתקיימת תפילת מנחה.

בני המקום מזמינים אותנו בחביבות להצטרף לסעודה שלישית. בלי שהתכוונו אנחנו יושבים לשולחן, מתכבדים בחלה וסרדינים, ומאזינים לדרשה (ארוכה) בגרמנית מתובלת בלשון הקודש.

לאחר מכן תפילת ערבית בהיכל בית הכנסת היפהפה וטקס הבדלה מרשים עם החזן המפורסם שמואל ברזילי.

כשמגיעים חזרה למלון, דבר ראשון אני נכנסת למייל ובודקת את תוצאות בדיקת הקורונה.
יש! אנחנו שליליים (השלילי הכי חיובי שיש ).
מורידה את קובץ תוצאות הבדיקה למחשב ולטלפון (חשוב!). בשדה התעופה נתבקש להציג אותו, לצד הצהרת נוסע נכנס. בלי זה לא עולים לטיסה.

יום ראשון - שנברון ומרכז העיר

מחציתו הראשונה של היום מוקדשת לשנברון.

מתחם השנברון הוא ענק, וכולל מלבד הארמון הראשי גם גנים, מוזיאונים, תיאטרון, מבוך, גן חיות ואטרקציות נוספות. ממש עיר שלמה. כיוון שכבר ביקרתי בארמון, והאיש פחות בעניין של ארמונות ומוזיאונים, אנחנו מדלגים על הארמון ונכנסים הישר לגנים.

גני השנברון

טיפ: גני השנברון פתוחים באופן חופשי בכל ימות השבוע, משעה 6.30 בבוקר.
חלק מהגנים הינו בתשלום: כמו גני האורנז'רי, גן פריבי, המבוך, בית הדקלים ובית המדבר. אבל אפשר לגמרי להסתפק בגנים החינמיים העצומים בשטחם.

איזה גנים נהדרים! סימטריה במיטבה. מזכירים מאד בסגנון את גני וורסאי. ברחבי הגנים פזורים פסלים מרשמים, מזרקות יפהפיות, בריכות מים ומונומנטים.

בינות ל- 160 הדונמים הכוללים את מתחם השנברון, נוסעת לה רכבת התיירים הפנורמית. היא מציעה אפשרות ליהנות מהפארק העצום של הארמון מבלי לאמץ את הרגליים, ומתאימה במיוחד לילדים.
הרכבת עוצרת בתשע נקודות מרכזיות ברחבי הפארק, כולל גן החיות, גבעת הגלורייט והארמון.

כרטיס לרכבת הפנורמית שנברון ניתן לקנות כאן >
הכרטיס כולל:
גישה בלתי מוגבלת ליום אחד לרכבת שנברון
דילוג לסירוגין (עליה וירידה) בתשע תחנות הרכבת בתדירות שתרצו
משלוח כרטיסים מיידי
משך הנסיעה ברכבת: 50 דקות
אין צורך להדפיס, ניתן להציג את הכרטיס בסמארטפון

הגלורייט GLORIETTE

עלינו במשעולי הגן עד למעלה, אל ה"גלורייט". זהו מבנה מפואר ומרשים הניצב בראש הגבעה, מעוטר בנשר אדיר, סמל האימפריה לבית הבסבורג. גג המבנה השטוח משמש כמרפסת תצפית.

למרגלות הגלורייט יש בריכת מים יפהפייה, שהגלורייט משתקף בה וצופה לנוף נפלא אל הגנים.

גן החיות המלכותי TIERGARTEN SCHÖNBRUNN

לאחר מכן החלטנו ספונטנית לבקר בגן החיות המפורסם של השנברון, הטיגרטן.
אמנם האוכלוסייה הפוקדת את המקום כוללת בעיקר הורים וילדים, אבל הוא מתאים מאד גם לצעירים ברוחם.

גן החיות הוקם על ידי הקיסר פרנץ הראשון, שהיה לו עניין עמוק בטבע, כבר לפני למעלה מ- 250 שנה. הביבר ההיסטורי מעוצב בסגנון מלכותי ומרשים. אפילו ביתני החיות נראים כמן טירות יפהפיות.

ראינו שם דובי קוטב לבנים ויפהפיים, פינגווינים, דובי פנדה, בית יערות הגשם, שביל צמרות העצים, וכמובן החיות הסטנדרטיות שיש בכל גן חיות מצוי: ג'ירפות, אריות, נמרים, פילים ועוד.

הכי כייף – למצוא גלידה כשרה בשנברון. גלידה אורגנית של חברת eis-greissler. בכל פינה ברחבי השנברון ניתן למצוא את עגלות הגלידה שלהם.
למקפידים על חלב ישראל: יש לבקש גלידה VEGAN – צמחוני (בד"כ טעמי פירות).

מוזיאון הכרכרות המלכותי Kaiserliche Wagenburg Wien

משם אנחנו ממשיכים למוזיאון הכרכרות הקיסרי. מוזיאון קטן ומרתק, המציג את כלי הרכב המפוארים ששימשו את בית המלוכה ההבסבורגי לדורותיו.

ראינו שם את כרכרת ההכתרה של נפוליאון, אשר שימשה מאוחר יותר ככרכרת החתונה של הנסיכה סיסי. כרכרה מוזהבת נוספת מקושטת בסגנון בארוקי פנטסטי של הנסיכה אליזבת-סיסי. את הכרכרות הקטנות שיועדו לנסיכים הילדים, ואפילו כרכרת-תינוק קטיפתית, סוג של עגלה מפוארת.

מלבד כרכרות מוצגים במוזיאון גם אוכפים ואביזרי הרכיבה, ומדי עגלונים הדורים.

בסוף המסלול ראינו את מכונית החצר היחידה שעדיין קיימת, משנת 1914. ומכונית מירוץ מעוטרת באמנות שנבנתה בשנת 2014 עבור נינו של הקיסר האחרון פרדיננד הבסבורג.

ארוחת צהרים במסעדת "בחור טוב"

אחרי כל זה כבר היינו רעבים, ונסענו לרובע היהודי כדי לאכול ארוחת צהרים.

הוזמנו לארוחה במסעדת "בחור טוב", מסעדה בשרית כשרה למהדרין על הטאבור שטרסה.

אברהם, הבעלים, "פתח שולחן" מלא כל טוב ואירח אותנו בלבביות ונדיבות. בגלל תשעת הימים התבססה הארוחה על דגים, אבל באמת שלא היה חסר בה דבר. מגוון סלטים, תוספות, מרק טעים, וכמובן שני סוגי דגים טעימים להפליא.

במקום מתקיימים גם אירועים וארוחות לקבוצות, אז הצצנו לאולם האירועים היפה במקום.

מרכז העיר, סטפן פלאץ

חתמנו את הביקור בשיטוט במרכז וינה, צעדנו רגלית לכיוון סטפן פלאץ.

בדרך חצינו את הדנובה, שלשפתה הקימו הוינאים "חוף ים" מלאכותי.

כמו תמיד, מרכז העיר המלכותי של וינה מרשים ומעורר התפעלות. אבל הפעם, ביום ראשון, כשהחנויות סגורות, הוא היה שקט מתמיד.

עגלונים עם כרכרות רתומות לסוסים הציעו לנו סיור, בתי הקפה, ובהם "דמל" המיתולוגי, היו פתוחים ושוקקים. חלפנו על פני "עמוד המהפכה" וטיילנו עד כיכר מיכאלפלאץ, מול ארמון ההופבורג.

חזרנו ברכבת למסעדה, שם השארנו את המזוודות. בדרך עוד הספקנו לקנות ולטעום מהגלידה הכשרה המצוינת בטאבור שטראסה "Gelato Milano".

וכך, עם טעם מתוק בפה, זמן לומר שלום.

טיול באוסטריה שורה תחתונה: איפה, למה וכמה

טיסה

טיסת אל על לוינה מראשון עד ראשון, יולי 2021. עלתה כ- 300 $ לכרטיס מסוג Classic הלוך ושוב. כולל תיק יד, מזוודה, בחירת מושב וארוחה קלה.

לינה

לילה ראשון במלון בשדה התעופה בוינה NH Vienna Airport במחיר 460 ₪ לזוג ללינה וארוחת בוקר. (המחיר היה זול יותר משמעותית, ועלה ככל שהתקרבנו למועד הנסיעה)

ארבעה לילות במלון דירות Enjoy The Alps בפלכאו במחיר 2150 ₪ לארבעה לילות, סוויטה משפחתית לינה וארוחת בוקר.

שלושה לילות במלון דירות Sky Apartments ברובע היהודי בוינה, במחיר 630 ₪ לשלושה לילות.

כל מקומות הלינה היו מעולים, ועלו על הציפיות.

ביטוח

כמו תמיד, לא יוצאים לדרך בלי ביטוח איכותי של פספורט כארד, היחיד שמציע כרטיס טעון בכסף מזומן לשימוש מיידי בחו"ל. 5 דקות באתר ויש ביטוח. בדלפק בשדה התעופה קיבלנו את כרטיס האשראי המיוחד (שלא נצטרך) לשעת מצוקה. לינק לאתר פספורט כארד >

רכב

רכב אוטומטי הוזמן מראש באתר אוויס הישראלי. כולל ביטוח ביטול השתתפות עצמית (חשוב!) בתכנית כיסויים מורחבת. השכרה לארבעה ימים: מיום שני בבוקר בשדה התעופה בוינה, והחזרה ביום שישי בבוקר בסניף במרכז העיר וינה.

מט"ח

מזומן - יורו, הזמנו כתמיד דרך FLY MONEY וקיבלנו בסניף בנק הפועלים בנתב"ג.

טיפ: הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לקנות מט"ח לטיול היא דרך Fly Money. פשוט מזמינים את הכסף מראש באינטרנט ואוספים אותו לפני הטיסה בדלפק בנק הפועלים בנתב"ג. ניתן לקנות גם בתשלומים. להזמנה לחצו כאן >

רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?

בלחיצה על הרשמה אתם מסכימים לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של "מטיילים בכיפה". לפרטים נוספים >

בטח יעניין אותך גם:

הפוסט טיול זוגי באוסטריה – חלק ב': סוף שבוע בוינה הופיע ראשון במטיילים בכיפה