היתה שעת בוקר מוקדמת כשיוסי רוזנבוים, שעד כה נימנם בשלווה בקרון השקט, שם לב שמישהו מדבר אליו. הוא היה בניו יורק, ויצא לפנות בוקר ברכבת התחתית בדרך לטיול מאורגן בניאגרה.
הדובר, שיכור מוסלמי, הומלס ככל הנראה על פי חזותו החיצונית, לא ישב בשקט. הוא צעק עליו "אתה יהודי מלוכלך, אני ארדוף אחריך" ועוד מבחר של גידופים והשמצות.
יוסי לא האמין שזה קורה לו. לפגוש בתגובה אנטישמית כזאת דווקא בניו יורק, מעוז החופש והפלורליזם, בעיר שמורכבת מהמוני זרים ומהגרים. הוא ניסה לעבור לקרון אחר, אבל השיכור עבר בעקבותיו. כשהחליט לרדת בתחנה הקרובה, גילה בדאגה שגם הזר המתנכל ירד אחריו. בשלב מסוים הוא נצמד לקבוצת אנשים שיצאו מהתחנה לרחוב ושם כבר הצליח להתחמק מהאירוע בשלום.
ליוסי, שמקפיד לטייל בכל מקום בעולם עם מאפיינים יהודיים בולטים כמו כיפה וציציות בחוץ, זה כמעט ולא קורה. להיפך, יוצא לו יותר להיתקל באנשים שרואים את הכיפה, ואומרים לו "היי, אתה מישראל, מירושלים, עיר הקודש?", או "זה החלום שלנו להגיע לירושלים" ותגובות בסגנון דומה.
יוסי, מה דעתך על מטיילים שומרי מצוות שמהסיבה הזאת חובשים קסקט ובאופן כללי מסווים את זהותם היהודית בחו"ל?
אני יכול להבין את מי שלא רוצה לחפש לעצמו צרות. לצערי, גם בשנות האלפיים אנחנו נתקלים באנטישמיות בעולם, ומספיק שיכור אחד שנטפל אליך כדי להרוס את כל האווירה בטיול. אני, בכל אופן, מעולם לא הורדתי את הכיפה, ולרוב אני משתדל ללכת גם עם ציציות בחוץ.
אז נעים להכיר את יוסי רוזנבוים, צלם, בן 29 מבני ברק, נשוי ואב לשלושה.
באופן מעט מפתיע, יוסי, שעמוד הפייסבוק שלו עמוס לעייפה בתמונות מטיולים בארצות ניכר, הסתער על חו"ל מאוחר יחסית, רק לפני כחמש שנים. בעצם, גם סיפור האהבה שלו עם המצלמה התחיל רק אז.
"מאז ומתמיד המשפחה שלנו היתה יוצאת בחגים ובחופשות לטיולים בארץ", הוא מספר, "אבל מעולם לא טסנו לחו"ל. הפעם הראשונה שיצאתי מהארץ היתה לפני כחמש שנים, אחרי שהתחתנתי. אחרי תקופה קשה ומאתגרת של הריון לא קל ולידת תאומים, יצאנו אני ואשתי לירח דבש מאוחר. מאד.
השארנו את התאומים אצל הסבתות ונסענו לחודש שלם לארה"ב (לחוף המזרחי והמערבי). התחלנו בניו יורק, משם המשכנו לשבוע בלאס ווגאס והגרנד קניון, חזרנו לניו יורק, ונסענו למפלי הניאגרה.
זו גם היתה הפעם הראשונה שלקחתי איתי מצלמה מקצועית לטיול ומאז, התאהבתי".
כמה פעמים בשנה בממוצע אתה נוסע לחו"ל?
המספר משתנה בהתאם למטרות – נסיעות לצרכי עבודה או טיולים. השנה למשל כבר נסעתי לבודפשט, מוסקבה (חתונה) ובוקרשט. בעוד חודשיים אני טס לניו יורק לצלם בר מצווה, וכנראה שלפני החגים נמצא כמה ימים לעוד גיחה מעניינת וכיפית.
אבל היו גם שנים שלא יצאתי אפילו פעם אחת. בשנה שעברה למשל נולדה לי בת ולא הצלחנו למצוא זמן לצאת ולטייל, בגלל זה אנחנו מפצים השנה".
אגב, בשעה ששורות אלה יראו אור יעשה יוסי את דרכו לדרום אפריקה, לצלם בהתנדבות קייטנה של ילדים חולים.
יוסי, אנשים עוקבים אחריך ורואים את התמונות מהטיולים היפים, וגם הם רוצים… ובאמת, כאדם רגיל ולא עשיר במיוחד, עם עבודה תובענית וילדים קטנים, איך אתה עושה את זה?
"כמו רבים וטובים, גם אני נעזר ברשתות החברתיות ובשפע המידע שהן מעניקות לתייר העצמאי. היום בעידן הפייסבוק והוואטסאפ נורא קל לראות ולהכיר מקומות חדשים. מספיק שאני רואה איזה מישהו שטייל במקום יפהפה, וזה כבר נכנס ל- WISHLIST.
בראש ובראשונה, הטיול נבנה סביב התקציב. אני מחפש יעדים שיש בהם תחרות של חברות תעופה ושמחיר הטיסה אליהם הוא לא גבוה.
אחרי שמצאתי יעד כזה אני מתחיל לחפש המלצות, מה יש לעשות ולראות. לפעמים אני אפילו נכנס לאתרים של צלמים כדי לראות מה הם הצליחו להוציא בכל מקום. אני גם לומד את שוק המלונות והדירות באזור. וכשאני מגובש על כל הדברים שמסביב אני מחפש שבוע שקט ובלי אירועים, מסמן אותו ומתחיל להכין את הקרקע לקראת הטיול".
אז פתרנו את ענין התקציב (נניח…), ומה לגבי העבודה, והילדים?
למזלי אני עצמאי, לטוב ולמוטב. יש לי תקופות עמוסות עם הרבה אירועים והזמנות, ומצד שני יש גם תקופות יובש כמו "ספירת העומר" שאז אני יכול לצאת לחו"ל.
לגבי הילדים, התברכתי במשפחה תומכת, משני הצדדים. אמי מקבלת בשמחה את התאומים כשאני טס (יש לי אחות קטנה אז ביחד הם עושים אצל ההורים "קייטנה"), ולאשתי יש תאומה שגם היא עוזרת ופעמים רבות מתנדבת לשמור על הקטנה כשאנחנו נוסעים. אני חייב לציין שזה הדדי, במקרה שהגיסה נוסעת אנחנו שומרים על ילדיה, כך שכולם מורווחים.
איזה הרכב טיול אתה מעדיף: זוגי, משפחתי, עם חברים או מאורגן?
"לכל טיול יש את ההרכב המועדף שלו. בטיולים הראשונים נסענו רק אשתי ואני. אנחנו בחרנו לעצמנו את סדר היום, החלטנו איפה אוכלים ובילינו ביחד. לאחרונה יצא לנו לטוס כמה פעמים עם זוגות חברים, ונכון שיש הרבה דעות וכל אחד מושך למקומות שמעניינים אותו, אבל אי אפשר להשוות את החוויות, הצחוקים והשטויות שבטיול עם חברים לטיול לבד".
מה לדעתך מאפיין מטיילים שומרי מצוות בחו"ל?
אני חושב שמטייל דתי מחפש את הזיקה היהודית בכל מקום. אם זה בית כנסת, מוזיאון יהודי, אנדרטה או איזשהו קבר של רב צדיק. אצלי למשל, בכל טיול, נקודת העניין הראשונה תהיה בית כנסת או מוזיאון יהודי.
כשהייתי עם אשתי בוורנה שבבולגריה נסענו לקבר של "הפלא יועץ", שהבטיח למלא בקשה אחת של כל מי שיגיע אליו. על אף שידעתי שמפעיל המקום לא נמצא באזור בזמן שנסענו, ולמרות שהיה קור של מינוס 5 מעלות החלטנו לנסוע. שכרנו רכב ונסענו כחמש שעות עד העיר סילסטרה שם קבור הפלא יועץ. המקום כאמור היה סגור וטיפסנו על הגדרות כדי להתפלל על הציון.
בברצלונה, עשינו טיול לעיר ג'ירונה שהייתה מרכז יהודי חשוב בתקופת תור הזהב בספרד. הגענו לבית ולחצר בית הכנסת של הרמב"ן וגם למוזיאון היהודי המפואר שבעיר.
בבודפשט ביקרנו בבית הכנסת הגדול ובאנדרטת הנעליים שעל הדנובה. מקום מרגש ונוגע ללב".
מהי לדעתך הנקודה הכי מאתגרת בטיולים של שומרי מצוות בחו"ל?
"אין ספק שנושא האוכל הוא החלק הכי קשה. למרות שבשנים האחרונות יש יותר ויותר מקומות שיש בהם אוכל כשר בזכות חב"ד, זה עדיין לא מספיק. בערים מרכזיות כמו בודפשט, פריז ורומא המגוון באמת ענק, אך יש הרבה מקומות שמלבד בית חב"ד (שפעיל לפעמים רק בסופי שבוע) – אין אפילו מסעדה אחת כשרה.
חזרתי השבוע מבוקרשט, שם למשל אין אפילו מסעדה כשרה אחת. סחבנו איתנו את כל האוכל מהבית כולל כלי בישול בסיסיים. מזל שמישהו נתן לי טלפון של שליח חב"ד המתגורר במקום. הוא עזר לי עם רשימת מוצרי יסוד כשרים שיכולתי לרכוש בסופר בעיר כגון שמן, קטשופ ושתיה.
איך אתה מסתדר עם אוכל כשר בחו"ל, יש לך אולי איזה "טריק קולינארי"?
יש לי פלאנצ'ה (גריל חשמלי קומפקטי) שאני לוקח אותה כמעט לכל מקום בעולם שאני נוסע אליו. היא מתחברת לחשמל ומגיעה עד לחום של 300 מעלות. אפשר לבשל עליה הכל, מדגים ועד בשר.
כשאני נוסע למקומות שאין בהם מסעדה כשרה אני לוקח איתי את הפלאנצ'ה, מכניס למזוודה המבורגרים, קבב, שניצלים שאשתי מכינה בבית (לפני הטיגון) ובשרים נוספים. ואיפה שאני נמצא, אני מדליק את הפלאנצ'ה ומכין ארוחות ערב בשריות כל יום".
איך מתבטאת העובדה שאתה צלם בטיולים שלך ועד כמה היא נוכחת?
אם תשאלי את אשתי, זה נושא ממש רגיש. אבל יש לנו סוג של הסכם: היא לא מפריעה לי בתמונות, ואני לא מפריע לה בשופינג. העובדה שאני צלם נוכחת לאורך כל הטיול, החל מהשלב שנכנסים לשדה התעופה ועד השלב שאנחנו לוקחים את המזוודות שלנו בחזרה. כשאני מצלם בטיול אני כבר חושב על האלבום שיצא, אילו תמונות יהיו בו מבחינת מגוון, איכות ועוד.
יש פעמים שהתאורה קשה, בלילה למשל, ואז צריך לחפש לוקיישנים מיוחדים, להעמיד את המצלמה ולהתחיל עם חשיפות ארוכות וקומפוזיציה, ואלו דברים שלוקחים זמן, הרבה זמן.
לכן, ברוב הפעמים אני משתדל לעשות הכל בצ'יק צ'ק ולא להוות מטרד לאשה והחברים. או שהם יודעים שהם ממשיכים ואני מתעכב עוד כמה דקות, ואז אני רץ אחריהם ומדביק את הפער.
כשהיינו בבודפשט היה מינוס 7 מעלות, לכל החברים היה קר והם רצו להיכנס לקניון להתחמם. ואני, היה לי בראש לוקיישן לתמונה מטורפת שידעתי שתיקח הרבה הרבה זמן. אז הם הלכו לקניון ואני עליתי על מטרו ונסעתי לבד עם המצלמה. ובמשך 5 שעות צילמתי תמונה אחת".
בעצם, איך הגעת לצילום?
האמת, מעולם לא למדתי צילום באופן מסודר. התחלתי את הקריירה שלי בכלל כמתכנת. שירתי בצבא כחמש שנים ביחידת אופק של חיל האוויר כתוכניתן. בחג הפסח לפני שש שנים הלכתי להתפלל שחרית בבית הכנסת. בדיוק היתה שם ברית, והאב הנרגש, חובב צילום, נתן לי ביד מצלמה מקצועית וביקש ממני לצלם את המאורע. מייד אחרי הברית נסעתי לחנות צילום וקניתי מצלמה ועדשה זהות לאלו שצילמתי בהן. וזהו, מאז אני שם.
בהתחלה זה היה רק תחביב (ככה שכנעתי את עצמי). צילמתי באירועים של חברים, התנדבתי לצלם למכבי תל אביב בכדורסל, צילמתי בהופעות וכך מפה לאוזן התפרסמתי. הייתי מתכנת ביום וצלם בלילה.
לפני 3 שנים, כשכבר הייתי בעיצומם של לימודים לתואר במדעי המחשב, והצעות עבודה קוסמות מחברות הייטק התחילו להגיע, עצרתי ועשיתי חושבים. התייעצתי עם אשתי והמשפחה הקרובה, שאלתי גם רבנים והחלטתי לשנות כיוון וללכת בעקבות הלב. גזרתי את החוגר הצבאי, תליתי את הרובה ובמקומו ענדתי על עצמי את המצלמה והעדשות ויצאתי לדרך חדשה.
מאז ב"ה העסק גדל, האירועים גדלו, וגם תיק הצילום שלי לא מפסיק לגדול..
טיפ של יוסי לצלמים חובבים:
לפני כל טיול, אחרי שכבר עשיתי מחקר קטן על האטרקציות והאתרים במקום, אני נכנס למאגרי תמונות ברשת (shutterstock למשל) ושם מחפש תמונות של היעד.
אני מדפדף קצת בין אלפי התמונות ורואה את האתרים והמקומות המעניינים מנקודת מבט של צילום מקצועי. לומד על היעד שבחרתי דרך העדשה וזווית הצילום, ושואב מידע ורעיונות.איך היעד נראה בזריחה, ואיך הוא בשקיעה. מה יש מסביבו, איפה יש תצפיות פנורמיות וכו'.בד"כ אני גם מגלה המון מקומות יפים, שלא מופיעים בחיפוש רגיל באינטרנט.למשל, לפני הטיול בבודפשט, גיליתי ב- shutterstock שיש ליד הפרלמנט מודל ענק של הטבעות האולימפיות צבוע בצבעי הדגל ההונגרי. כחובב ספורט מושבע, זה נכנס ישר לרשימת המקומות שחייבים לבקר בהם. והתמונה שהצטלמנו על הטבעות האולימפיות היא אחת התמונות היפות ביותר שעשינו בכל הטיול.
מהו המקום היפה ביותר שאי פעם ביקרת בו?
"שקיעה בגרנד קניון באריזונה. זהו המקום המדהים ביותר שהייתי בו והדבר היפה ביותר שראיתי.
יצאנו מלאס וגאס בשעות הבוקר, ואחרי נסיעה של כמה שעות טובות במדבריות של נוואדה הגענו לגרנד קניון. נסענו באוטובוס, כאשר התחנה האחרונה היתה בשקיעה. זה היה מחזה יפהפה ועוצר נשימה: לשבת על קצה הוואדי העצום עם הצבעים המדהימים של השקיעה. מקווה שבשנה הבאה אני אגיע ללאפלנד לראות את זוהר הקוטב הצפוני. מעניין מה יהיה עוצמתי יותר"..
אם היה מתאפשר לך עכשיו לנסוע לכל מקום בעולם שתרצה, ללא מגבלות של יכולת, זמן ותקציב. לאן היית בוחר לנסוע?
וואו, יש לי כל כך הרבה מקומות שאני חולם להגיע אליהם. דרום אמריקה (ארגנטינה, ברזיל, פרו) או אזור ניו זילנד ואוסטרליה. גם סין ויפן זה חלום וכמובן איסלנד וזוהר הקוטב הצפוני שבלפלנד.
אבל אני חושב שאם היה מתאפשר לי להגיע לכל מקום, הייתי רוצה לבקר בדובאי ובאיחוד האמירויות. זה מקום שנכון להיום אין לאזרח ישראלי שום סיכוי לטייל בו, וזה בהחלט מקום ששווה ביקור. אולי בעז"ה כשיהיה שלום בקרוב נוכל להגיע גם לשם".
ולסיום, לאיזה מקום מכל המקומות שביקרת בהם בעבר היית רוצה לחזור?
"יש כל כך הרבה מקומות שעדיין לא הספקתי לבקר בהם, אני חושב שאתמקד כרגע באיך להגיע למקומות חדשים ויפים".
הביקור של יוסי בבודפשט
האם לדעתך בודפשט מתאימה למטיילים שומרי שבת וכשרות?
"בודפשט מתאימה למטייל הדתי כמו כפפה ליד. כמות האוכל הכשר והמסעדות שיש בה היא מדהימה (הלוואי בכל עיר בעולם ככה). העיר גם לא כל כך גדולה, ובשבת יש אפשרות לצעוד ולטייל בעיר, ולהגיע ברגל למרבית האתרים. בבודפשט יש גם שפע של אתרים מעניינים למטייל היהודי: בתי כנסת, אנדרטאות, מוזיאונים וכו'".
אילו אתרים לדעתך הם "מאסט" בבודפשט, על מה אסור לוותר?
"וואו, שאלה קשה. ובכל זאת, אנדרטת הנעליים שעל הדנובה. זה מקום שהוא פשוט בגדר חובה. מאחורי בנין הפרלמנט המרשים, על שפת הדנובה יש אנדרטה לאורך 100 מטרים בערך של נעלי ברונזה שמכוונות לעבר הנהר. זכר ליהודי בודפשט שנורו ונטבחו על שפת האגם ושקעו במי הדנובה.
אמר פעם רב גדול: "בל נשכח שנהר הדנובה גם אדום מדם יהודים שנטבחו והושלכו אליו". חלק מהנעליים אלו נעלי ילדים ותינוקות, שאנשים המבקרים במקום שמים בהן פרחים וסוכריות. פשוט מתיישבים על יד הנעליים, מביטים אל האופק ואומרים כמה פרקי תהילים.
מקום נוסף שלדעתי הוא בגדר מאסט זהו "מצפה הדייגים" או "באסטיון הדייגים". הוא נמצא בחלק המערבי שמעבר לנהר שנקרא "בודה", וממוקם על הר גבוה מאד, שמשקיף על כל בודפשט ועל כל אזור הפרלמנט".
היית מגדיר את בודפשט כיעד זול או יקר?
"בודפשט היא בהחלט יעד זול, והרבה בזכות הסכם ה"שמים פתוחים" שקיים בישראל. לא פחות משבע חברות תעופה מפעילות על בסיס יומי קווים ישירים מישראל לבודפשט, דבר שמאפשר למטייל הישראלי למצוא כרטיסי טיסה בפחות מ- $100 לאדם. גם השהייה במלונות ובדירות בעיר לא יקרה. וכן, גם האוכל והשופינג זולים יחסית למחירים בישראל".
מה היה ה"היילייט" שלך בטיול לבודפשט?
"הצילום המיוחד והמושקע של בנין הפרלמנט, בו אני משלב בחשיפה ארוכה את הנהר השוצף, חלוקי הנחל ובנין הפרלמנט ברקע (תמונה למעלה)".
על מה אפשר לוותר בבודפשט?
"בבודפשט לא הייתי מוותר על כלום. כדאי לנסות להספיק כמה שיותר, ואם לא מצליחים לחזור עוד פעם. בודפשט כל כך טובה ויפה ובעיקר זולה, שלא הייתי מתנגד לחזור אליה שוב. אנחנו תכננו מסלולים שלמים ולא הספקנו רבע ממה שתכננו. מה שאומר שככל הנראה בקרוב מאד נחזור אליה"
לינה בבודפשט
בבודפשט אפשר למצוא מקום לינה נוח ומפנק במחיר שאפשר רק לחלום עליו בארץ.
- מלון Queen's Court Hotel & Residence – מלון מעולה עם סוויטות ענקיות ויפות, נקיות ומאובזרות עד הפרט האחרון! לא יקר. מתאים למשפחות: מטבח מצוייד כולל מדיח, מיקרו, תנור וכיריים. מכונת כביסה. מיקום מעולה במרכז הרובע היהודי, במרחק דקות ספורות מהמסעדות הכשרות. מתאים לשומרי שבת: ניתן לבקש מפתח ידני והצוות מודע ומסייע בכל הנדרש לשמירת שבת.
- מלון Museum – המלון שבו יוסי שהה בביקורו בבודפשט והוא ממליץ עליו בפה מלא. מיקום מרכזי ומעולה, במרחק 5 דקות הליכה מהרחוב היהודי עם בתי הכנסת והמסעדות. 2 דקות מתחנת הרכבת אסטוריה המרכזית. מלון מודרני, נקי ולא יקר.
- מלון Kempinski – מלון בו שהתה אחותי בביקורה בבודפשט. מלון ברמה של 5 כוכבים, יפה ומטופח. נמצא במיקום מעולה, קרוב לרובע היהודי. צוות ידידותי ואדיב. יקר מעט יותר מהקודם אבל עדיין מחיר מצחיק ביחס למלון ברמה כזו בארץ.
- מלון Corinthia – מלון בו שהו חברים שלנו כשביקרו בבודפשט. מלון סופר מפואר ומפנק, מרהיב ביופיו, עם חדרים גדולים ונקיים. צוות אדיב ושירות מעולה. במרחק הליכה (כעשר דקות) למסעדות הכשרות ולבית הכנסת הגדול. מחיר סביר מאד ביחס למלון ברמה כזאת.
- מלון דירות מנגו – מלון דירות מעולה ולא יקר. מתאים למשפחות, בפרט לשומרי כשרות שרוצים לבשל בעצמם. ממוקם בלב הרובע היהודי, במרחק הליכה מכל האתרים המרכזיים. דירה ענקית, מאובזרת ונקייה. הערה: המזגנים מופעלים במלון רק מסוף יוני. מתאים לשומרי שבת: מפתח החדר רגיל ולא אלקטרוני. אמנם האור מחוץ לחדר נדלק אוטומטית, אבל אפשר לשים פלסטר על העינית.
טיפ: הרעש העולה מהרחוב (מרכז אזור הבילויים) עלול להמשך עד השעות הקטנות של הלילה, ולכן כדאי לבחור דירה שלא פונה לרחוב.
- The Aquincum Hotel Budapest – מלון חמשה כוכבים עם מחירים נוחים בצד בודה, צמוד לבית הכנסת באובודה. פתרון אלטרנטיבי למי שלא רוצה להתארח במרכז העיר פשט. המלון לא חדיש, אבל עם מרכז ספא מצוין. גישה נוחה לתחבורה ציבורית.ניתן להזמין ארוחות בבית חב"ד הסמוך, גם בימי חול וגם בשבת. בעיקרון הם זמינים לקבוצות, אבל הרבה פעמים מטפלים גם בבקשות פרטיות.
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של בודפשט מבית "מטיילים בכיפה" פשוט לחצו כאן >
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בארץ ובחו"ל. הירשמו כאן:
הכתבה והתמונות מאד יפים. בודפסט היא אחת הערים היפות וכדאי לבקר בה, ולחזור ולבקר.
פוסט מעניין מאוד! נהנתי לקרוא. והתמונה בבודפש מהממת! שווה חמש שעות צילום?
תודה ליען!
המרואיין והכתבה מושלמים יחד וכדאי לעקוב אחריו יוסי הוא אחד האנשים המקסימים