תארו לעצמכם חופשה בלתי נשכחת…
לשוט בסירה קטנה, סוג של בית צף שיש בו (כמעט) הכל, בין עיירות ציוריות ופינות חמד ירוקות. לבלות עם בני המשפחה בלב נופים פסטורליים קסומים, לשכוח מטרדות היומיום בבועה מבודדת של שקט ורוגע.
חלום?
ישראל ומירי הגשימו אותו ויצאו עם המשפחה שלהם לשייט תעלות באלזס. אחד האזורים היפים ביותר בצרפת, המשופע בכרמים מטופחים, אגמים, טירות נישאות וכפרים מקושטים בפרחים.
בפוסט זה אספר על מסע השייט מנקודת מבטם, אבל לפני שנצא להפלגה הסבר קצר על התעלות:
מרבית התעלות באירופה נחפרו במאה ה- 15 וה- 16 לצרכי מסחר. לאחר שהומצאו מנעולי התעלות (הלוקים) הנותנים מענה להפרשי הגובה שבשטח, הלכה והתפתחה רשת התעלות באירופה. התעלות חוצות את אירופה לאורכה ולרוחבה, ושימשו כעורק מסחר מרכזי בין ובתוך המדינות.
עם התפתחות מסילות הברזל איבדו התעלות מחשיבותן, ובחלקן הגדול פסק המסחר לחלוטין (עם זאת, חלק קטן מהתעלות הגדולות משמש עדיין דוברות הנושאות סחורות). לחילופין, התפתח בתעלות ענף של שייט יאכטות שהפך לאחד מענפי הנופש הפופולאריים באירופה.
מנעולי התעלות – הלוֹקים (Locks)
מטבע הדברים, באיזורים מסויימים פני השטח אינם מישוריים, ובמסלול התעלה יש גם עליות והפרשי גובה. איך התמודדו עם הבעיה?
את הפרשי הגבהים שבדרך פתרו באמצעות מערכת סכרים (Locks) נפתחים ונסגרים. נוהל פתיחת וסגירת הלוקים שונה ממקום למקום. חלקם מופעלים על ידי מפעיל (Lock Keeper) ואילו אחרים ע"י המפליג בעצמו. בסכרים העמוסים ישנן שעות פתיחה קבועות לתנועה מצד לצד.
הלוק עובד בצורה כזו:
הסירה נכנסת למעין סכר, ניצבת מול קיר בטון ומאחוריה ננעלת דלת ברזל גדולה. בשלב זה מאותתים מהסירה למפעילי הסכר והם מזרימים מים אל האזור. המים מרימים את הסירה עד לגובה פני המישור העליון.
כיום כבר יש לוקים אוטומטיים, חלקם מזהים סירה מתקרבת על ידי עין אלקטרונית, ובחלקם – קצת לפני ה"לוק" מתוח כבל מצד אחד של הגדה לצד השני. על הכבל תלוי צינור וצריך למשוך בו.
בנוסף, כל סירה מצוידת במכשיר בו מאותתים למפעיל הסכר.
המסע המשפחתי לאלזס: זוג הורים ושלושה ילדים בשייט תעלות בן שבוע בתעלת מרן-ריין (Marne-Rhine).
ביום ראשון יצאנו לדרך בהתרגשות ובציפייה וטסנו ישירות לבזל שבצומת הגבולות שווייץ-צרפת-גרמניה. מייד כשנחתנו בשדה התעופה שכרנו רכב ונסענו משם לשטרסבורג, בירת אלזס.
הגענו לדירה מקסימה ששכרנו במרכז העיר והתמקמנו בה. עד שהתארגנו בדירה כבר ירד הערב, ויצאנו לטייל קצת ברחובות העיר. שטרסבורג התגלתה כעיר יפהפיה ומרתקת, ואחרי סיבוב קצר חזרנו לדירה לישון.
עם בוקר קמנו וצעדנו רגלית לאזור היהודי בשטרסבורג (מרחק של כ- 20 דקות הליכה מהדירה שלנו). קנינו מוצרים לארוחת הבוקר ולהמשך הדרך בחנות הכשרה: חלב ישראל, גבינות, בשרים ונקניקים מיוחדים, יש שם הכל במבחר גדול ובכשרות מהודרת.
כשאנחנו שבעים ומצוידים בכל טוב, נסענו משטרסבורג אל סאברן (SAVERNE), העיר ממנה נצא לשייט.
את השעות הראשונות בסאברן הקדשנו לביקור בטירת הוטבר (Castle of haut barr). זהו מבצר מימי הביניים הבנוי על מצוקים בגובה של כ- 460 מטר שביניהם מחבר גשר, ומציע תצפית מדהימה על כל חבל אלזס. בגלל העליה התלולה וגובה התצפית הביקור לא מומלץ לאנשים עם פחד גבהים…
השארנו את הרכב בחניון והלכנו לקבל את הסירה מחברת ההשכרה (אנחנו בחרנו בחברת Nicols). את הסירה הזמנו מראש באתר החברה באינטרנט, הם שלחו לנו טפסים במייל למילוי הפרטים (שמות, גילאים וכו'), ואנחנו מילאנו אותם ושלחנו חזרה. שילמנו על ההשכרה בהעברה בנקאית, וכך, כשהגענו למקום קיבלנו מייד את הסירה ותוך זמן קצר של הדרכה יצאנו לשטח.
הסירה שהזמנו היתה בעלת שני חדרי שינה, בחדר אחד ישנו ההורים ובחדר השני שתי הבנות. הבן המתבגר ישן בספסל מיוחד במטבח שהפך למיטה. קיבלנו גם זוגות אופניים לבנים שנקשרו למעקה הסיפון (בתוספת תשלום). האופניים, כפי שנוכחנו בהמשך, היו מאד שימושיים.
טיפ: אחד האביזרים הכלול בציוד שמקבלים בסירה הוא מתקן ברביקיו. אנחנו ביקשנו וקיבלנו מתקן ברביקיו חדש באריזה, וכך יכלנו להשתמש בו ללא בעיות כשרות.
יצאנו לדרך..
את ההדרכה על הסירה קיבל ראש המשפחה, והדריך את כולנו. הנהיגה בסירה פשוטה וקלה ביותר, אפילו בן הארבע-עשרה הצליח לנהוג ולנווט את היאכטה…
המסלול שלנו עובר באזור המכונה סנט לואיס-ארצווילר, שהינו חלק מתעלת מרן-ריין המפורסמת (Canal de la Marne au Rhin).
הפלגנו לנו לאיטנו בנוף של מרחבים פתוחים, דרך אגמים ויערות, שדות מרעה וכרמים. מדי פעם מפציעה ברקע עיירה נידחת עם בתים ספורים וציוריים. שלווה ושקט מסביב.
קליטת ה- WIFI מוגבלת כך שאין כמעט אינטרנט. הבחור שלנו דאג להצטייד מראש ברמקולים והשמיע לנו ברקע מוזיקה נעימה, הקטנה בת השש פורצת במחול על הסיפון, ואנחנו מתענגים על זמן איכות משפחתי וקסום שנצרב בזיכרון לנצח.
והנה הגענו אל ה"לוק" הראשון שלנו. המסלול שלנו מלא ב"לוקים", כמעט כל חצי שעה נתקלנו בלוק. ביום הראשון זו היתה חוויה מיוחדת, לראות את הסכר מתמלא במים ואת הסירה עולה כלפי מעלה עד שמגיעים למישור העליון.
אימצנו לנו נוהל קבוע כשמגיעים אל הלוק, ובו כל אחד מבני המשפחה תופס עמדה ומסייע: אחד קושר את החבל, שניה מחזיקה בסיפון וכך לכל אחד יש תפקיד וכולם שותפים למשימה, כך שהמעבר יהיה חלק והסירה תשמור על יציבות.
לא שמנו לב לזמן שחלף במהירות והנה הגיע הערב. אחרי השעה שבע הנסיעה בתעלות אסורה וחייבים לעגון. בגלל שיצאנו להפלגה רק בצהרים לא הספקנו להגיע למקום חניה מסודר, ולכן קשרנו את הסירה לאחד המוטות התקועים על גדת התעלה ועצרנו לחניית לילה במקום שקט ונידח בשם STAMBACH.
מזל שבסמוך אלינו עגנה סירה נוספת, מאוכלסת בזוג קשישים, אחרת היינו בודדים לחלוטין באזור שמם של חושך מוחלט..
לילה טוב!
ביום שלישי קמנו מוקדם, התארגנו והכנו ארוחת בוקר מפנקת במטבח הסירה. עם המצרכים שקנינו בשטראסבורג הכנו לנו ארוחת מלכים…
המשכנו במסלול, והנה הגענו למעלית הסירות המפורסמת בארצווילר (Arzviller)
זוהי מעלית ייחודית באירופה אשר מעלה את הסירה לגובה של כ- 45 מטר. המעלית הזו היא תחליף ל- 17 לוקים(!) שהיו בעבר בתעלה, וחוסכת לסירות יום שלם של נסיעה.
תעלת מרן-ריין נבנתה בין השנים 1838-1853. הבעיה העיקרית שהיא פתרה הוא המעבר דרך הרי הווז', במיוחד הטיפוס במעלה בצד המזרחי עד לנקודה התחתונה, ה"קול דה סאברנה".
הפתרון הראשוני היה באמצעות סולם של שבעה עשר מנעולים (לוקים), שאפשר שינוי גובה של 44.5 מטר על פני מרחק של 4 ק"מ. בעבר היתה הנסיעה דרך סולם המנעולים הזה מייגעת מאוד, מעייפת, יקרה וארוכה.
בשנת 1969 הוחלפו המנעולים האלה במעלית סנט לואיס-ארצווילר.
עם ההתקדמות בנתיב השייט, היינו צריכים לחדש את אספקת המזון בסירה (המקרר בסירה קטן יחסית, כך שאפשרות אחסון המוצרים המצוננים מוגבלת). ולכן עצרנו בסמוך לעיירה קטנה בדרך וקיווינו לחדש את המלאי באיזו חנות מקומית.
דיוושנו על האופניים לכיוון העיירה, אבל לאכזבתנו לא מצאנו בה אפילו חנות אחת לרפואה. יש רק קיוסק קטן בו מצאנו עגבניות ספורות (רוקנו להם את כל המלאי…). בעל הקיוסק, קשיש חביב, הציע לקחת אותנו במכוניתו לסופר שנמצא במרחק כעשר דקות נסיעה.
אמא והמתבגר הצטרפו אל הזקן לנסיעה עד הסופרמרקט, שם הצטיידו במעט מצרכי מזון. לאחר מכן חזרנו אל הסירה והמשכנו בשייט עד הערב.
בלילה השני כבר חנינו במעגן מסודר. המעגן מאובזר במטעני חשמל (כמעט כל המערכות בסירה פועלות על חשמל), מקורות מים למילוי, מקלחות מסודרות בתשלום וכל מה שהמפליגים צריכים.
יום רביעי עבר לו בהפלגה נינוחה. הגענו לחניה מסודרת, שם סיפרו לנו שיש סופר גדול באזור.
רכבנו על האופניים לכיוון הסופר והצטיידנו בכל טוב. את הסחורה שקנינו העמסנו על האופניים ודיוושנו חזרה לסירה.
הכנו לנו ארוחה לתפארת, והצלחנו אפילו להפיק ממגוון המצרכים המצומצם שברשותנו בראוניז לקינוח!
מתכון לבראוניז כשרים בתנאי שטח:
מצרכים:
- 2 חב' שוקולד LINDT 70% (כשר בהשגחת קהל עדת ישראל ברלין)
- 150 גרם חמאה או 3/4 כוס שמן
- 4 ביצים
- 3/4 כוס קמח
- כוס וחצי סוכר
- 2 כפות קקאו
אופן ההכנה:
ממיסים את השוקולד והחמאה, מוסיפים סוכר, קקאו, קמח וביצים טרופות. מכניסים את התערובת לתבנית מכוסה פעמיים בנייר כסף ואופים בתנור (כן כן, אפילו בטוסטר אובן הפשוט שבמטבח הסירה…)
יוצא מעדן!
ביום חמישי (הרביעי להפלגה) עצרנו את הסירה, וירדנו אל היבשה לביקור קצר במוזיאון לניפוח זכוכית. עשינו שם סיור חביב במשך כשעה. באתר גם מוכרים מוצרי זכוכית המיוצרים במקום.
לאחר מכן המשכנו בהפלגה והגענו אל המנהרה הארוכה – באורך של כשלושה קילומטרים! המעבר במנהרה היה מאד חוויתי.
שבת ב- Hohwald
ביום שישי הגענו בחזרה לסאברן, קשרנו את הסירה אל המזח ועזבנו אותה למשך השבת. כמעט כל מערכות הסירה חשמליות, מה שמהווה בעיה רצינית לשהות בשבת.
נסענו ברכב (שנשאר בחניה כל השבוע) אל העיירה Le Hohwald, שם פעיל במשך הקיץ מלון כשר למהדרין.
Le Hohwald היא עיירה מקסימה בלב אלזס, עם נוף הצופה להרי הווז' וליערות אלזס. הדרך אליה יפה במיוחד ועוברת בין כרמים הנטועים במורדות ההרים.
עשינו שבת נפלאה במלון, שאוכלס ברובו ע"י יהודים מלוקסנבורג ומאנטוורפן. הארוחות היו ערבות לחך, האווירה נעימה ובעל המלון דאג לכל אחד מהאורחים באופן אישי.
במוצאי שבת חזרנו לסירה. גשם התחיל לרדת ואנחנו מיהרנו להכנס פנימה.
בחדר השינה שבסירה קבועים חלונות בתקרה. לפתע הבחנו באור מהבהב מהחלון. יצאנו החוצה לבדוק במה מדובר ונגלה לעינינו מחזה קסום:
סמוך למעגן הסירות הכינו ילדים מהאזור עששיות נייר שנר דולק בבסיסן. הנרות חיממו את האוויר שבשקית ופנסי הנייר התרוממו ועפו ברוח.
מראה האורות המרצדים היה מחזה מרהיב שהיווה סיום קסום לשבת נפלאה…
ביום ראשון הפלגנו במשך כמה שעות לכיוון שטרסבורג ונהנינו מהנוף שבדרך. עצרנו בפארק מקומי לפיקניק נחמד, מנוחה ומשחק בטבע וניצלנו כל רגע.
ביום שני בבוקר החזרנו את הסירה בעיר המוצא של השייט – סאברן, וטיילנו בה קצת. עיר עתיקה ויפה עם קסם מיוחד ואווירת ימי הביניים. וזהו, כך עבר הזמן ביעף והסתיים לו השבוע. משם המשכנו לקלויסטרס שבשווייץ אבל זה כבר נושא לפוסט אחר…
טיפים לשייט תעלות באלזס:
- מומלץ לצפות לפני הנסיעה בסירטוני הדרכה להפלגה ביאכטה. לפני הטיול הקדיש ישראל זמן ללימוד באמצעות סירטונים באתר החברה וביוטיוב והבין מהם איך להשיט ולתפעל את הסירה. כך, כשהגיעו למקום נותרה כחצי שעה בלבד, ללמוד בשטח את הנהיגה והטיפול בסירה.
- רצוי להזמין את הסירה לפחות חודשיים מראש. אנחנו החלטנו על היציאה לשייט ברגע האחרון, והזמנו את הסירה שבועיים מראש (כאלה אנחנו, ספונטאניים…), אבל זה לא מומלץ. אמנם קיבלנו מחיר טוב בהנחה של הרגע האחרון, אבל גם לקחנו סיכון שלא תישאר לנו סירה מתאימה או שניאלץ להתפשר על סירה פחות טובה.
- חשוב להשמע לכללים ולהצמד להוראות ולא לעגל פינות. הכל מאד מדויק. מי ש"מחפף" עלול לשלם מחיר כבד. למשל, בהוראות מזהירה החברה לא להשליך ניירות לשירותים. בבדיקה שעשו נציגי החברה בסיום ההפלגה הם בדקו קודם כל את השירותים…
- שומרי כשרות צריכים להביא בחשבון שלאורך המסלול אין אפשרות להצטייד במוצרים כשרים או לאכול במקומות כשרים ולהערך בהתאם.
- חשוב מאד לקנות כפפות עבודה זולות (עולות כ- 3 אירו) כי החבלים בסירה מתרטבים, והאחיזה בהם בידיים חשופות מאד כואבת.
- כדאי להצטייד בחומר דוחה יתושים. בכל אופן סביבה של מים בקיץ מעודדת את נוכחותם…
הנקודה היהודית באלזס
לקהילה היהודית באלזס יש עבר עשיר ומפואר, והיא מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה.
מה שאפיין את יהדות אלזס בעבר הוא היותה בעיקר יהדות כפרית. ובנוסף, התרבות והמנהגים של הקהילה היהודית באלזס הושפעו רבות מן הקירבה לגרמניה השכנה.
הקהילה היהודית הראשונה באלזס הוקמה בסביבות המאה העשירית. היהודים התגוררו בדרך כלל באזורים וברחובות נפרדים. עד היום אפשר למצוא במקומות רבים באלזס סמטאות ורחובות המציינים את קיומם של היהודים – Judengasse (סמטת היהודים) או Judenstrasse (רחוב היהודים).
במאה ה- 14 פשטה באירופה מחלת הדבר (המוות השחור) והגיעה גם לאלזס. הנוצרים באלזס, כמו גם באזורים אחרים, האשימו את היהודים בהרעלת הבארות ובגרימת המגפה. בעקבות עלילה זו חוסלו קהילות יהודיות רבות באלזס, ביניהן קהילות שטרסבורג, ברגהיים, קולמר, מילוז' וקהילות נוספות.
מזעזע במיוחד היה גורלם של יהודי קולמר: מועצת העיר הכריזה שבידה ראיות שחזן העיר שטרסבורג, יעקב, שפך רעל בבארות של העיירה. בעקבות האשמה זו הועלו כל יהודי קולמר על המוקד ונקברו יחד בקבר אחים. אתר הקבורה נמצא בשכונת לדהוף של העיר ומכונה Judenloch – בור היהודים.
בית הכנסת היחיד ששרד מהתקופה הזו הוא בית הכנסת של ברגהיים, שהוחרם לאחר טבח שנערך ביהודים, ונקנה בחזרה מאוחר יותר על ידי הקהילה היהודית.
בשנים שלאחר מכן שופץ בית הכנסת מספר פעמים ולבסוף נבנה מחדש באותו המקום בשנת 1861.
במאה ה- 16 החלו יהודים לחזור אל ערי אלזס. היהודים הופנו למגורים בכפרים, שכן נאסר עליהם להתגורר בתוך הערים וכך הפכה יהדות אלזס ליהדות כפרית.
מצבה של הקהילה לא היה יציב, והיא הייתה תלויה בגחמותיו של השליט המקומי. כדי להגן על זכויות היהודים מונו "שתדלנים" שתפקידם היה לפעול למען היהודים בחצרות האצילים והמלכים. שתדלן מפורסם היה "רבי יוסלמן" מרוסהיים שפעל בחצרו של המלך מקסימיליאן הראשון.
המהפכה הצרפתית, אשר פרצה ביולי 1789, שינתה את מעמד היהודים בצרפת מקצה לקצה. בזכות החוקים החדשים לחירות, שוויון ואחווה, זכו היהודים לשוויון זכויות מלא והוכרו כאזרחיה של הרפובליקה החדשה. ליהודי אלזס הענק שוויון זכויות שנתיים מאוחר יותר משאר יהודי צרפת.
השינויים במעמד היהודים הביאו ליצירת קהילות יהודיות חדשות בשטרסבורג ובקולמר. הקהילות הללו משכו אליהן את יהודי הכפרים שבסביבה.
המאה ה- 19 הייתה תקופת פריחה ליהדות צרפת בכלל וליהודי אלזס בפרט. בתקופה הזאת גדלה מאוד יהדות אלזס. השיפור במצבם החוקתי של היהודים הביא גם לשיפור במצבם הכלכלי.
בשנים שבין 1871-1918 סופחה אלזס לגרמניה, ותושביה נאלצו לבחור בין האזרחות הגרמנית לזו הצרפתית. רבים מיהודי אלזס בחרו באזרחות הצרפתית ונאלצו להגר מאלזס.
בשנת 1939 חיו באלזס ובמחוז הסמוך, לוריין 20,000 יהודים. הקהילה הגדולה ביותר הייתה בשטרסבורג והשנייה במץ.
כ- 2,000 מיהודי אלזס-לוריין נרצחו בשואה, אך רוב יהדות אלזס שרדה.
הקהילה היהודית באלזס כיום
כיום הקהילה היהודית באלזס גדולה ומבוססת. הקהילות הכפריות נעלמו, והקהילה היהודית מתרכזת בערים.
שטרסבורג
בשטרסבורג, בירת אלזס, חיים כיום יותר מ- 15,000 יהודים. מבחינה מספרית, שטרסבורג אינה נמנית על הקהילות הגדולות ביותר במדינה, אך משקלה מבחינה תורנית ועובדת היותה חלק מערש יהדות צרפת המודרנית – עושים אותה לקהילה חשובה ביהדות צרפת.
בשנים שלאחר המלחמה הוקם בשטרסבורג בית הכנסת המרכזי מחדש ובהמשך עוד מוסדות יהודיים רבים. בעיר יש כיום בתי כנסת רבים, בתי ספר, חנויות ומסעדות כשרות וכן מספר קהילות חרדיות. בעיקר ברובע ה"קונטד", בו קיים ריכוז יהודי בולט.
לעיר קיים עירוב, בחלקו טבעי, אם כי הוא שנוי במחלוקת.
לינה באלזס
- ColmarAppart Vauban – מלון דירות בבעלות יהודית במרכז קולמר. הדירות מאובזרות בכל מה שצריך: מטבח מצוייד, מכונת כביסה ועוד. מתאים במיוחד לשומרי שבת: בעלי המלון מספקים לפי דרישה פלטה, מיחם ואפילו נרות ויין לשבת. אין גם בעיות של חיישנים וכד'.
- Hilton Strasbourg – מלון ארבעה כוכבים בשטרסבורג. נעים מאד, עם חדרים גדולים, במרחק 3-4 דקות הליכה מבתי הכנסת והאזור היהודי ודקה מתחנת המטרו.
מתאים לשומרי שבת: אמנם יש לדלתות כניסה עם כרטיס אלקטרוני, אבל הצוות מאד מודע לצרכים של שומרי שבת ומסייע בכל מה שניתן – פותחים את הדלתות ומבינים עניין.
יהודי המקום עושים במלון הילטון בשטרסבורג שבתות חתן וכלה.
מלון Cap Europe – מלון פשוט בשטרסבורג. נמצא באזור היהודי, סמוך למסעדות הכשרות ובתי הכנסת. צוות נחמד וחדרים גדולים יחסית.
לתשומת לב: אין מזגן במלון והחניה בתשלום.מתאים לשומרי שבת: מפתח ידני רגיל, ללא חיישנים אלקטרוניים ואביזרים אוטומטיים. סמוך לבתי כנסת.
טיפ: בעת ההזמנה לבקש מהחדרים המשופצים. אם מתארחים בשבת לבקש חדר בקומה נמוכה.
James Butick hotel – מלון בוטיק מודרני ויפה בקולמר.
החדרים מאובזרים ברמה גבוהה, עם מגבות וסבונים איכותיים, מיניבר ואפילו מכונת קפה. הכל חדש ונקי. החניה יקרה יחסית – 12 אירו ללילה. מומלץ מניסיון אישי!
- מלון Diana Dauphine – מלון במיקום מעולה במרכז שטרסבורג. נקי ונעים. יש חנייה במלון, ובנוסף גם חניון בתשלום בקרבת מקום.
- מלון ibis Colmar Centre – נמצא במיקום מעולה במרכז קולמר. גישה חופשית לאינטרנט אלחוטי. המלון ממוזג, תופעה נדירה באזור.
- מלון Restaurant & Spa Relais du Ried – מלון בבעלות יהודית השוכן בעיירה Bischwihr ליד קולמר (10 דקות נסיעה ממרכז קולמאר). מיקום מעולה. צוות חביב ושירותי. לתשומת לב: אין מזגן ומעלית במלון.
- מלון ibis Aéroport Mulhouse Bâle – מלון במרכז העיר סן לואיס, סמוך לנמל התעופה של בזל (מרחק של 5 דקות נסיעה). מעולה ללינת לילה לפני/אחרי טיסה. חדיש, מודרני ונקי. המלון מציע שירות הסעות מ/אל נמל התעופה מדי שעה.
מלון לאונרדו רויאל – מלון מקסים וחמים בבאדן-באדן, עם חדרים מרווחים ונעימים ומרפסת יפה שפונה ליער (נוח למעשנים).
במלון יש גם בר נחמד, מקום לשתות בו תה חם בלילות הקרים. בעל המלון ישראלי דובר עברית.
- הדירה בשטרסבורג בה שהו מירי ומשפחתה – דירה מקסימה בלב שטרסבורג, במרחק הליכה מהאזור היהודי, שבו חנויות כשרות, בתי כנסת ועוד.
רוצים גם לטייל באופן עצמאי וכשר?
הצטרפו לאלפי מטיילים אחרים וקבלו ישר למייל את המאמרים הכי מקיפים ופרקטיים למטיילים שומרי מצוות בחו"ל. הירשמו כאן:
תודה על השיתוף. פוסט שעושה חשק. אולי בשנה הבאה? מעניין אותי איך העבירו הילדים את הזמן בשייט…
תודה. הילדים, כמו המבוגרים, נהנו מהחוויה של ניווט הסירה בתעלות ובסכרים. בנוסף, כפי שקראת בפוסט, מדי פעם יורדים מהסירה לקניות, ביקור באתר מעניין בדרך או סתם פיקניק בפארק נחמד. מומלץ גם להצטייד במשחקי קופסה לשייט. ואפילו הכנת האוכל בסירה לוקחת יותר זמן, חווייתית ומהנה.
מרתק.
תודה על השיתוף
עדי, עקבתי אחר המסלול מול המפה, כי אנחנו מתחילים לחשוב על חופשת שייט (לא בקרוב, בעוד שנה או קצת יותר אפילו). הייתי פעם בהצצה קצרה באלזס. האזור משגע אבל כל כך תיירותי, ופתאום המסלול הזה הרחק מעין התיירים, לרגלי הרי הווז', והעיירה ההררית Le Howald… הפער בין האלזס האולטמטיבית למסלול הזה כל כך גדול. נראה לי מקסים ובהחלט אפשרות רלוונטית.
מאוד יפה שסיפרת על יהדות אלזס. היסטוריה עצובה.
תודה זיוה!
הי
נשמע חוויה מעניינת ומגבשת
האם דרוש רישיון לשיט?
תודה!
לא נדרש רישיון לשייט בשביל שייט תעלות באירופה. הנהיגה מאד פשוטה, אפשר להתכונן קודם דרך צפייה בסירטונים (אפילו ביוטיוב) ובמקום מקבלים הדרכה.
למרות שאני לא יכולה לתאר לעצמי איך אני מבלה כך שבוע, בשטח, נהניתי מאוד מהפוסט, בעיקר מההיבט של איך מסתגלים לתנאי שטח שונים ואיך מסתדרים בכל מצב. לאלזס ולהרי הווז' עוד אחזור – זה זכור לי כאחד הטיולים היפים שלנו!
יש לי חלום קטן, לעשות טיול כזה…
נהנתי מאוד לקרוא את הפוסט המשובח הזה.
כתבת כל כך יפה, בשילוב התמונות, המידע הכללי והטיפים השימושיים.
שלום,
הרעיון של שייט עצמי קוסם ומושך.
עד כמה החום מכביד?
האם יש סירות עם מזגן?
תודה.
דווקא החום לא הכביד. היה נעים. יש סירות ממוזגות.
האם ישנה חווית שייט אמיתית
אם הכול עם הוראות מראש כולל
הנתיב
והתחנות
בהחלט יש חוויה. למרות שהמסלול מתוכנן, אפשר לעשות עצירות איפה שרוצים ולטייל באזור.
גם מראש בוחרים את המסלול שמעדיפים מכמה מסלולים.
וואו…
אני פעם ראשונה באתר המדהים הזה.
כל הכבוד!
מאד מעניין הטיול הזה. מכיוון וכבר ביקרתי בכמה מקומות באירופה בהם: אנגלברג, רומא, ברצלונה, בודפסט, לונדון, ננדז, לע קולון, פלימס, פולטמס ועוד ועוד…, אבל בכזה טיול לא נראה שהייתי.
האם הטיול הזה מתאים לתחילת השנה הלועזית בחורף?
מה בערך העלות של כזה טיול?
תודה, ושוב תודה
גם אנחנו עשינו. מתברר שבסוורן יש בית הארחה כשר. מקום שהיה פנימיה דתית .